חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 21,651 עד 21,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 17
הדברים שהיו מפוארים יחזיקו מעמד גם באור זרקורי החשיפה. השקרים והנוכלויות ימסו, וכך צריך להיות. אבל החשיפה של מתי מגד אינה מוצאת חן בעיניי. … הם לא ידעו היכן הם, לא ידעו את שפת הפקודות, ולמעשה לא ידעו מאיזה צר של הרובה יוצא הכדור. הביקורת הקטלנית שנמתחה על בן־גוריון, בשל התערבותו הישירה בשיקולים צבאיים בפרשה זו, הטרידה אותו מאוד. … בהחלט מגיע ציון מיוחד לחיילי צה״ל שנפצעו בקרב — אבל זה צריך להיות ציון מוסרי, המביע את תודת־האומה.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 29
ידעתי שמעבירים אותי לתל־השומר. קראתי לרופא ואמרתי לו: אני צריך לדבר איתך. כי אני עומד לעבור לתל־השומר ואני לא יודע לידיים של מי אני נופל — אז תגיד לי אתה מה קורה איתי? … • ז ה לא אפשרי שבחורה תעבור ממצב אחד למצב השני? אמרתי, אבל צריך להתחשב גם בצד של הנכים. מותר גם לנכה לומר שבשבילו זה לא אפשרי. … אני חונה על המידרכה ולא עושה חשבון. אני אגיע לכל מקום שאני צריך להגיע. לי לא, כי לקחתי חלק בפעילות מיבצעית
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 18
אם ל״כת׳ הדימיונית יש מדיניות כל־כך יעילה ואפקטיבית, במה בדיוק מתגלה הטירוף? • ״טלילה מעולם לא שנאה אותי בצורה בזאת, ומעולם לא התנהגה אלי בכזה חוסר־רספקט. … מי שאץ בליבו חזון של שלום, מי שרוצה להגיע לשלום תוך הנפת דגל הגזענות והלאומנות, פשוט לא יצליח. הוא לא ישכנע איש. * 14ץ צורך לאהוב את הצר השני כדי לעשות איתו שלום.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 43
מבחינה צבאית הוביח אבו־ג׳יהאד את יכולתו. המיצעד של שחץ לביירות, שהיה צריך להסתיים תוך 24 עד 48 שעות, נמש!־ יותר משבוע. … חקירות העלו כי אביה של אלישבע היה מלצר עיראקי שענד לפני קום המדינה במלון, המלך חיד בירושלים, שם עבדה גם אמה כנערת־מלתחה. … בעזרת סוכנם הפלסטיני הוותיק, אחמד ג׳בריל, הם הטילו מצור על מחנות־הפליטים, שבהם התבצרו כוחות פת״ח.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 26
מנגד אמנות בצר הפוליטיקה קיבלתי מיכתב מאת הד״ר הארווי זאכס, הביוגראף של ארתורו טוסקאניני, ואני מביא אותו כאן בתרגום מאנגלית, השפה שבה נכתב. … נשמע די יומרני וגס לא בטוח שבקט עצמו היה חותם, אבל צריך לתת להם הזדמנות להוכיח שהם לא רק נאה דורשים. … ליותר ממנה איני שואף. לכן אני גם מוסיף וקובע, על כל צרה שלא תבוא: יותר מזה אינו קיים. כלומר, אין יותר ממני.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 27
יחד הם מהווים את סדר השירים, סיפרו החדש ולעניות דעתי הטוב בספריו עד כה. חזרה צורך התקדמות, כאילו צעד לאחור כדי לתפוס תאוצה. … והנה עוד שיר־זיכרון מרגש מאת פנחס שדה ואחד הנפלאים בשיריו של מרדכי אבי־שאול, הידיד, שיר מוקדש לעליזה ציגלר — השותפה־לעריכה בחוברות האחרונות — מודפס מחדש (הוא כבר הודפס פעם במאזנ״ם) ״כמחווה של אהבה״ לזקן משוררי ישראל, שנפטר בשבוע שעבר בגיל ,90 והוא צלול ומופלא כשהיה. אם תביאני, פסח על צל המצרים הללו, אל תרתע! הישר! דרך על אבני הנגף על קיצים וברקנים...
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 26
אך הכל מודים, שאין הפועל ״גלה״ נופל על המגולה ועומד, על הידוע ועל המפורסם. אפשר שצריך לטפל ולחזור ולטפל גם בידוע ובגלוי: וביחוד יפה הטיפול הזה לגבי ספרות וסופרים, ואין לקפח את שכרו של ניסוח חדש לפי טעם הדור החדש. אבל אותה שעה צריך לומר בפירוש: אני עוסק מחרש במה שעסקו קודמי ובמה שהוקירו קודמי. … הוא הוא אשר קבע בספרו חוק אחד בל־ נתן זך ב־:1963 לביטוי ראיית־העולם או ביקורת החיים שלו יצר שטיינברג לשון מיוחדת שלו. ישראל כהן ב־:1937 המשורר מוליד כל מלה.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 28
לעומתו, מי שמעולם לא נקט עמדה כלשהי אם זו לא קידמה או לפחות עלתה בקנה אחד עם האינטרסים הצרים ביותר של הקאריירה האישית שלו, כיצד הוא מסוגל להאמין בקיומו של אדם המסוגל למעשה מן הסוג הנזכר?! … על איזו שימחה הוא (ראש־הממשלה יצחק שמיר) מדבר, לעזאזל, כאשר החברים הטובים שלי מכים ערבים עם אלות משוכללות מפלסטיק לא־שביר: חלקם עם לא מעט גיל וחדוות־פורקן? צריך הרבה אטימות, ומזו יש לנו בשפע היום, כדי לדבר על שימחה בימים אלה״. … מקום־תצוגה ציבורי שגלעדי היה בין היוזמים להקמתו לפני 30 שנה ויותר. מי שאצר והכין את התערוכה לא טרח לפרט את שמות התמונות, את גודלן ומועד ציורן.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 42
אך פעם לא טורחים, משום־מה, עיתונאי״ישראל וכתבי־הטלוויזיה, האמונים על זכות״הציבוד-לדעת, לתרגם לקהל הקוראים והצופים את הסיסמות הנצרחות בכל-פה, כאילו היו אלה קריאות ״אל״אל״ישראל׳׳ מסורתיות, שאין צורך להסבירן. אין עוד ציבור כדוגמת ערביי״ישראל, הזוכה בק רדיט ציבורי וסלחנות תיקשודתית בטימדים כאלה. … ה ה סנ פ ה הראשונה״ ,והרי זה פרט שולי שהשלום הו א בעצם לא־כל־כך שלום, לפחות לא כמו שחשבנו. שכמאל ח סן עלי, ראש־ממשלת מצריים לשעבר, מצהיר בראיון ל״אוק־טובר״ הקאהירי, במלאת עשור להסכמי־הכזב, ש״אם לא יושג פיתרון שורשי ועמוק לבעייה הפלסטינית, תפרוץ מילחמה חמי שית בין מצריים לישראל.״ שכל בתי־החרושת החד שים לנשק הקונבנציונלי והלא־קונבנציונלי, ושלל סי מני ם אחרים בשטח, מאששים את הצהרתו זו. … חתרנותו הבלתי-נלאית של סגן־השר יוסי מאפילה, לא אחת, על תככיו המורכבים של מורו ורבו השר שימון, ומעמידה אותו כחובבן חסר-מעוף אל מול הפיתוח החדש של ה״סופר-ביילין״ ,״חתרן משופר - סימן .״2 מתפלא אני, שיצרני המדבקות של חבורת־הזבל עדיין לא יצרו דמות ביילינית, כסמל לחוסר-נאמנות וירטואוזי ותככנות בלתי״נלאית.
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 16
הבנק מוכר ללקוח כסף. זו הסחורה שניתן להשתמש בה, אבל צריך להחזיר אותה עם תוספת. לתוספת קוראים ריבית. … ובכן, בין יתר חוקי-הבריאה, ולא מהאחרונים בדרוג, ישנו חוק-הטבע, כזה שלא צריך להצביע עליו בכנס ת, למשל. הוא נתון, וקיים מאז שירדו בורסות לעולם: מה שעולה -יורד. … נוצרו תנאים. אני אומר שהשוק באופן בסיסי צריך להתנהג, ומתנהג, כשוק יפה ונורמלי.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 51
יש רבים כאלה, יש אלפים כאלה. • זאת אומרת שאתה צריך להיות בן־זונה כדי להיות ראש־ממש־לה. … אבל אני גם נפגש עם אנשים שחושבים שבשביל להחליט החלטה כזאת צריך אדם להיות די קשוח. אתה לא נולדת אתמול. … אתה נראה להם משהו ארצי לא משהו כזה... צריך כמובן לבנות את זה. דרך אגב, אני ליברל ולא שמרן והכל, אבל היתה אהבה על החוף, זאת אומרת אני לא ראיתי עוד מימדים כאלה על החוף.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 42
אז היא אמרה לי שארגע, שההורים שלה הקניות של המלאי נותרו אותו דבר, אבל יבואו ויסדירו את העניין, והם יחתמו על מה הרווחים ירדו מאוד. הוא אמר שצריך לבדוק שארצה, רק שלא אלך למישטרה. … זה שלה יש מרצדס, וכל מיני סיפורים שיצרו הכל היא ממציאה, כדי לצאת מהתיק של תדמית כאילו היא ממישפחה עשירה מאוד הגניבות שלה בשקט. … אשתי סיפרה לי כי מעולם לא היתה הפעלתי את הווידיאו כאשר באו הערים, בדירתה של ויקי, והקופה תמיד מתאימה כי העורך־דין אמר לי שהוא צריך את ההודאה לפדיון. היא אמרה ״אל תדבר שטויות, זה לא מצולמת.
גליון 745 (7 בפברואר 1952), עמוד 2
באותו מעמד השמיע ארגוב לראשונה סיסמה שמאז חזרו עליה כמה מחבריו ברחוב, בעתון ובכנסת :״לא גהיה כסוציאל־דימו־קראטים הגרמנים כוונת סיסמה זו מסוכנת ומוטעית כאחת: היא באה לטעון כי הדימוקרטים הגרמנים לא נכשלו מפני שמנהיגיהם הוכיחו עצמם כאפסים מוחלטים, לא מפני שנכשלו בצורה האומללה ביותר בכל אשר נגעו, לא מפני שיצרו צבא מזה־רעב של שלושה מיליונים מחוסרי עבודה — אלא מפני שהיו ״רכים״ מדי במלחמתם בתוצאות פשיטת־הרגל שלהם — הכנופיות הנאציות והחזית האדומה. … בכל זאת אין הצנזורה מסכנת, כיום, את חופש העתונות• אין בה גם צורך. כי בארץ בה תלוי קיום העתון בהקצבת נייר ממשלתית קיימים אמצעים יעילים יותר לסתום את פיו. … כי הממשלה עומדת למנוע בעתיד גם הבאת נייר בצורה שאינה עולה דביזים למדינה, כלומר בדרך של יבוא ללא תשלום.
גליון 704 (26 באפריל 1951), עמוד 2
בד לתכנית הלימודים ה עו ד ר: א ו רי אבנרי העולם רדלר־ן השבועון המצויר לאיופוומציה עו ררמ שנ ה: שלום כהן צר םהמערכת: פקסים סליפון ח ב רי המערכת והמנהרה: רח ליליננלום . 12ת ל -א בי ר ת. … אלה ה עו שים מאמץ עליון ליצג א ת מדינ ת ם ב צורה נאה, הם ש כנינו בני מ דינו ת ערב ל מיני הן. … שובי ה סו ציו לוגי םוה רו פ אי ם שב אר צו תהת רבו ת התלב טו בבעיית זו. הנטי ה עתה היא בי טול הזנו ת כדל צורו תי ה. ר א שי ת. מב חינ ה ר פו אי ת.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 19
אבל ברור בי בדי ל הנ צי ח מצב חד ש זה, כדי ל ה עני ק לו א רי בו ת״י מי ם, בדי שלא י הי הסתם הפוג ה נו ספת ב מי לחמתמאתה שני ם, הי ה צורך ל פ תו ח ביוז מ ה רצינית ו מ קי פהלמ צי א ת פי ת רון לבעיה הפלס טיני ת — ..מעולם דא היה השקו גדול ו 1ווא נמו! … אשהבת ,75א סי ר ת -ציון ב רו סי ה, אמרהש הי א בו שה כיו ם ל היו ת י הו די ה וציוני ת. פעם אמרנ שיא ה ט כניון שצריך ל ל מד שם מי ק צו עו ת הו מניי ם, אחרת יבו א יו ם ובוגרי ה ט כניון יתבק שו ל תכנן ולבנות צינור ל הו בלתדםמ חי פהל תל -אביב, והם לא יעצרו ולא י ש אלו — ד ם של מי 2 נ בו א תו ה ת קיי מ ה. … על בן זו מי לחמה נו ראה. אפ שר ל ה תוו כ ח על מ מ די ההרס בצור ובצידון. אפ שר ל ה תוו כ ח על מי ספרה אז ר חי ם שנפגעו.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 6
שפירא, ואח״ב מצאתי את תוכן השיחה, בצורה מסולפת, בעתונים. קל וחומר: אם שיחה הנערכת בין שנים — בין המגיד להקב״ה, ביני לבין השר שפירא— , מתפרסמת בין רגע, מכל שכן מכתב שנשלח ל־ 12 שרים. … צ .פנקס מהדתיים קורא: — •עדיין לא״.״ ושוב פורץ צחוק. י. בר־יהודה אינו צריך שהות להתייעצות. לדעתו יש לדון בבעייה לאלתר .
גליון 665 (20 ביולי 1950), עמוד 14
או כדברי בר פלוג־ נחמיה דה־דימה ציונות ורנסביליווז תא של דה־לימה, אוסישקין ,״ צרי ך לה ביא בחשבון את האלמנט המשיחי. … ולכן הקריאה בספר זה לא רק שתספק את יצר הסקרנות אלא גם תלמד משהו. כדאי לדעת מנין התחיל כל העניו, עם מערכת החינוך שלנו ביחד.
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 9
להלכה דרושה אחות מוסמכת אחת לכל 9מיטות בכל משמרת. מצב תקין זה היה מצריך 1500 אחיות מוסמכות בארץ. למעשה עובדות כיום בבתי- החולים רק 500 אחיות מוסמכות.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 15
היה תמיד אצלו משהו בראש, לא מבין כל כך הרבה. שומע בקול האבא, לא עושה צרות הרבה. פעם נשפכו מיס חמים עליו, חשבתי מת. … רק פעם אמר יש בחורה, הוא רוצה להתחתן. אבא רצה להרביץ. מה הוא עוד קטן, צריך לדאוג למשפחה, לעזיר הורים שלו. חמש שנים היה בקיבוץ דפנה.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 14
לכל אחד תשובה משלו, בי כל אחד חופך לפי דרכו : מי בסכומים קטנים בקביעות ומי בפכומים ניכרים בהזדמנויות שונות. שרותי החסכון של בנק הדואר יצרו תנאים נוחים לכל סוגי החוסכים. פנקס חסכון יוגש לבל חומד שיפקיד לפחות 3ל״י … הלחם לבדו ^ דרום קרולינה׳ ארצות־הברית, סי־ ^ רב מלצר לבן להגיש כריך לזמרת ה־ג׳אז הכושית לינה הורן, אך ביקש ממנה, תחת זאת, אוטוגראף.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 11
הבעיה אשר עמדה לפניה משך הח־דשים המרובים של ההכנות הקדחתניות: כיצד להיפטר מן התקציב בן 100 אלף הלירות • בצורה היעילה ביותר. דיעות חברי הוועדה נחלקו מן הרגע הראשון: ברוך אגדתי, המארגן הכלתי־נשכח של העדלאידעות הראשונית בימי מאיר די- זנגוף , ,טען כי הקארניבאל הפוריכזי צריך להיות חגיגה עממית, לא רק מסע של תפאו רות, שהינו בעל חשיבות משנית.
גליון 937 (29 בספטמבר 1955), עמוד 12
במדינה קורדרוי (המשך מעמוד )9 בצורה זו הורם הקרון כולו בכניסתו לתחנה, אפשר היה לפתוח את הדלתות. … האוכלוסיה מונה 1,750,000 בני אדם, חצי מיליון ברווזים, אווזים ותרנגולי הודו 240 ,אלף תלמידי בתי־מפר יסודיים 160 ,אלף ראשי צאן 80 ,אלף בעלי רשיון נהגות 40 ,אלף תיירים 38 ,אלף עובדי מדינה 24 ,אלף תלמידי בתי־ספר תיכוניים, שבעת אלפים שוטרים, נוטרים וסוהרים ו־ 120 חכרי־כנסת (ליתר דיוק 109 :חכי״ם ו־ 11 חכי״יות*). אוכלוסיה זאת פעילה בצורה מדהימה כמעט. היא עורכת מדי יום 44 טכסי נישואין (ושבעה טכסי גירושין) ,מקבלת מדי יום 52 דרכונים חדשים ו־ 58 רשיונות נהגות חדשים, משתמשת ב־ 4000 טון דלק ליום להפעלת תחבורה, הכוללת, בין השאר 14 , אלף מכוניות פרטיות 11 אלף אופנועים ו־ 191 אמבולנסים.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 11
״להיות אם, זוהי עבודה מלאה. מישהו בכל זאת צריך לדאוג לילדים. אם לא האם — אז הסבתא, או העוזרת. אבל לא צריך גם לקפוץ לקיצוניות שניה ולאמר כי מחוץ לטיפול בבית ובילמם אשד, איננה יכולה לעסוק במשהו וצריכה דווקא לחזור למינהגים ולהרגלים של הסבתא מחוץ־לארץ.
גליון 923 (23 ביוני 1955), עמוד 3
השעה היתד, מאוחרת ומחר עתיד להיות יום גדול. מחר יינתן ססק־הדין ; צריך ללכת לישון. קשה יהיה להרדם, אולם צריך לנסות.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 4
ההרשמה תתחיל ביום א׳ 16.12.56 ותסתיים ביום א׳ <20.1.1957 המעונינים לרכוש את ״הספרים החיצונים״ מתבקשים להזדרז ולהרשם מיד, בסניפי ״הארץ״ בערים, הסוכנויות במושבות, בתחנות ההרשמה בכל חלקי הארץ ואצל הגובים. אין צורך בתלושים. פשיטה נועזה מאחורי קוי האויב דירק כוגרד אקים טמיחץ־נ קולנוע ״מוכרי, ת״א ממוצאי־שבת 15,12 ההס תד רו ת על־יד התחנה המרכזית פורום פילם מ־צעד הפרופסורים בקרוב :״ציוך ירושלים ״פאר״ חיפה לפתע, כמעט חודש וחצי אחרי המאורע, התעורר המצפון הלאומי. … ״ ״לא זו בלבד שאין לשמור על הדברים בסוד,״ קבע אלתרמן ,״לא זו בלבד שאין לנעול דלתי־משפט על זה הפשע, ולדון בו במלוחש ובמכוסה / ,כי הדיון צריך לחרוג ממסגרתו, כי יש לדון על כל באור מלא, מני גורמי עראי ועד גורמי יסוד/ , כי רק?
