חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 18,326 עד 18,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 4
ממשלהפלס טיני ת - חיילים היכו א ח עוד ד א מתנחל קונ ״ טרה המועצה הלאומית הפלסטינית, האמורה להתכנס כשכת הקרובה כקאהיר, עדיין לא תקים ״ממשלה פלסטינית זמנית״ ,כדרישת המצרים והסוכייטים, אך תכשיר את הקרקע להקמתה הקרובה, אחרי השגת פשרה עם חוסיץ.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 19
.״ והוא ציטט את האדמירל האמריקאי ריקובר שאמר פעם: ״כשיש עודף רצון לעבודת צוות צריך כמה כופרים.״ אבל בישראל ובצה״ל מפרשים את המונח ״עבודת- צוות,״ כשיתוף פעולה בין יסמנים, אומרי־הן המקבלים כל תיזה בבחינת כזה ראה וקדש. … כאשר ירד מהמטוס בנמל- התעופה בן־גוריון הוא היה בהרגשה כי תוך 24 שעות יחזור ללבוש את מדי צר,״ל. תחושה זו הסתמכה על דברים ברורים שנאמרו לו ערב נסיעתו לארצות־הברית על־ידי ראש־הממשלה יצחק רבץ, שלפני שלושה שבועות נדמה היה כי הוא עומד לקבל החלטה ברורה בנושא זה ולכפות את דעתו על כל החולקים עליו. … כאשר יצא מהפגישה בתום שעה, הוא נראה כמי שסטרו לו על פניו. רבץ הודיע לו בצורה פסקנית, כי לא נמצאה כל דרך להחזרתו לצה״ל בגלל הווטו שהציג הרמטכ״ל.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 39
לפעמים היא באה אלי, לפעמים אני נוסעת אליה, ובכל פעם שיש צורך, אני עוזרת לה מבחינה כספית. אני נורא מאמינה בגורל, ואני חושבת שמה שכתוב לבן־אדם, זד. … בחוץ־לארץ הכל הרבה יותר גדול. כדי להצליח צריך מזל, וצריך לנסות. אני מנסה, כיוון שאני לא רוצה להגיע לגיל שבו אצטער שלא ניסיתי.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 48
מורט שומן ואסתר מוכי נדשפט ״מלוכלך״ כל צד הביא עדים שהעידו על שיפ- לותו של הצד השני. מורט העלה על דוכן העדים מלצר הולנדי בשם ואן דר־גונז, שהעיד שבערב החתונה וגם אחריה, שכב עם אסתר טובי. … גדולי הזמרים שרים את שיריו. הוא עצמו שר ומצליח בצורה לא־נורמלית. ומי אתם חושבים החברה החדשה שלו — לא פחות ולא יותר מג׳ודי פוסטר, בת ד,־ .13 ואל תגידו לי שאתם לא מכירים אותה. … על מורט שומן היא אומרת ״אנחנו רק ידידים.״ ואם נזכרים במה שאס תר טובי סיפרה על חיי-הנישואין שלה איתו• ,נראה שלא צריך לדאוג בל־כך למורטי. להיפך, דד אידישע־מאמע שלו צריכה להיות מודאגת הרבה יותר, על שהוא מתחבר עם קטינות כמו ג׳ודי.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 47
.״ ״עבור לישכת־התיירות של העירייה, מסר׳׳בורקא לחוקרים ,״הייתי צריך לבצע עבודה בסך 40,800ל״י. הדפוס שלי לא היה מסוגל באופן מעשי לבצע עבודה זיו, כי הייתי צריך להדפיס בכמה שפות, בגרמנית ראש״העיר. … ״מזל טוב לך לפתיחת העסק, ועכשיו אתה צריך רישיון מה- עיריה. אני אסדר לך רישיון.
גליון 2061 (2 במרץ 1977), עמוד 23
אם נחשב -שמזה עוד יורידו לו שליש על התנהגות טובה, הרי זה ממש כלום. ידלץ היה צריך להיכנס הרבה יותר.״ #אריה גמליאל 25 ראש ״כולל״ שדרות, תושב נתיבות, צבר :״זה עניין הילכתי, הרבנים צריכים לפסוק בזה. … • פינחס לייבל 70 פנסיונר, תושב תל־אביב, יליד רומניה :״זה מעט, מעט מדי. לפי דעתי הוא היה צריך לקבל כפל- כיפליים. איש כזה, בן דור כזה, במעמד שכזה, אם הוא עשה מה שעשה הרי בשבילי זה סוף העולם. … זה גלגל חוזר, הוא נשלח על-ידי המיפלגה, ונתפס כקורבן, היה צריך להתחשב בזה יותר, בעת מתן העונש.״ • -שימעון עזרן 17.5פקיד, תושב א־שקלון, יליד מרוקו :״עונש חמור מאד.
גליון 2061 (2 במרץ 1977), עמוד 43
ההתנהגות המסוגננת והמלאכותית כלפי חוץ, ההופכת טבע -שני, נושרת בפ ני מיסתרי הבריאה, ולפני שהן נעלמות בין נקיקי ״סלע התלייה״ ,מדברות הנערות ביניהן על כך ש״כל דבר קורה בדיוק בזמן ובמקום שבו הוא צריו לקרות,״ וש״האנשים, הנראים כמו נמלים קטנות כ-שמתבוננים בהם ממרומי הסלע, ממלאים אולי איזו פונקציה נעלמת, הנותנת טעם לעמלן המיותר.״ שחקנית רחד רוכרטסון זכר הפורענות של המנהלת הבמאי פיטר ויר כינה את סרטו ״ כר של פורענות״ .אולם הסרט הוא הרבה יו תר מזה: זהו זכר של תקופה, העשוי ברגישות ובאהבה רבה לנופים, ולאנשים ־שבתוכם• תדריך חוב הלר או ת : תד־אכיכ — להיות או לא להיות, סרט אילם, זוגות נשואים. … העולם הזה 2061 ממלכת הזזו שעו לה כמבינה (לימור, תל־אביב, איטליה) — אלברטו לאטואדה הוא אחד היוצרים הפורים ביותר של הקולנוע האיטלקי ב־ 40 השנים האחרונות, ובמה מסרטיו (כמו האדרת וללא רחמים) הם מן החשובים שנעשו באיטליה אחרי המילחמה. משום כך צריך, וכדאי., לשים לב למעשיו, גם אם פעמים רבות הם מעוררים רושם מיסחרי מדי או, כמו במקרה זה, עשויים פשוט להרתיע. … אין לה כל שליטה על אברי-ההפרשה שלה, אומנתה מרדימה אותה בערבים בליטופים עדינים בין רגלית, ובמהלך הסרט היא מסירה מעצמה, שוב ושוב, בל כסות המתוכננת עבורה. נערה זו היא נצר למישפחה דרוס״איטלקית עשירה, בעלת מטעים וכרמים, ובעיקר בעלת חלקת-חוף מקסימה ומסנוורת־עיניים, המושבת אליה קבלן צפוני ערמומי שמתכנן לבנות שם עיר״קייט לתיפארת.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 38
ראש מחלקת הפיקוח העירונית, יהודה שמעוני טען בפניו ששטחו של המקום צר מדי, שהמקום מרוחק ממרכז העיר ואינו מאפשר פיקוח מישטרתי, ועוד טענות שונות ומשונות. … כל מי שיש לו כוח פותח — החלשים סוגרים.״ עבודי בחר להיות עם החזקים, אפילו אם צריך להתנגד למישטרה בכוח. ועוב דה — העסק שלו פתוח. … עבודי הוזמן לחקירה במישטרה. הוא נע צר שם. במקביל הכין פקד מרדכי ונטו־רה, מפקד מישטרת פתח־תיקווה, כוח מתוגבר באנשי משמר־הגבול, חמושים באלות ובנשק.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 16
קטע מן הסקר הישראלי השבוע: רוב הצ יב ור צר י ו פיפי מסתמנת מ ו.מת עלייהבצרכיו הק טנים שלהציבור וזוהי הטבלה, לאחר מחזור השאלות ה־15 גישמי חסחף חסתאומיים פחי־פה, ועידת הפיסגה כריאד ופר־שת־ידלין חחולכת ומסתעפת, לא מנעו את רוב הציפור מלהצטיד לשירותים. … ייתכן שהדבר קשור במע רכת הבחירות הקרבה בארה״ב, או כדאי לציין כי אחד הנשאלים שהשיב במהלך הראיון ״צריך מאד,״ שינה לפתע את דעתו והשיב בביי שנות ״עכשיו כבר לא.״ החיים כבלש במוצאי״שבת, לאחר שנוע רב-תהפו- כות ישב הכותב על כורסתו האהובה ובפח בטלוויזיה כשהוא רגוע ונינוח. … ואז, לאחר כמה הסתעפויות קלות ב חקירה, אוסף מקמילן את כל צמרת קו״ פת־חולים, את היועץ המישפטי, את מפכ״ל המישטרה, מנכ״ל, ח״כים ושרים ומסביר לחם כי מסכת-מנתחים קושרים מעל לכובע״חמנתחים. אח״כ הוא עובר בצורה מרשימה בין הנאספים ומציג ב פניהם תמונה שצולמה בכנס משקיעים ומקרקעים — ואכן נראה אדם אחד, איש קופ״ח, שמסכת-המנתחים שלו מ תחת לכובע ולא מעליו.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 47
יום אחד היה נשף של הפלמ״ח, בקיבוץ מעברות• דן בן־אמוץ תירגם סיפור של ויליאם סארויאן, והייתי צריו לקרוא אותו. תוך כדי עבודה עם דן, הוא אומר לי :״למה אתר. לא לומד תיאטרון? אתה צריך להיות שחקן אמרתי לו :״להיות שחקן זה חלום שאינו ניתן להשגה.״ דן אמר באדישות :״אני אכיר לך את משה הלוי, מנהל תיאטרון אוהל, ואתה תלמד אצלו.״ שבת אחת הוא לקח אותי איתו, לפגוש את הלוי. … זו היתד, הפעם הראשונה שניסו לכפות עלי דבר שהתנגדתי לו. אמרתי להם: ״תיאטרון פוליטי צריך להיות סופר־מיק- צועי, כדי לחפות על העובדה שהוא פוליטי, ואנחנו חצי־חובבים.״ * ימני: גידעון זינגר.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 15
שר החינוך והתרבות, אהרון ידלין, לא ידע לאיזו צרה הוא נקלע כשהחליט על שכר־הלימוד החדש לסטודנטים באוניברסיטאות. … יוסט, שמיד, שהוא רס״ן (מיל ).בצבא השווייצי, הוא בעל אוסף מושלם של כלי-נשק של המחתרות בארץ לפני קום המדינה. 81 הפירסומאי משה דיין, שחזר לאחרונה מחו״ל, סיפר על סידרה של צרות שהיו לו שם, מפני ששמו הוא כשם שר־הביטחודלשעבר. … אם לא תתחיל בדיאטה מיד — לא תוכל לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך ורע מיום ליום. זה רק באשמתך !
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 11
בנקאיות על סך 75 יאלף דולר כל אחת, שנראו טובות כמו 24 קאראט. הייתה ׳להן רק צרה ׳אחת, שכאשר היו מגי עות לבנק ממנו ינטשכו, היה מתברר כי הן מזוי״פות. … שרשינסקי, יחיד עם דרום־אפריקאי אחר מראשי העולם התחתון במקום, קוקי מינדוזה, היו צריכים להוציא את הכסף ול־העבירו לישראל באמצעות טייסי אל־ על ויהליומנים. הצרה היתד ,״שהופעתו של ברוך לא עוררה אמת בקורבנות המיועדים ,׳והוא לא ׳נראה כטיפוס של בנקאי יאמין, אלא יותר כסוחרובשד ערמומי.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 4
הרקע: שיתופו של דובר מישרד־החוץ בסעודת העבודה שנערכה בין המישלחת המצרית לנציגות הישראלית. הוסכם בין הצדדים, שבסעודה במלון המלך דויד ישתתפו 15 איש מכל צד, בעלי תפקידים מקבילים. … בחילופי־־הדברים הקשים שהוחלפו בין בגין ודיין כנושא זה טען בגין :״אם לביא ייכנס — ייצאו כל הסודות.״ למרות זאת נאלץ בגין לוותר לדיין, אחרי שהחליט לשתף את לביא בפגישה על תקן של יועץ מדיני. כתוצאה מכר הוסיפה גם המשלחת המצרית חבר נוסף לסעודה. בגין אישר לאנשי מישרדו לקיים מסיבת־עיתונאים יום אחרי עזיבתו של סאדאת, אחרי שבעיתונות הופיעו ידיעות מודרכות, שבהן ניסו לייחס את הצלחת אירגון ביקורו של סאדאת בילעדית למישרד־החוץ. … צילומי הצבע שצולמו בעת נאומו של סאדאת בכנסת נמסרו לפיתוח בחברת אוריינט קולור, אך נעלמו בצורה מיסתורית. עתה התבקשה המישטרה לפתור את תעלומת היעלמם של הצילומים — שאין להם תחליף.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 41
צורך באישיות קול;ועית חזקה באופן יוצא- דופן. … האש הבוערת מלמטה היא צלף מטורף, מצוייד ברובה עם טלסקופ. ומי שצריך לכבות את האש לפני שיגלוש המרק הוא המישטרה, שעליה מוטלת המשימה לנטרל את הצלף, מבלי לזרוע בהלה באיצטדיון. … העולם נקי, מצוחצח, יפה, מבלי לנקוף אצבע שלאנוש. רק צרה אחת יש בעולם המושלם הזה של העתיד: כדי לשמור על שיווי־מישקל אקולוגי ולמנוע שואה חדשה, מוגבלת תקופת־החיים של כל אדם ל־ 30 שנים.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 34
אבל כמו שאת תיקון התכנים בצד,״ל בכללו ניתן, וצריך, לפתוח בבדיקת ותיקון המיסגדת — קצונת צבא־הקבע — כך יש להקדים לבחינת ושיפור התכנים של ״מערכת עיצוב הקצונה״ את בדיקתם ותיקונם של מרכיביה המיסגרתיים, או ה״טכניים״. סדר־הקדימות־לטיפול של כל רפורמה, מלאה או חלקית, ב״מערכת הקצונה״ הצה״לית צריך להיקבע לא רק לפי חשיבותם הסגולית או היחסית של הנושאים, אלא גם מתוך התחשבות. … בד,לכנו בדרך אוולוציונית זו, שני הדברים הראשונים שצריך וגם ניתן לעשות — בלא שיגרמו, כצעדים ראשונים, שיבושים חמורים במהלך העניינים הנוכחי ובלא שיחייבו שינויים עקרוניים במיבנה ובאירגון צה״ל ו״סערכת עיצוב הקצונה״ — הם: האטת מירוץ הקידום והחלפת הטכניקה של הערכת וקידום הקצינים.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 42
כי מה שהיא אומרת בסרט זה, הוא, בסופו של דבר, פשוט בתכלית : האדם הוא יצור עלוב, עבד לגופו ולתשוקותיו. כל עוד מילחמת־החורמה של ב ארד! … ה טיו ח ג דו ך אל הכומתה מסע ה אלונקות (הוד, תל- אביב, ישראל) — זהו אחד מאותם סרטים ישראליים שצריך לברך על קיומם, גם אם הכוונות הטובות שבו רחוקות מלהגיע לידי ביטויין המלא. … האחיזה בפול- חני־גבריות מסויימים שמחוץ להם קיימים רק ״סבונים״ ו״פדלאות״ ,אובדן האישיות הפרטית לטובת אישיות קבוצתית. על כך צריך להוסיף את התמציתיות שבבימוי, את השימוש היעיל במצלמה, את חמיבנה הקפדני של כל תמונה ושל כל תנועת־מצלמה, בקיצור, אם להשתמש במושג מיקצועי במיקצת, את הדרך שבה מתארגן המרחב בתוך המצלמה.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 8
אפילו שר־הבריאות ויקטור שנדטוב, המצדד ב זכותו של האחיות לקבל פיצוי הולם יותר עבור עבודתן, חוזר על טענה קלושה זו. מעניין שכאשר היה צריך מאות מיליוני לירות כדי להציל את הקבלן אריה פילץ ואת שותפיו, שנכשלו בבניין התחנה המר כזית, מצא שר-אוצרנו יהושע רבינוביץ׳ מהר מאד את מאות מיליוני הלירות הדרו שות, לרכישת התחנה על־ידי הממשלה ול הצלתו של המיליונר פילץ. אבל כאשר צריך למצוא אותם המיליונים כדי להציל את שירותי־הבריאות, פתאום אין לרבי- נוביץ׳ כסף ז שיפסיקו לרמות אותנו1 נעמי ג ,.אחות, תל־אביב כאזרח ישראלי, אני רואה כחובה לעצמי להבהיר לשר־ד,בריאות ויקטור שם־טוב, את עניין שביתת האחיות, נושא שאיכפת לכל אזרחי המדינה, בחודש אוגוסט ,1973 חוד שיים לפני מילחמת יום־הכיפורים, אוש פזתי בבית־חולים מאיר בכפר־סבא, ועברתי שם ניתוח בגלל אולקוס. … באותו זמן הן היו צריכות לקבל 200 לירות לחודש דמי־כיס, והיום ,400 וכך היו יכולות להיות לנו היזם אחיות יותר ממה שצריך. יעקב קפדוטו, נתניה צוחי! הסוסה אחדון בבתינו ולהתענות לצלילי השופרות המ הדהדים ברחובותינו.
גליון 2040 (6 באוקטובר 1976), עמוד 28
הוא מיהר לגלות לשופט, שבדק בהמשביר לצרכן, ולא גילה בסרט־הקופה של אותו יום את הסכום בן 170 הלירות — ערך הפריטים שנמצאו ברשותו של אוסקר ,״אילו שילם עבור הדברים •שגנב,״ אמר התובע. ,״היה הסכום הזה צריך להופיע על הסרט.״ הסניגור קס ממקומו, וביקש מהתובע שיסכם שוב את שווי הרכוש השנוי־במחלוקת. … הוא ׳גילה בתוך סליו של דניאל אוסקר ( )37 משיכון יוספטל בכפר-סבא, גם כלי־בית שתוויות־הזיהוי שעליהם גילו כי מקורם בכל־בו של המשכיר לצרכן ברחוב אלנבי. בסלים נמצאו אף פריטי־הלבשה נוספים לילדים, שמקודם בלתי־ברור.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 9
.״) איני מתיימר להיות שופט בדו״קרב זה. שופט צריך לחיות אובייקטיבי — ואני בוודאי איני אובייקטיבי לגבי הנושא ששימש סלע־מחלוקת במאבק מילולי זה. … מה שנראה לנו כהיסטוריה אינו אלא ראי, שבו משתקפת הבבואה שלנו־עצמנו. בצורה זו או אחרת, אמרו זאת חוגי־דיעות רבים. … נקח, תחילה, את השאלה ההיסטורית: האם פתחו הערבים הפלסטיניים במילחמת תש״ח — זו שאפשר לקרוא לה ״מילחמת העצמאות״( ,כי במהלכה הוכרזה עצמאות ישראל) ,או ״מילחמת השיחרור״ (שם כוזב, כי הערבים לא שלטו בארץ קודם לכן, ולא היה צורך להשתחרר מהם ; מילחמת־השיחרור היתה נגד הבריטים) /או ״מילחמת החלוקה״ (כי זאת היתה הסיבה והתוצאה העיקרית שלה) או, סתם ,״הסיבוב הראשון״ או ״המילחמה חיהודית״הערבית הראשונה״.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 16
״ אמר האמא, ואבא א מר ״כנפו שבורה, צריך לקרוא לקצין־הרפואה,״ ואילו רוני א מר ״אקרא לו ג׳וני. … ״מה זה,״ תמה קור ט ,״ האין זה גור מ א מני ם מן היער שלי כן,״ ענה רוני, ״זהו ג׳וני שהגיע לכאן פצוע, ו אנ חנו טיפלנו בו כל-כך יפה ״.א ם כך, א מר קור ט הרשע ,״צריך לה חזירו ליער.״ ״אבל אדון קור ט,״ א מר רוני בני מו ס ובעצב, ״איפה היי ת כשהוא היה ז קו ק לך ! … קור ט דיבר עם אבא, ואבא א מר לרוני שאין ברירה, צריך ל ה חזיר א ת הגור ליער. רוני נשך א ת שפתיו, נשק לגיוני, בכה קצת ושיחרר א ת חמארוני.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 2
ה ט רו ר היהודי באר צו ח־ ה ב רי ת הטרור היהודי כארצות-הכרית יהפוך 1 הבעיות המרכזיות כיחסי ישראל— ארצות־הכרית, אם ממשלת־ישראל לא תורה בצורה בהירה וברורה לבל ״היום הזה״ יופיע כעי תון־ערב העיתון היומי החדש של הפירסומאי אליעזר ז׳ורבין, שעורכו המיועד הוא ח״כ משה דיין, עומד להופיע ב־ 17 כחודש אוגוסט הקרוב בעיתון־ערב, ולא בעיתון בוקר, בפי שתוכנן עד בה. … כ השאר פעלו אנשי היחידה במרה מישטרת נתניה, ויצרו את חרוש באילו מפקד תחנת נתניה, קלמן כוו שטיין, הוא האחראי להפעלת ש העינויים. כשיחות עם עמיתיו הכי בורשטיין, לא פעם, את סלידתו מהג לת השיטות האלימות, הכחיש שר כין אנשיו לבין החקירות שנן הלו ע״י יחידת־העינויים תזמייוחדח נציגויותיה ושליחיה להסתייג כפומב ובצורה מעשית ממעשי הליגודלהגנה יהודית ושלוחותיה.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 36
1נמ 00-מ 81מ\ ,/אבל עד מהרה הם מוצאים לשון משותפת עם אחד מהם, טו־ויט, והוא מתרגם להם ש־ 3 81ק 3ק 6״ ״ס״ 1*13116 פירושו :״אין צורך בנשק במקום שהכל אחים הם,״ והם מתפתים להאמין לפיתגם היפה (אדגר אלן פו, סיפורו של א. … בחצי הפחות־מדעי חורג קריץ ממגמות הביקורת, כפי שאלה מקובלות על מבקרי-הסיפרות בארץ, וחוא מתמסר לעיסוק חטטני בתופעות תרבותיות-סיפרותיות כמו 3 6 1 יצ חק בן־נר סו לבלו טאנגו אחרון ׳בפאריס, תוך שהוא בוחן בחינה קפדנית את ״ערך הליריקה של ניבול- פה.״ במקום אחר, שגם בו ממשיך קריץ לעסוק במדיום של הקולנוע כסיפרות, הוא מנתח את מסע הכישלונות של הבחור הטוב במציצים של אורי זוהר,״ תוך שהוא מהלל את המציאות החברתית הישראלית והאמינה, שיצר אורי זוהר, ובוחן את כישלונו ביצירת יצירת־אמנות קולנועית. … לפיכך נאלץ הקורא לשלם בעד ספר מתורגם מאנגלית לעברית כ* 40ל״י, בעוד שהמקור, המייובא מחו״ל, נמכר כאן ב* 19ל״י הגיב על כך עורך אחד מכיתבי-העת לסיפרות, המתריע זה זמן רב על מחדליה של המועצה לתרבות ולאמנות, ואמר מה יש, את הספרים ניתן לקרוא באנגלית, ואין צורך לתרגמם. ואת סיפרי-חמקור שיראו אור תרכוש חגברת
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 19
לדיברי פלאטו״שרון תיכנו פוקס חדרי״שינה כאלה לו, למיליארדר פול גטי ולנלסון רוקפלר. אך מסתבר שפלאטו בצרות. הוא איפשר לצוות צילומי הסרט מיליונר בצרות לצלם לא רק בחדר״השינה הפרטי שלו (השחקן יעקב בודו נראה שרוע על המיטה) אלא גם בחדר־העבודה שלו, העשוי קטיפה כחולה מן המסד עד לטפחות (בתמונה: יהודה ברקן עם המאפרת ג׳ואני). … והסתלק מן המקום, כשהוא מניף את ידו בתנועת בוז וביטול. 9על השימוש הציני עושים אנשי ארץ־ישראל־ה- שלמה בתנ״ך ובמקורות היהודיים יעיד הסיפור הבא: המדען יוכל נאמן, שהוא נץ קיצוני וחסיד ארץ־ישראל־השלמה, הכוללת לדעתו גם את מדבר סיני, פנה לא מכבר לידידו שר החינוך והתרבות, זבולון המר, בטרוניה למה הסכים לתוכניתו של ראש־הממשלה, מנחם בגין, לפיה תוותר ישראל על סיני במיסגרת שלום עם מצריים. נאמן, שהוא אלוף (מיל ).וחילוני, טען באוזני המר, כי מחובתו למצוא ב־תנ״ך, או במקורות יהודיים אחרים, נימוקים דתיים שיחזקו את אחיזתה של ישראל בסיני לנצח נצחים.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 42
״,סוף סוף, עשית משהו שאינו סרט בו־רעקאס אמרו רבים, ומישהו הוסיף : ,למה הישראלים עדיין לא עיכלו את ה עובדה שכדי לעשות סרט כלל־אנושי צריך לעשות, קודם כל, משהו אישי ו פרטי ביותר, לוקאלי, כן ואמיתי׳״ כמו אסקימו לימון. … נעים מאד לש מוע מאנשים שהסיפור דיבר אליהם כאילו זו היתה אמא שלהם, או האהבה הרא שונה שלהם.״ צריך לאהום. דווידזון טוען שמבקרי- הקולנוע, עם הצלפותיהם המוגזמות בבד רעקאס, רק הקטינו את הפרופיל של ה קולנוע הישראלי, הזיקו להתפתחותו ו־עירערו את אמון הקהל ביוצרים הישר אלים. … הם לא רוצים להש קיע ביוצר הישראלי לטווח ארוך. אם יאהבו אותנו, זה יעזור לנו. צריך לזכור דבר אחד: כשאתה יוצר יצירת־אמנות, אתה עובר צירי־לידה איומים ונוראים.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 45
חם יכולים להשתתף בכיבוש הגדה המערבית או בהסתערות על החרמון, לסגת מפני המצרים החוצים את תעלת־סואץ או לצלוח יחד עם אריק שרון את התעלה ליבשת האפריקאית.
