חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 22,151 עד 22,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1474 (1 בדצמבר 1965), עמוד 13
׳ומצד שני אף אחד לא יכול להתקדם לבדו, צריך להתקדם ביחד, כדי להגן האחד על השני. … האוייב נגמר. יש למישהו איזה אוייב חדש? לא צריך להתרגש מזה. זה היה רק בצחוק, כל זה. … הוא יתן לאנשים בידור אקטיבי בשעות הפנאי, ויתרום לקו השלום.״ מדוע צריך להחליף את השח? ״כי השח הוא מישחק לא דמוקרטי.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 10
סכל מקום תועמד דרישה אחת תקיפה: שישראל. לא תפגע בכל צורה שהיא בלבנון. • כמיקרה שיוחלט על פעולה, יהיה זה כדי לפגוע כפיקוד הערכי המאוחד, יותר מאשר כדי לפגוע כמיפעל ההטייה. … העיר השבוע הרמטכ״ל, יצחק ר^ין: כיבוש השטח של מיפעלי־ההטייה הערביים ״לא יהיה מן המיבצעים הקשים ביותר שעמדו לפני צה״ל.״ מבחינה צבאית צרה זה היה נכון — אבל במציאות ימינו, ל,מאבק הצבאי הוא חלק קטן מאד מכל מערכה. … סקרנותה של ח״ב מפ״ם לא התעוררה מעצמה, אלא רק אחרי שקראה את הצהרתו של ראש אגף הנוער והנח״ל במשרד ר,בטחון, אלחנן ישי, כי הוא רואה בהפעלת החוק הנ״ל צורך חיוני, וכי הוא אף מוכן להפעיל את שירות הבטחון במסגרת האגף שלו.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 27
ג׳וזף אנדריוס דומה קצת לתום ג׳ונס, אבל הוא דומה גם ליוסף העברי במצריים, לדון קישוט, ולקאנדיד. כמו יוסף, הוא מסרב לגעת באשת אדוניו, למרות שהיא עושה את כל הנסיונות, כולל גירושו מאחוזתו והכנסתו לכלא, כדי למשכו אל מיטתה. … רוב הדמויות הן מושהתות, מסואבות, קנד צניות, רעוח־לב ורודפות־בצע. הן מופיעות בסיפור בצורה אנושית, לבבית, ומשנות את דמותן כשהגיבורים מתקרבים אליהן. … זורכה היווני (הוד, תל־אביב; אוריון, ירושלים) הרי כרתים, הים של יוון, הכפרים הפרימיטיביים של כרתים ופילוסו־פיית־החיים ההדוניסטית של זורבה היווני עברו מספר מצויין לסרט טוב, המבויים בצורה קצת ארוכה, קצת מלאכותית מדי וקצת יומרנית מדי.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 21
כמו כן יש לציין את נוכחותם של הגיבורים הבאים: אלוף חיים בן־דויד, שלישו הצבאי של ביג׳י ; המיליונר יוסף יעקוב־סון: יוסף ספיר, ממנהיגי גח״ל; שומרי־הראש של בן־גוריון, בן־גוריון. ופולה. הגיבור הראשי חושי גם היה צריך להיות, אבל הוא הודיע שהוא מצטער. … ״תראה,״ הכריז טדי בפני ביג׳י, והצביע על הגברת הרליץ ,״זה לא סקנדאל שבחורה נחמדה ודינאמית כזאת תלך עם הרוב?״ ״למה סקנדאל?״ ענה ביג׳י ,״צריך להשאיר גם משהו לרוב.״ ואז גילתה אסתר הרליץ לפולה שהיא אוהבת אותה כבר הרבה שנים אהבת־נפש . … אחר־כך הלך בן־גוריון הביתה, ואחריו כולם. המל צר, סיר הקבאב, טד לוריא, עורך ג׳רוזלם פוסט, ואני נשארנו מיותמים בחדר המרווח.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 22
במשך אלפיים שנה נוספו לחוק התורה פירושים רבים, ובהם האפשרות להתגבר על כל מיכשול שהוא. אין צורך להתחתן, אם זה באמת בלתי־אפשרי. מוטב שהאשה תתמסר לגיסה לשלושה לילות — תקופה מספקת, לדעת החכמים, כדי לייבם אותה. … אחר־כך עליה לחלץ את היבם ברגל השניה, ואז עליה לחשוב שזוהי באמת הרגל השמאלית, ושהוא מחלץ אותה ברגל השמאלית, ושהרגל הימנית לא היתד, כלל,״ הכריזו הדיינים. כך, בצורה פשוטה והגיונית, התגבר בית־הדין על המיל־שול הלא־צפוי, והאיש נעל זוג נעליים מיוחדות, הדומות בצורתן לנעלי הרומאים הקדמונים. … תחת רגליו של הגבר (״לא בפנים! אין צורך בפנים!״ הזכיר לה הדיין רגע לפני־כן) ,והכריזה :״ככה ייעשה לאיש, אשר לא יבנה את בית אחיו!
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 10
בוא הנה!״ חיכיתי לראות מי הוא הצועק בצורה כזאת, ואז יצא שוטר, נגש אלי ואמר •מומר מגיח מניידת רצח גרמני — שאני עלול להענש על סירוב למסור טביעת אצבעות. … תוך כדי ליווי לדלת אמר לי הקצין: ״מה אתה צריך-את הכרזות? אנחנו נעביר אותן למוזיאון של מורדי הגיטאות.״ עניתי שלא יעז לצחוק על הכרזות האלה, כי הצחוק מוסיף לי כאב לאותו הכאב הבלתי פוסק שאינו נותן לי מנוחה: השאננות ניכח ההתחברות עם הנאצים ועוזריהם. … והנד — ,אחיהם של אותם הצעירים, בני אותן השכונות, עורכים את החאראקה. אותו נוער, אותו מרץ־נעורים, אותו יצר בריא וחיובי להרפתקה — מושקעים עתה במלאכת וייהרס.
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 13
הקהילה הראשונה של הקראים, שקמה בירושלים עוד בימי ענן, הגיעה עד למצריים ותפסה שם עמדה חזקה. במאה ה־ 13 הגיעו הקראים, דרך תורכיה, לחצי־האי קרים ומשם התפשטה תורתם לליטא, פולין וגליציה. … ובגלל הקראים ברוסיה שנעזרו בצאר, ובגלל צאצאיי,בבלים שהתעלמו ממפרשי־התורה ועוררו את חמת סעדיה גאון — לא מרשים ליוסי מעכו לשאת את הנערה אותה הוא אוהב. יוסף בא ארצה לפני עשר שנים ממצריים, כילד בן ,11 עם עליית־הנוער. הוא חונך והתבגר בקיבוץ השומר יוסי נימול שנית הצעיר, שם שהה חמש שנים. … כך היה בקיבוץ, כך היה בצבא וכך היה גם בעכו, בה התגורר עם משפחתו. ** רוע הזכיר את מוצאו ברבנות? ״לא רציתי צרות, ולא ! 1רציתי הפתעות של הרגע האחרון,״ סיפר יוסף השבוע.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 20
אנו רשאים לכתוב על כל מה שעולה בדעתנו, ובכל צורה שנראית לנו. מותר לנו להתקיף את ארצות־הברית וברית־המועצות, את מפא״י וחרות, את בן־גוריון ואשכול, את משרד־החוץ ומשרד־הסעד, את ף י ״מה נ שמע״ של השבוע שעבר נפי״ לה טעות־דפוס מצערת וזדונית אשר. … ״ ישורונצ׳יק שמן היורק ובועט כפאשיסט לכל דבר, גמד המתעקש לשאת שריון אבירים ולהסתער כדון קישוט על כל ונטילטור. בקיצור: בלום. צר לי מאוד, איפוא, שהשמות הוחלפו במה נ שמע של השבוע שעבר. … (ג) מאחר ואין כל ערך מעשי למחאותינו נגד אפליית הכושים באמריקה, דכויים התרבותי והלאומי של יהודי ברית־המועצות, שנאתו של בן־בלה למדינת־ישראל, מסורת החאראקירי ביפאן, הפקעת רכוש היהודים בארצות במצריים, השחיתות החברתית הלאטיניות, המשטר הבלתי־דמוקראטי יבוונ־סואלה — האם אתה מציע שלא נרים גם את קולנו נגד השוחד בפרשת תל־גיבורים, העוול שבחוקי־החירום והמימשל הצבאי,
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 8
מכהן אני כשופט בתל־אביב קרוב לתשע־עשר־ שנה, ואין לי צורך להציג את עצמי בפני עורך־ דין בן־מנשה או הציבור. … ערב הוועידה ממש, טסו מזכיר המפלגה, ראובן ברקת, וראש הגוש שרגא נצר, לשדר,־בוקר. השגרירים המעופפים הצליחו לשכנע את הזקן הזועם, והוא הסכים להופיע בישיבת הפתיחה, כדי להפגין שאינו ברוגז. … לבון חייך :״מד, שיש לי לומר למפא״י, אני צריך לומר בשעה, לא בעשר דקות. אותה שעה כבר ידע מה תשובת מארגני הוועידה: הוא יכול לדבר עשר דקות, לא יותר.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 15
כשהצליחו, מקורי לבדיקה בשגרירות ישראל. .אין לאחר חצי שעה, לתפסו — טבע ד,שור מאפיסת כוחות. צורך,״ ענה לחוביץ, ,אני מסתכל לו ב ג׳ורג׳ איינסלי, מאמנה הבריטי החדש של נבחרת הכדורגל הישראלית, החל את דרכו בארץ ברגל ימין. … למעשה לא השאירו לו ברירה רבה. הוא היה צריך רק לאשר את המודעות על משחקה של הנבחרת, שלמעשה כבר היו מודפסות. … מכיוון שההתאחדות לכדורגל מצאה את עצמה במצב לא נעים — על־ידי כך שהסכימה לאשר משחק שעה שהוצבה מול עובדה מוגמרת — הגיעה הקומדיה לסיומה בצורה המגוחכת ביותר: צבי ברים, האיש ששיכנע את איינס־לי בשם ההתאחדות כי הוא חייב להסכים לקיום המשחק, שלח בשם ההתאחדות מכתב גינוי לעצמו, על שקבע על דעת עצמו הופעה לסגל הנבחרת נגד ספרטה, ופירסם את הדבר עוד לפני שנועץ במאמן.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 17
כל חיי היו בכיוון זה. אבל בעיניהן הצרות של תושבי בלומפונטיין לא מצא הדבר חן. … כשאחד הילדים היה מזיז את המגבת שלו ממקומה, היה נושף מכעס. הוא לא הבין שלילדים צריך לוזתר לפעמים. לא שמעתי אותו אפילו פעם אחד שואל ילד אם הכין שיעורים, או מה למד בבית־הספר, או מי החברים שלו. … כהוכחה שלמעשה, מעולם לא רציתי לעלות לישראל. חזרתי מיד לבלומפונטיין ולתושביה צרי האופק. אינני יודעת אם מותר לי לקבוע מסמרות בנידון.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 21
סרטו של ג׳ורג׳ אינגלנד, שצולם בתאילנד, הנראה כעוקב אחר ההתרחשויות האחרונות בדרום וייטנאם, משחית אף את מעט הכוונות הטובות של היצירה הספרותית• הוא מציג את הבעיה בצורה קטנונית, מגוחכת ומזוייפת, בהפכו אותה לבעיה אישית של שגריר אחד, ובתארו את הצד שכנגד במיטב מסורת הקיטש ההוליבודי. … אולם כשלונו הגדול של הסרט, מלבד איכותו האמנותית, הוא בכך, שלמרות ההכאה על חטא שבסיומו, יוצא הצופה בהרגשה שנוכח האיום הקומוניסטי בצורה שהוא מופיע בסרט, יכולים רק טיפוסים כמק־וייט להציל את העולם החופשי. … אני אוהבת פרוזת, אך לעת עתה מסתפקת רק בצוארוני פרווה וכובע ממינק.״ יהלומים? ״כן, אבל לא בצורה מוגזמת.״ בדירתה הנאה בת שני החדרים, ברחוב סוקולוב בתל־אביב, בה שמור מקום של כבוד לאוסף של חפצי אמנות עשויים שן פיל, יש לאורה גם מלתחה מקבילה מיניאטורית.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 21
בחייו של כל מנהיג מגיע גם הרגע בו הוא חש צורך פנימי להשתמש בתנועות־ידיים ספונ טאניות. … יום אחד נכנם במיקרה לאמבטיה ומצא. הוא מצא שהאנושות מתפתחת בצורה יוצאת מן הכלל, ואילו הציור נעשה סאנילי. … מול הצייר תהיה מונחת הפארטיטורה לציור: תווים שכל אחד מהם מסמל צבע או צורה מסויימים. הוא כבר נמצא בקשר, אומר הממציא, עם פרופסור מאוניברסיטה ידועה, העובד על שי טת הסימול.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 6
הכוח האנושי הביצועי פיקד על החטיבות הקרביות של צר,־ל. איש לא היה היה מוכן להוציא מפקד מעולה משורות הלוחמים בחזית, כדי להפקידו על שרות שניראה באותו רגע כבעל חשיבות מישנית. … זקוקה להתחלה חדשה. האיש החדש היה צריך להיות בנאי, המקים בנין מן היסוד, לא טייח המכסה את הבקעים. … הוא יקבל מרות לאומית. מעולם לא זעק תפקיד מסויים בצורה בה ברורה לאיש מסויים. מעולם לא בלט במידה כזאת, בעת הזכרת שמו של איש.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 15
וכל זה למה? משום ש־תה״ל, אולי בגלל הצרות עם המוביל הארצי, זקוקה לעוד פקידים. … היא עצמה סיירה לא מכבר בין אמני ונציה, הזמינה שם את כל כלי־הזכוכית לדירתה החדשה, שיעשו מזכוכית מורנו אמיתית. ברומא רכשה חלק מהרהוט. אבל לא צריך לקנא כל כך. כי הדירה החדשה עדיין לא מוכנה ואת הדירה הישנה נמלו פקידי תר,״ל, ומשפחת רוזנשטיין נותרה ללא קורת־גג. למזלם, היו להם ידידים טובים שהיו מוכנים לסעדם בשעת צרה לכמה חדשים. זה לא משהו מיוחד, רק וילה גדולה בסביון.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 14
כאשר מונחים שישה מיליון טבוחים על כף אחת של המאזניים — איזה מישקל יש לחשבונות־הייצוא למצריים? אם בכל זאת מנצח השיקול המיסחרי־דיפלומטי הצר — הרי פירוש הדבר כי תודעת־האשמה היא שיטחית ביותר.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 16
ביחוד נפגעה מכך אחותו, ששיגרה מכתב לשופט .״הרגשתי צורך וכורח לפנות אליך בכתב על מנת להעמידך על הדברים לאשורם ולפרוק מעצמי את המשקע המר שנותר בי לאחר המשפט,״ כתבה האחות במכתב, שפרט מחדש את גירסתה לגבי עברתו של אחיה. … כך נולדה איבון לפני 16 שנה, כך נשארה עד היום, ואין ספק שבצורה זו תבלה את שארית חייה, עד שבאחד הימים תוציא את נשמתה על מיטת השעוונית החומה. … הוא התקלקל כבר לפני כמה שנים, ואם צריך עתה לחטא כמה מזרקים, או א חרונו ת;כבי ת החולים לחולים כרוניים תוחלת.
גליון 1369 (4 בדצמבר 1963), עמוד 10
תצפית במדינה נל הזכויות מסורות • תוכנית סנסציונית של המלו חוסיין, עשוייה לעמוד, כחודשים הקרובים, במרכז הפעילות הסודית כמרחב. חוסיין מציע למצריים שתסכים להקמתה של קונפדרציה, שתהיה מורכבת משני חלקים: ( )8עבר הירדן( ,ב) רצועת עזה והגדה המערבית של הייז ־ן, כשתי מדינות אוטונומיות, כל אחת עם ראש־ממשלה משלה. … ,שלא יכלו להישאר אדישים ושווי־גפש נובח תלישת אברים חיים מגוף האומה יום־יום, והביעו את צערם ואת זעם כולנו בצורה הפגנתית — ואותם דורש התובע הממשלתי לגרש מן הארץ, בנימוק שאין חובה לסבול מעשי נתמים זרים.״ וזאת. … בכנסת, על כל פנים, לא הורם אף קול נגד העקרון שכל יהודי יכול לבוא לישראל, לעשות בה ברצונו, מבלי שלמדינה תר,יד, האפשרות להכריז עליו כאורח בלוד־רצוי. לפי עקרון זד״ אץ אפילו צורך שיהודי זד, ינצל את חוק השבות ויהפוך אזרח המדינה.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 25
אסנת קראה את הרשימה, התרשמה כי היא משמיצה את הצבא ועלולה לגרום צרות לכותבה. מה עשתה? שינתה את השם לישראל בר, מתוך בטחון שלאיש כזה כבר אי־אפשר לגרום צרות • .לאחד משיעוריו של הד״ר אנד נון גולדנברג, המרצה בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל־אביב, ניכנס לפתע ״מה עשיתם לי? למה גרמתם לי צרות והפרעות כאלה? למה מגיע לי כל זה?״ בנאי לא הבין למה כוונתו, כי בכלל לא הכיר אותו.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 4
הבחורות הצעירות ברחוב דיזננוף ממש מגעילות אותי. אף בחורה באירופה אינה הולכת בצורה כזו. הנשים המבוגרות, אלוהים אדירים! … סבורני שאותה אילנה טעתה באי־הנבתה על המחמאה, אבל יתכז שהמחמאה ניתנה בצורה כזו, שהבינה שכל חשובה — ולו אף תורה — תביא להמשך בלתי-רצוי לה. … כל אשה, ולו הפחותה בנשים מבחינה רוחנית, יחמיא לה אם יאמר שהמשפט שאמרה היה במקום או הרעיון הובע בצורה מעניינת. אד כשהנבר בה רק את העטיפה, הוא מוריד רואה ממנה את תוכה ומשאיר את הקליפה, ומנסה לעורר בה את היצרים החייתיים בלבד — אז כל אישיותה תתמרד נגדו.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 12
באירופה מחלקים את התעודות בטכס חגיגי, והיה צריך להתקיים טכס חגיגי שבו הייתי צריך לקבל את הדיפלומה שהיתר, כתובה על קלף. … במיסמך כתוב (מקריא את המיסמך) :״אני מבקש לאשר לי מילגה של שלוש לירות לחודש כי קשה לי ללמוד בשעות היום ואני צריך לפרנס גם את הורי שנשארו בחו״ל.״ (מוציא מיסמך •נוסף) זה מכתב מלפני תשע שנים.
גליון 1330 (6 במרץ 1963), עמוד 6
כתב עתה עורך הצופה :״פסק־הדין נתקבל בחרדה, ותוך כדי כך בהחלטה להימנע מצעדים בלתי־שקולים כל צרכם. אין כיישוב־הדעת, בשעת מתיחות, לפתרון שקול ואחראי.״ בהודעה הרשמית העמידו הדתיים פנים כאילו לא נכנעו, אלא הגיעו לידי פשרה. … איש אינו יודע בברוד כיצד קרה הדבר, אולם למרות שכל הרולניצקים הם נצר למשפחה אחת, טוענים חלקם כי הם כוהנים ואילו החלק האחר טוען שלא כך. … החייל עצמו פחד להתלונן, איש מן הנוכחים לא ראה צורך להביא את הפרשה לבירור. עד שסיפר החייל על ד,מיקרה להוריו, הזזתיקים והמעו־רים בארץ, שהתקשרו עם מכרם, ח״כ חרות חיים לנדאו.
גליון 1326 (6 בפברואר 1963), עמוד 17
כל עצה או סיוע מצד שארי־הבשר למיניהם עשויים לעורר תרעומות, כאילו היתד, זו התערבות בחיי החרות, שאך זה רכשוה. צריך להודות, כי הורים אינם תמיד בעלי גישה עדינה. … משום כך חיוני הדבר כי נרחיק ראות אל מעבר הוא שמו-את משתגעת אחויו ־ האמנם הוא מתאים לוי עד נו יענו השאלונים בשליטתן הקודמת, והן מביטות על הכלה בצרות־עין קנאית. אותה התחרות נסתרת קיימת לעתים קרובות בין החותן לבין החתן. ואף־על־פי־כן, מגזימים בקלות בהערכת יצר ההשתלטות של ההורים. להלכה נדמה, שהבדלים של גזע ודת אינם משנים דבר, אם שני אנשים אוהבים זה את זו.
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 7
בגמר תקפו של רשיון זה, עליך להחזירו מיד ל במקרה של אבדן הרשיון עליך להודיע מיד לומדנת המשטרה הקרובה* ל צורך זהר נוסף, עליך לשאת עמך תעודת זהיי• . 10 עליך לשאת עמך רשיון זה כ ל זמן שהותך מהוץ לתחומי האזור הסגור. . 11 העי אוסר עליך להמצא מחוץ לאזור הסגור ל א חר גמר תוקף הרשיון. . 12 רשיון זה אינו מקנה רשות כניסה לשטחי אימונים של צה״ל. . 13 אינך רשאי להעתיק את מקום מגורי ך-כר שו ם ברשיון ז ה -ללא אישור המפקד הצבאי. … כלומר: הוא יכול, במשיכת גלובוס, לבטל את כל מספת הערבויות המשפטיות, אותן מבטיח מישטר דמוקראטי לכל חשוד. אין צורך להביא את החשוד בפני בית־משפט להוצאת פקודת- מעצר עד לעריכת המשפט. אין גם צורך להוכיח שאמנם קיימים חשדות סבירים נגד אותו עצור.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 6
על מנת להבליט את עומק המשבר, ולשוות לו צורה דתית־עקרונית, יטענו הדתיים בי נאלצו לפרנש בגלל סירוב מפא׳׳י לחוקק חנק נגד המיסיון ולצמצם את העבודה בשבת. … אמון בחאדג׳ אמין. כאשר החריף הסיכסוך המצרי־עיראקי, הפכה ״בעיית פלסטין״ אחת הזירות של המאבק. … כל כמה שבועות דיבר על ״שיחרור פלסטין״ — כדי להבאיש את ריחו של השליט המצרי, שלא עשה מאומה נגד ישראל. עתה יצטרך חאדג׳ אמין לחפש לו בעל- _חסות חדש.
