חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 20,951 עד 20,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 11
דבר זה עשוי לקפח את המפלגות הקטנו, שנציגיהן לא יזכו להיכלל בעשרת המקומות הראשונים ובצורה זו יאבדו בסיכום הארצי את הקולות שקיבלו במחוזות הבחירה. בעוד שקולות אלה, המפוזרים ברחבי המדינה כולה, יכולים לפי השיטה הקיימת לעבור את אחוז החסימה ולזכות את המפלגה בשניים־שלושה צירים — הרי שעל־ידי פיצול הקולות בין האיזורים לא יספיקו לבחירת מועמד אף באחד מן האיזורים. בצורה זו היו נשארים רק ארבעה גושים עיקריים: שמאלי (מפ״ם וחלק מאחדות העבודה) ,מפא״יי, דתי (בו ישלטו הדתיים־הל־אומיים) וימני (בו תשלוט חרות). … רוב המשתתפים בוזיכוח התנגד בשלב זה לשינוי שיטת הבחירות בצורה כלשהי, אם כי מיעוט ניכר תמך בעקרונות של הצעת צדוק.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 20
הלה נטל פימת־נייר קט נה ואמר לו :״ שמע, אני אלמד או ת ך איך כותבי ם ב־עתון. קודם כל צריך שם לסיפור, כו תרת.״ אז רשם ה מור ה על הנייר: כותרת .״אחר־כך צריך את הידיעה עצמה.״ אז ד שם את המלים: הידיעה עצמה .״ו לב סוף אתה צריך פיקצ׳ור קטן שמלוות את הידיעה.״ ורשם על הנייר את הסלים: פיקצ׳ור קטן.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 27
אבל הסקוס הוכן כבר למפרע. סיפור החטיפה נכתב מראש. הוא היה צריך להישמר בכספות סגורות שמפתחותיהם יהיו בידי אנשים נאמנים. … הוא צורף למיבצע על ידי אלדובי, בא לפאריס, החל שם לכתוב את הסיפור שצריך היה להתפרסם בעתונות העולם עם הינתן האות. … לא כמו שעושים סרטים מהמיתולוגיה. אגב, אעשה עכשיו סרט, המלך צריך למות. זה סיפור על תיזיאוס. אני אשחק את אריאדנה.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 7
לאחרונה טען כי ״נתקיימו חילופי אוכלו־סיר,׳* ,וכי יציאת היהודים מארצות־ערב שקולה כנגד יציאת הערבים משטח ישראל. נערי־תצרו אף הצהירו כי כל הדוגלים בהחזרת מספר כלשהו של פליטים — כגון הפעולה השמית ומפ״ם — אינם אלא בוגדים׳ עוכרי ישראל. … כמה מן התנועות הללו אף כפופות במישרין או בעקיפין למפא״י, מפלגתו של שר הבטחון, ובוודאי אינן לוקות בחוחר בטחוניות. אם כן, לשם מה יש צורך בתנועה מיוחדת, המוקדשת כולה לטיפוח מה שמכונה ״תודעה בטחונית? … המגמה המתגלה בחוזר פנימי זה, שהוסתרה מעיני הציבור בצורה המעידה יותר מכל דבר אחר על כודנותיה, היא צעד ראשון בכיוון הטוטאליטרי.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 12
מרזוק, בן־אחיו של ד״ר אליהו מרזוק שנתלה ב־ 1965 במצרים, כסוכן־ריגול ישראלי, לא השלים עם הסירוב.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 20
אחרי שד,חננו את המכונית, ירדנו בשביל צר לאורך החוף, כשאנחנו מגששים בחושך. … סוף סוף צריכים ללמוד כשראיתי את המצב׳ קראתי אלי את ה וכלל. מלצר ואמרתי לו שיביא לי את בעל הבית. מהנסיון.״ ״איזה מהם אתה רוצה?״ שאל המלצר ,״מפני מפה לשם ואנחנו מגיעים לחדר־האוכל מאחר ששילמתי שתים וחצי לירות בש־שיש הרבה בעליבתים.״ עניתי לו שיביא את של בית־ד,הבראה ומחפשים את המפתח. ביל השעורים שחוף טאנטורה צריך ללמוד מי שהוא רוצה. הלך, וכעבור כמה דקות איפה אתם חושבים מחביאים את המפתח מהנסיון, שאלתי אותו מה עשו בכבש שהיד, התייצב בפני מוטי, מקיבוץ נחשולים.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 10
המטרה הראשונה של שפירא היתה להשתלט לחלוטין על איזור הבית שלו, תל־אביב. לשם כך היה צריך להשתלט תחילה על סניף מפא״י במקום. … מכיוון שחברת החשמל היא חברה מונופוליסטית, נדרש הצרכן חסר־הברירה לשלם אוטומא־מיט׳ וללא עירעור כל מחיר אשר נתבע ממנו. … הוא כיסה את רבבות הלירות שבוזבזו ללא צורך, והוא נתן את כספו על מנת לקיים אגפים ותפקידים שלא ה׳ד, בהם תועלת.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 4
חיילים צרפתיים מסתערים בביזרטה אתנן במקום שלום במרינה יחידה שטרם הטילה עליה מצור. ואומנם, עוד בטרם חלף שבוע, הודיעה תוניס על ניתוק יחסי הדואר עם ישראל. … כבר ביום הרביעי בבוקר קיבלה אי־השלמה זו צורה מוחשית. קול־ישראל, הכפוף לראש־הממשלה אישית, הפסיק את שידורי ניתוח התוצאות, שטיפלו במפלת מפא״י. … •לא גרינג וגדולי המשטר היו האשמים, אלא אדולף אייכמן. •ידיד־היהודים הימלר לא היה צריך להתאבד. ובורמאן יכול לצאת ממחבואו השמדת האיגדיאגים.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 5
בדברו, ערב הבחירות, על ה״נירוקרא־טיה״ ,אמר משה דיין כי לא ייתכן שמפא״י תהתה מיעוט בממשלה בעוד היא מהתה רוב בקואליציה. על כך השיב בינתיים הציבור בצורה משכנעת: הוא נתן למפא״י וזנבותיה הערביים פחות קולות מאשר לשאר מפלגות הקואליציה היוצאת ביחד . … ובכן: העם אינו סובל את הכל. העם רצה להעניש -והוא העניש בצורה ברורה ובולטת. העונש הוא גורם מוסרי. … כל אשר אמרנו בעניין זה ערב הבחירות, הנה קיבל את אישור הבוחרים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אישור זה מחייב את הפוליטיקאים, ואל יחשוב איש כי יוכל להשתמט מציתי זה מבלי לבוא במהרה על עונשו.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 10
קאלאכובו הבוגדני, היו מוכנים לנעוץ בכל רגע את הסכין בגבו, על מנת לזכות בצורה זו בחופש־פעולר, לשבטיהם. בתקופה אחרת, היד, לומומבה נדרם כהרף עין. … בייטים, השתלב במערך למטרותיו, לפוצץ חומרים בצורה מחושבת ותכליתית. האפריקאי הלאומי של קוואמה אנקדוטה הגנאי ומקו טירה הגיניאי. … ממכסיקו עד כף הבלגים הסתלקו מן השלטון באופן נחפז, מתוך תיקווה לשתק את המדינה החדשה, מאגילאן, איים בפעם הראשונה על ברית הפיאודלים המקומיים והקאפיטליסטים הזרים, להכריחה להחזיר את בלגיה בצורה סמויה. אותה שעה נערך בקאטאנגה תימרון שהחזיקה מרחב זה במשך דורות ברמה תת־אנושית.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 22
מזכיר הועד הפועל לשעבר )49 .דבר מאכל )52 .נל עד )54 .פי הארי )56 .עיר קרומה במצרים )58 .הביא בבריתו של אברהם אבינו.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 8
התקפתם היתד, מופנית כלפי הוועד הישראלי למען אלנ׳יריה חופשית, שהעז לטעון כי הפוגרום היהודי־הערבי היה תוצאה של פרובוקציה צרפתית*. השבוע נסתבר כי אמנם יש צורך דחוף בפעולה להצלת יהודי אלג׳יריה — אך לא כפי שאותם ידידי־צרפת תיארו לעצמם. … כמה קבוצות יהודים הלכו אמנם אחריהם, אך התגובה נשארה מרוסנת — לפחות יחסית, לעומת מה שאירע כעבור יומיים בבאב־אל־וואד, שם נתפסו על-ידי האירופים עוברים־ושבים מוסלמים, חפים מפשע, והוכו עד מוות. היו שראשם הוטח באבן עד שאיבד כל צורה ודמות. ברובע היהודי של אוראן הוכו אומנם קשות (המשן בעמוד )10 • דיפה טהושמעח גס על־ידי עורך העולם הזה 1254 בנדאסרו ״דם באוראן״ … בסוף החודש אמר לו בעל־הבית :״תודה רבה, אין לנו צורך בך יותר.״ ד,הפלייה בעבודה היא אומנם הכאובה וד,פוגענית ביותר מכל ההפליות היומיומיות.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 17
אלה שמיהרו, בעקבות הפירסום בהעולם הדה בשבוע החולף, למועדון־הלילה התל־אביבי, חינגא בר לחזות בהופעת החשפנית הצר־פתיה ניטה פרז, כמעט והתאכזבו. לפניהם הופיעה חשפנית מגרה שחלצה את מלבושיה מעליה בתנועות נשיות עדינות, וכשהסירה לבסוף את חזייתה הנוצצת, התגלתה כגבר. הסתבר שזו אינה ניטה, אלא הרקדן האיטלקי, קלאודיו אלמנטרלו, שהוכיח כי להצגת חשפנות מוצלחת אין צורך דווקא בנתונים נשיים. ״טוב יותר מכל שפתון אחר״ • מחזיק בכל מזג אויר 9שומר על שפתייך 9יציב בנשיקה עם לכה לצפרניים באותם הגוונים הלו קוטיס השם הוא ערובה לאיכות לבחירתך : 0111.411 עם !
גליון 1254 (19 בספטמבר 1961), עמוד 14
״מאנדי יכול לשמור טינה אישית לשייע על כך, אבל הדבר לא צריך להשפיע על מעמדו של שייע בנבחרת. אמנם יכול המאמן הלאומי להסתמך היום על הסגל שגילה יכולת במישחק נגד יובנטוס, אולם התעלות מקרית אינה ערובה להצלחה.״ אך נראה שאפילו אם יחזור בו מאנדי, בלחץ דעת־הקהל, לא יופיע שייע במדי הנבחרת במישחקים נגד איטליה, כי הריב הפך דו־סיטרי. … לוי בחר להציג רק את אפסותו וחוסר האונים של האזרח הפשוט, במשטר המתיימר להגן עליו. הצרה במחזהו, שהוא אינו רק מחזה גרוע מבחינה דרמתית אלא שאינו מחזה בכלל.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 9
משהו מן האידיאולוגיה הציונית בוודאי עבר אליו תוך כדי קריאה. בצורה מעוזתת. אולי יש גרעין כלשהו של אמת בדברים שכתב בווידוי שלו, שפורסם בשבועון לייף ושהפך מיסמך במשפט :״בשעת ביקורי בארץ־ישראל ראיתי מספיק כדי להתרשם מאוד מן הדרך בה בנו החלוצים את ארצם. … אולם מגוחך להניח כי אייכמן רצה באמת להגשים בצורה כלשהי את האידיאל הציוני, אפילו בצורה שהוא הכין אותו.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 7
״חבל על ההוצאות,״ אמר לי ,״יש לי כאן הכל. באמת אין צורך שתביאי לי שום דבר. אני מקבל כל מה שנחוץ לי.״ כשהוציא סיגריות מכיסו, ראיתי שאלה סיגריות אנגליות. … ״ והנה, פיתאום, בחוברת, קבעו שאני מעשנת סיגריות־חוץ מכיוזן ש״יש לי גרון מעודן.״ האם יש יצור יותר נאלח מזה שהסב לשולחנך, וברגע שאתה בצרה בועט בך בשינאה?
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 6
אומנם אתה בן מאזניים — אבל זו לא סיבה להגזים ! קח את עצמך לידיים: אינך צריך לאכול כל־כך, לעבוד כל־כך, או אפילו לקבוע שורה כה ארוכה של מיפגשיס רומאנטיים, על הסרט־הנע. … בנוסף לאורח הבלתי צפוי ייתכן מאד גס סיכסוך שכנים, או פנים משפחתי, שיסבך אותך בצרות. לבת מזל דלי 20ב ׳ נואר ־ 3יבפברואר ישחק השבוע קלף לא נורמלי, במידה והיא משחקת גם ...קלפים. … חסרי המצפון והצבועים התפקדו בשמותיהם: מניינם לפחות 58 חברי׳ כנסת. צריך לזכור אותם ביום בחירה. רוכי אריאלי, תל-אביב חלפת המ1גחן גורלו של נכה צה״ל, שנפגע בשירות מילואים בחיל השריון.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 3
אם כן, מדוע לא להעביר כמה מאות אלפי חיילים מצרפת למצריים בבוא הסתיו, לכבוש את ארץ־ישראל וסוריה ולהחזיר את הגייסות בע1ן ד מועד לפתיחת מערכת־הקיץ באירופה? העיר צ׳רצ׳יל, בהומור יבש: ללויד ג׳ורג׳ פשוט לא היה כל מושג על הזמן הדרוש כדי להזיז גייסות. העברת החיילים מצרפת למצריים ובחזרה היתד, או רכת זמן רב יותר מאשר ההפסקה ב קרבות באירופה. … משום־כך איננו יכולים לשנות את ה שער ביום השלישי אחרי־הצהריים. הוא צריך להיקבע מראש. במיקרה זה נוצרה בעייה חמורה.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 29
צמרת המישטרד, רותחת מזעם ויחסי הכתב עם מפקדי המישטרה הורעו .־ 81 הזמר המצרי הפופולרי, פאמיר עלי אסכנדרי, בן אחת משתי המישפחות ד,יחי־ ׳ דות המקיימות קשרים עם שגריר ישראל במצריים, אל יהו כן־אלישר, ביקש ש יסדרו לו סיבוב הופעות באמריקה, בלוויית זמרת ישרא לית . … היתד, היום הביתה שלמה של תיקים פשוטים וכשאני צריך, כשופט, לחתום על ־צווי־מעצר כאלה, זה לא נראה לי.״ !
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 51
לאדון קלפי, זה שמו של הצעיר, יש תמיד מה לעשות, בחברת גברות נאות ושותפים לשיכרות. בעייתו היחידה: הוא צריך להתקיים מן הקיצבה הצנועה ששולחת לו אמו האלמנה מן הכפר. … אם לא די בכל הבעיות האלה, הרי אותו יום הוא יום הולדתה ה־ 24 של אחת ה עובדות המצטיינות במקום, בלה, וזה ה מועד שהיא קבעה כ1י לשים קץ לחייה. לא זו בילבד שהבית צריך להיראות מהו גן ויפה בעיני האלמנה התמימה מהכפר, יש גם להציל את המתאבדת, וגם להסתיר את מעשיה מן האורחת. … הסיפור המילודרמתי גדוש תפניות שיקפיצו אותם מן הכיסא, ואימרות השפר השזורות בדיאלוגים של שני הגיבורים בוודאי לא נידלו מאימרות קונפוציוס. עם זאת, צריך לציין עובדה פשוטה אחת: הסרט לא משעמם, הזמן עובר בו חיש מהר, תמיד קורה משהו על המסך, ויש להניח שקוראי הסיפורים הרומנטיים של שבועוני הנשים, ימצאו בו הנאה רבה.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 50
וגם אם אפשר להניח שמגיע להם, לצועקים חמם על־לא־דבר, שייענשו בצו רה זו, צריך לזכור כי זה יתנקם לא רק בבתי־הקולנוע, אלא בכל מי שאוהב ללכת לקולנוע. … מה שחמור עוד יותר, היא העובדה שמאיר סוויסה וחלי גולדנברג, עליהם צריך הסרט כולו להישען, חסרים את הכישורים הדרושים לכן. סוויסה הוא אולי שחקן שיכול למלא תפקיד״מישנה בצורה משעשעת, אבל על־מנת לשאת סרט על הכתפיים, הוא חייב להראות אישיות מורכבת יותר, מיגוון עשיר יותר של הבעות, ונוכחות חזקה יותר מול המצלמה.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 82
וידאג עיוזשח חל-אביב-ח־פה-תד־אב־ב שני הנאשמים הצטופפו בחדר הצר בבית־מישפט־השלום בחיפה. ד״ר עזריאל קרליבך, עורך מעריב, ואריה דיסנצ׳יק, האחראי לעיתון, חיכו לבירור תביעתו של הצייר משה ברק על פירסום מאמר ב מעריב, שגרם נזק לשמו השוב של הצייר. … פתחתי אותו ולא האמנתי למראה עיני — זה היה מיכתב־האהבה הלוהט שהפקדתי בשעתו בידי רותי, ושהיה מיועד לבחור אותו חיפשתי בשעתו. אין צורך להוסיף, שהתאהבתי בעצמי והייתי אומלל מאז־ועד־היום.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 55
מתערער מצבו הנפשי של האח עד שבסופו של דבר הוא קופץ לחלל ומתאבד, בדיוק כפי שעשתה זאת אשה, בתחילת הסרט, בפרשה שהמשפטן צריך לחקור. סירטו הראשון של בלוקיו, אגרופים בכים, טיפל גם הוא בפרשת טירוף מישפחתית, אלא ששם מדובר היה בהת מוטטות עולם ערכים נוצרי ובורגני, ואילו הפעם מדובר בטירוף לשמו (בלוקיו עשה בינתיים גם סרט תעודי על בתי־חולים למחלות־נפש באיטליה) .כל מי שראה בבלוקיו את המורד הפוליטי הגדול של ארץ־המגף, נאלץ להשלים, כמו במקרה של גודאר, עם פרישה, אולי זמנית, של עוד לוחם אחד מן המערכה. … מאחר שכמה מן החלקים של הסרט מסופרים על- ידי הילד ׳עצמו מסתבר מעל ומעבר לכל ספק שהילד, הרודה באמו בעזרת שגיונו- תיו הרבים, דורש אותה לעצמו בלבד, לא רק נפשית, אלא גם פיסית, למרות שהוא עדיין אינו יודע להבהיר זאת בצורה מילולית ברורה. כל הרואה את הקולנוע כשדה התגוששות בין קארל מארקס וזיגמונד פרויד צריך להסיק, אחרי פסטיבל הסרטים ה־33 בקאן, שידו של האחרון על העליונז!
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 57
חיים שירן לקח את סיפרו של ממי, המתאר את סיפור הילד אלכסנדר מרדכי בנילוש המתגורר ברובע היהודי של טונים, ויצר ממנו סרט טלוויזיה. הילד המתגבר נאבק בסרט במעבר בין הילדות לנעורים, בפער בין עניים לעשירים, בין יהודים לנוצרים ובמסגרת המישפחתית של האב. … ג׳סיקה ובנסון נפרדים זה מזה בדמעות. 5.32 התקופה היא תקופתו של המלך פארוק במצריים. • נקודת חן (.)0.30 אורי דביר מסייר עם הצופים בנחל זוויתן תחתון ברמת- הגולן. • ש רון 10.05 שרון בלייק, אותה מגלמת השחקנית וריש ואן דוויר, היא מנהלת אמנותית הנמשכת באופן כפייתי אל גברים מבוגרים ונשואים. … הצעירה, שהפכה בינ תיים זמרת, עוברת למרוקו, שם היא פוגשת במהפכן שבגד בה והוא משכנעה לחזור למצריים. השחקנים הם ורדה, רושדי אבדה, עאדל אדהם ויוסף שער
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 82
מדור ״הנדון״ הביא מיכתב שהיה מופנה מטעמו של העורף אל ״ביקבשי גמאל עבד אל־נאצר, שיבון הקצינים, מחנה עכסייה, קאהיר, מצריים״ ,תחת הכותרת ״אישי בהחלט!״ הביא העורף את תיאור פוטנציאל הפיכות והמניעים לשלום כין ישראל ולבין מצריים, תוף פירוט הגורמים המסייעים לפירוד ולמילחמה. … כל אותם מיפע־גילויי השחיתות הללו, נהפוך הוא, צרי־לים חלוציים הנעשים בארץ יכולים לספק חומר למאמרים חיוביים רבים.
