חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,051 עד 2,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 23
האזרח שתה בצמא כל מילה שיצאה מפי אל־סאדאת בכנסת, התרגש עד דמ עות למראה הנשיא המצרי במוסד יד ושם, התגלגל מצחוק כאשר התלוצץ המצרי עם \ ! … בהיע דר לוח־זמנים כזה, המפיח רוח־חיים בהתחייבות לגבי הגדה ועזה, נותר ההסכם הישראלי־מצרי כאקט מוחלט של שלום נפרד. הם ההישגים שהשיג אל־סאדאת בקמפ־דייוויד עבור העם הפלסטיני עלולים להישאר ריקים מתוכן ממשי, ואף להיראות כך, אם לא ייכלל בהסכם דבר שיחייב את ממשלת־ישראל למלא אותם בתוכן. גבולות ה־ 4ביוני 1967 אמנם מרומזים בהסכמי קמפ-דייוויד, אך בהסכם־השלום הסופי עם מצריים מדובר רק על הגבול הבינלאומי בסיני.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 53
ובאמת, אין תיאור מדוייק יותר, ל שודדי התיבה האבודה מ״בום, טראח״ .זוהי כניסה לקכר מצרי כחיפוש אחר ארון־הקודש שנגנב כאן לא מתעסקים בקטנות גיבורים ונבלים, עלמות־חן ומכשפות רעות, מראות עוצרי נשימה ומעשי ניסים מאין כמותם. … לזאת קוראים קידמה. ׳קארן אלן פוגשת שלדים כקכר מצרי מירוץ מטורף אחרי ארון הקודש האויסון טוו :״מישווק 1ה נמו ענוות נגרות! … בהיות הגרמנים עם ממושמע ל הפליא, הם יוצאים מיד למצריים למלא אחר הפקודה. למישהו זה לא נראה?
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 9
אני יודע שאיש מהיושבים כאן לא תיאר לעצמו — בחלומו הנורא ביותר — שהישראלים יישארו על התעלה יותר משנתיים. אנחנו כולנו יודעים איך בני מצרים שואפים לנקמה. אני יודע שכל יום — כל רגע — העובר מבלי שתבוא המכה הנוקמת, מערער את סמכות ההנהגה הלאומית בעיני ההמונים. … הם הבינו שבמתח הנפשי העצום בו הוא שרוי אין משמעות יתירה להוראות הרופאים. נשיא מצרים שאף פעמיים־שלוש מלוא ריאותיו עשן, כיבה את הסיגריה בתנועה החלטית, והכריז: ״מוסקבה הודיעה לנו הבוקר שהיא עומדת להגיש את האולטימטום תוך 24 שעות. … עבד־אל־נאצר נתן להודעתו להשיג את שלה, ואחר כך הוסיף, בחיוך רחב :״ייתכן שלא יהיה צורך לתת את הפקודה. ייתכן שהדוד סאם יעשה זאת בשבילנו כל הנוכחים פרצו בצחוק.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 23
הנכם מאזינים לקול ישראל, גל ב׳. קריינית בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז. קריין והרי הודעה! … אלו עשר המכות שהביא הקדוש ברוך־הוא למצרים: דם, צפרדע, כנים — קריינית — עבדים היינו לפרעה במצרים; ויוציאנו ה׳ אלוהינו משם ביד חזקה. … סלצוביץ׳ ,תל־אביז: * קאניכאל -לקוח שכא למסעדה ומזמין מלצר. מ. מבין, יפו׳ מלי ם
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 56
שר־הביטחון: לשם מה קיים צבא, אם אין הוא יכול לארגן סידור ל־1600 איש? האלוף כן־דויד: זה צריך לבוא במקום משהו אחר. שר־הביטחון: אם זה צריך להיות במקום, יהיה במקום. … מאותה ישיבה צמחה האגדה לפיה זרק ידין עט על בן־גוריון( .מקור הסיפור במשא־ומתן על שביתת־הנשק עם מצריים ב־,1949 שבו אמנם עף עט מידו של ידין לתוך נחיר של נציג מצרי). … האלוף רבץ: הצבא קשור בתיכנון- העבודה שלו. לזה צריך לעשות סידורים. שר־הביטחץ: בוודאי צריך לעשות סידורים.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 19
יתכן כי ההגדרה שנתנה גולדה לפיקוח על פירוז סיני — ״כוח מעורב שיכלול חיילים ישראליים. גם חיילים מצריים יוכלו להיכלל בכוח זה״ — נועד בעצם לשמש הצעת־פשרה. … אילו ציירה מפה זו באיגרת ליארינג או למצריים, היתה גורמת מייד למשבר ממשלתי, ואולי לפירוק הקואליציה. … אך הוא מחייב, למעשה, את הממשלה. לפי דרישת האמריקאים, הוא אומר למצרים: זוהי נקודת־המוצא שלנו במשא־ומתן.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 18
אבל נשגה חמורות אם לא נבין, כי לכל צורך מעשי שהוא, עלינו להפריד את האחד מרעהו. … הישגיהם הראשוניים של המצרים היו אז פחותים ומעודערים בהרבה משהיו במציאות, בעוד כוחותינו בול מים ביעילות רבה ובאבירות מוטעות ואחר-כך, ב־ 8בחודש המפורסם, עוברים להתקפת-נגד ומנחילים לצבא ה מצרי תבוסה מוחצת. … היו שסברו כי המפקד הקדמון — עד אמצע המאה דד — 19 צריך להימצא קדימה בעיקר משום בעיות ה- תיקשורת.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 9
אומנם כבר ראינו, במאמר הקודם, שמפני התקדמות השיריון המצרי אל ביר־גפגפה, והסכנה שנשקפה ממנו לצנחנים, היה זה הקריטי שבכל ימי המערכה• אבל לפחות, עד כמה שנוג־ חסתעוזת חידהרגדים עד אחז ממוצבי המצרים במיתזזם אבו־עגיזה עים דיין וכל שאר תיאורי־המערכה הרישמיים, לא היתד, כל סכנה כזו ולא נבראה. מידבד אריק שרון שחש את צח״מ המיצרי נושף עד עורפו, ושדה את צנחניו לתוך המית־ ד״ן הופיע בשטח דילג עד דרגי הפיקוד וגדס לתוהו ומהו דה ואד קרכ-הדמיס שם, ומילבד חטיבה 10 שביצעה ניסיון קדוש להתגרות כאוס-בתף מן החזית ונהדפה בלאחר-יד, במעט שלא זע דבר כצד החזית שלנו. … המפה משמאל )1( :חטיבה 4כובשת את קסיימה, ובכן מסתיים תפקידה במילחמה כולה )2( .חטיבה 7נכנסת לקרב, יותר מיממה לפני המועד המתוכנן )3( .ההמשך המתוכנן — וההגיוני שלא בוצע : תקיפת מיתחם אום־כתף המצרי על־ידי חטיבה )4( .4צג״מ ג׳ של חטיבה 7נשלח לביר־חסנה )5( .צג״מ א׳ נע אל ג׳בל״ליבני )8( .צג״מ ב׳ (גדוד )82 כובש את צומת אבו״עגיילה וסכר רוואפח )7( .הטנקים המצריים תוקפים מכיוון אל״עריש. ( )8סידרת התקפות״הסרק של חטיבה )9( .10 התקפת־המצח של מח״ט .37 אחרי כישלון ההתקפות של צה״ל, פינו המצרים את המיתחם בלילה, מרצונם.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 57
הוא צריך להתמצא בהרבה שטחים והעי קר — שיהיה באותו הראש איתי. … ״אבל דבר אחד צריך לדעת: לנידיורק צריך לבוא עם המון נסיון ועם רקע טוב. צריך להראות כמה שיותר תצלומים וכמה שיותר עבודות.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 38
אולם המשא־ומתן על כך מתנהל בדרג המיקצועי בלא בעיות׳ ולא היה שום צורך בהתערבות האישים. האם רצו המצרים לראות את אופירה, כדי להזין את עיניהם בעיר הלבנה היפה שתימסר להם מחר? נראה שלא. כי כאשר הוסעו האורחים המצריים באוטובוס ממוזג־אוויר בעיירה, הם פיהקו, וכימעס נחרו מרוב שיעמום. … לכן הוא בא עכשיו להיפגש עם מנחם בגין.״ את הנשיא המצרי ליוו עורכי־העיתונים המצריים. מלבד אניס מנצור, היו שם גם איכרהים נאפע, עורך א ל־ אהראם, שנמנע מפגישות עם ישראלים, ומוסא סכרי, עורך א ל ־ א ח׳ באר, היחידי שפירסם מו- דעות־פירסומת של השגרירות הישראלית במצריים.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 26
בהלת הקניות בפירוש איננה משרתת את הצרכן הקטן. היא גורמת לו להוצאה כספית בלתי־מבוקרת, ומעמידה אותו בפני מצב שהוא האחרון שצריך להיות מעוניין בו: דהיינו, עליית־מחירים בגמר הקניה הבלתי־מבוקרת. ברגע שהמוצר נעלם מהדף, הייבוא מתחדש, במחיר גבוה יותר, והדבר גורם למחול־שדים. • מתי, אם כן, כדאי לקנות? מתי שצריך וכמה שצריך. אגירה אינה פותרת את הבעיה … לגברים יש חלק נכבד בבהלה. כלומר, הישראלי אינו צרכן בוגר? נכון. הוא עדיין קונה ללא־הבחנה.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 40
כבר הוכחתי בעבר ש״האדם השלישי״ היה פרובוקטור, והוא למעשה גם הפיל את הרשת. למעשה המצרים הם שהפעילו את הרשת באמצעות אברי אלעד … הסיפור של אבדהצירה שונה לגמרי. השבוע פורסם ברמז עבה שמצריים מודה שאברי אלעד, המוכר כ״אדם השלישי״ בעסק־הביש, היה למעשה סוכן כפול, והוא אשר הסגיר את הרשת שפעלה במצריים ושנלכדה ב״.1954 סמדר פרי דיווחה ב״ידיעות אחרונות״ שהעיתונאי המצרי עדאל חמודה כתב ספר בשם ״מיבצע סוזאנה״ ,וגו הגירסה המצרית ל״עסק הביש״. השבועון המצרי ״אוקטובר״ פירסם שלושה פרקים מה ספר, שעדיין לא ראה אור, אולם צפויות בו חשיפות מר־ ־* עישות מבחינת ישראל.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 23
רמי עונה לכולם בשנינות כשהוא מלווה את דבריו בהמון תנועות ידיים חזקות לכל העברים. ״בוא נחפש מקום לישון,״ אמר ,״צריך להתארגן.״ אבל החברה מקניטים אותו: ״ישנת מספיק שלוש שנים בשירות, בן- אדם.״ ״עוד כמה ימים של שינה לא מזי קים אף פעם,״ הוא עונה. … רמי מנסה לברר אם יש סיכוי מואות בעודו שלושה צילומים שצילם רמי הלפרין בימיו האחרונים בעורף היחידות הלוחמות, כאשר יחידתו טרם נקראה להשתתף בקרבות, מימין: חובשים נושאים פצוע אל מסוק הפינוי. למעלה משמאל: אנשי קומנדו מצרים שנתפסו בידי חיילי צה״ל, אחרי שפשטו את מדיהם מעליהם. למעלה מימין: חייל בודד שומר על קבוצה של שבויים מצריים המחפשים מחסה בדיונות החול, מהפגזת הארטילריה של חבריהם מעברה השני של התעלה.
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 7
שייך חבר מועצת האחים המוסכי כעבור שלושה ימים יו לדין וכעבור עשרה ימים נאשםמם׳ .1חסן אל־הודייבי, נ פי שצוייר על־ידי צייר מצרי שהיה נכח במשפט. ן תנדלם הזח 496. … הוא הכין תוכנית למיגור המשטר ה * אי במצרים כפי שמוגר משטר שישקלי בסוריה. הינדאווי דוייר, ,עורך־דין בן ,32 סיפר כיצד מסד לו אחד ממפקדי הארגון החשאי אקדח על מנת שיעבירו למחמוד עבד אל־לטיף, שירצח את ראש־הממשלה. השופט: סתם ככה, שירצח אותו לשם תענוג? העד: לא. הרצח היה צריך לשמש סימן לביצוע שורה שלמה של התנקשויות בחברי הממשלה ובכמה קצינים גבוהים.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 11
בדיוק ברגע זד״ הגיעו שני ג׳יפים של סיירינו. המצרים הסתלקו, החברה שלנו גררו את המכונית המצרית חזרה אתם. … כאשר עלו כ 1חותינו על המעצר ..,עזבו המצרים את עמדו תיהם׳ והסתלקו׳אל תוך, המדבה׳על מכוניותיהם. … ארוכים, על הטיח המתקלף של החדרים, השאירו החיילים המצרים ׳כתובות .למזכרת :״אל׳ תשכחו את חבדכם לנשק, אבו סמיח חסיין אל״זיאד אבר ימי השמירה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 18
ספרים מקור 1ה עתה הופיע תל־ א בי ב. מצרים • ארץ המהפכה השקטה (מאת המנגנון ׳דו>מ** 5־5 המשוכלל אחים בזייני גע״נז כמודל החדיש אויבי הנוער מחלות המין מאת ד״ר מרדכי זידמן הרכשת כבר את ספרו של שבח דיס העיקרשיהיהשמח 1. . … תגובתו של הסקוטי הזועם היתד, להשיב מכתב חריף לפי הכתובת: תל־אביב, ישראל—מצרים. משהעיר לו המחבר כי שתי המדינות עוינות זו לזו, ויתכן שהמכתב לא יגיע לתעודתו, נענה :״מדינה עוינת!
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 19
תו גו קי ך הפגנת סולידריות ישראלית־צ׳כית ייתכן שיארגנו הזדהות בלל-לאומית ישראלית עם צ׳כוסלובקיה, נגד הפלישה הסובייטית - -שתלבש צורה של שתי דקות דומייה והשמעת צופרים ברחבי־ישראל. … פרטיו( :א) הגברת המעקב אחד עבריינים מועדים; (כ) תיגבור בוח-הבילוש המשטרתי כאיזורים רגישים; (ג) השתלת מודיעים טריים ובלתי־מוברים בריכוזי העולם התחתון. הלוומוניסטים המצרים יוחזרו לקע״ם הקומוניסטים המצרים הגולים, השוהים בארצות שמאחרי מסן־־הברזל, יוחזרו ברובם לקע״ם, בהרוב. הסיבה: התחזקות עמדתם של כמה מאג־שי־הצמרת המצרית השמאליים. חלק ממג- היגי-מצריים המישניים אף אינו מסתיר ארצות־הברית חוששת שהן תקריות־החבלנים והן מהלומות־צה״ל מערערות באופן חמור את מישטרו הפרו־מערבי של חוסיין.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 18
עם יחידת חיילים המאיישת את אחד המעוזים בגיזרת חעלת־סואץ .״ההגיון אומר שהמצרים לא יפתחו באש,״ אומרים החיילים ,״אבל אי אפשר לסמוך עליהם.״ כאשר השתוללה מלחמת ההתשה בתע לה, לא היתד, זו בעיה. … מאפ־ישרים להם לערוך היכרויות ולקשור קש־ סוללה בחורבות תעלת סואץ מצד מיפרץ סואץ, החלו המצרים השבוע בהקמת סוללת עפר גבוהה (בצד משאל, ליד האנדרטה) בעזרת ציוד מיכני כבד שהובא למקום. חורבות הבתים הס מתקופת מלחמת ההתשה הראשונה. המצרים הגבירו לאחרונה את עבודות הביצורים.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 2
ברור כי סאדאת חושב כפאהמי, אם כי אין בו אותה מידת יושר ש פרשננו מעיר כי העובדה שסאדאת הזכיר, בראיון טלוויזיה שנערך עמו, את נכונותו להכיר בישראל כבעוב־דה קיימת, וכי בכוונותו להמשיך ב־משא־ומתן — אין פה כדי לרמז על שאיפותיו האמיתיות של השליט ה מצרי. כמו כן אין לייחס חשיבות מיוחדת לכך שסאדאת הזכיר את ה מילה ״ישראל״ חמש עשרה פעם, יהלומן אצל פקיד־השומה .אבל עוד אין לי בר־נזצווה׳ שאלה: יש לי ארבעים מספרים ירוקים וארבעים מוניות. … על כך מסר אתמול מג־כיל משרד לזחינוד. אלעד פלד מאפיינת את שר־החוץ המצרי. יש להיזהר מערמומיותו של סאדאת ולהקשיב לדברי פאהמי — מהם מנ שבת הרוח האמיתית של כוונות המצרים. … גם את המוזיאון סוגרים בשקט. כשטילים עולים ביוקר — לא צריך מנזיאון. לא צריך חינוך חובה חינם לכיתה ״ .תשע שנים מספיקות בשביל לגדל חיילים טנבים.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 46
״ טוען מומחה צנא׳ א^רקא ,,החושף אח מאזן הנוחות נין שואל רמוינות־עונ ^ האם ניתוח זה הוא ששיננע את סאואת לצאת בהנחה: יאשדמ־דחוזה׳ ^ א עוד מלחמה הכריז נשיא מצרים, אנואר אל־סאדאת, בעת ביקורו ההיסטורי בישראל. האם נבעה הצהרה זו משאיפה כנה לשלום, או ממסקנה מפוכחת שהתעצמותה הצבאית של ישראל הגיעה לממדים כאלה שבעתיד הנראה לעיץ איו שום סיכוי לצבאות־ערב לגבור עליה בשדה־הקרב? או שמא חושש נשיא מצרים כי ישראל, תחת שילטון ממשלת־הליכוד, עלולה לפתוח ב-מלחמת־מנע כדי להשמיד את צבאות־ערב, לפני שאלה יפתחו במלחמה יזומה?
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 26
בגין דיווח לשרים 71א חרי חחרעים באותה עת בארץ, ביקשו כי את הנשיא המצרי ילווה על פי כללי הטקס הנשיא הישראלי, הפרופסור אפרים קציר. … חבל על שעה שלמה שבה יכול בגין לשוחח עם סאדאת.״ אולם ראש־הממשלה מנחם בגין החליט לכבד את בקשת המצרים ולוותר על הנסיעה עם הנשיא המצרי . … לדברי דיין הגיעו בקשות מחוגי משלחת הנשיאות המצרית בשמו של סאדאת, לבל תעשה ישראל שום מחווה שהיא כלפי מצריים .
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 30
אמרתי לנהג :״אילו זה קרה בישראל, היה השוטר צועק עליך כהוגן, דורש את ניירותיך ורושם לך (מכדי הנהג הסתובב אלי להאט) ואמר :״אנחנו, המצרים, לא אוהבים שצועקים עדינו. הייתי הורג אותו.״ וכעבור רגע :״דמה לא לחייך? … הסיכוי לקבל עבודה בישראל עומד לנגד עיניהם של מצרים לא־מעטים, בשעה זו. כידונים ליד בית-הכנסת קרית קטנה מראה באיזו קלות יכולה להיווצר אי־הבנה בין בני שני העמים, ובאיזו מהירות היא עלולה לקבל ממדים של תקרית. … עמדתי לקבל מפי ידיד תידרוך פרטי על מצב העימות בין מצריים והארצות הערביות. אחרי כמה מאות מטרים ביקש הנהג סליחה.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 75
אחד ממח נות המגורים שלהם הוקם בכפר נואייבה, שבו ישבו בעבר חיילים מצרים, ומעט דרומית לו שכן מאהל בדווי. … עבדאללה הוא מנהיג ה כפר הבדווי והוא מבטיח למוסדדמשה :״יש לי קשרים טובים עם המצרים, אני אלך לדבר עם אל-סאדאת ואני אסביר לו. … (המשך בעמוד )76 מבקשת אילנה לביא, הגננת שהגיעה לנביעות מקיבוץ בית העמק ,״צריך להרים קול, לצעוק, להראות לכולם שאיכפת לנו, להראות שכואב לנו להחזיר מקום כזה, חוף כזה ומים כחולים שכאלה
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 23
לא ברור לאילו ויזות התכוון ראש־הממשלה. אין צורך באשרת־יציאה כדי לצאת מישראל, והוויזה היחידה הדרושה לביקור במצריים היא אשרת־הכניסה המצ רית. אמנם יש צורך פורמלי בהסכמת מישרד־הפנים לכך, אך צורך זה בוטל, למעשה, כאשר עיתונאים ישראליים נסעו למצריים, בדרכונים ישראליים, אחרי בי קור אל-סאדאת בישראל. … בראש- וראשונה נפגש לא פעם עם מנהיגי צר פת, בימי הברית הישראלית־צרפתית. ל צורך זה קיים בפאריס מישרד משלו, שהיווה מעין שגרירות מתחרה.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 34
הוא תיאר את היבשת האפריקאית כיבשת הפראדוב- סים :״אידי נקרא אמין. למדינה שנמצאת באמצע קוראים צ׳ד. מצרים העילית נמצאת בתחתית המפה של מצרים ובליבריה (מלשון ״חופש״) משתולל משטר רודני.
