חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,151 עד 2,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 15
הצטרפתי מתוך מניע אידיאולוגי. ידעתי שצריך ליישב ולהקים כמה שיותר יישובים. … צריך לטייל, אבל לא כדי להפגין נוכחות בשטח. … אם הם לא ירצו — זו בעייה שלהם. את הבעייה הצבאית צריך לפתור בכל דרך אפשרית. צריך לדכא את המהומות בכל האמצעים, אבל אחר־כך צריך לפנות מיד לדרך המדינית
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 10
הוא יליד-רוסיה, ועדיין דובר רוסית רהוטה, דבר שעזר לו לא- מעט בקשירת קשרים עם כמה מן המצרים, שעשו את הלימודים האקדמיים שלהם בברית-המועצות, כאשר זו היתה הפטרונית של מצריים בשנים של טרום מילחמת ששת-הימים. … בירן הסביר בראיון שפפושדו יכול היה לקבל 80 מיליון דולר מהממשלה, אך בחר לקבל דק 40 מיליון מהמצרים, כדי להמשיך ולנהל את המלון וכדי לשמור על שמו הטוב. … • הם אומרים שיכלו לקבל פיצויים בסד 80 מיליון דולר תמורת המלון מממשלת ישראל. בים עם המצרים שניהלו את הפו- שא״והמתן ועם האמריקאים, שהיו שם על תקן של משקיפים, דוחפים, מפקחים ופטרונים.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 20
גם אחר כך, כשהייתי יושבת ליד זיינאב המצריד״ צלבתי את דגלי בדגלה והצלמים ממש עטו על התמונה של דגלי ישראל ומצרים ביחד. בראש השולחן ישב גנראל צרפתי, בעלה של אחת מעורכות אל. … שלושה קצוות. שיחה משולשת ביו נציגות ישראל מצרים וגרמניה, אופירה, שנמנעה בדרך בליל ממגע אישי הדוק ננס נציגת ] גרמניה, קשרה ידידות עסוקה עם נציגת מצרים החיננית.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 7
״ בחירות מפלגת הפתק הלבן קולותיהם של העולים החדשים ישלחו לירושלים קרוב למחצית נציגי העם לארבע כפי שצוייר במחנה העצורים במצרים. השנים הבאות. בעובדה זו הרהר גם יוחנן מסרי 37 בעצמו ״חדש״ ,שעלה לפני שש שנים ממצרים והגיע למסקנה עגומה: אף אחד מנבחרי החדשים לא יהיה חדש. מסרי, שעברו הציוני זיכה אותו בשמונה ח־דשי מעצר במצרים, והחי עתה עם אשתו ושלושת ילדיו בתל־אביב. … התקוה: כחירות חדשות. עורך ה- עתון, יעקב ריין, אף הוא ממצרים, הסכים ! אקו החל בפרסום סידרת מאמרים שהטיפו לפתרון אחד: כל חדש ישלשל פתק לבן לקלפי.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 12
מחרוזת שמחהמ אורגנ ת כדי לציין את שמחתה על האיחוד הסורי־מצרי, קראה אשה קד,ירית לשלושת בניה, שנולדו ביום הכרזת האיחוד: גמאל, שוכרי, איחוד סימן אחר לשמחח ניתן על־ידי יהודי דמשק, אשר הפגינו מאונס ברחובות עירם, לכבוד בחירתו של גמאל עבד אל־נאצר לנשיא רע״ם חוגים טוניסיים הסבירו את הסיבה האמיתית שעמדה מאחורי הוצאתם של אזרחים צרפתיים מאזור הגבול עם אל־ג׳יריה: מתיישבים אלה עקבו אחרי תנועות השיירות שהובילו ציוד ולוחמים לחזית ה־אלג׳ירית, העבירו ידיעות על כף למטה הצרפתי שמועה מסוריה אומרת כי נרמז למפלגה הקומוניסטית שם, כי תוכל להמשיך את פעולותיה ללא הפרעה ממשית, גם לאחר פירוק המפלגות. התנאי: שהקומוניסטים יגבירו את פעילותם בירדן ובעיראק, נגד מלכי שתי ארצות אלה דגל רע״ם יהיה מורכב משלושה פסים: ירוק, לבן, אדום (הצבעים הסוריים) בתוספת הסהרון הירוק של מצרים, אליו יצורפו 11 כוכבים, כמספר מדינות ערב עד אשר יינתן להן הדגל •החדש, ינהיגו יחידות הצבא המאוחד טכס אחיד של הנפת דגל: מדי בוקר יושמעו שלוש תרועות חצוצרה, ויונפו הדגל המצרי והדגל הסורי זה בצד זה. זאת קבע בפקודת היום הראשונה שלו שר המלחמה של רע״ם, עבד אל-חכים עאמר סודאן ר,יכלה, כפי שנמסר מחארטום, הצעה צרפתית לספק לה נשק, כולל מטוסי סילון, אם רצונה להילחם במצרים. פאריז אף הציעה טייסים מתנדבים.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 36
אם יהיו אלה שלנו, שנפגוש בהם, הרי שהכל בסדר. ואם יהיו אלה המצרים, הרי שבמילא תלוי הדבר בתוקף ההסכם שבינינו נתתי לו את העוזי, והו< 4שם את החגורה על כתפו, פניו רציניים וחדורי אחריות. … הוא לא הגיע חזרה אל היחידה, תעה בדרך ועלה על הכביש, וכוחות נסוגים של המצרים דפקו את הזחל, והחברה הצליחו להמלט ברגל. אחרי המצרים באו שלנו על הכביש, ומוטה סיפר להם ע לינו...
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 3
בנאום זה, הבטיחו, יאמר דויד בן־גוריון את ה״לאו״ הגדול, שיודיע לעולם כי העם הקטן הזה החליט לעמוד על זכותו האלמנטרית — זכות ההגנה העצמית. הנאום היה צריך לשמש ביטוי דרמתי סופי להחלטת הכנסת שלא לודתר על עזה ולא לוזתר על חופש המעבר במיצרי טיראן. … בעזרת השם והדודה מאריאן הצר־ ישראל, כך נתבקש השגריר להודיע, מוכנה לפנות את יחידות צה׳־ל המחזיקות בשארם אל־שייך ובמשלטי ראם נצראני, מול האי טיראן, תמורת הבטחה מילולית מצד ארצות־הברית, שהיא אמנם תדאג לכך שמצרים לא תחדש את ההסגר על אניות ישראל. … היא נסוגה מן התביעות המינימליות של בטחון המדינה — מימשל ישראלי יעיל ברצועת עזה וערובות ממשיות לחופש השייט במיצרי אילת וב־סואץ. המשטר רוצים ביקרם.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 14
היא לא תיכלל בהסדר, כן שיישמר רבאטוס קוו• • חצי ״ האיסיני. יחזור כולו למצריים, תון התחייבות שצבא מצרי לא יחזור אליו. לגבי שארם אל־שיין ישדלו למצוא א־מסהו פיתרון שיספק אול ישראל, כגון נוכחות צבאית זרה. • נתיבימים. אוניות ישראל יעברו במיצר טיראן ובתעלת־סואץ. • סידוריביטחון. … כל פעולת־חבלה המוכיחה את עליית האירגונים הפלסטיניים, וכל פעולחרקרב המוכיחה שהמצב במרחב עלול להתפוצץ, מגביר דחיפה זו. זוהי אחת הסיבות הממריצות את המצרים לחמם את גיזרת תעלת־סואץ, אפילו במחיר אבידות יקרות.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 7
ף ככן, ראש״ממשלתנו ירום־הודו נאות לזמן לפגישות ן עימו את ראשי העם הערבי הפלסטיני. הוא נפגש עם חיכמת אל־מצרי, מי שהיה יו״ר הפארל- מנט הירדני, ממנהיגי שכם. … לא בשכם, לא בחברון, וגם לא בעמאן ובקאהיר.״ מר אשכול ידע זאת, או היה צריך לדעת, אם טרח לקרוא את הדו״ח של יועציו. ובכל זאת עשה בדיוק את הדבר אשר מנהיגי־פלסטין אמרו מראש שאין לו כל ערך: הזמין אותם מבלי להציע להם דבר, ביקש אותם לשדל את מנהיגי־ערב מבלי להגיד להם במה לשדל אותם, ולמה . אומנם, חיכמת אל־מצרי וחבריו נסעו. תושבי הגדה אף ראו את אל־מצרי, שהיה בשעתו בעל טחנות־רוח ביפו, מחייך אליהם בטלביזיה של עמאן.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11
הוא הפסיד במערכת תימן, שם נכשלו הרפובליקאים סופית בנסיונם למגר את ד,מלוכנים — ותוך כדי כך פנו עורף גם למצרים, ביקשו לנתק את התלות התימנית בקאהיר. … האחת היתד, זו של ״המדינות המתקדמות״ — מצרים, עיראק, סוריה ואלג׳יריה. השניה היתד, פרו־מערבית, ובר אשו, עמד המלך פייסל הסעודי, שיזם את הברית המוסלמית. … על רקע שונה לגמרי התפרסם בישראל העיתונאי הצרפתי אריק דולו, יהודי יליד־מצריים, המקובל על כל חלקי העולם הערבי.
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 6
במצרים הענייה לא היה הדבר אפשרי בלי גיוס גדול של הון זר, ? … היה גורם אחד בעולם שיכול היה לגייס הון זה ממקורות פרטיים מבלי לשעבד את מצרים לממשלה זרה. גורם זה היו יהודי ארצות־הברית. … שנית נימוק אחד נשכח בוויכוח, אולם הוא נימוק חשוב למדי. המצרים מכירים אותו היטב. לרוע המזל, הוא ידוע פחות במש רדי ממשלת ישראל.
גליון 701 (5 באפריל 1951), עמוד 12
אולם אחרי שנעשו ההעתקים ונשלחו למזמינים, בסירוב החזירום אלה חזרה למצרים, להציגם. וכאשר שאלה סועד מוחמד להסבר, ענו לה: היהודים לא גמרו את מלחמת פלסטין. … התלהבותה היתד, אפילו גדולה הרבה יותר מזו של אנשי מלחמה רבים במצרים. אולם אין הרדיו השטח היחידי, שהורגשה בו השפעת ד,תחיה הדתית. בתי הדפום עסוקים, במלוא הקצב, בהדפסת שלטים דתיים ערביים, מאותם השלטים המקשטים כל מקום פרטי או ציבורי במדינות מוסלמיות, שנעלמו מאז עלית אתאתורך לשלטון, הנושאים כתבות־קודש כגון :״אין אלד,ים בלעדי אללה״ ,״הכל ברצון אללה״, ו״שים את אמונתך באללה״ .האנשים החלו תולים שלטים אלה — מן הסוחר הגדול והפקיד הממשלתי, עד מוכר הירקות, שתלה שלט על עגלתו. מצרים היהודי מדכא* ־ ה א מנו ת בהתחלת 1948 היתד, סועאד מוחמד, שחקנית שחרחורת ויפר״ אחת הנלהבות שלושה חדשים שקופת המדינה ריקה.
גליון 721 (23 באוגוסט 1951), עמוד 9
כמעט בלתי אפשרי ליצור נוסח יש שלמה ומאהב בתה, יורם (זאב ברלינסקי) ודיפלומט מצרי ערום, הדד ראלי, כי עדיין אין דבר המשותף לעם כולו — מלבד זה שכל האנשים (גר שון קלין< מזיעים. … ואכן: המלכה בוחרת בבניה לאבי יורשתה, המלך בוחר בדיינה (בת יוצאי הארצות הרבות, שהו־נסו לקלחת הישראלית, על תרבויותיהם ומנ לחיתה ומפקדת החיילות של בלקיס) ,שהיא כו שית חיננית בעלת עיניים הגיהם השונים, יי צרו בז מן כה קצר תרבות עברית אחידה. זו היא, למעשה, לוהטות ומבטא י קי( אורנ ה פורת) ,נו תן את אי שורו, כלאחר יד, לנישואי יורם תקופה שכל תכונותיהן הקודמות של עדות אלה נמסות, וטרם גובשה ונגסרה בתו (אביבה גו ר) אחר פרידתם הארוכה. … בין פורקן למרץ הנעורים. הדמויות הת״נכיות, הלבושות בהן — מצרי שנלקח י שר מפסלי מצרים הקדומה, זהו סימן מובהק לתרבות צעירה, אך מהווה בסיס כללי בלבד.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 33
נבחן הוא חלוץ היחסים המיסחריים הלא- רישמיים בין ישראל ומצריים. עוד ב חר דש יולי 1978 הוא הגיע לישראל, והתחיל ליצור התקשרויות מוקדמות בין חברות ישראליות והחברות המצריות והאירופיות שלו. כשהוא מלווה על־ידי מנהל מישרד ראש־הממשלה והשגריר המייועד למצריים, הד״ר אלי בן־אלישר, קיבל נבחן את נצי גות כור במצריים, חברותיו של המיליונר שאול אייזנברג ואת הנציגות של החברה החדשה, שבה שותפים אלופי צה״ל לשע בר, חברת גושן. … שביט והרשטיג טוענים כי אף הצעה אח רת מטעם סוכו־נסיעות מצרי לא הגיעה אליהם. לעומת זאת טוענות שתי חברות מצ ריות, כי הן הציעו את שירותיהם לאל־על, ונדחו.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 15
אחר־הצהריים, כל יום, כשהשמש היתה בעיניים שלנו, היו המצרים פותחים בהפגזה, ואנחנו היינו יורדים לשו״ חות. … הוא היה מגיע מתל״אביב, שם היה אריאל שרון עסוק בהקמת הליכוד; בבוקר, כל יום בבוקר, כשהשמש היתה בעמים של המצרים, היתה הארטילריה שלנו פותחת באש, וגם אז ירדנו לשוחות. איך שההפגזה היתה נגמרת, היינו רואים את המסוק של אריאל שרון יוצא לתל-אביב, להמשיך במאמצים להקמת הליכוד• אריאל שרון אהב מאוד להיות לידינו כשהשמש בעיניים של המצרים, ולעסוק בהקמת הליכוד כשהשמש בעיניים שלנו.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 13
יש עניינים רבים שלגביהם חלוקות הדיעות לא רק בינינו ובין המצרים, אלא גם בין ממשלת ישראל וממשלת ארה״ב. … האם לא היה ברור מראש שה אמריקאים יתעלמו לגמרי מהת־חכמות האם היה זה נבון להתעקש על ניקוטיה, כשהמצרים הסבירו שקל להם יותר לערוך את השלב הראשון באו״ם בניו־יורק, שם אין המשא־ומתן נראה כל־כך יוצא־דוסן? … האמריקאים נזאת ושאר הידידים עם המצרים, השבויים עדיץ בסבך הדמגוגיה של אתמול, שקשה להם להשתחבר בבת אחת ממליצות־התעמולה שלד £.בגו־טח ״לא יהיה משא־ומתן ישיר גט כשהם כבר הסכימו, למעשה, למקזא־ימתן כזה?
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 9
יש לנו קלפים טובים למישחק עם המצרים, ואפילו עם הסורים. אלא שלשם כך דרוש שינוי מהותי אצלנו. … אפשר להציג: אופציה זו באמצעות •שאלה פשוטה : מה יכולנו להשיג מן הערכים, אילו הצענו להם לפני שנה, כיוזמתנו, את אשר אנחנו מציעים עכשיו לקיםינג׳ ר כעל־בורחנו ז אילו הצענו אז למצרים נסיגה מן התעלה, העברת הגדה ה׳מיזרחית לידי הצבא המצרי, ומשא־ומתן על סיני לפי החלטת — 242 מה יכולנו להשיג? … ומעל לכל, יש צורך ברצון נחוש להשיג !מחדש את עצמאותנו המדינית.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 4
סאדאת הסביר כי בגלל נוכחותם של פלסטינים, לובים וסורים רבים במצריים, יזדקקו שירותי־הביטחון המצריים להכנות ממושכות וקפדניות ביותר כדי לאבטח את בגין בעת ביקורו במצריים. … לפגישת העבודה הראשונה עם סאדאת נקבעו שלושה בעלי תפקידים זהים מכל צד: ראש־הממשלה מול הנשיא, סגן ראש־הממשלה מול סגן־ הנשיא ושר־החוץ הישראלי מול ממלא־מקום שר־החוץ המצרי. אילו היה וייצמן בריא, אין ספק כי היה צורך להכלילו בקבוצת העבודה הישראלית. אולם כיוון שמהצד המצרי לא בא שר או סגן שר־ההגנה המצרי, היתה נוצרת בעייה של מציאת בעל תפקיד מקביל לוייצמן.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 2
אין ספק כי שתי סיבות אלו יותירו רישומם במניות עסיס העשויות לעלות בצורה משמעותית. מניות חברת שמן, זכו לעלות כתוצאה מן השמועה על שותפות קרובה בין קולגט־פלמאוליב האמריקאית ובין שמן. ואילו עתה מתברר, כי בעקבות מספר מכשולים שהוצבו על ידי מנכ״ל שמן בנימין ג׳יבלי, ובעקבות הסיכוי לחתימת הסכם שלום בין ישראל ומצרים, החליטו האמריקאים לבטל כוונתם להקים שותפות עם שמן. במקום זאת בוחנים כיום את האפשרות להקים מפעל שלהם באיזור הסמוך לגבול עם מצרים, מפעל שישווק תוצרתו בישראל ובמצרים גם יחד.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 4
״הוא שב לארצו גיבור־נדלחמה — אף לארצו לא היה צורך, אותה שעה, בגיבורי־מילחמה. המנהיגים הפוליטיים, ומפקדי הצבא הגבוהים שעש? … הסביר אותו יהודי: המשסורת אומנם קטנה, אבל העבודה מובטחת להרבה זמן. • שעה שעשרות תל־אביבים החלו נזכרים במדחמד כגיכ לא כגנרל מצרי אלא כמתאגרף צעיר, נזכר בעל־מונית תל־אביב, יצחק מיזרחי, בצד אחר של נגיב. מיזרחי, ששימש כנהגו ומיתורגמגו של ׳שגריר תורכיה בקהיר הכיר את נגיב בקהיר, ופגש בו בשנית בארץ־ישראל (באביב )1933 בהופעות האיגרוף שלו. המצרים, שהתאכסנו במלון אספלאנד היד־בו לבקר בבארים, אולם נגיב ביכר לבלות את רוב זמנו ביריד המיזרח שהתקיים בבנייני התערוכה. • במיכתב ששיגר שר־החוץ משה שרת לעיתונות, גילה כי צדק המלך ^שלמה בקובעו כי אין חדש תחת השמש.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 84
קערות, מגשים וצלחות במחירים מיוחדים, אפשרות יצור מגשים בהזמנות מיוחדות. שוטף מהמלאי, גליונות, פילמים במידות עוביים, צבעים ודוגמאות שונות, קשיחים או רכים ! … ו 7בשארם״אד שייח — ,חודש לפני שזו תחזור?היות מצרית. זאת פעם השנייה בחייו של איימן טאהר שהוא משמש שליח רצון־טוב של ארצו. … הידברות אישית בין אנשים בע לי אותו שטח התעניינות עמד גם לנגד עיניו של גיורא דור, יושב־ראש התאחדות הצוללנים בארץ, כשהזמין את ששת הצוללנים ה מצרים, שמתוכם הגיע רק איימן טאהר. הים סיפק להם מן הרגע הרא שון לפגישתם נושא משותף לשי חה קולחת, שנמשכה שעה ארו כה מייד עם הגיעו של המצרי, בבית־הקפה של מלון דן, אשר התנדב לארח את הצוללן.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 8
אבנרי 5אם כן, כבר היה לנו ראש־ממשלה מצרי אחד( .סאדאת צוחק) .שיהיה לנו עוד אחד. … ביקשתי שישראל תיסוג מהשטחים שכבשה ב־ 1967 וכמחווד— , שישראל תיסוג למיצרים (הכוונה: למיצרי המיתלה והגידי) ושגואנר יארינג יעבור בינינו הלוך ושוב, עד שנשיג הסכם־שלום ביחד. … זאת היתד, הפעם הראשונה, אחרי 22 שנים, שמנהיג ערבי הכריז בפומבי: אני מוכן ( לחתום על הסכם־שלום עם ישראל. * הכוונה לפנייתו של מתווך האו״ס, גונאר יארינג, לממשלות ישראל ומצריים ביום ה־ 8בפברואר, 1971 , ובה ביקש ממצריים להצהיר על נכונותה לעשות לשלום עם יישראל, ומישראל להצהיר שהיא מוכנה לסגת לגבול הבינלאומי בין ישראל ומצריים תמורת שלום.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 7
ע 1ד 1ם קר ״חגרי חטוב עזר וייצמן ״,אמר לי שר־המדמה של מצריים לענייני״חוץ, הד״ר בוטרוט בוטרוס־עיאלי, כשנפרדנו ,״אומר שניתן לחלק את האגשים לשתי קבוצות עיקריות: מי שביקרו במצריים ומי שלא! … ימים מעטים לפני תחילתה של הוועידה של ראשי המדינות המוסלמית בכווית, נזהרו פוליטיקאים מצריים בהתבטאויותיהם בקשר לישראל. על כך גם הזהיר אותי מוחמד בסיוני, השגריר המצרי בישראל. … העימות האמיתי במרחב אינו בין הישראלים לבין הפלסטינים, או בין הישראלים למצריים, אלא בין מי שמאמינים בשלום — במצריים, בישראל ובשאר המדינות — לבין המאמינים במילחמה.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 8
למיזרחי ולפפו היתה תוכנית נהדרת, שהש תלבה מ צרין עם הנושא של החזרת טאבה למצריים. על־פי התוכנית, מונטנה היתה אמורה ל עגון במיפרץ־טאבה, עשרות מטרים בלבד ממלון אביה־סונסטה, וסירות קטנות ומהירות היו אמורות להעביר את המהמרים מהמלון לספינה ובחזרה. התוכנית היתה אמורה להביא לאביודסונסטה(אחרי ההחזרה למצריים) קהל של מהמרים ישראליים, שי עסקו בהימורים ללא הגבלה בשטח מצריים. … הדבר היקשה מאד על זיהוי כלי־השיט המגי עים לחוף הישראלי, והחל מהווה בעייה ביט חונית של ממש. שנית, במצריים יש חוק האוסר להשיט אנשים מהחוף — אלא אם כן מדובר בנמל רישמי ״מוכרז״ .חוף טאבה, למרות שיש בו מזח קטן, לא הוכרז עדיין כנמל, ולכן סירבו המצרים לאפשר את הקשר הישיר מהמלון למונטנה.
גליון 672 (7 בספטמבר 1950), עמוד 3
.מ קר א ד,דפרים אפשר ״ סנ תי ב״ היה לחשוב שעומדת לפרוץ שם מהפכה קומו ניסטית בכל רגע. אמנם לא הייתי בחודש האחרון במצרים (בפעם האחרונה הייתי שם לפני עליו להזהר בל שונו שלו. … צדקת, וטעות דפוס היתה אצלנו( .ד) גורסים כך. 7א חרי 0 אם אין (ג) ראה 523א, ואעפ״כ אין אנו האם כא האל מאדום 7 קראתי את תשובתכם למכתבי (״העולם הזה״ ,) 670 וקראתי את שני הפסוקים, ואני מבקש את רשותכם לפרש אותם לכם. 3שנים) ,אך איני משער ששלטון הפיאודלים שם חלש כיום יותר מאשר היה אז. אלברט מוסאיף, איננו להתפרש במצרים. שהנוער המצרים ירושלים מוצאים בדברי כתבנו כל דבר העלול כנבואה למהפכה קומוניסטית קרובה כתבנו עמד רק על המבוכה והאכזבה המצרי המשכיל חש בהן אחרי המפלה בארץ. … פגמים כלשון בגליון 669 כותב המבקר התיאטרוני שלכם על המחזה ״העולם לא יכול לחכות״ ,ומסיים את מאמרו כהאי לשנא :״איננו חישבים כי חודר בעל השכלה גבוהה צריך לטעות בין (א) הפסוק בישעיהו ס״ג :״מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה?
