חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,901 עד 1,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 11

מתי נודע לראשונה למנהיגי ישראל כי המצרים והסורים עומדים לפתוח במיתקפה על ישראל ז חירום והנחתת מכה מונעת מהירה כדי לשלול מהאוייב את היוזמה במיתקפה. … האם לא היו התראות נוספות או קודמות שהצביעו על כך שהמצרים והסורים עומדים לפתוח במילחמהז בהחלט היו. … כתוצאה מכך החל תהליך של אובדן האימון כהנהגה המדינית והצכאית, שהוא הרה אסון לגכי עם כט־צור. וכמילחמח. משכר זה מחריף והולך מאז הססקת־האש.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 15

בין המעטות שצצו בכל־זאת : ״ראש־הממשלה מנחם בגין החליט להשיב על הצעתו של הנשיא המצרי, לשלוח אדריכלים מצריים כדי לשפץ את מיסגד אל-אקצה, בהצעת-נגד: לשלוח את יגאל תומדקין כדי להפוך איזו פירמידה. … אחד מהם, ;׳אמיל חאמד, אמר לכתב אמריקאי שפגש במרכז :״אני מרגיש שאני צריו לברוח מפה! יש פה יותר מדי מאטה- האריות, לטעמי,״ מאט ה על מה שוחחו ביניהם ראש-הממשלה, מנחם בגין והנשיא המצרי אנוואר אל־ כרמל $מזרחי נדקב* רא׳*ון לציון וזנחו יעקב, סאדאת, כאשר לא דיברו על פוליטיקה? … סאדאת אמר ל- בגין :״יש בינינו הרבה הילד קי־דיעות, אבל לנו דבר אחד משותף — מצב ליבנו.״ באותה שיחה אמר בגין וגיס הסוס הזמר ענק־המידות גן השלושים, שמישקלו 130ק״ג ושמכר עד עתה 35 מיליון תקליטים בשפה האנגלית, החליט לכבוש את אמריקה. רוסוס, יווני ממוצא מצרי, הגיע לניו־יורק וחתם על חוזה עם סוכנות רוג׳רס־את־כהן, שייצגה את התיזמורת שליוותה את מסע הבחירות של הנשיא ג׳ימי קארטר.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 8

דו״ח פתולוגי: אכשו היה להציל חמישה הכותרת ב״חדשווד9.10 , רושם מוטעה טיפול רפואי היה מציל חיי 5 ^ושמ הווגי החייל המצרי -- 1הפצועים שכבו בשטח במשר חמש שעות כשהמצרים מונעים הגשת עזרה רפואית, * 0 (0 9מנו ומתי מא ו בדן־ דם רק שתיים מהגפגעו ת מתר מיד ם מש טרת יש ר * י תבזז? … אחרי שהוחמצה אפשרות זו — בגלל יחסם של החיילים המצריים במקום — שוב לא ניתן היה להצילם. … כשמונה שעות לפני כן הם נורו בידי חייל מצרי, ורק אחרי טילטולים רבים הועברו המתים והחיים לצד הישראלי.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 26

אבן השן נוצרת יום ולילה וכיסוי גקבובי זה מושן אליו חומרים מכתימים הנמצאים בתה, קפה וטבק והתוצאה מכוערת ללא צורך. עכשו לרשותך טילאק למלחמה בכתמים. … גרמניה הי ט לי עוזר במצ די ס תמורת 700ל״י יכול גרמני לבלות 15 ימים במצרים וחוץ מזר, לקבל גם חוויות. וכך כותב דולף שמיט, נהג בן ,33ב־מיכתב לשבועון גרמני: ״לפני נסיעתי התעניינתי אצל משרד- ההסברה המצרי אם יש הגבלות על הנטיעות במצרים. … כשראו את ההמונים, עזבו אותי.״ ואיר הגיעה תמונתו של הפירר ;כיסו של שמימי ״ידידים יעצו לי לקחת עימי את התמונה. במצרים עומד היטלר במקום השלישי, אחרי עבד־אל־נאצר ואללה
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 24

ומדוע, למדות התוצאה הסופית, צריכה מפלת־המצרים להיות יוצאת־דופן? כדי למנוע מצב כזה פירסס השבועון הסאטירי הלונדוני פאנץ׳ את הדו״ה הסודי של גנרל מצרי על המניעים האמי־פי ׳טהיה ברור גם למטומטם הכי גדול (עמו, כמובן, נועצנו עוד בשלבים המוקדמים ביותר) ,היתד, מטרתנו הצבאית הראשונית למשוך את מד, שהישראלים קוראים צבאם — לקאהיר. את זה עשינו על־ידי נטישה מכוונת של טנקים ט.־ 54 חדישים במידבר, על־מנת שישמשו מטרות לצליפותיהם של הישראלים. בצורה זאת הסבנו את תשומת־לבם מן האיסטרטגיה היסודית שלנו. בנקודה זאת עלי לציין לשבח, את 90 אלף הבחורים המצריים האמיצים, שבמתכיזן זרקו את נשקם מעליהם כדי שיוכלו לרוץ במהירות המכסימלית לעבר בירתנו.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 4

שעה שהיה ברור לגמרי כי הבריטים גמרו אומר להוציא את חיילם האחרון ממצרים קם נציג ישראל ב־או״ם, ביקש מהם למען שלום המרחב שלא יעשו זאת. היה זד, זמן קצר אחרי עליית עבד אל־נאצר לשלטון, והמצרים לא שכחו זאת עד היום הזה. כי המטרה הקדושה ביותר של מלחמתם הלאומית במשך שלושה דורות היתד, סילוק הצבא הבריטי ממצרים. דה־גול וכן־גוריון עצות לגדולים המורדים האלג׳יריים, אשר לפי מקורות ערביים איבדו למעלה ממיליון הרוגים• ב־משך חמש שנות המרד, דובקים בפינוי הצרפתים מארצם באותה התלהבות שבה דרשו המצרים את פינוי הבריטים. קיימים כל הסיכויים שגם הם לא ישכחו את קריאת ישראל למעצמה הקולוניאלית לבל תיטוש את אדמת אלג׳יריה.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 68

הכלי שבתוכו מצויים פחמים בועווס, מונח על מגש מצרי גדול. למטה מימין: סלט תפוזים וצנוניות, סלט עגבניית וסלט תרד עם יוגורט. … המקורות המוקדמים של אוסף המתכונים שלי היו מישפחתי וקהילת יהודי מצריים ; אנשים שנולדו במצריים או התגוררו, הם ואבותיהם, במשך מאות שנים בארצות השונות של המיזרח ובסופו של דבר נתיישבו במצריים. … ^ מלוח׳יה, למשל, שהוא אחד ד,מאי * כלים הלאומיים של מצריים, משמש בידי רודן כאמצעי להציץ אל תוככי החברה המצרית.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 39

בגין החליט את החלטתו הגורלית בקמפ-דייוויד, זו שהפכה אותו לאיש־המדיניות של תשל״ח, כשהוא נקרע בין שאיפות סותרות. הוא העדיף את השלום עם המצרים על פני הדבקות בארץ־ישראל־השלמה. … הדבר הסתבר בעליל מנימת הנאומים שהשמיע מייד אחרי חתימת ההסכמים, כגון האיום המוזר על מצריים במפלה צבאית, אם תתקוף מחדש אחרי נסיגת צה״ל מסיני. … בעיניים פקוחות, כדי לקדם את החזון העומד לנגד עיניו, הסתכן אנוור אל-סאדאת ביצירת פילוג עמוק בעולם הערבי, שקרע אותו לשלושה, ואולי אף לארבעה מחנות: מחנה הסירוב הקיצוני (עיראק, לוב, דרום־תימן וכמה רסיסים פלסטיניים) ,מחנה ההתנגדות להסכם מצרי נפרד על־חשבון הפלסטינים (הנהגת אש״ף, סוריה, אלג׳יריה) ,ומחנה של כוחות- הביניים, שאינם מתנגדים ליוזמת אל-סאדאת כשלעצ מה, אף שהמחיר ששולם על־ידו נראה להם בלתי- סביר (סעודיה, תימן הצפונית, נסיכויות־הנפט, ירדן, ואולי מארוקו ותוניסיה).
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 31

״תחילה לא האמנתי כלל שהם באמת יורים פנימה,״ סיפרה הד״ר ראשדה אל- מצרי, סגנית־נשיא־המיכללה .״רק אחרי שראיתי שיש נפגעים, הבנ תי שזה נכון. … תלמיד נוסף מבית־הספר התיכין חאג׳ מעזוז אל־מצרי, השוכן ב סמוך לקדרי טוקאן, נפגע אף הוא ברגלו. … רק בשעות הערב הסכים המימשל, בתיווכו של סגן־ראש עיריית שכם, זעפר אל- מצרי, להתחייב שלא לעצור את הסטודנטים ביציאתם מתחומי ה־מיכללה.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 52

בסופו של דבר, אחרי שהסכים להתחלק בהפצה עם מפיץ שהוא גם בעל בית- קולנוע, יצא הסרט לאור והיה לאחת ההצלחות המיסחריות הגדולות של אותה השנה. כעיקכות ברגמן. צריך, אולי, לומר לזכות המפיצים הישראליים, שקאסאבטם .נתקל בתגובות דומות גם בארצות־הברית. סרטו יצא לאור זמן קצר אחרי הסרט של ברגמן, וכל פניותיו לרשתות ההפצה שחקן־ במאי ג׳ון קאסאבטס* לעבוד לבד ובלא תלות גזינה רולנדס (מייבל) ופיטר פולק (ביק לאגטי) ב״אשה תחת השפעה״ אהבה ללא מצרים המקובלות נענו בתשובה סטנדרטית: לא מיסחרי, צריך לקצר. … לפי הרגש. הסרט כולו הוא ביטוי לאהבה ללא מצרים של ניק ומייבל ; אהבה שמתקשה להתבטא במילים, ושאין לה פיתרון אינטלקטואלי, מפני שהשניים הם אנשים פשוטים המגיבים לפי הרגש ולא לפי ההגיון.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 17
![העולם הזה - גליון 1703 - 22 באפריל 1970 - עמוד 17 | ״בהסכמת הצדדים הנוגעים בדבר, יכולה העיר להישאר מאוחדת תחת שתי מערכות־מימשל, הא חת ישראלית, השניה ערבית.״ ירושלים תישאר מאוחדו תחת שלטון ישראלי בלעדי ] נתיבי](https://assets.this-world.xyz/pages/1703/t-17.png)
״בהסכמת הצדדים הנוגעים בדבר, יכולה העיר להישאר מאוחדת תחת שתי מערכות־מימשל, הא חת ישראלית, השניה ערבית.״ ירושלים תישאר מאוחדו תחת שלטון ישראלי בלעדי ] נתיבי מים ״חופש המעבר בנתי- בי־מים בינלאומיים.״ ״יש לפרט א ת זבויות־המעבר בתעלת סואץ ובמיצר טיראן.״ ״שלום צודק הוא ביותר למעבר חופשי.״ הטובה חופש מעבר בתעלת״סוא ומיצר טיראן … ״על ישראל לסגת לגבול הבינלאומי בין מצרים וישראל שהיה קיים למעלה מ־ 50 שנה.״ (כלומר: גבול המנדאט). … אפשר לפרז רצועה של 7.5 עד 9ק״מ בשני צידי הגבול המצרי־ישראלי״. פירוז בל השטחים שייפ נו על־ידי צה״ל, קיום ״גב בטחון״ לאורך הירדן.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 34

על־ידי שנמנעה — או מנטה — את עשיית הנחוץ לאבטחת המבואות דראש־הגשר ממזרה וכה־נדטעה התנתה את הזרמת הכוח לאפריקה כיצירת מצב של סופר־אכטחה, לא רק סתרה מפקדת־החזית את רוח התכנית האמכיציונית מדי (ליכולתה) שהכינה, אלא גם יצרה כמו ידיה מעגל־קסמים, שחיסל על הסף כל סיכוי לנצל כאופן מינימלי — שלא לומר, מלא — את חשיפותו הכמעט־מוחלטת של העורף המצרי ואת שיתוקו כן היממה-ומחצה של הפיקוד המצרי. כך, כאשר נפתחה סוף סוף ההתקדמות הרצינית מתוך ראש־הגישר הזעיר דר,קופא על שמריו — זאת קודם לבוקר ה־ 18 באוקטובר, שתיים וחצי יממות תמימות אחרי תחילת נבר שב הפיקוד המצרי לעשתונותיו ועלה הצליחה לקבץ סביב ראש־הגשר יוכן בצמתות ובשאר נקודוודמפתח בכל עורף החזית המצרית, נוחות משמעותיים, הערוכים להגנה (חפוזה) כולל מתחמי נ״ט ומיקוש. … לאמיתו •כד דכר איכר צה״ד לחדוטין, כמו ידיו, את גורם-ההפתעה שהושג בפתיחת ״אבי־רי־לב״ .כ־א 1פכר ;יהל באפריקה מיתקפה ״רגילה״ .זו נסתיימה, לכסוף, כהצלחה טקטית, כעיקר כיוון שהמצרים מצאו עצמם מיטופדים על קרני ״דילמת תעלת סואץ״ ,כלא תשוכה נאותה, מובנה ומתורגלת שנתיים מראש.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 56

שם, לצידם של האמריקאי הארולד סונדרס, מי שהיה עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח־התיכון, והמצרי תאחסין באשיר, מי שהיה דוברו של הנשיא אנוור אל- סאדאת ושגריר מצריים בליגה הערבית, יעסוק פתיר במחקר על תהליך השלום הישראלי־מצרי. … האם אינך סכור כי יועצו של ראשהממשלה לענייני תיקשורת חייב להחזיק בדי־עותיו הפוליטיות והמדיניות של הבוס שלו ץ לא, אינני חושב שצריך להיות כך. היועץ חייב להיות בעל מרחב פעולה ותימרון, שראש־הממשלה נותן לו, ולא צריך להחזיק בדיעותיו. מכיוון שיועץ אינו צריך להציג עמדות אישיות. אין זה מתפקידו.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 16

ישבתי ביציע־העיתונאים, ליד עמיתים מצריים (אויבינו דאז, שעם אחדים מהם, שוחרי־שלום, היו לי יחסים חשאיים ).חרקתי שיניים. … אילו קמה מישלחת ערבית משותפת, כפי שנחזה אז, היו המצרים מהווים בה רק חלק, ואילו סוריה ואש״ף יכלו להכתיב את המהלכים. … ביקורו בירושלים, פחות מחודשיים אחרי פירסום ההודעה האמריקאית־סובייטית, נעץ סכין בגב הוועידה. התוצאה היתה קמפ־רייוויד וגירוש מצריים מן העולם הערבי המרוגז. וכל עוד שמצריים היתה מחוץ לעולם הערבי, לא היה כל ממש ברעיון הוועידה הבינלאומית.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 17

כאשר עצרה המישטרה בראשית דצמבר את רמדאן מצרי ,24 ,מעזה, ששוטט בתחנה־המרכזית והציע לתיירת להצטרף אליו, הוזמנה מישל לישראל כדי לנסות ולזהותו. … היא עברה על־פני כל השורה, ואחר־כך זיהתה, ללא כל ספק, את מצרי. לפני שחזרה ללונדון, מקום־מגו־ריה, באה התיירת לבית־המישפט ומסרה את עדותה בפני השופט מנחם אילן. … היא היתה בטוחה כי תוכל להסביר לו שאיננה מעוניינת בו ולדחותו ללא אלימות. מצרי נאשם בחמישה מגעים מיניים בניגוד לרצונה וכן בגניבת כספה.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 34

יש לזכור שהשלום עם מצריים הוא מצב מפתיע מכמה בחינות. ראשית, עצם המעבר ממצב־מילחמה היווה הפתעה גדולה. … השלום נמשך כבר שמונה שנים מאז שסא־דאת נרצח. שלישית, למרות מצבים שהעמידו את המצרים במבוכה גדולה — הריסת הכור הגרעיני העיראקי ב־ , 1981 ומילחמת־הלבנון ב־ 1982־ — 1984 מצב השלום לא הופר. רביעית, מצריים לא התכופפה, והצליחה להתקבל בחזרה למישפחת העמים הערביים בזמן ששגריר־ישראל יושב בקאהיר
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 4

הפעלתה המיידית של דרך אי׳-ת יכלה לשמש נשק עצום בידי ישראל בדרי־ ?זתה להבטיח את חופט־השיט במיצרי טיראן. אולם הדבר לא היה אפשך י. … לכן הספיק רציף זה, בלי שום שוברי־גלים, כדי לאפשר לאוניות קטנות, בנות 1000 טון, לגשת אליו. :הצרה היא רק שד,רציף קצר וצר, אינו מאפשר ליותר ממכונית אחת להתקרב לאוניה. … המשאיות חגזולות של חגרת ליד הרציף קשורה האוניה ההולנדית פדאלה, שנעצרה •בשעתו עד־ידי המצרים בפתח תעלת־סואץ. רק משאית אחת יכולה לגשת אל הרציף, לטעון ולפרוק סחורות (שמאל).
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 14

אם הוא מתכוון לבקש תמיכה להוריו, עליו להביא תעודה שיש לו הורים. הוא גם צריך להביא איתו בגדים לשלושה ימים, וכסף שיספיק להוצאותיו הקטנות במשך חודש ימים. … התעוררות שניה החלה כשקם נציג הכוח החדש לשאת את דבריו, הזכיר, כמובן, את הצורך החיוני בשלום (ראה העם) .הוא ניתח את נימוקיהם של המטיפים לפעולה מיידית, וגל של קריאות־ביניים זועמות של שמעון פרס, התנגד בזעם לטענה כי מאמרו של אברהם שוויצר, חבר מרכז רפ״י, ש־ (המשך בעמוד ) 15 תצפית בימת ״קיפוד״ בכל יום שישי בשעה ,9.15 במלון ״הילטוף אם תתלקח מלחמה בין ישראל לבין מצרים, יש לצפות לפך שהמדינה תהפוך למוקד של התרחשויות בינלאומיות, אשר החלו מסתמנות בקווים התחלתיים ככר בראשית השבוע : • מעמדו של האו״ם יועמד במיכחן קשה. … לעומת זאת, לא מן הנימנע כי ישראל תעלה, כשלכים מאוחרים הרכה יותר, את הדרישה להפוך את כל חצי-האי סיני, יחד עם רצועת עזה, לאזור מפורז, תחת פיקוח בינלאומי יעיל, אשר מצרים לא תופל להסירו על דעת עצמה כלכד. • ארצות־הכרית לא תצטער על מה שיתרחש.
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 17

עיקרו בחזיונות המון מאופק לאופק, כתפאורות נהדרות של מצרים הקדומה, בתיאור המוני של סבלותיהם של בני ישראל הבונים את פיתום ורעמסם, במאות המרכבות המייצגות את רכב פרעה ופרשיו ובשיא הסרט — שהוא אחת התמונות הקולנועיות הנהדרות ביותר אשר צולמו אי־פעם — יציאת מצרים. … אהבת דניאל ופרג־סוא.מולידה פרי — ילך כושי. ׳ הצנזורה הישראלית הוכיחה בפעם נוספת את איוולתה בקצצה מהסרט מספר קיטעי־עירום, המהווים חלק בלתי־נפרד מהעלילה והרעיון. למרות כל אלה — זהו סרט חשוב, שצריך לראותו. לא חדוגח ! עשרת הדברות (אלנבי, פאר, תל- אביב; ארצות־הברית) הגיעו לישראל אחרי שעשו סבוב בן 4שנים בכל העולם. … למרות שתקופה זו נחשבת לקצרה יחסית, התפתח המפעל במידה רבה, הן בשטחו והן בהיקף יצורו. גאוות המפעל על דגם ״מוצרט״ ,אשר צלילו וכושר קליטתו יכולים להתחרות גם במקלטים מתוצרת חוץ.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 19

האלוושיצטרולעצוראת המצרים אם ינסו לצלוח ך* טוראי בסוללת התותחים סול תעלת סואץ, ( | קפץ לדום ושיקשק. … מפקד הכוחות המשוריינים של צה״ל בסיני, האיש המופקד על חזית תעלת סואץ ועל משימת הדיפת כל נסית צליחה של המצרים בקו חזית זה, נולד בלינץ, העיר בה למד אדולף היטלר בילדותו. … במסגרת ׳שועלי שמשון נפצע אלברט בתקיפת מטוס מצרי ביום האחרת לפני הכנס ההפוגה השניה לתוקפה.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 27

מייד התאושש, והחל אף הוא להזדקף מפעם לפעם ולשלוח חיציו באוייב. המצרים אינם אומרים נואש. הם עדיין בהמון רב סובבים את הטנק׳ אינם משלחים טילים משום חשש לחייהם. … הוא מתחיל לחשוב על חייו שלו ועל האפשרות ׳המועטת להינצל. המצרים, שהחלו לשים ליבם לבריחתו, הקיפוהו. … הוא פוגע באוייב בעזרת כליהנשק הקלים שלרשותו, ועוצרם לרגעים מיספר. באותם רגעים החלו המצרים להגיע לשפה המיזרחית של התעלה בכמויות עצומות.
גליון 1899 (23 בינואר 1974), עמוד 11

כאשר דיבר השבוע דיין על שאיפת־השלום של המצרים, הוא נר כוד והדתיים, משה דיין ואריק שרון. … היא הנחילה למדינה קלף עצום, שבעזרתו יכלה המדינה להכ תיב תנאים למצרים. אולם הממשלה חת- בוסתניח נעצה סכין בגב הלוחמים האלה, וביז מ ה את פרי ניצחונם, שלמענו נפלו מאות בחורים. היא מסרח למצרים את השטח, ללא תמורה וללא צורך, אך ורק מתוך חולשה ופחדנות.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 4

ר שי מו ת מו ס כ מו ת התק צי ב צו מצם ־ בער הגדה הנ סי עו ת ורחבו ראש עיריית שכם, האג׳ מעזוז אל־מצרי, וחכרי מועצת העיר ,״ייענו״ לתביעות הציבור ויגישו את מועמדותם כבחי רות הקרובות למועצת העיר. … סוף שחור מדותם, יגיש הוא את מועמדותו, ומפני מצב זה חו ששים בני משפחת אל־מצרי. ביישובים הקטנים, שבהם תהיינה בחירות, תור כב למעשה רשימה אחת מוסכמת, על דעת הכל, ומשום כך לא תיערך הצבעה בכלל. … שכל עולה חדש יהיה רשאי לרכוש ללא מכס רק מוצרים מארץ מוצאו. עולים מצר קוצץ, אלא גם הוגדל בלא פחות מ־.6570 זהו סעיף ההוצאה המיועד למימון הוצאות הנסיעה שד ראשי רשות השידור לכינוסים וקונגרסים כחו״ל.

