חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 20,451 עד 20,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1532 (11 בינואר 1967), עמוד 5
״הערלים והטמאים״ הקורא שאול פרייס נותן את כל הכבוד לאמנים הישראלים, אשר הודיעו במדור זה כי לא יכתבו לשום להקה של צה״ל שתופיע בקולנוע הגרמני (העולם הזה .) 1529 צר לי על הדון־קישוטים הללו, המאיימים על צד,״ל בחרם תרבותי אם לא יחרים את גרמניה. … המבט היהודי הזה מגבוה, על ״הגויים הערלים הטמאים״ ,כבר הביא די צרות לבעליו. אנשי־הרוח שלנו, שמהם אנו מצפים להיות חלוצי הקידמה ביחסי אנוש, שוברי חומות ההתבדלות בין העמים — מבלים את זמנם ואונם בהעלאת גרד, של שינאה, וזאת בשעה שמדינת־ישראל כבר מקיימת עם גרמניה יחסים בכל השטחים.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 4
(ג) יש בידי רפ״י אמצעים פוליטיים ציבוריים שונים, כדי להביא לפומבי את דעתנו על ראש העיר, ולצורך זה אין לנו כל צורך ועניין לגלות התעניינות בהייו הפרטיים ואף לא עשינו כן במקרה דנן. … חייבים גם להתחשב בעובדה, כי חמש השנים שנותרו לו לשבת הן תקופה ארוכה מאד, במיוחד לגבי אדם העומד בפני נישואין ופתיחת דף חדש בחייו, המוסדות המתאימים חייבים, כמו כן, לקצר את תקופת המאסר בשליש המקובל, ולהחשיב לפרקש את תקופת ישיבתו בכלא המצרי. וזה עוד לא הכל. לאחר השיחרור חייב הציבור לסייע לו לשכוח את עברו, על־ידי עזרה וסיוע בקליטתו בחברה ובעבודה.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 4
עכשיו כולנו יודעים על מה ש־ נ 7ב ר11כרז ^ ב ו /ג אישית אינני נגד התרמה למען מטרה זו, אולם אני קובל על הדרך בה מבצעים אותה. לדעתי צריך לעשות זאת על־ידי הלי־כה מבית לבית, ושיכנוע האזרחים שיתרמו מרצון. … אני עקרת־בית פשוטה, שאינה מתעמקת בשאלה איזה ויאט־נאמים הם טובים ואיזה מהם רעים, אבל אין לי רגע של שקט כש־הורגים ילדים קטנים. צריך לעשות משהו. ח;־ שיפר, תל-אביב השתלםולמד!
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 18
קוטב התנצל, וניסה להסביר כי המדובר הוא באדם שאינו יכול ללכת כמעט, ושצריך להתחשב. לא עזר. השוטר רשם את הדו״ח על אפם ועל חמתם של הנהג ונוטעו. … באשר חזר כדי לקבל את תוצאות הטיפול, נאמר לו על־ידי פינקלשטיין, כי הוא יצא עם שוטרים אל המקום ושהם פסקו כי היד, עליו לעלות עם הגלגלים על המדרכה ובצורה כזאת לא היד. חשש לפקק־תנועה. ״אבל אם הייתי עולה עם הגלגלים על המדרכה — הרי הייתי הורג אה הנכד״׳׳ הזדעזע קוטב.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 7
דה הגאווה הלאומית של האמריקאי הממוצע ניזונה משני סמלים מבריקים של *דרו־החיים האמריקאית׳• :המכונית וחדר־האמ־בטיה. השבוע הותקפו שניהם בצורה הגובלת בחילול־הקודש. הסערה הגדולה שהתחוללה סביב המכונית האמריקאית (ראה להלן) כמעט והעלימה התקפה נועזת עוד יותר. … בקיר לידה צריכים להיות שקעים מתאימים לכל הדברים שהמתרחץ זקוק להם בעת שהייתו באמבטיה. • באמבטיה המוגדלת צריך להיות מושב, עם מקלחת־טלפון, כדי שהמתרחץ יוכל לשטוף את עצמו בנוחיות, בישיבה. • המקלחת הנפרדת צריכה להיות בתא סגור עד התיקרה, עם ברזי המקלחת ליד הכניסה. • קערת־הרחצה המקובלת בחדר־האמ־בסיד, קטנה מדי.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 7
.״ שמעון נראה מבוגר מכפי גילו, חרוש קמטים. כשהוא צריך לקנות נעליים לילדיו זו הוצאה המשבשת את כלכלת הבית לחודש שלם. … אם אני רוצח שיזכו בחינוך תיכון, או אפילו שילמדו מקצוע, אני צריך לעבוד 15 ימים נוספים בכל חודש, אבל כמה זמן אני יכול להחויק מעמד בקצב עבודה כזה?
גליון 1571 (11 באוקטובר 1967), עמוד 14
כשהיא משתרעת לאורך מטר וחצי בלבד, גיזרתה הצרה חסרה את כל הקימורים השופעים המבוקשים, ופניה נקיות מאיפור, דומה גאולה לשפנפנה כמו שארנבת דומה לנמר.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 23
ד״צ — קומנדו דובר צד,״ל, כינוי־החיבה ליחידה שסיפקה כתבות, צילומים וסרטים על פועלו של צר,״ל במלחמת ששת־הימים. ״אד 1רי ״1ספרו של הראל, אחר הראשונים שיצאו לאור על מלחמת־הבזק, הוא גדוש רשמים, חוויות, עובדות ואנקדוטות, על חיילות החן שלא איבדו את חינן גם כאשר לנו בקבינות של טנדרים; על חיילים דרוזיים שעמדו בכל תוקף על זכותם לצאת לקרב; על ה־ ״דודות״ של הוועד־למען־הזזייל, ועל ס־גני־ר,אלופים שצעקו ״אחרי! … לא רק ששיריו הם ״שירים לאשר, נשואה״ ,אלא הס גם נכתבו, בכוונה תחילה, ללא סימני־פיסוק :״כדי שכל קורא יוכל לעצור ולשאוף רוח במקום שהוא זקוק לה באמת.״ אין זה גורע כלל מטיבם של שירי סובול, בהם מופיעות לעיתים קרובות שורות מצו־יינות כמו צריך לפרק את הבמה /כדי שיידעו שזה לא משחק.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 6
מובן שזוהי רק תוכנית גלמית, שיש ל־גבשו, בצורה מפורטת. יכולים להיות לו ואריאנטים שונים. יכולה להיות הצעה לצרף לפדרציה זו, כיחידה עצמאית נפרדת, מדינה שתכלול את עזה וחצי־האי סיני, שתיצור חייץ בין ישראל ומצריים. אפשר לחשוב על הצעתו של משה דיין, מלפני שנה, לצרף לפדרציה כזאת את עבר־הירדן, כיחידה נפרדת( .אמנם אין איש יודע למר, התכוון דיין, ומסופקני אם הוא עצמו יודע זאת.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 14
.״ כשניסה סעדיה להפציר בו לומר את הברכה, נעץ המוהל את עיניו כטכנאי השידור ומילמל :״אבל אבל א צריך שיהיה מישהו מובן שהמהנדסים נמלטו מיד על נפשם. … אמר המוהל :״ברוך עושה נס, שלא אמרתי ברכה לבטלה העתונאי זאס רב־־נוף, שייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הסובייטי, שנערך לאחרונה במוסקבה, נתקל ביחס לבבי מצד כל הנציגים במקום, מלבד מוח מד עלי נאסף, היועץ המצרי לענייני סרטים, שהבליט את החרם על הנציג הישראלי.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 30
פייר בול, הסופר הצרפתי שקנה את עולמו ברב־המכר הגשר על נהר הקוואי, אינו חוסך בסממנים מילודרמטיים כדי להפוך את הרומן השלישי שלו מעניין ביותר. הצרה היא שבול, שסייר בזמנו בהודו־סין הבוערת באש המרד, מאמין מדי בתורת הסליחה הנוצרית מכדי שיראה את המציאות כמו שהיא.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 20
ד״ר שונא: גועל נפש! קאניבלים שכמותכם. מתת לצרות הברית! רק ברית העצמאות תציל אותנו! … לצבא. (נכנס ד״ר שרץ) ד״ר שרץ ז תחי צרות הברית! (יוצא בהליכה מתונה) כן״גאון :אעלה לו את הרבית!
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 14
לילה זה — ליל נשף הסטודנטים החיפאי המסורתי שנערך ב־ 14 לאפריל — היה צריך להיות אחד המאורעות החגיגיים _ בחייה. … ״זה גד,ינום במאה אחוז ״,אמר נתן כוהן, נהג המונית החיפאי, גבה־הקומה והמ שופם ,״יש פה כל העינויים הדרושים : חום, מחנק, מחירים זוועתיים. בעד פלפל צריך לשלם חצי לירה, ובעד כוסית קוניאק — לירה׳וחצי.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 10
שי אופיר, כו כ ב הצ׳יזבא־טרון שיצר סיגוון י שראלי חד שעלבמת הפלמ״וז בחר עתה ב מכ שי ר אמנותי חד ש ־־ פ אנ טו מי מ ה אמנם, בניגוד ל מ סו רתשל ״ או־תם הימים,״ מו־פיע ש ״ ק ה ׳לא באחד״ ^ החברה. … שינאה זאת לחוכמת־המספר, היוותה מכ שול מתמיד בדרך חייו: לאחר שהוא עבר קורם ימי בפל״ים, החליט שלא לעבור קורס גבוה יותר * :ההפלגות היו נעימות, אבל הישובי הנווטות היו שנואים עלי יותר מכל.״ במקום זה הצטרף שייקר, לקיבוץ מעברות, קיבל עבודה במטבח. לא היה שם כל צורך בחישובים, אך העבודה היתד, שנואה עליו.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 3
המלחמה נסתיימה. אלפי עולים זרמו לארץ. היה צורך דחוף בשיכון. נופן של ערי ישראל השתנה. … והוא ישב מאחורי המכתבה הגדולה, גוץ בעל שלושה סנטרים ועיני פלדה עגולות, רשם את שמותיהם על גליון נייר ארוך, בקבלי כל סכום כתשלום מקדמה. הוא היד, קצר, מהיר, נמרץ וקשה בצורה נעימה. כי היו לו עסקים עם אנשים רבים.
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 4
.״ היא הוסיפה :״הילדים רעבים למשהו אחר. למלה טובה׳ לקרן איר. אתה צריך לראות מה שקירה כשאני מבקרת במוסד• הדלת של חדרי פתוחה כל היום.״ האחות טובה טפלה בילדים זה שלושים שנה. … ״זאת לא העזרה הרפואית שאני מגישה להם• זהו מעט החום שאני יכולה לתת להם כל פעם שאני מבקרת במוסד.״ חום זה היה צריך לד,נתן ב התאם לרוח המלצות ועדת־הכנסת על ידי 5ל מדריך ומורה במוסד.
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 5
יש כאן השגחה ממשלתית ואם להם לא איכפת מה שמלמדים כאן, אז מה איכפת לך י״ שאלתי אותו ממתי הוא מעריך את הממשלה בצורה כזאת והזכרתי לו מעשה שארע ביום העצמאות: בבית היתומים דיסקין מתעלמים לחלוטין מכל חגי המדינה (אמר רוטשטיין : ״אין אלה חגים יהודיים.״) הילדים, לעומת זאת, סבורים אחרת. … לא היה זה קשה לארגן קבוצת מתנדבים שיצעדו. היתד, רק צרה אחת: לא היה דגל. יוסף התגבר על בעייה זאת, מצא חתיכת בד (שחורה אמנם) הצמיד אותה למטה וה מצעד צעד דרך חורש האורנים הקטן• כשנתגלו הצועדים שילם יוסף ביוקר עבור מגמותיו הצבאיות.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 11
ניות־משא חיכו בתור, הורידו אלפיירהיטים. שרברבים, נגרים, מלצרים וטייחים דרכו איש על רעהו. באמצע ההמולה הגיע מזכיר לשכת העבודה, התרגש כשלא נתנו לו להיכנס׳ נתקל במנהל לבוש בגדי־עבודה מלוכלכים. … אולם דן לא רצה להיות רק מרכז התיירים. הוא י צר גם תעריף מיוחד לאזרחי־הארץ. כיום ישלם אורח ישראלי 16.500ל״י ליממה עבור חדר וכל הארוחות, מלבד מחיר״ המשקאות.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 3
בין שני תה ליכים אלה ישנה השפעת״גומלין הדוקה. דור הטוריה והטרקטור יצר את האדרה הלאומית, שהעלתה את החלוץ למעמד ש ל דמות אידיאלית. הוא שר שירים רוסיים, פול ניים — אולם הוא יצר גם שירים חדשים. ה גליל׳ העמק, ההתישבות, השמירה, השתקפר מבין צליליהם: אדמה אדמתי, הגליקת נע־פילה את ביצותיה נייבש, הך פטיש עלה וצנת — כבישי ב טון בחול נמתח.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 5
עוד באיטליה הורע מצב בריאותו ועתה הוחלט כי ישוב ארצה. ארבעת הנותרים עזבו את המיצר הצר׳ רעו. עתה היו לסירה מפרשים חדשים וחז קים ; לחץ הרוח עליהם היה אדיר: התורן הראשי נשבר כגפרור דק.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 11
באחד מסיוריו ב־חוץ־לארץ הצליח ראש העיר, עובד בן־עמי, למשוך קבוצה של משקיעים בלגיים. הטיפול המעשי נפל בחלקו של הלל צור, סגן ראש העיר (מטעם חרות) .משך השנתיים האחרונות הוקמה רשת של בתי־מלון, מיג־רשי ספורט, שעשועים, הגנים ־שבראש הצו; קים על החוף הוארכו במאות מטרים של מדשאות, טיילות, ספסלים, פינות־נוי. … לפיתוח האחראי ראש העיר, סגן שפת -הים : הלל צור.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 9
הרמה, אל ועים, האיכרים והרוכלים שעמדו לרגליו. בין זר, שמעו מפי המלך, אותו י צור נעלה שרו־ככולם רק שמעו עליו, חוקים, שהגבילו את ׳נזונו, הזכירו להם כי אף הוא רק בשר ודם, דד ונופל לפי רצונם. … לא מעטים הם האנשים הדתיים בישראל היום, שהבינו כי העתיד הדתי של ישראל החדשה בחצרותיה הצרות של אינו טמון ערכי הירושלמית. מאה־שערים הדת, ש ש מרו בצורתם הזאת על לי כוד העם בפזורה, אינם נראים עוד בעיני אנשים אלה׳ כמסוגלים להמ שיך למלא תפקיד זה ׳ ,ובודאי לא כאמצעי משיכה לנוער העלול לפנות לדת בכלל.
גליון 747 (21 בפברואר 1952), עמוד 5
היה זה הקולונל נורברט דוראן, מוותיקי החיילים הצר פתים בצפון אפריקה, דמות ידועה ומכובדת בעיר סוס אשר בה בחר כעיר מושבו.
גליון 723 (6 בספטמבר 1951), עמוד 5
עס מזמרת גננים בנרתיק מחובר לחגורה וצרת דיור כמלווה תמידית מטפס בחי. על, הרבה מאות מדרגות ללא הצלחה. … אולם הנפגעים העיקריים ממצוקת ה שיכון היו לא אלה שיצרו אותה (אמנם לא בכוונה רעד ).אלא הותיקים.
גליון 724 (13 בספטמבר 1951), עמוד 9
בבחירות, כהן הופיעוגס נשים (משנואל) ,ניצחו תחילה הסוציאל־דמו־קראטיס, אחר כך חוגי הימין, זאגדית של החייל היפאני וטיב מפקדתו, אלא גם כן השמש: כל ילד יפאני לומד בבית־הספר, כעובדה שפע העובדות ההיסטוריות הירוהיטו הוא יצור אלוהי. לפני 2603 שנה בדיוק הולידה אלת־השמש, אמאטאראזו או־מיקאמי, את הקיסר הראשון, ג׳ימו. … החשבון היה :׳ית הוא הענק היבשתי הרוסי. כדי למנוע בעד את העולם היה צריך לשים אותם במיטת־סדום, עולם: גרמניה ויפאן.
