חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 22,126 עד 22,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1026 (12 ביוני 1957), עמוד 12

צי זה, המאורגן על־ידי המועצה היאפנית נגד פצצות האטום והמימן, עומד להשיט מאות אזרחים יאפניים בקיץ זה אל איזור הניסויים האטומיים של בריטניה, כדי למחות בצורה זו נגד הסכנה שבפצצות האטום. יתכן כי הרולד סטיל ימצא ביפאן חבר ישראלי לדיעה: את תושב יפו גבריאל סמו ( .)29 העולם עדיין לא שמע על גבריאל, העתונות לא הדפיסה את תמונותיו. … ״כאשר הפאשיסטים אנסו את אמי מול עיני״ ,סיפר גבריאל במבטא בולגרי מובהק, ״היא אמרה לי לפני מותה: בני, אתה צריך להביא את השלום לעולם.״ סיפורי הזוועה מסמרי השערות של גבריאל על מה שעבר עליו בתקופת מלחמת העולם השניה, עת אביו הקומוניסט נכלא בבית סוהר והוא נאלץ, לאחר מות אמו, לנדוד על פני כל ארצות אירופה המזרחית כמעט, מסבירים בנקל על שום מה רואה גבריאל בשלום את מטרת חייו. … בארץ רכשה המשפחה דירה בצפון תל- אביב, שם נולד בנה השני. אולם אז גם התחילו הצרות בין הבעל ואשתו .״יום אחד גילתה לי אשתי שהיא חיה עם גברים אחרים,״ סיפר הבעל.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 3

לאנשים רבים יש על כך תשובה מפורטת :״עבד אל־נאצר״, או ״ממשלות ערב״ ,״הריאקציה הערבית״, או ״האפנדים״ ,או ״מצריים״ .א לם אלה הגדרות מופשטות, לצורכי ויכוח מופש5ז ונמלץ. … כשהוא מדבר על ערבי, אין הוא רואה לפניו אדם של בשר ודם, אדם הצוחק כמוהו ובוכה כמוהו, אדם האוהב את עמו ומולדתו כמוהו, יצור חי שנברא בצלם. הוא רואה לנגד עיני רוחו רק דמות מופשטת, רעה ורצחנית. … האם אי־פעם נאמר לצעיר עברי במדים, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, בסגנונו החד והחותך של משה בן־עמרם, מה מותר ומה אסור?
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 16

מידו־ מית, מפעלי מתכת אשקלון, ותיק יצרני דודי השמש בישראל, חיפש דרך לשמור יעל ייחודו ולהשאיר את המלה הנכונה שלטת בתחושת הצרכן הישראלי. מנהל המפעל, הארולד סטאצן הצעיר׳ הגיע לכלל רעיון מצויין, נועץ עם סוכנות הפרסום שלו׳ גורדון־לבינסוך אילון בע״מ, והחליט על תחרות מלים שמטרתה היתה להחדיר את שם החברה, מי ר ד מית, עוד יותר עמוק לתודעת הציבור. … כששאל הקונה־המועמד ״כן, אבל כמה עולה להחזיק יאכטה כזאת?״ ענה לו מורגן :״אדוני, אם אתה צריך לשאול שאלה כזאת, סימן שאינך יכול להרשות זאת לעצמך! … אחרי שהצגת ׳הדיבוק (המספרת על הצדיק שהוציא את הדיבוק מגופה של לאה, היא הנה רובינא) הצליחה בפאריס, ואילו הצגת מדיאה לא הצליחה למשוך קהל, אמר שחקן הבימה שלמה ברוק לחבריו בתיאטרון :״ואני אומר לכם שהצדיק היה צריך להוציא מגופה של רובינא דווקא את מדיאה, ולהשאיר שם את הדיבוק פס>1ן י השבוע • שליחו האישי של נשיא ארצות־הברית למזרח התיכון הכומר אדוארד אלפון, בדו״ח שהגיש לאייזנהואר עם שובו :״לאור המאורעות האחרונים, קרוב לוודאי כי לפי שעה חשוב יותר להפריד בין הערבים לבין ישראל, מאשר לנסות להפגישם למשא־ומתן ישיר.״ • ראיט הממשלה דוד בן*גוריון, בשיחה פרטית על בעיות הדת, עם תום נאומו בכנס היהודי האידיאולוגי בירושליים: ״יש לי דעה משלי על הדת.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 7

השופט צלטנר אמר כי בידי העתונאים היה רק חלק מן העמוד. כאשר נתפרסם חלק זה בעתונות, בצורה שהיתר, עשויה להועיל ליחזקאל סהר, ראה השופט קיסטר חובה לעצמו להכחיש אותו בפומבי, וכך נתגלה העדן כולו. … במשפט חרותי פסל נשיא בית־המשפט העליון, בצורה שעוררה ביקורת חמורה בחוגי המשפטנים, החלטה של שלושה שופטים מחוזיים נכבדים שהחליטו לשחרר את הנאשם בערבות. … ואז הודיע שיטרית הודעה שאין לה תקדים מאז יצרו הרומאים, לפני 2500 שנה, את מסגרת מדינת־החוק.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 6

לגמרי׳ ותוכנו מוסרי־חברתי :״לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך •ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך, וגרך אשר ב־שעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים...״ לפי הנוסח הראשון, נסיעה בשבת מירושלים לשפת-הים היא חטא. … אולם בהדרגה, אולי הודות למנהיג שנשא את השם המצרי המובהק משה, התקשרה האמונה באל מקומי זועם וקנאי זה בכמה מצוות מוסר, שאמנם חלו אז רק על יחסי בני השבט איש אל רעהו. זה היה האל ששכן בהר־געש, שנישא אחר־כך בארון־הקודש על־ידי שבטי המדבר שפרצו במשך כמה דורות לארץ כנען, ואשר רק חלק קטן מהם בא מארץ מצריים. שבטים אלה התמזגו במרוצת דורות רבים עם בני כנען הקודמים, שהיתר, להם תרבות הרבה יותר גבוהה.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 7

תצפית במדינה (כל הזכויות שסודות) ישראל תחזור ותדרוש מארצות־הכרית לספר, לה נשל, הדיש, כדוגמת התביעה שהושחעה בשעתו לאחר עיסקת הנשק הצ׳כית־המצרית. דעת הממשלה היא, כי ארצות־הברית חייבת זאת לישראל, אחרי שסוריה ומצריים העם מוסיפ ות לקבל נשק סובייסי חדיש בכמויות ובאיכויות גדלות והולכות. … אולם לפי חוקי ישראל, המתאימים בהחלט לרוח המדינה, עצם הסירוב לקבל מתנה במטבע זר בכל צורה שהיא, הוא עבירה סלילית. כה גדול היה האיום לקיום המדינה׳ עד שנעשה הכל לשמור את העניו המחריד בסוד.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 9

לצרכי ייצור יכול בית־החרושת להשתמש בסכרין או בסוכר חום זול. הוא יכול גם להצהיר על יצור מוגבר, ליצר למעשה הרבה פחות ולהעביר את כמויות הסוכר העודף למכירה בחנויות המכולת. … הוא מסר את שמו למרקוביץ׳: אברהם מליקובסקי, הידוע גם כאברהם מילי־קין. הוא לא צריך היה לטרוח כדי לתאר את הרמאי לשוטרים. … התורן בתחנת ראשון־לציון, למשל, היה צריך להודיע על הדליקה למפקד התחנה באמצעות כלי־הרכב היחידי שעמד לרשותו: זוג אופניים.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 9

מצויים בישראל אנשים רבים, שעצם הרעיון, כי שליחים של מוסד ממשלתי עלולים לנקום בדרכי אלימות בלתי־חוקית למטרות פוליטיות, נראה בעיניהם העדינות כדיבר, שפלה, שאינה מתקבלת על הדעת בשום צורה שהיא. דעה זו מבוססת יותר על רצון טוב ואשלייה, מאשר על עובדות. העובדות היבשות הבלתי־מעורערות אומרות, כי מקרים של שימוש באלימות על־ידי שליחי מוסד ממשלתי קרו במדינה, וכי זהות המבצעים הוכחה בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים. בין אלה נמצא גם מקרה ההתנפלות האלימה על עורכי העולם הזה, שעצמותיהם נשברו על״ידי שליחי שרות ממשלתי, אשר זהותם וזהות שולחיהם נמסרו לוועדת הכנסת. … היועץ המשפטי חיים כהן הודיע ברבים, בצורה חד־משמעית, כי במקרה שיאושרו עיקרי האשמות נגד קסטנר גם על־ידי השופטים העליונים, לא יהסס עוד להעמיד את קסטנר למשפט, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 3

אילו היה הויכוח מסתיים בזה, לא היה צורך להוסיף מלים רבות. המלים בהן השתמש העולם הזה ה ו פשטני,ת מאד, ואין הן משקפות את הבעיה האמיתית. … הכל חלק ופשוט — הבוחרים יצביעו, הכנסת תתאסף, הנשיא יזמין את מר בגין, ומדינת ישראל תתברך (או תקולל) בממשלה אחרת. הצרה היא שזו תמונה תמימה מאד. חוששני שמי שחושב בך, אינו מביר די צורכו את האנשים והכוחות השולטים כיום כמדינה.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 9

לכן אין מקומי אלא במקום זה, מול אלות הקלגסים של מישטר הדיכוי וההפלייה. ורק על דבר אחד צר לי: שלא נתן לי צור ישראל חלק בגורלו של הרב ישראל שלמה בן ־מאיר. … האם אתה מאמין כי אנו, המתפללים שלוש פעמים ביום, נשכח את ,1מצווה ה־קדושה :״וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצריים!״? ״׳איזה טעם היה בקיומה של מפלגה דתית, אמר יצחק רפאל, לולא עמדה בראש המאבק לביטול המימשל הצבאי, ההפלייה כין העדות ובל שאר צורות העושק?
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 21

המשכנו לנסוע, אבל לפני סיבוב בית־ליד פניתי לדרך צדדית, ואמרתי שאני יודע שכאן צריך להיות כביש. סטירה כמכונית 4״* ל הדרך נסעתי במהירות בינונית. ^ רק לפעמים לחצתי יותר על הדוושה ונסעתי יותר מהר. … נעשה את זה חת־שתיים ונמשיך לנסוע.״ היא חשבה רגע ואמרה :״טוב, אבל אני רוצה להגיד משהו לחברה שלי.״ היא אמרה לי שמה שהיא רוצה להגיד זה סוד, שאני לא צריך לשמוע ושאני אצא מהמכונית. יצאתי. … אולם לאחר חקירת הדבר לגלות את זהותה — דבר שיפגע בה בצורה קשה. אשמה חמורה המשטרה הגיעו החוקרים למסקנה, כי המדובר בפשע חמור, ביקשו מבית־המשפט על כן היתד, השבוע משאלתה היחידה ש** קרה כמו זה קורה לי בפעם הרא־ לעצור את עומר עד תחילת ההליכים הצדדים במשפט יניחו לה .
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 13

הסביר השבוע אחד מפעילי מפא״י באוניברסיטה התל- אביבית :״מאחורי סיעת הליכוד מסתתרת המפלגה הקומוניסטית, השואפת להשתלט בצורה זו על הסתדרות הסטודנטים.״ גישה זו הסתמנה גם בכרוזים, שהוצאו ערב הבחירות על־ידי אנשי מפא״י . … אנשי מפא״י לא הסתפקו בהפצת כזבים׳ התכוננו מראש למפלה אפשרית, הכינו תוכנית לפסילת הבחירות במקרה של צורך. אולם לאחר פרסום תוצאות הבחירות הם החליטו לגנוז את התוכנית לפסילתן, כי המפלה שהם ספגו קטנה ביחס לתבוסה של חבריהם הירושלמים. … אותי לא מעניין הצי והזכויות שלכם. לנגד עיני נמצא רק המם שאני צריך לנכות מכם, וזהו !׳ לנוכח הדברים האלה לא נותר לנו, אלא לכנס את הוועד הארצי של האיגוד• ,שייפה את כוחה של המזכירות להכריז שביתה.״ האוצר נאלץ לסגת, כיוון שמצא עצמו מבודד.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 20

יוסף קרונר עשה אפילו יותר ממנה בתפקיד של הגוי, וו־,במאים קדר וקלום הפכו את הסרט שלהם לחוויה שכל איש בארץ הזאת צריך לעבור אותה. המוזיאון שבנה טדי קורק לישואל, חזו ף* ימים אלה הקדיש יומון הארץ ^ ארבעה דונם נייר לשיר הלל שכתב שבתאי טבת לטדי קולק. … יש לו רישום מדוייק וכרטיסיה של מת יומן החד שו ת סילבי דורליאיק פני מלאן לעתונים הרעיון. הם מביאים אותו בצורה חדשה, אנושית, תוך הבנה לא רגילה של האנשים ושל מה שקורה להם: טונו ברטקו מקבל מידי גיסו, מפקד המשטרה הנאצית בעיר, את חנות הכפתורים העלובה של הגברת לאטמן, האלמנה היהודיה מהרחוב הראשי. … במאמר מוסגר ניתן לומר למר טבת, שאין כל צורך שממשלה תקים מוזיאון. מעט פעמים הקימו ממשלות מוזיאונים, ומוזיאון אינו מעשה כיבוש שממה כחבל הבשור או דימונה, ומוטב שיעסקו בעדני אמנות אנשים הרחוקים מעסקי פוליטיקה ומדיניות.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 17

האנשים עם הכוסות טיילו בין הפסלים מ מרגרינה שהחלו נמסים, ומלצרים עם אפודות ורודות עברו ביניהם והגישו להם מאפרות. מלצרים אחרים ניגשו עם מגשים מלאים קא־וואייר אדום ושחור ושאלו עוד בבקשה? … מי האורח הזה, שאלנו את המארח שלנו. ״הוא לא אורח, הוא מלצר,״ ענה המארח שלנו בנימוס ,״לא הירגשתם שהוא יודע להתנהג בחברה? … ״בעצם תמיד רציתי, מתחת לסף־ההכרה, שיום זה יבוא. ״צריך להתחיל חיים חדשים. עכשיו אוכל להתמסר לעסקי.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 15

הוא מיהר למקום, בדק את השטח, ומייד לאחר מכן הצליח לקנות חלקת אדמה צרה, המבדילה בין מגרש החברה לבין הכביש הראשי. … במצב השורר בשוק הכספים בארץ, לא היה כל צורך בהוכחות, או בהנחות סבירות, כדי שלפני החוקרים יועלו באותו שלב גירסות סנסציוניות לא פחות מן החטיפה עצמה. … השליחים ניסו להפחידו, אך זים הצליח להימלט מידיהם בצורה דראמטית ברחוב דובנוב. י • הגירסה השניה מייחסת את אותם המניעים — הפעם לבעלי הון מישראל.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 22

כבר עבר די הרבה זמן מאז החטיפה האחרונה בקולנוע. והבמאי זק דארי באמת צדק כשהחליט שצריך כבר לחטוף מישהו. החטיפה בסרטו מנסה להיות מקורית ומגוונת יותר מהחטיפות שקדמו לה. היא עשוייה לכן בצורה כפולה: ז׳אן־פול בלמוד דו חודר לווילה של צייר מתבודד ובאותו זמן חוטף ידידו את ז׳רלדין צ׳פלין, בתו של צ׳ארלי צ׳פלין, שלצרכי הסרט היא בתו של מיליונר עשיר. … והוא טוב, עוד יותר, לאחר שכתבתי אותו מחדש. על מה זה? צריך לבוא ולראות.״ יואל נוימן (מנהל הייצור).
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 16

״מרכז מכבי לא מצא לנכון להבהיר את הרקע להצבעתי, ואינני רואה לכן צורך להמשיך ולסבול השמצות,״ הסביר. חבר הנהלת ההתאחדות דוב שיבא הסביר׳ כי ביקש לדחות את ההצבעה על גורל הנסיעה למאנילה, כדי שלא להכתים את שמה של ההתאחדות ולמנוע קשר בין ההצבעות. … המישחקים שייערכו שם אינם על אליפות אסיה. זו נערכה כבר בסוף השנה שעברה. ״צריך להוציא את הטעות הזו מהראש, כדי שאפשר יהיה לראות את מצב הדבר־ם הנכון. … כשהייתי עדיין בגדר חשוד בלבד, התחילו הקצינים החוקרים להתייחם אלי בצורה מוזרה. אחדים מהם התאכזרו אלי והיכו אותי, ואחדים התנהגו אלי יפה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 27

ייצור סמים במעבדות בירדספר *\ ת התפשטותו המדהימה מסבירה \ £תכונה מיוחדת במינה של האל־אס־די: בעוד שכל הסמים הקלאסיים משפיעים את השפעותיהם בצורה אינדיבידואלית, על אנשים המחפשים את תענוגות השיכחה או הרגעות־כאבים, הרי האל־אם־די נלקח בצורה קולקטיבית — בעיקר על־ידי צעירים, הזוכים להרגשת אחווה עמוקה והשתייכות. … ביניהם: שלוש המיכללות הממלכתיות, בתי־ספר תיכוניים, ובית־ספר עממי אחד. את האל־אס־די הם מייצרים בצורה סינטטית, במעבדות הכימיות של בתי־הספר.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 7

אולם מנהיג מדיני, הרואה את יחסי ישראל־מרחב דרך הכוונת העליונה, הוא יצור אינפאנטילי. כל שאלת מי־הירדן אינה אלא חלק ממכלול הבעייה הישראלית• ערכית. … אם אתה פוסל את המלחמה — מה אתה מציע? מבחינה הגיונית, אין צורך לענות על שאלה זו במיסגרת הדיון הנוכחי. … •י לאחר מכן סמכה הממשלה על חוות־הדעת של מומחי־המים שלה, שקבעו בצורה מוחלטת שאין בכוח הערבים להסות את יובלי הירדן, וקבעה את העקרון שבהעדר הסכם בין המדינות, רשאית כל מדינה לעשות כאוות נפשה במים העוברים בגבולותיה.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 12

המוצא המחוכם: במקום לחוקק חוק שבת ארצי, תרשה הממשלה לרשויות המקומיות לעשות זאת בשטזדהשיפוט שלהן. בצורה זו תהיה הארץ מכוסה תריסרים של תקנות עירוניות, שיכבלו את האזרח החופשי בכבלים עבים, מבלי שיהיה בארץ חוק שבת רישמי. כפייה בקמעונות הדבר יבוצע בצורה הפשוטה ביותר: בכל רשות מקומית, בה שותפים עסקני־הדת בקואליציה, תתוקנה תקנות ברוח חוק השבת החמור. … הרי זו שאלה דתית, לא חוץ מזה, טענו, יכול יהודי לקחת ובצורה זו להמשיך ולנהל את עסקיו. ״בתי עינוג״ ומיפעלי תרבות וספורט.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 20

ספורט המשחק האחרון של הנבחרת הלאומית (נגד ״ארסנל״) הקופה — למפלגות בחירות הדג מסריח מן הראש י בין כל הבעיות העומדות על סדר־יומן של הבחירות לכנסת השישית, צריך היה הספורט לתפוס מקום חשוב, אך איש לא דיבר עליו ברצינות. … מאוחר יותר נודע לו, כי בין כך ורך מתנהלת חקירה בקשר לכשרות מיש- חקי כדורגל על־ידי גוף אחר. משום כך הוא חשב שיותר הוא לא צריך לעשות שום דבר. לכל מי ששמע את עדותו של וירון, היד, קשה להאמין למישמע אוזניו. … שחקני כדורגל או כדורסל מתההתאחדות!״ אמנים שלוש פעמים בשבוע בצורה הרק רשות ממלכתית בעלת סמכויות של מאומצת ביותר.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 13

נותרו שתי רשימות, בעלות עודפי־קולות גדולים: העולם הזה ומק״י. הקול ד,־ 120 היה צריך להינתן לאחת מהן. בשלב זה צעדה רשימת העולם הזה — כוח חדש בראש. … המערך זכה לאישור מוחלט של המנדאט ה־ 44 שלו — ולעודפים כה גדולים, שיחד עם עודפי אחת הרשימות הערביות שלו עבר את עודפי רשימת העולם הזה — כוח חדש. בצורה זו לקח את המנדאט השני, שניראה בטוח לחלוטין, והפך אותו למנדאט מספר 45 של המערך. … במטה המעיד עצמו נקבע בוודאות, כי ״העולם הזה״ ישלח שני ח״כים לכנסת. כדי לקבוע זאת סופית ורשמית, היה צורך להמתין לגמר ספירת הקולות של הצבא.
גליון 1475 (8 בדצמבר 1965), עמוד 9

בי כרגע זה, אין זכר ליורש־עצר טבעי בזה. מה נדרש מיורש כזה? הוא צריך להיות בעל שיעור־קומה לאומי ובינלאומי. הוא צריך להיות מקובל על כל חוגי מפלגתו, ועל המפלגות השכנות. הוא צריך ליהנות מאימון הציבור הרחב. איננו מדברים כאן על המנהיג האידיאלי, כפי שהוא מצטייר בדמיוננו — איש המחשבה והמעש, ד,וגד,־הריעות והלוחם, איש ה המערך קם׳ אף תקווה זו לא התא מתה.

