חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,751 עד 1,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 11

בימים שהלוי היה עסוק בפרשת קסטנר, אירע במצריים עסק־הביש המפורסם. במרכזו עמד האיש שנשלח על־ידי ראש אמ״ן, בנימין ג׳יבלי, לפקד על ביצוע התוכנית האווילית לפוצץ מוסדות אמריקאיים ובריטיים בערי מצריים. שמו היה אכרהם (״אכרי״) זיידנוורג, מי שנודע לימים כתואר המיסתורין ״האדם השלישי״. אחרי כמה פיגועים, תפס שוטר מצרי את אחד מחברי הרשת, יהודי מצרי. שעמד להניח פצצת־תבערה קטנה בבית־קולנוע בקאהיר. … הוא עצמו טען שהתוכחות נגדו בויימו על־ידי הש״ב (שירות־הביטחון הכללי) ,כיוון שלא היו לאיסר הוכחות כדי לאמת את החשד לגבי מעשיו במצריים. אברי הועמד לדין בעוון החזקת החומר הצבאי הסודי — ללא קשר לפרשת מצריים.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 19

אולם הכל הבינו כי הסעיף העיקרי הוא השביעי :״הכנסת מאוחדת בדעתה שיש להבטיח את חופש־השייט לכל הספינות במיצר טיראן, ומבטאת את החלטתה להגן על חופש זה באמצעים המינימאליים הדרושים להבטחת זכות זו בפועל.״ במציאות של אז, פירוש הדבר חיה הצדקת פעולה צבאית לפתיחת המיצרים — כלומר, מילחמה. … מאורע אחד: סגירת מיצרי טיראן כידי המיצרים. אני זוכר היטב שישבתי במיזנון הח״כים של הכנסת, והקשבתי לחדשות ברדיו, כאשר שודרה הידיעה שקאהיר הודיעה על סגירת המיצדים ומיקושם (הידיעה על המיקוש היתד, כוזבת, כפי שנתגלה לאחר ׳מכן). … סננה ללא־נשוא ני חייג להסביר כאן מדוע הביאה אותי הידיעה על סגירת המיצרים לידי ׳מסקנה כה קיצונית. גם מבחינה זו אני נמצא במצב ״מאושר״ .איני צריך לאמץ את זיכרוני כדי לשחזר בדיוק מה חשבתי אז.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 54

אבל אנחנו, אין אנו יודעים כעצם מה לרצות.״ נאנח כאומרו :״אה, מולדתי היקרה...״ * הוצאת ״תמוז״ ,בית הוצאה־לאור.1976 , נג׳יב מחפוז 65 החשוב בין שופרי מצרים, והמיטיב לתאר את חברתה ותושביה עד שהצנזורה המצרית עיכבה לא אחת, אסרה או פסלה יצירות שלו או חלקים מהן, נולד ב־ ,1911 למד באוניברסיטת קהיר, וסיים ב״ 1934 תואר ראשון בפילוסופיה. … סימון זה מאפיין את קבצי סיפוריו :״תחת הסככה 1969״סיפור בלי התחלה ובלי סוף 1971 סיפרו הבא — ״מראות״ 1972 דן בחשיפת פגמי החברה המצרית ערב מיל- חמת ששת־הימים, ובעיקר מבוכת השיכבה האינטלקטואלית שלה. … לא מצאו כו טעם בשעה שלשני האחים עתיד ודוד כמצרים. אמר הדוקטור ל ^ הוריו :״כזה הוא מצב המולדת.״ אמרה מונה :״והוא כלתי-נסכל.״ כיקש האב לפנות אל ריגשותיהם הלאומיים, אכל ד״ר עלי אמר כרוה גכוהה, שאביו חשכה לאכזריות, יטשוכ אין המולדת ארץ בגבולות גיאוגרפיים, אלא המולדת היא אדן המחשכה והרוח.)39 משבר האמון במישטר, ובחברה המוביל את העילית המצרית להירהורי־הגירה, להתפרקות המתח שנותר מהשנים הראשונות של ״מהפכת־הקצינים״ .בני המעמד הבינוני והעליון מהרהרים ושואלים חייבה כפעם הראשונה ואמרה :״יש כך יחס ממשי ללאומיות.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 33

אולם כעורך־דין פרטי, מייצג תמיר את אחד החשודים בפרשת צור, וכך הגיע המיסמך לידיו בצורה חוקית, הדבר מטיל אור נוסף על המצב הדו־משמעי של עורכי־הדין שהם חברי-כנסת*. … הסיפור כולו בא להסביר שהכסף, שהעבירו האחים עופר לצור בשווייץ, לא היה שוחד לצור, אלא חלק מעיסקה של גילגול כספים כדי לשלם שוחד לימאים. צור קיבל -שוחד אחרי שצי״ס קנתה מחברת האחים עופר אוניות, והחכירה אותן מייד לאותה חברה.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 25

שינוי הדראסטי ב״אמצעי התקשורת״ המצריים׳ ברור כי מצריים מתרחקת מן השלום. זוהי מסקנה מעניינת. … כמו פר-שנים רבים ברחבי העולם העלה׳ את המסקנה שהשתמעה מדברי סאדאת, כי אם מצרים תמצא שהאינטרס שלה הוא לנהל משא-ומתן ולע-שות שלום, היא לא תהסס לעשות זאת. י• הארץ, לעומת זאת, פירסם מפרי עטו של זראי פרשנות סופר־ניצית, בה נאמר, בין השאר :״לא זו בילבד ש מצרים לא ויתרח על האופציה הצבאית, אלא היא עושה הכל כדי שהשימוש בה יהיה יעיל יותר בעת הצורך — זוהי צייר מישען ציור במקום עסקים אולי המסקנה היותר השוהה -ש!
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 70
 ,שלקח בעצמו לידיו את מישפט. … אליהו בית־צורי היה טיפוס](https://assets.this-world.xyz/pages/2201/t-70.png)
פצצות ](״לגליות רנופיק דוס באשא (עומ מגדולי עורכי־הדין המצריים, מתווכח ע הכללי המצרי הראשי (עומד משמאל) ,שלקח בעצמו לידיו את מישפט. … אליהו בית־צורי היה טיפוס שונה מאד מאליהו הראשון. … הוא דמה לכל אנגלי אחר: ילקוט, מק טורת, ניירות מוכנות לנסיעה למצריים. בבית השאיר כמה קטעי־ספרות וקטעי- יומן, שהעידו על אופיו של אליהו בית-צורי יותר מכל ביוגראפיה: ספר היסטוריה של העם האנגלי מאת אלי הלוי (הוצאת פינג ווין) ,מסומן בכמד, מקומות!
גליון 2501 (7 באוגוסט 1985), עמוד 19

״ במיסגרת חילופי״גברי הצפויים בממשלת מצריים, כן נוסח בזהירות, עתיד לשלם שר־החקלאות המצרי בכיסאו על יחסיו המשופרים עם ישראל. … • זכור לי מראיונות שהענקתם — רעייתך ניצה ואתה — בי המצרים נזהרו מאוד מלקשור עמכם קשרים חברתיים, על אף נסיונותיכם הרבים לקרבם אליכם. … יוסוף ואלי באמת היה יוצא מן הכלל ביחסו הפתוח כלפינו. הבה נגיד, שהמצרים הולכים על־פי קו כלשהו. אצלם בממשלה יש סדר.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 18

כשאתה קורא את כל הכתבים של כל גדולי-הדור, של זיקני־העדה, ז׳בוטינסקי, בך גוריון, וייצמן, כולם מדברים על הבעייה הערבית. וכולם אומרים שבסופו של דבר צריך להגיע איתם להסכם. אני חוזר ואומר: הסיכסוך היה צפוי, אבל צריך לשים לו קץ. … אנחנו לא צריכים שתדלן כדי למצוא דרך אל הצד השני. אני צריך לחיות עם השייגץ ברחוב, ואני צריך לחיות עם הערבים מסביבי. … זה לא מזיק. • נחזור למצריים.
גליון 965 (12 באפריל 1956), עמוד 19

הצרפתיה, הגרמניה, הבלגית, היש ראלית, המצריה והיפאנית מאמינות בדברים גשמיים יותר: התקדמות המדע והטכניקה. … רק הישראלית וההולנדית ענו בלאו מוחלט. בת מצרים, שאינה מתאפרת, משתמשת בבושם. רוב בנות העולם חוששות מפני מלחמה. … על כך עונות בנות צרפת, גרמניה, דניה, מצרים, ישראל, ארצות־הברית, איטליה ופורטוגל בחיוב.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 7

• כמחצית הראשונה של תשי״ז ר.דהל חרב המלחמה על פני המרחב. הבד הערבים, ובעיקר מצד מצרים. יתגברו פעולות הפידאיון, שיעלו על • כמחצית השניה של השנה יתרחק דויד כן־גוריון כהדרגה ממרכז הפעילות המדינית היומיומית. … • מדינות אסיה־אפריקה ימשיכו להתגבש בכוח כעולם, דבר שיחזק את עורף המצרים. ועידה שניה בנוסח באנדונג תתקיים השנה, כנראה בקאהיר, כדי להדגיש מחדש את הניטראליות של עמי אפראסיה. … כדי למנוע זעזועים בתקופה זו, אמריקה למנוע כל פעולה מ״חמתית מערבית במרחב נגד מצרים. תוצאה שלילית שניה: כל פגיעה נ!ספת בבריאותו של אייק השנה עלולה להעלות לשלטון את סגנו, ריצ׳ארד ניקסון, שיחזק ע ד יותר את הנטיות האנטי־ישראליות של משרד־החוץ ומשרד־הבטחון האמריקאיים.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 27

הוא גם הכחיש שמועה נוספת: זו שאמו ה כי טייס מצרי ניסה להפציץ את מעונו הפרטי במאמורה. … אולם היעד טרם הושג — ובכך הסכנה הגדולה האורבת לנשיא מצרים. כי הכלי העיקרי בו השתמש להנהיג את ״הסוציאליזם הערבי״ הוא הצבא, שחלק גדול מבין קציניו נימנה על בני השכבות העשירות. … כיום מכיר עבד־אל־נאצר עצמו בעובדה, כי הקצונה הגבוהה של מצרים היא המוקד המסוכן ביותר של התנגדות למישטרו.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 9

.״ • שאלה: מהי יעילות עבודתם של המדענים7 ת שו ב ה: המדענים עצמם ממורמרים מאוד על המיצרים, בגלל חוסר־היעילות שלהם. רשלנותם ועצלנותם. … אנחנו מכינים כלי חדש — ובינתיים נרקב כלי אחר, שעבדנו עליו קשה, מפני שהמיצרים אינם מסוגלים להחזיק אותו בתנאי־אחזקה נאותים. … סיפר אחד מעורכי דד שפיגל :״אחרי שפיר- סמנו, בכתבה שלנו, כי המצרים מנסים לגייס מדענים וטכנאים באוסטריה, הוצפה הכתבת הווינאית שלנו במאות פניות.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 8

״ השואל: סימן מאלי, עתונאי יהודי ממוצא מצרי. מזה שנים ייצג באו״ם את גדולי העתונים המצריים, עבר לאחרונה לכתוב עבור עתונים תוניסיים. … הוא רצה לדעת, במיוחד, את גישת ארצות־הברית למסע הצבאי, העולה למצרים במיליונים רבים. ״המצב בתימן מדאיג אותנו״ היתד, התשובה׳ ״לאו דווקא מפני שסולק השלטון המלוכני הרודני. … יהיה קשה מאד לשכנע את הקונגרס להקציב סכומים גדולים בקביעות, אם מצרים תבזבז את הונה בהרפתקאות זרות. ביהוד שהמצב יכול להסתבך ולהפוך למלחמת־גרילה ממושכת ויקרה• אגב, זה מה שאומרים לנו כל הזמן מתנגדיו של עבד אל־נאצר.״ כמעט כל ישראלי המאסר, נגד ״כתי הספר של המיסיון״ הגיע, כשבועות האחרונים, לשיאו.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9

4וחימוש הצו השג׳ וגם להיפך: די בשלוש פצצות כדי להשמיד את מצריים. מחיקת שני המרכזים העירוניים — קאהיר ואלכסנדריה — מן המפה תסיג את מצריים במאתיים שנה אחורה. … ארסקין צ׳ילדרס, הפרשן האירי־הבריסי הנודע. הנמנה עם מקורבי המישטר המיצרי הנוכחי, אמר לי בשנה שעברה: השמדת הסכר הגבוה ב־אסואן, אחרי השלמתו והפעלתו, תביא כלייה על מצריים. … הם אומרים: כאשר יגיע המרחב לחימוש אטומי דו־צדדי, שוב לא יוכלו המיצרים להתקיף את ישראל (ולהיפך) .כי יהיה ברור פצצה אטומית נופלת להם שאפילו יצליחו להחריב במכת־פתע את תל־אביב וחיפה, ולהשמיד בכך את הבק) ,שנתלוותה לכתבתו של אורי אבנרי מלפני שבע שנים, שתיארה מדינה, הרי עדיין תוכל ישראל להשיב למלחמה אטומית דימיונית גיו ישראל לביו מצריים בשנת .1975 מצריים כגמולה ולהשמידה בעזרת הפצצות שלא נפגעו.
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 22

הוא שיגרום לג׳מאל עכד־אל־נאצר התקף־לב. השחקן המצרי הזה מר־ דותה לנגן בחצוצרה, שירתה בלהקת הנח״ל כמחצצרת. … רק בקיץ לפני שנה, זמן קצר אחרי המלחמה, הוא הופיע בפאריס בפומבי בחברת דיילת אל־על הותיקה ג ׳ודי אמיר, שהפכה לידידתו האישית. נראה שכל דברי התעמולה המצריים, שהבטיחו לחיילים המצרים את נשות תל־אביב, שיכנעו מצרי אחד סוף־סוף. … ואתם עוד תראו שהם יהפכו לדוגמה החיה של אפשרות הדו־קיום בשלום של הישראלים והמצרים. האחיות שמר שהקימה ושלא הא הוא אחד מאנשי ״מצפן״ .הוא נלחם נגד שילטון הביבוש בערי הגדה, ולפני חודשיים, כשערך את המלחמה הזאת על קירות של בתים בירושלים, נשפט בבית משפט השלום, וקיבל קנס כספי.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 10

מדי פעם הגיעו גם ידיעות על מפקדים שסירבו לפתוח באש על מפגינים. ידיעה שהופצה על־ידי מקורות מצריים מסרה על ייסוד תאים חשאיים של קצינים חופשיים בתוך הצבא הירדני, המבקשים להקים רפובליקה במתכונת המצרית. … ״במקום להציע הצבת צבא ערבי בתוך ירדן, אני מציע למצרים צעד יעיל יותר, ופחות דמגוגי,״ הכריז חוסיין .״תשתחרר נא מצרים מנוכחות הכומתות הכחולות שעל גבולה, כדי שהצבא המצרי והצבא הפלסטיני יתפסו עמדות לאורך גבול זה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 35

עוד לפני שהספיק להניח את המוקשים על הכביש, דווח לו על כוח מצרי גדול הנע לעברו מכיוון ג׳בל־ליבני. … אך לא היו נפגעים. מצד שני היתד, כל פגיעה בשריון מצרי מצמיחה להבה — טנק בוער. זה לא היה רק עניין של פגיעות. … אבל בעוד שהטנקים שלו זזים ומחליפים עמדה לאחר כל שני פגזים שירו, נשארו המצרים במקומם. גיא עצמו חטף חמש פגיעות בטנק שלו.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 4

כי דעתו הטובה של שמעון פרסומת על עצמו מבוססת בעיקר על פעולתו בפאריס ערב מיבצע־סיני. לכן לא ראה מעולם צורך להשתעבד בענינים אלה ליעקוב צור, השגריר הישראלי בפאריס• גולדה קיבלה את הדבר כעלבון אישי, דרשה להחזיר את פרס לעסקיו שלו. … נראה היה כי הפעם תנצח גולדה. פרם נאלץ לשתף את צור. בפגישותיו בפאריס, שמטרתן הרשמית היתד, להכין את ביקורה של השרד -הדו״ח הרשמי על הפגישות נמסר לממשלה על־ידי צור — בעוד שבמקרים קודמים (בעיקר ערב מיבצע סיני) נעשה הדיווח על־ידי פרס ושווד. … ״ אלפי גרונות היו משמיעים את נהייתם אחר שליט מצרים. מאוחר יותר למדתי משפטים ארוכים יותר, כמו :״שעב ערבי וואחד (עם ערבי אחד)!
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 69

7ה היה ה שג ה 1ה שחיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנד בדיוק, הקדיש מקום לכתבה בשם ״עשרה מול מצרים״ מאת מלח כשיר ם/מ כת־גלים שלמה לויצקי, מאנשי צוותי הספינה שהיתה לכודה כידי המצרים, ושאנשיה שוחרת (ראה: תצלום) .עמום קינן כתב ״העולם הזה״ כאיתפה, הביא ב מ דו ת ״הסכין המשוטט״, תחת הכותרת ״ציון — כן, אבל לא ציונות״ את תיאור פגישתו עם יהדות בריטניה. … מדור ה״ספורט״ הביא את דיווחו של עמום קינן, מהמישחק כיו הקבוצה הבריטית צ׳לסי לביו הדגל האדום בלגרד, מישחק שנסתיים כתוצאת תיק״ו . 2:2 כשער הגיליון: שחקן ״הבימה״ מישה אשרוב, בתפקיד חייו כ״המרד על הקיין״. ימא..בת גדם־ שבים ממצרים * ירו תימני.. :אני רוצה להיות אשכנזי־ * דויד בן־גוויון דואג לצאנו העם הזמן הוא הנכס: היקר ביותר בחיי אדם — הדבר היחידי שאין להחזירו. … תחת הנהלתו של משה שרת התנהלו העסקים בצורה חלקה, ללא רעש מיותר — הממשלה עבדה, משברים וסערות היו מעטות, אף פעם אחת לא בקעו קולות צרודים אל הרחוב.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 48

הוא הורה לתלות תמונה שד זאב ז׳כומינסקי לצד תמונתו של דוד בן־גוריון ,״לשם איזון״ ,כדבריו. המצרים לועגים לחרם הערב על־פי טענת שרים בכירים בממשלת מצריים, אין הם חשים כלל בהשפעת החרם שהטילו מדינות־הסירוב על מצריים. לדברי האישים המצרים, הרי מלבד הפסקת המענקים הישירים מצד ממשלות כמו סעודיה וכוויית, אין החרם הכלכלי וניתוק היחסים אלא בבחינת פיקציה. … בהוכחה לכך הם מצביעים על כך שהתפוסה במלונות קאהיר הגיעה כקיץ ל־*.85 מקורות אחרים גורסים כי המצב אינו כה ורוד כפי שהמצרים מנסים להציג אותו. מרתון בך גוריון יום הולדתו ה־ 93 של דויד בן־גוריון, בחודש איקטובר השנה, יצויין, בין השאר, גם בהפנינג אמנותי יוצא־דופן, שייערך בהיכל התרבות בתל־אביב ושישא את השם ״מרתון בן־גוריון״ .במיפגש, שאותו ינחה יוסי בנאי, תופיע התזמורת הפילהרמונית, עם הכנר יצחק פרלמן, ושורה ארוכה של אמנים, וביניהם אסתר עופרים, חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין, מתי כספי ואחרים, וכן שורה של דמויות שליוו את בן־גוריון בחייו, החל בעוזרת־הבית שלו וכלה בחבריו, כמו רחל ינאית ודויד הכהן.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 34

בעקבות זאת הדליפו מקורבי קולק לעיתונים את כוונת ראש־העיר לרוץ ברשימה נפרדת בבחירות בקרובות לכנסת, רשימה למען ירושלים. ה מי של חתהמ צרי ת ־ בספק נראה כי המישדחת •טל מיפדגת־השילטון 1 המצרית לא תכוא לארץ. … לכן החליט ראש הממשלה להציג את מטרות המסע כעידוד העלייה. הסיבה: שום עיתונאי מצרי לא נרשם לסיור, כנראה ביגלל החלטתה של אגודת־העיתונאים המצרית להחרים יחסים עם ישראל כל עוד לא הושג שלום עם הפלסטינים. בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות אל־סאדאת.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 13

הוא ׳מנסה לעלות — * רשת־ריגול ישראלית הניחה אז פצצות במוסדות אמריקאיים במצריים. ,נדי לעורר איבה מצרית־אמריקאית. … אין ספק כי בקאהיר יניח ניכסון את הבסיס להסדר חדש במיזירח התיכון, שיהיה מבוסס על ברית אמריקאית־מצרית. אין גם ספק שהנשיא המצרי ינסה לשכנע את עמיתו האמריקאי לכלול בהסדר זה גם את העם הפלסטיני. … הוא גם יבטיח לו, כנראה: ,תאוצה מוגברת של התהליכים להשגת ההסדר בהקדם — בז׳נבה ומחוצה לה. המישחק האמריקאי־מצרי-ישראלי מלפני עשרים שנה׳ ירחף על מאורעות השבוע הקרוב.


