חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 20,901 עד 20,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 825 (13 באוגוסט 1953), עמוד 7
״ מנהיג-נהג נואם הקש ששבר את המונית. נשתרשו בארץ, צריך לחיות על הרמה של הארצות המפותחות ביותר, לעבוד כמו בארצות המסגרות ביותר. … אם פוגש מישהו באדם הדובר עב ירית במבטא רוסי מודגש ואנגלית ללא מבטא כלל, יכול הוא להתערב בכטחון, מאה על אחד, שפגש באחד * ,מהם, אך לאכזבתו לא יבחין כלל בעיניים צרות ומשופעות או בעצי מות לחיים בולטות, מתחת לכובע 1אין כל סיכוי לגלות צמה, ואם אשד, היא — הרי לרגליה גודל טבעי בהחלט. … יתר על כן, הם חתמו בהמוניהם על העתון שכמעט איש מהם לא חלם אפילו לקרוא אותו. ואם שכחו לחתום, הוזכר להם הדבר בצורה עדינה על־ידי האנשים שהקאריירד, שלהם היתר, תלוייוז בהם.
גליון 833 (8 באוקטובר 1953), עמוד 13
כבר בראשית החקירות הוברר כי הוצאות הנסיעה של* הפועלים שולמו על־ידי משרד החקלאות וכי לא היה כל צורך שמחלקה מקום ת תראה את עצמה אחראית לחידוש מלאי הכלים. … בשנת 1951 הגיע סכום זר, ל־ 850ל״י, בעונה שאחריה הגיע הסכום ששולם על־ידי המעביד ל־ . 1200 הכסף היד. צריך להמם לקופת קרן נזיבטחים; הוא נכנס לקרן בית ההסתדרות, המשטרה מצאה את הצ׳קים בחשבון זה בבנק. … חוליית החקירה של העולם הזה, אשר ביקרה בכל בתיהם, נתקבלה בצורו ת שונות. שמחד, סגל, שפתה את הדלת בעצמו, נראה בלתי־מגולח ועצבני, כאילו לא י שן זה ז מן רב, סגר מיד את הדלת, לומר לעתונאים.
גליון 809 (23 באפריל 1953), עמוד 12
אשד, בעלת שער שחור פתחה את הדלת. בחדר הצר והיחיד ישב על הספה בעלה, שהוכר מיד כנסים שם־טוב, פושע מועד הידוע היטב למשטרה, שהחלים לנקוט בתמרון של התקפה. … נוימן חייך, עשה תנועת הסכמה, אך הח נצחונו, במאורתו, בצורה מקורית ביו תר: זלל מנת ב שר כפולה שהוגשה לו על ידי מאלפו.
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 9
הזהיר אדמירל ג׳אק מיזוף, אחד הקצינים הצרפתים הגבוהים, את הקונסול האמריקאי בקאזאבלנקה: היחסים הידידותיים בין האמריקאים והערבים הורסים את השפעת הצרפתים בארץ־החסות (מא־רוקו) ואחר שהאמריקאים יעזבו את הארץ יש לצפות לצרות רציניות. הערבים הם עם פיאודלי, בלתי רגילים לחופש בנוסח ארצות־הברית, הם לא יבינו את ההבדל בין השלטון הצרפתי, שמטרתו לקיים את השלום, ובין השומן הניתן להם על־ידי האמריקאים. … מגדל זה נבנה בשנת 1452 טל ידי התורכים להגן על מעבר הדרדנלים בנקודתו הצרה ביותר. מעבר זה היה משך מאות שנים נושא חיכוכים עם רוסיה.
גליון 750 (14 במרץ 1952), עמוד 13
הם האמינו שיש לחדש את הצבא הגרמני, ליצור שותפות צר־פתית־גרמנית לקראת הבאות. אולם קשה היה לגרש את הסיוט שהשאיר אחריו שרידים אין צורך בדמיון רב כדי להזכר בדמגוג גר מני אחר, בעל שערות הנופלות על המצח ושפמפם צ׳פליני. … כתוצאה מכך יהיה לאנשים מזון די צרכם׳ ושוב לא יהיה עוד צורך לפתח מיבצעי הסברה מלאכותיים לצימצום הילודה (דוגמת המיבצע המתנהל זה כמה שוים ביאפאן) .הכבד האנושי השבע יתיצב במערכה נגד התאווה המינית, יצמצם את הילודה המסוכנת. 454 איש.
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 13
ד״ר יצחק כזנר, מנהל האגף לאשראי וסחר־חוץ באוצר שהיה צריך להיות יועצה הכספי של משלחת ישראל לועידת השילומים בוואסינר ושנהרג באסון מטוס ק.7.מ ,.נתגלה כזהיר למדי. … אומרת אירנה גטרי המורה הרואה במרי וויגמן אלילה: משך שנתיים למדתי ממנה דבר עיקרי: אמהות הבאות עם ילדות בנות חמש וארבע ומתפעלות מיכולתן לעמוד על קצות האצבעות הן טיפ־שות.״ ההסבר: לריקוד דרוש שכל, ולשם כך צריך ללמוד קודם בבית־ספר רגיל. בוכה ששמה צאריגה. … כשנתקבלו הריקודים בתשיאות הקהל, אמרה אימה :״ד,ם מחאו כף, מפני שחשבו שכך צריך לקבל משהו חדש אך לא הבינו בזה שום דבר.״ כיום, לאחר שש שנים תל־אביכיות, יש לאימה בית־ספר בן 200 תלמידים ותלמידות, להקה בת 12 רקדניות ושלושה יקדנים וע־רימת מכתבים מן האימפרסריו הך־לנדי שלה, הטוען שהגיע הזמן למסע הופע־ת מחודש באירופה.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 6
סילושחרור המרחב ונצחונו, ותיישב את בעיו קם של הבסיסים והזכיונות האימפריאליסטתיה הפרטיות עם העולם הערבי והמוסלמי, יים מהארצות השכנות פירושו בשבילנו סיתתייבשנה הדמעות ויגלידו הפצעים שנתהוו לוק המכשול העיקרי, סילוק אבן הנגף הבגוף המרחב והעולם המוסלמי כתוצאה מ עיקרית מן הדרך לשלום, לאחווה ולשיתוף קום מדינת ישראל, בצורה שתחזיר לערבים ישראלי־ערבי הדרוש לנו כאוויר לנשימה. … היא יכולה לעשות זאת רק ע״י עזרה לשחרור המרחב וחיזוקו, הסהרון כיחידה גיאופוליטית אורגנית מקים ולא על־ידי הסתמכות על גורמים פנימיים מגמה בשוכנים בו לאחדות ריבונית אחת, בתוך ארצות המרחב המניעות את ארצותיהם וזוהי לכן מגמה סבעית של המדינות הערנגד ישראל. ביות השוכנות בו וצריך שתהא המגמה ה טים היסטוריים, תרבותיים, כלכליים וצבאיים. … המרי הגלם, מצרכי המזון, והשווקים של המרחב הם צורך חיוני למשק הישראלי ולקליטת העלייה.
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 12
אשר לשיק־ספיר של הבד, הדבר הקרוב ביותר ליי צור מעיין זה היה בלי ספק אורסון וולס שחשב במונחי הקולנוע כאשר עטט את האזרח ק״ן. … כאן עובר מרכז הכובד אל הבן והבת, שהוריהם לא גילו להם דבר על דמם הכושי, ועתה הם עומדים מוכי תדהמה, בזויים. הצרה היא שהמשפחה הכושית, כפי שמ תאר אותה הסרט, קרובה יו תר לדמיונם של מחברי התסריטים בהוליבוד מאשר לחיים עצמם.
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 9
איני סבור שעלי לפרנס עדה של רמאים, ואיני סבור שאתה צריך לעשות זאת. ני מכיר את כל הטענות החלקות \י 4של בעלי בתי־הקולנוע. … לנהל משא־ומתן עם מי שיכול לספק אותה (מצריים והפלסטינים). הבה נעזוב את כל השאלות המעייפות, העומדות ברומו של עולם. … בעלי־הקולנוע החליטו שהחורף הגיע, ועל בן אין עוד צורך במיזוג־אוויר. בהתאם ללוח השנה, מוטב שאלף ומאתיים האנשים הנושמים באולם — כל אחד מהם חיסכון?
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 11
פעל מאחורי הקלעים להבשלת פעולותיו של איפר כארי (הגדול) והמעטת דמותו של ראובן שילוח, כדי להקל על גאלפרין את קבלת תפקיד הממונה על שירותי הביטחון של ממשלת תל־אכיב.״ .2הק.ג.ב. סבור כי אפשר למצוא צורה נאותה של מגעים משותפים עם איפר גאלפרין בהתאם לנהוג כמיקרים קודמים. … קאריקטורה ערכית טיפוס מעורר סלידה׳ ״יצור עלוב, דוחה, כמעט בלתי־אנושי.״ הנסיון להציג כך את היהודי מזמין, לדבריו של דוש, מסקנה הגיונית של יצר השינאה :״שרץ מכוער זה אינו בן־אדם כמונו!
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 20
- וושופטיס והיצאניות ל ^ ל אהרון אלמליח, שנערך ביום הרביעי בשסע שעבר בחצומ, בקרן הרחובות הירקון ואלנבי בתל־אביב, נכשל בצורה חמורה עקב הצטופפות קהל המונים, שניסו בכל כוחם לראות את פרטי השיחזור — כולם משורה ראשונה. … אך שיתוף הפעולה ביניהן אינו מוגדר בצורה קפואה, ולפעמים הן מתחלפות. שתי הדוגמניות, המתרכזות בייצור דגמי הפורט־אלגנט לצעירים, מעסיקות 15 עוב־דים ועובדות, עמלות בעצמן בפרך מתשע :.בוקר עד הערב — ונהנות מזה . … ומכיוון שלנשיא מלאו השבוע 50 שנה, הוחג המאורע ברוב הדר במלון רמת־אביב בתל־אביב. ולא היה צריך להתבונן בקרואים שנאספו לחגוג את המאורע פעמיים, כדי לדעת שהמהפכה כבר התחוללה ואיצ׳ה הוא הנשיא ללא עוררין.
גליון 710 (7 ביוני 1951), עמוד 12
אמר אחד מהם בהלצה :״ההארחה הטובה אברהם בנדודי בדי כדור על הארץ צריך לסבול חבל על האיצטדיון :״כמה קבוצות כדנדי תגענה לארץ במשך שנה? … ״רצו להכשילנו״ הקהל נהר למשחק למרות החרם שהטילה ביתר על משחקי הסקוטים. זה היה צריך להיות מקור לשמחה שהדגל הבריטי מתנופף, לאחר שלש שנים, על התורן באיצטדיון ולא על כל תורני תח נות המשטרה בכבישי הארץ. … משך אחד הסקוטים בכתפיו ונאנח : ״אין דבר, צריך לסבול !״ מכיון שברגעים מסויימים התאכזב הקהל ממהלך המשחק, באו המצבים הקומיים כדי לשובב את הנפש.
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 10
בשעה שמונה בבוקר ב 13 ביוני נשמעו יריות ברחוב הרצל בנתניה, הקהל עשה זאת בצורה מעשית למדי. בזה אחר זה הזמין לדוכן העדים אנשים׳ רובם אנשי השכלה׳ ביניהם שלושה רופאים, שקבעו, כי הנאשם סובל מהפרעות פסיכיות, כ• אמו היתד, חולת עצבים וכי בשנתיים האחרונות נמצא הנאשם בטיפול אצל רופאים פנימיים ורופאי עצבים. … רק לאחר מעצרו נתגלה פרט: לפני צאתו את הבית באותו בוקר השאיר ד״ר ואקס אצל אחת השכנות מכתב לאשתו, ובו הוא מודיע, כי הוא עומד לשים קץ לחייו. הצרות ועגמת הנפש הם אשר הביאוהו לידי סך ואין גבול לדכאונו, כתב לאשתו. … עם כל החשיבות לספורט זה משלם כל יורה מם־מכס ומס מותרות (על הכדור שהוא יורה בו ברור שמסים אלה מייקרים את ענף הקליעה למטרה והספורט שהיה צריך להיות אימוני והמוני ייהפך לספורט יקר ובלתי־נפוץ.
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 12
ד״ר אברהם ניסן (קצנלסון) בן ד,־ ,62 בעל הפה הצר והאף הנשרי, רופא צבאי בצבא הצאר׳ מראשי מפא״י, מי שהיה סגן יו״ר הוועד הפועל הציוני ומנהל כללי ראשון של משרד הבריאות, אחר תפקיד דומה בוועד הלאומי, החל פועל כציר ישראל בארצות סקנדינביה. … מ תנו ת וסרטי ^7שלושה זכו השבוע במתנות, שאפשר להשתבח בהן: נשיא ישראל, ד״ר חיים וייצמן — במכונית פאר׳ מסוג ״לינקולן״, מיוחדת במינה ומשוכללת ביותר, ושתאו־מתה היחידה נמסרה לנשיא ארצות הברית, הארי טרומאן — מתנת הנרי (״מלך המכוניות״) פורד הצעיר. \7י ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, שחיסל את המשבר ־שהוא יצר — כפישרצה־— באבטיח מוריק ועסיסי (לפי מסקנת מומחים שהקישו קלות בקליפתו) ,פרי ביכורים מגן הנסיונות באילת, פתח ישראל למרחב — מתנת חיים הלפרין, המנהל הכללי של משרד החקלאות. 7ץ שר המשטרה, בכור שלום שטריוג, שחזר למשרדו, אחר שעמד להתבטל — ,בחבילת אורז, שקדים ותפוחי עץ, בת חמישה קילו — מתנת ידידים בקושטא. \7י לפני המריאו שנית ללייק סקסם, צלצל משה יצרת, בחצות׳ לדואר ובקש לשלוח מברק.
גליון 702 (12 באפריל 1951), עמוד 15
קופלנד הוזמן לארץ כדי להדריך את הקומפוזיטורים המתקדמים, אך בין הנוכחים לא נראו כלל אלה שלמענם הוזמן (עובדה שאחדים פרשוה בצורה דו־משמעית). מנחם אבידום (מהלר־קלקשטיין) היה שם כבא כוח התזמורת הפילהרמונית, ואילו ד״ר פטר גרדנביץ — כמבקר, כיושב ראש האגודה למוזיקה מודרנית. … חסרונו של מורה התעמלות הורגש גם בהופעה החיצונית. אמת ישנה נושנה הוכחה שוב: צריך לדעת לארגן תחרות. ההודעות לבתי הספר לא נשלחו כשורה, וקשה היה לקבוע מי האשם. … לא גבוה ישמן. וויליאמס אומר, שאין השוער צריך להיות גבוה ושמן, כדי שיצליח בתפקידו הקשר״ טעות מקובלת בקרב חובבי הכדורגל, המחפשים את הגוף הגבוה, כדי לתפוס כדורים גבוהיום.
גליון 1174 (23 במרץ 1960), עמוד 9
מאחוריו קופה שלמה של שרצים, הקשורים בברמלית, שראה לעצמו צורך להסתירם. מספר הנוסעים, למשל. לפי האומדן שמסר לכנסת, בשעת הדיון על הקמת הכרמלית, קבע אבא חושי כי הכרמלית תהיה כדאית, מכיון שיסעו בה מדי יום כ־ 50 אלף איש. … כעבור יומיים נחתו בלוד שני מהנדסים צרפתיים: ז׳אן גאסטוד, המהנדס־המבונאי של המטרו הפאריסאי, והמהנדס רולאו ניאוול, מבית־החרושת ״אלסטום״ ,שיצר את הרכבת. לפני שנסתיימה הפרשה, הצטרפו אליהם שני מהנדסים נוספים, שהובהלו אף הם במטוס מצרפת. … הנזק לא הגיע לאותם מימדים, והצרפתים, שהיו אחראים על תקופת ההרצה של הרכבת, שילמו אותו מכיסם. אסון זה היד, צריך לשמש אזהרה. הצרפתים הבינו את האזהרה הזאת.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 6
תצפית בסדינה (כל הזכויות שמורות) • צבי צור עומד לקבל תוך ארבעה חדשים מינוי ממשלתי חשוב. • המגבית היהודית המאוחדת לא תוזכר כלל בדיוני הוועד הפועל הציוני. … גס שמעון פרס, שהחזיק את משרדו במרכז מפא״י פתוח חודש לאחר הבחירות, ישבץ את עוזריו האישיים במנגנון (המשך מעמוד )4 תדרות הציונית בצורה שתגביר את שלטוני האישי, תעביר את הכסף ישר לידי ממשלת ישראל. … הטיבות הצפויות לעידוד ממשלתי, אופייניות למשק הישראלי: • מקרים בהם מעוניינת הממשלה לקיים בשוק המקומי מחירים גבוהים, על מנת לאפשר ליצרנים לייצא סחורה לחוץ־לארץ במחירי־הקרן (כלומר, הצרכן המקומי משלם למעשה סובסידיה לייצוא) .דוגמא: עץ לבוד. • מקרים בהם חוששת הממשלה שההתחרות בין המפעלים תגביר את הייצור ותו־ משרדו
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 4
אולם מקורות יודעי־דבר בוושינגטון הכריזו ני המדינה הנדונה אינה שייכת והלל צור, חברי סיעת חרות בנתניה, הייתי יכול לעשות עבודה מצויינת לטובת העיר. … הזית ורע״ ב מו עצה מפלגות הו א צריך בקבוקים... אך את, עקרת בית נכבדה, יכולה לווחר עליהם. … בכל זאת יש הבדל מסויים בינם לבין המוסלמים• מכיוזן שבצפון־אפריקה אין ערבים נוצריים, כמו במצריים ובלבנון, הרי׳היהודים הם המיעוט היחיד במדינה.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 20
לא מתוק, לא פרח, לא סבון כמו דיור, שאנל ופאטו, שמזמן גילו את הקשר ההדוק בין הלבוש והבושם, ומאז אינם רק מלבישים אלא גם מבשמים את האשה, החליטה גם האופנאית הישראלית, לולה באר, שלבית־אופנר, כשלה צריך שיהיה גם בושם משלו. מין משהו ישראלי, שירחיב את הייצוא כמו שבאמת היה (אולי) בימי שלמר, המלך ומלכת־שבא, כשהארץ היתד, עשירה מאד והאזרחים ישבו תחת תאנים. … מי שסובלת מחזה נופל, פרצוף מקומט, שומן, אישיאס מיגרנה ועוד צרות, תמצא בו בוזדאי עניו. יצרניו אומרים שהוא מרפא הכל. … הם כללו דוגמאות אביב שבלוניות, מערכות עליזות לשפת הים• בין החליפות והשמלות שלו עם הגב הנפוח, שכיסו מזמן את הגופות הישראליים, בלט גם משהו אורגינלי, בצורת שמלת־קוקטייל שקופה, כשמתחתיה מכנסיים צרות עד הברכיים (ראה תמונה) .וגם בזה הקדים אותו דיור בקולקציה שלו לפני שנה.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 10
על סדר היום: שביתה ממושכת, מלווה בהפגמת־רחוב, שיאלצו את לוי אשכול לחזור בו מן ההיטלים הכבדים שהיו לאחרונה מנת־חלקס של מיצרכים חיוניים. • אף־על־פי שההסתדרות הסתייגה פומבית מאירגון שכיתת־חמחאה, היא תתמוך כדרישות הפועלים. … מנהל בית־ספר במקום הודה :״אני שלחתי, למשל, את כל התלמידים שעשו לי צרות.״ כל חטאם של המיוחדים היה — מידת שובבותם הגדולה מן הרגיל. … הסובלים הממשיים מהמצב, חיו, כמובן, הילדים שהפכו מיוחדים בצורה מיוחדת כל־כך ועלולים לסבול כל יפי חייהם.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 20
אריגי הפסים יהיו בהרכבי צבעים מקסמים, כמו ם ג,ל־כהל, חום, שהר וירוק, או במו תורכיז, חום, שחור וירוק, וכן בגווני אפ,ר, צר,,׳ב׳ כחול וסגול. הפסים הס, לידיים יותר יהיו בצבעי אפ, ר, לבן קרם וכסף. … את מקום מעיל המדבר, אשר גיזרת׳ היתיז עד כד, גיזרת הטרפז, יתפוס מעיל התפוח בגב, הו/ולך וצר לעבר שוליו. חידוש ממשי אחר תהיה ח? … בראץ ודנה דובינר ודינה פסקין דורון, והנערות שחושש תשש בהן משהו זוהר, והמאנאקניות המושלמות והבלתי, וסגנית מלכת סגניות היופי העולמית לשעבר, אז כנראה שהן יודעות איפה צריך לעשות מה. וכמו תמיד, ניצח גם הפעם הבון־טון.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 4
היום בו נחרבו — לפי המסורת — שני בתי־מקדש בישראל, היה בצדק יום־אב בשנות הפזורה הארוכות. אולם עם הקמת מדינת ישראל, היה צריך להיות יום־חג: יום המזכיר ליהודים את התמורה הגדולה שחלה בדור הנוכחי בחיי־הארץ. … וזה מחוץ לאריכות ימים נוספת לכביסה — כי האבקה החדשה, קויק דה־לוקס, •צרת מחומרים נקיים והיא אלקלית לגמרי. … הסיבה הסבירה ביותר היתד, כי המדינאי המצרי הערמומי הגיע, בקו הזיג־זג הרגיל שלו, לשלב של התקרבות מחודשת לברית־המועצות.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 11
ז׳ולי לא חתם על יצירתו, אך נאסר בכל זאת ונכלא במשך שנה וחצי על־ידי משטרת הרודן. הוא וחוברתו נשכחו, עד שהגיעה בצורה מקרית לגמרי, כעבור שני דורות, לידי המחלקה הצרפתית של שרות־ד,בטחון הרוסי, האוכראנה. … הם העתיקו מתוכה את התכנית השטנית להשתלטות על העולם. את התכנית הזאת, אותה ייחס ז׳ולי בצורה מוסוזית לנאפוליאון השלישי, ייחסו עתה המחברים החדשים ליהודים. … בגרמניה אשר בין שתי מלחמות־העולם היו כל התנאים האלה קיימים בצורה מושלמת. 1ןץיגי מאוחר איינמן יוכל לטעון בצדק שפעל על־פי פקודוון ממשלתה החוקית של גרמניה.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 7
אנשי הצמרת הישראלית, המדברים גדולות על ״איגוף העולם הערבי והתבססוות בעורף האפריקאי שלו״ ,יוצרים אשלייה מסוכנת וחסרת־שחר, ככל האשליות שיצרו בעבר. אם תהיה ברירה פשוטה בין ישראל לערבים, יבחרו כל מדינות אפריקה, במוקדם או במאוחר — בערבים. … הוא כינס את ראשי גוש המרכז והגוש להבראה בחדר קטן, דודיע: אין צורך בשדכנים. והוא החל מחלק את התפקידים הנכספים: יו״ר המפלגה יהיה ברנשטיין: יו״ר ההנהלה — ספיר; יו״ר האכזקוטיבה — לבנון: ראש הסיעה בכנסת — רימאלט. כדי לפצות גם את השדכנים המיותרים הציע רימלט למסור את תפקיד יו״ר הוזעד הפועל לעזרא אי־כילוב. בצורה זו באו כל הצדדים על סיפוקם, ובראש וראשונה אלה שתבעו את הדחתו של סרלין, אשר הושאר ללא תפקיד חשוב במנגנון המפלגה*.
גליון 1197 (30 באוגוסט 1960), עמוד 2
אשר לדבר השני, הרי זה נוגע ל,עם ניבחר׳ .לצערי, אתר, רואה את הדבר בצורה פשטנית מדי, וזאת בדיוק מה שעשר, עזרא הסופר ומה שעושים כל אותם האנשים הרואים במלים אלד. … כנראה לא שמע כיצד בכל ישיבה של הכנסת מוכרח להיות איזשהו נציג מחרות שיעלה הצעה חדשה או יתקון* את המשטר! הצרה היא שאין מי שיעזור לחרות במאבקה שלמה שרגאי, חולו!
