חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 20,701 עד 20,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 641 (26 בינואר 1950), עמוד 5

הועמד לרשותנו שטח של אלפיים דונאם בערך הקשור עם העיר על ידי כביש חדש. לא יהיה עוד צורך לעקוף את בית הכרם, שכן אפשר יהיה להגיע לשם ישר מרחביה. … עבדתי בסלילת כבישים עפולה — נצרת. קראנו אז לכביש זה עפולה — צרות. אחרי כן עבדתי כפועל בנין, עליתי לדרגת מנהל עבודה בתערוכה הראשונה שנערכה ב־ . 1924 נהלתי את כל י עבודות הבניה ; נסעתי לגרמניה ללמוד הנדסה ואדריכלות. … אגדתי יוצר הסרט הקולני העברי הראשון יצר גם את הסרט הצבעוני העברי הראשון: תנתן־נא לו האפשרות להמשיך בעבודה חשובה זו.
גליון 641 (26 בינואר 1950), עמוד 12

יתבעו האחראים לדין ! יפתח המועדון כי צורך חיוני הוא לתושבי־המקום ! — מצוין ! … שעל־שעל, במאוחד׳ בדריכות׳ בעוז, בבי הוא רוצה, כי יאמרו לאחר מותו — צור, בעירניות, בבטחון׳ באמונה ,״׳הנה עזב אותנו הפקח האחרון״ ,הוא מסרב למסור את שם הפקח השלישי... … לאחר שנתקנו שוב... איבולוציה — אין צורך בכל תיקונים. שלחי המאה השמונה עשרה: מיד לדפוס.
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 9

את הכדורים שהוצאו׳ מה״סליקים״ היה צורך לנגב היטב, בכדי להוריד מהם את שכבת השומן אשר דבקה בהם לעתים. … משנשלפו ד,״כלים״ מתוך ה״סליק״, בו נמצא גבת, היה צורך למהר ולהעבירם מהמקום. איש לא העלה על דעתו כמובן דרך אחרת מאשר ליטול ולהעמיס אותם על הכתף, ולהעבירם למת־בן, במקום בו מחכה המכונית. … ובאמת קשה היד, למחרת, אף למי שהיה במקום, למצוא את פתח ה״סליק״. ברור שאבדו הרבה ״סליקים״ בצורה כזאת• בטוחני שעד היום טמונים באדמת הארץ.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 8

כדי להגדיר את פסיפס התכונות והכשרונות של אותו גאון יש צורך בחבר־מומחים מיוחד, שיתכנסו יחד להעריך את האדם מכל צדדיו. … עוזי נתיישב על המדרגות מול חדר המורים וחזר להרהורי האביב והתנועה. לפתע שמע צעדים. ברווח הצר שבין המדרגות ומסדרון הקולבים ראה שתי צעירות, שניסו להסתיר את גילן הצעיר תחת מעטה צבע רעשני.
גליון 657 (25 במאי 1950), עמוד 3

אותו לילה התחוללה בהאליפאכס סערת שלג כבדה׳ ואנשי הצוות הוכרחו לעבוד עד לפנות בוקר בקור חודר עצמות כדי לחזק את מעגני * אבנים ו״מבונת־יריה״ הספינה ,״התחלה דה־לוקם״ ,הפטיר בובי הפסימיסט ברחבה היו לפחות כ־סססב איש, מיללים, מגדפים כשהוא מתכרבל במעילו הבלוי — ״יהיו צרות״! והמסוכן מכל: מיידים אבנים בספינה. בראש אחד מן הצוות צץ רעיון מקורי והוא החל לצעוק בקול הצרות מתהילות גדול כשבידו צינור ביוב ארוך :״פי ענדנא מאטרי־לאחר יומיים נסיעה החלו ״הצרות״ — ן מיכלי ליום יש לנו מכונת ירייה !)
גליון 657 (25 במאי 1950), עמוד 8

מדוע הוא כל כך רע ״ישראל״ זה מלשכת־העבודה? הצד השני של קודר,מצור עמדו אוטובוסים של ״דן״ ומכוניות משא של פרדסנים נותני־עבודה ולהם לא הרשו להעמיס את ״הפועלים״. נערה אחת צעקה :״היום נגמר השבוע ...אני צריכה לקבל את התשלום השבועי.״ ״כמה הוא התשלום שאלו אותה הצרים. ״ 2רילות״ — ענתה הנערה— . וכאן שוברו שלוש חירויות־היסוד שתוכנסנה אליבא דכל הדעות בחוקת־היסוד או בחוקי־היסוד של המדינה : מאפשר לו לראות בסבל של הזולת. … כל עוד לא ישתנה המשטר המאפשר להרוס חיי משפחה בלי יסוד, יכולה לרדת שואה כזאת על כל משפחה אחרת.״ צדור־כדודים ידידות אסתר יעקוכוביץ מסתירה פניה תלמידי הרצליה ״מבקריה״ כמשפט ״גוללו עלי שואה איומה..״ ...והקהל מבקר כבהצנת קולנוע — חרות העבודה לכול — מיוצגת ע״י העולים. — חרות ההעסקה לכול — מיוצגת ע״י בעלי המכוניות. — חרות הארגון — מיוצגת ע״י הצרים. המצור הוסר בו ביום. בערב באו המעבידים ללשכת העבודה ושאלו על שכר העבודה המאורגנת.
גליון 660 (15 ביוני 1950), עמוד 10

שוכר האולם, אדם שבודאי אינו מעורב בשום סכסוך שבין הקאמרי ובין בעל הבנין, הפסיד ממון, הרבה ממון, רק משום שר,קאמרי החליט שהקהל צריך להחרים. באותם מוצאי שבת קרה ע־ד דבר מוזר . … המנקה, בן חסותו של הקאמרי. ואז הקאמרי התנהג בסכסוך זה בצורה הכריזו פועלי הנקיון שביתה. ילדותית, אבל לקאמרי אין אולם אחר השביתה היתד, מוזרה קצת: היא להצגות. … אולם אוי לנו אם היא. תנהג בשדה זה בצורה דומה לזו שירשה ממוסדות אחרים, כאשר קיבלה את החסות על שטחים אחרים.
גליון 645 (23 בפברואר 1950), עמוד 12

אתמול קיימתי את החזרה הראשונה על הסימפוניה הרביעית לצ׳יקוב־סקי ואומר אני לך׳ שאילו צריך הייתי לערוך היום. את הקונצרט הראשון, הייתי מוכן לעשות זאת• גוף מוסיקלי מאומן מקבל בקלות יתירה את תפיסתי. … שונא אני את האופרה, אם היא איננה דרמה מוסיקלית במלוא מובן המלה. אם האופירה אינה מבוצעת בצורה הנכונה היא הופכת לקריקטורה. כשהזמר שר: הנני אוהב אותך ! … המפיצים היחידים: חב׳ נורית בע״מ בבארי אפיזודה (המשך מעמוד )4 — צריך לשאול את בינייה, דומני שהוא יוכל לספר לנו כיצד הגיעה מעשייה מ שונ ה׳זו לאזניה של הזקנה — אמר עמוס.
גליון 655 (11 במאי 1950), עמוד 12

אנחנו כה האמנו כי כך קרה הדבר, עד כי גם ידענו מראש מה תהיה התפתחות העלילה׳ ומה אחריתה, כי כך צריך היה לקרות. יהושע בר־יוסף רצה למסור תאור ריאליסטי׳ ו השיג הרבה יותר מזה — ,הומור אנושי טוב. … כדי להכניס את לשון השוק לתיאטרון די ברמז בלבד, בזאת אין צורך לדייק. יהושע כ ר טו נו ב ־ כה ד חי! … באחד מלילות החורף הקלים, אחרי שעמדה 10 שעות רצופות בעמדה, נק־פאו רגליה. היה חשש כי יהיה צורך לקטען. אך כעבור שבועות מספד הב ריאה האחות וחזרה לחזית (ואמנם מאז סובלת הגברת גאסטר מכאבים ברגליה, שהן כמעט משותקות) .תוך כדי מלוי תפקידים שונים בשרות ״הצלב האדום״ נתקלה האחות גאסטר ביתומי המלחמה ובמשך כשנה היה זה מתפקידה לט פל בהם.
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 15

היתד, זו עדות חותכת ביותר לתועלת הכבירה ר,צפונה בספורט, ולוא רק ידעו ״מושכי־החוטים״ לכוון את השתלשלות הענינים באפיק הנכון, ייתכן והיו נמנעות ״צרות״ רבות שהתרגשו ובאו על עולמנו הקטן — ועודן מוסיפות לאיים עליו. … גם בבריסל לא הפרה פאני על ה״מסורת״ וניצחה בצורה משכנעת במירוצי 200 ,100ו־ 80 מטר משוכות (במקצוע האחרון קבעה, אגב, שיא עולמי חדש בזמן 11.1 שניות). … אך הם הגיעו — והוכיחו כי מאחורי ״מסך־הברזל״ יצרו בשנים האחרונות לא רק פצצות־אטום(?)
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 19

המצחיק הוא שאת רים וכל האהבה לדברים היפים מצאו להן הקריירה והפרסום שלו החל בסידרה של מפלט בבובות הדוממות הללו׳ שיצאו מנובלות בלשיות, בהן יצר את הטיפוס של עולם האגדה — שהוא כה יותר יפה ויותר האינספקטור מגרה. … אפילו האמריקאים יוצרים עתה סרטים שבהם הגיביר האמיתי הוא אלוהים, שיצר את העולם הזה שבו מצויות עוד כמה פינות שיד אדם לא חיללה אותן. … מהרגע שהילד, בעל הבאלון, רואה בבאלון יצור עם חיים משלו, הופך הבאלון ליצור חי.
גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 15

כן היתד, השכונה כולה כמרקחה. אנשיה הרגישו צורך לשפוך את זעמם ולהעניש את האשמים. … תיק בלי פתרון ^ ולס עוזרי לא ברח. הוא ישב במע־צר במשטרה. היו למשטרה אותן הסיבות לחשוד בו כאשם ברצח, כלאנשי השכונה. … הם שיחזרו את פרשת הציא, מפיו של הגבר הכחוש, בעל עצמות הרצח בצורה זו: עוזרי פיתה את קריטי לסת הבולטות, רק משפט אחד בלבד :״אילבוא עמו במגע מיני בהולות.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 7

גם הצריף הדל במעברת כפר־חסידים ששיכן את הוריו החולים וששת אחיו הקטנים אותם פירנם, היה צר מדי עבורו. על כן החליט לצאת אל העולם הגדול. … יחזקאל התמים השיב בפשטות לשאלות חוקריו, סיפר בדיוק מה מסר לחוקריו הלבנוניים. הוא ראה צורך להוסיף :״אמנם בכלא הלבנוני הרגשתי טוב, אך מצפוני הציק לי מאד ולא חדלתי להכות על חטא.״ אולם בזאת לא תמה פרשת חקירותיו של יחזקאל, בקרוב יצטרך להשיב על שאלות ר בות נוספות — הפעם של שופט של מדינת ישראל. … בישוף הכפייה הקאתולית בשיקאוג רכש איגרות( .ידיעות אחרונות) זאב צור, קריית־חיים וארכיגישוף הבירית האנגליקנית מעיין באפשרות דומה.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 8

כדוגמה תשמש טבלת ההכנסות הבאה, המבוססת על קשרי מר קופאי עם ענף המכבסות בלבד, תוך השוואה לשנת הכספים הקודמת (באלפי ל״י). 1953/54 530 978 554 289 640 5678 • ברשות הממשלה מחסנים ריקיס רבים. אילם, כאשר עוקלו חפצים והיה צורך לאחסנם, לא השתמשו האחראים במחסני הממשלה• החפצים נמסרו למחסנים פרטיים, שגבי את שכרם ביד רחבה. חפץ שהכניס לאוצר המדינה 56ל״י, למשל, הוציא קודם לכן 42ל״י בעד אחסנתו. • הכרוז במכירות הפומביות של סחורות מטעם הממשלה היה צריך, לפי החוק, לקבל 5ממחיר הסחורה. אולם, בניגוד לחוק, נהג לקבל ס/ס . 10 קובע המבקר, לאחר שנדרש להתערב על־ידי אזרחים תמימים : ״העניין הוסדר״ .כיצד? … המחיר, לפי חישובי משרד החקלאות, היה צריך להיות 360 :ל״י. • רכוש נטוש לא פחות היו סחורות השילומים 11 .אלף טון בולי פלדה ניתנו ב־ז׳סטה נדיבה למפעל העירגול של סולל־בונה בצפון, ללא חוזה, וללא קביעת תנאי התשלום• גם אחרי הביקורת, לא תוקן המצב. • כפי שההגיון מחייב, קיבלה חברת שוהם את הזכות להעביר ארצה חלק הארי של סחורות השילומים.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 13

החי אמנות מחול ר ק דן צעיר התחצף הוזה סורס התפרסם בצורה מאד לא מקובלת. היה זד, לפני 20 שנד״ בתיאטרון א.ב.ם. … הוא שילב את הפורמליות של הבאלס הקלאסי עם סערת המחול הספרדי, יצר לעצמו סיגנון מיוחד משלו. יהודי כשם סוקס. … * ,ארצות־חברית, איבד 3־ ^ כומר עדיאל ג׳ .מונקריף את שעון הזהב שלו, שעה ששוחח עם בגי עדתו לאחר שנשא דרשה בשם ״מה השעה ז״ חוף מבטחים ך• אוטווח, קנדה, מילמל מלוין רנו במש־ ^ טרה, אחרי שנעצר כשהוא נוסע על המדרכה :״אני שיכור מדי כדי להסתובב ברחוב*. ך* תל־אביב, התלונן מלצר על לקוח 2שהחליף חמש לירות בודדות לשסר אחד של חמש לירות, החזיר למלצר את שטר חמש הלירות ואת חמש הלירות הבודדות חמורת שני שטרות של עשר לירות.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 3

פתאום היה ברור לכל: דרוש פער, דרושה קפיצה גדולה בין אנשים אחראים לבין אנשים בלתי־אחראיים. דוע דווקא הוא צריך להסתפק במועט, שעה שהוילות נימות והקרייזלרים נוסעים. … בחברה הקיבוצית, ה- כנוייה על מתח גבוה של אידיאל, לא היה צורך בהמרצת השכר כדי לפתח את האדם. כעיר היה הצורך נמיר ובקר יצאו לקרב. … כרגע המכריע עשו הרוסים טובה לאשכול, מכרו את נשקם המיותר למצריים. בטחון המדינה היה נתון כשכנה. ללוי אשכול ניתנה סיסמה חמה מאד ללחום נגד מפשירי הקרח. ** ד לאותו יום אומלל, יום הולדתו של /ך הפער, היה ברור לגמרי שאין כל קשר בין כשרונו של אדם מבין לבין משכורתו.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 3

לפני חודשים צילצלו המנהיגים בפעמוני האזעקה והודיעו כי השמדה וכליון צפויים למדינה, אם לא תקום מיד נגד מצריים המזדיינת. מטר של נאומי־מתכת ירד בכנסת. … כך נקברה רוחו של סטאלין, האיש שהטביע את חותמו על דור שלם 35 ,חודשים בלבד אחרי שנקברה גופתו. למעשה, ל# היה צורך בהפגנה כזאת. כי העולם כבר נוכח לדעת בשנים אלה, לתדהמתו הרבה, כי ההנהגה החדשה, שאינה מבוססת על דיקטטורה אישית קיצונית, מוכשרת עד אין השוואה יותר ממשטרו של סטאלין. … למראה תמונה זו של ספינה, השטה לה בעצלתיים לקראת האבדון, כשגשר־הפיקוד עזוב והקצינים סועדים את לבם בחדר־האו־כל — מה צריך, מה יכול צעיר נורמלי לחשוב? לאיזו מסקנה עליו להגיע, אם לא התאדש לחלוטין, אם הוא רוצה לעשות משהו למען עמו ומדינתו י ** וז* לפני שנתיים, כשהזכיר מישהו ^ את המלה דיקטטורה, הוא התכוון לאדם אחד: דויד בן־גוריון.
גליון 955 (2 בפברואר 1956), עמוד 3

אלא שהיתר, זאת טעית אופטית• המדינה לא באה במקום שלטון המפלגות, אלא נתנה רק צורה חדשה לשלטון זה. המדינה הפכה למעין פדרציה של מפלגות חופשיות וריכוניות. … שהרי אם התרגשותם אמיתית, משמע שאין הם יודעים היכן הם חיים. יש צורך להסביר להם את עובדות החיים היסודיות. … בישראל נקראת תופעה זו ״מלחמת מפלגות״ ,והיא מוצאת את ביטויה בדיוני הכנסת, בהרכבת קואליציות ובכינון אופוזי- ציות. בצורה זו נקבע המפתח על פיו מחלקות המפלגות הש־נות ביניהן את הכנסות המגביות, המענקים והשילומים, הן על־ידי הענקות ישירות והן על־ידי חלוקת רשיונות־ייבוא והקצבות המטבע־הזר לחברות המסונפות להן.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 6

הוא טען כי האשמות שורת המתנדבים, כאילו ידידיו הקרובים פטורים מלשאת באחריות פלילית למעשיהם, לא היו ברורות כל צרכן כדי לאפשר לו להגן על שמו הטוב בעזרת בית המשפט. … יום אחד פרץ ם יכם ון בין כלל חברי המרכז לבין חברת צור, שהיתר, אחד השותפים. צור ביקשה לצרף שותף נוסף, שיהנה ממית־קני המרכז ומהדרך הפרטית שלו.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 17

.״ באנק פויכטוואננר גרשון פאר שלא לכ־העיתונאי שלום רוזנפלד, בהזכירו ביקור של ציר שמרני בבית־ לול בסרט סיפ ר על קופאי באנק הלוקח את הנבחרים הבריטי בישראל :״נראה כי מדיניות החוץ של הוד מלכותה מבוססת על כספי הקופה כדי לחלקם במעברות. לדעתו, טעות דפוס: למצרים היא שולחת שרמנים ולישראל — שמרנים.״ סיפור זה דרמה מדי למעשה שאירע בו עצי • ההומוריסט אפרים קישון, בספרו במדורו חד־גדיא השבוע נוסחה מו לפני שלוש שנים מאמר הניו־סטייטס־חדשה של מעשייה ישנה אודות הרועה שהזעיק את בני־הכפר להגן על סבשיהם מפני מן אנד ניישן, שהופיע בהעולם חוה בעיבוד הזאבים, אולם הכפריים נוכחו לדעת כי הזאבים חזקים מהם, ולכן התנפלו דווקא על ישראלי תחת הכותרת חוק זלינסון, הופץ הרועה הנאמן שהוא סמל לעיתונות החופשית :״מוסר־ההשכל: הבה ניעשה זאבים, על־ידי סגן הרמטכ״ל אל ף חיים לפקוב בטרם יאזל הצאן.״ בין קציני הצבא, כאתראה נגד ניפוח המנגנון • ״חרות״ ,בתגובה להמצאתו של המדען ז״ר דוד סר, המאפשרת לקב־ע את הפקידותי הסופר דם סדן תקף קשה מין העובר :״מה שחסר כאן הוא העיקר, כלומר — לקבוע את מפלגתו של העובר.
גליון 893 (25 בנובמבר 1954), עמוד 10

הארץ, המהווה חלק של צרפת ואשר אזרחיה נחשבים אזרחים צרם- תיים, בעלי זכות כניסה ויציאה בלתי-מוגבלת, נשארה שרויה בשקט טעון סכנות, תולדה של עוני ובורות עמוקים מאלה של המתישפיםמתכוננים למאבק ממושך ומיגע. … ההליקופטר הציל את חייה של סוזאן מונרו, המורה הצרם־ תיה, שנפצעה בהתקפה על האוטובוס באיזור אורם. … תוצאות: המלאכה העקריח ו ץ הנגד־צרפתית של עבד אל־נאסו רים במצריים ריכזה סביבה את ומעשית למורדים, שהשתלטו עי הרופאה אודט ז׳ורל מצטרפת אל יחי!
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 9

רק דבר אחד פגם במראה האסט־טי של חיפה: אזרחים מרושלים מתחו פה ושם חבלים, תלו את הכביסה לייבוש בר־ש־ת־הרבים. למען השלימות היה צורך לבטל נוהג זה במ. ירות האפשרית. הנוהג ביטל רק השבוע, כאשר נענה מש־רד־הפנים לבקשת עיריית־חיפה, אישר חוק בהגרלת כרטיסי־החינם להופעות ג־וזפין כייקר ;תמונות דמעדה< זכו כל הקוראים שמספרי הגד יונות שלהם מן השבוע שעבר מסתיימים בספרות הכאות,954 —783 —654 — 483 — 354 — 183 —054 : כד שאחד מבין כל 150 קוראים זוכה בכרטיס-יחיד חינם במקום מובחר. … אמנם משרד־הפנים לא היה מעוניין ביותר בשמירה על יופיין של ערי״ ישראל, אך מאחר שלא היתד, לו כל כוונה להסתכסך עם אבא חושי על עניין כה פעוט, ניסח המשרד את החוק החדש בצורה זהירה ביותר :״לא יתלו כבסים בצורה שתסכן את בריאות הציבור ובטחונו.״ עיריית חיפה שמחה אולם עורכי־דין רבים חייכו ברוב משמעות: במקרה של תביעה משפטית נגד אזרח שיתלה כביסה ברשות־הרבים, קשה מאד יהיה להוכיח באיזו מידה מסכנים התחתונים והגופיות הר טובים את בריאות האזרחים — או את בטחו״ חוק שיעוד כדמוקרטיה ביום ה׳ שעבר חתמו שלושת השופטים ועליונים יצחק אולשן, יוליום זוסמן ו־אלפרד ויתקין על פסק־דין שהפך צו־על־תנאי לצו החלטי, ציווה על ראש־עיריית נתניה, עובד בן־עמי ועל מועצת עיריית־ נהג משה בבר לשוטר מותר?
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 18

שמו ש חיצוני בירושלים, הבחינה ההנהלה האדמיניסטרטיבית של משרד־האוצר כי כמויות גדולות של נייר דק נעלמות מן המשרדים, שבות ומופיעות בסלי־האשפה של בתי־השימוש׳ העבירה בין הפקידים חוזר : ״הנייר הדק הוא מצרך ייבוא יקר ! השתמשו בו לכתיבה בלבד ! … מלבד זאת העלה והזכיר ר, זנבלום, השבוע, אימרת, של עיתונאי אחר, זאב ז׳בוטיג־ס קי, שהביע פעם את דעתו כי לכל עיתונאי ישג ו ק מאמר אחד ויחיד ו״כל אשר אנו (העית נאים) עושים הוא לכת ב את אותו המאמר מאות פעמים בצור,ת שונות״. רו ח הנ בו א ה בתל־אביב, ישב צעיר באולם בית־המשפט, ח כה לתורו להישפט על עבירת־תנועה, כעס על שכנתו לספסל, שפטפטה ללא הרף, פלט חמש מלים :״כאן לא מדברים, רק משלמים נקנס בו במקום בחמש לירות על בזיון בית־הדין.

