חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 22,251 עד 22,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1550 (17 במאי 1967), עמוד 10
לנציג יחיד כזה קשה להעדר, אפילו כשהוא חולה. יתר על כן: באותו יום היה צריך לפתוח הקומוניסטי בתל- כנם שלברית הנוער אביב. … חברות אלה הופיעו כנציגות חברות מיזרח־אירו־פיות (צ׳כיות ואחרות) .אחת מהן ייבאה מברית־המועצות את הספרים, שחלק ניכר מתמורתם נשאר בארץ. בצורה זו מימנה מק״י הקטנ מדברת עם עתונאים.״ אך רבים מתלמידיה אישרו את סיפורה של רחל בדייקנות. … בבתי״ספר רבים בוררים המנהלים את התלמידים שעברו את הסקר ה־רגיל, דוחים את אלה שעברו אותו בהתאם לתקנות סקר ב׳ .אף אחד מהם לא מכריז על כך בגלוי. אולם בצורה לא־רישמית מודים רבים, כי הם עושים זאת ״מתוך דאגה לרמת בית־הספר״.
גליון 1550 (17 במאי 1967), עמוד 13
דת הלחי, והל חי ה שניה להיות נזירה בישראל זה דבר קשה מאד. כי לא רק צריך להתנזר מתענוגות החיים: צריך גם לסבול את הקללות, האבנים והמכות שניתכים בשפע על־ידי בריוני־דת מקומיים. … סיפרה המורה כרמלה ( )30 זערור, שנכחה במקום :״ראיתי שהוא הולך להרביץ לסימיון, אז באתי ואמרתי לו, :למה לך צרות, אדוני? לך מכאן ועזוב אותנו בשקט.׳ ״הוא צעק עלי, :מה?
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 15
הע״ל כיום היא השלכה מוקטנת של ההסתדרות הכללית. אפשר לשאול: מי צריך עוד הסתדרות? התשובה פשוטה: חרות. כי הע״ל היא המכשיר דרכו מקבלת חרות את חלקה בחלוקת־השלל הכללית, בין כל מפלגות המישטר. הצרה היא רק, שחרות אינה שולטת במכשיר.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 31
הם יותר טובים מהעיתונים האחרים. כי באספרנטו המאמרים קצרים. לא צריך לעייף את הקורא. אם כותבים מאמרים ארוכים, הוא זורק את זה באמצע.״ חוץ מזה, מי שיודע אספרנטו, יכול לדבר עם אנשים בכל העולם. … ועל האהבה שאפשר לקבל בשפה הזאת, ועל המכתבים. הצרה היא רק שרוב האנגלים לא הבינו אותו׳ כי הוא דיבר אליהם באספרנטו.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 13
אומרים שהקדוש ~ ברוך הוא רצה להביא צרות על חלק מן האנושות, ונתן להם אשה.״ * 0סופר, חובב ראשי־וזיבות, רשם ן 1פעם על אחד מספריו את ההק־ז 1דשה הבאה :״שומר ישראל, עדתך גנון נא ורחם נא.״ (בראשי־תיבות: ש״י עגנו״ן). ! … קיבל ברק דאחר-כד -גם לי ^י לו לימדו המורים בבתי־הספר אמה שצריך ללמוד, היה כל יש־ * ר א לי קורא וקונה את ספרי. אך מכיוון שמלמדים דברים שלא הילדים צריכים ולא העולם צריך ־— הרי זה נס אם המעטים קוראים.״ ^ מד שאיינשטיין פעם הראשונה מחצית הפרס, קיבל את הפרם השלם יש תקוות.״ שצולם השבוע על־ידי אנשי טלביזיה מחו״ל :״אינני מבין, הרי זה מעשה ביום, ואני איני שחקן טוב.״ שהציגו בפניו את עמיקם גורביץ׳, קריין התנ״ך, כ״איש מהרדיו״ ,אמר עגנון :״אבל אצלי הרדיו מקולקל.״ 0 £תן הפרס הודיע, כי ישמח לני סוע לשטוקהולם, בירת שבדיה, ז?
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 23
מאז גירושיו, שארעו לפני ארבעה חודשים, היא כבר הספיקה להשתתף בשלושה סרטים: המרגל עם האף הקפוא, קאזינו רו־יאל וטיל לירח. ד,צרה~איתד, שמרוב עבודה אין לה זמן או הזדמנות להתחתן עם הג׳ון הזה. … ״ הקול היה אמנם קולו של שמעון בר, אבל לא היה ברור למה הוא צריך לדקלם כל מיני דברים דווקא לאחר ש ההצגה נסתיימה. ולמה הוא צריך להיות בתיאטרון בשעה שכולם נמצאים בקפה.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 22
ההפך: לו ולחבריו היו רגשי עליונות • .אבי הציונות, תיא ודור הרצל, נזכר בסיפורי הילדות של בן־ גוריון בצורה הבאה: כשהיה ביג׳י בן עשר הקים עם חבריו אגודה ציונית בפלונסק. … חוץ מזה הוא משלים, בעזרת ציירים אחרים, אלבום שיוקדש למלחמת ויאט־נאם, או ליתר דיוק: לאי־מלחמה בוויאט־נאם • .דרך מקורית להענקת מתנות מצא כתב ידיעות אחרונות אלכם גלעדי. הוא נתן לעמיתו מן הצר,רון המתחרה, אכרהם (״סקופי״) טכק, צ׳יק לרגל חתונתו, כתב עליו במילים ובספרות .מאה עשרים״ .כשבא סקופי לבנק, כדי לפדות את צ׳יק המתנה, נדהם לשמוע מפי הפקיד כי אין לו כיסוי.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 11
הסתאכות זו היא הלקח הפולט הראשון של פרשת־תמיר. הלקח השני הוא שיש צורך עמוק, וגעגועים עמוקים, לכוחות חדשים. תמיר ניצל צורך זה למטרות שונות לגמרי — אבל הצורך הוא אמיתי, והוא ילך ויגבר. … מי שמאמין במפלגה הישנה, מי שנותן בה אמון, מי שדוגל בעקרונותיה — צריך להישאר בה. אך מי שהגיע למסקנה שאין במפלגות אלה פתרון לבעיות קיומנו, שהן מחסום בדרך להתקדמות — חייב לפרוש מהן, להקדיש את כשרונו ומירצו לבניין כוח חדש באמת.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 15
למעשה, ייהנו בעלי הון זה מהפדשים ניכרים בלירות ישראליות, שיבוא ו כתחליף לפיחות. המטבע הזר שיוחזר בצורה זו, במחיר גבוה מכפי שהיה לו בעת שהוברח, יוצג כהון זר, המושקע במיפעלים רצויים … לא סגרנו את התיק. ״מכיוון שבמיקרה זה היה צורך לחקור אנשים בעלי תפקידים רמים במשרדים ממשלתיים — ובעיקר במשרד־הדתות — נתקלו החוקרים שלנו בקשיים. … תקציב הממשלה לשני האולפנים המייצרים יומני־חדשות —< גבע וכרמל — נגמר בסוף ספטמ־בר, ודרישתם לחידוש ההקצבה לא נענתה עדיין בחיוב. ״ מנזה גז־ח־דטז . ״צריך לחפש הלאה.״ ההלאר. היה קריב מאד.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 22
הוא גילה את פלורנס כשחיפשה את שמוליק בעלה, ניחם אותה על האבדה, הסביר לה שכל הגברים הם אותו דבר, ולא צריך לקחת אותם ללב, ועכשיו הוא עומד לשאת אותה לאשה. … עכשיו, שהוא כבר גרוש, אין לה בכל זאת מה לחשוש, כי שמוליק אומר :״אין לי שום תוכנית לשום חתונות בעתיד. מה, אני צריך רשיון בשביל לאהובי״ צות לא סובלות אף אחת ממחסור ברעותה. … כי בשביל חתונה יהודית דרוש כידוע רב, ולרב בדרך כלל יש הרבה עבורה, וקשה להשיג אותו. הרב שצריך היה לחתן את מרים ומיכאל הוזמן לשעה שבע.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 20
כשלון שהוא בולט במיוחד, מרוכז במיוחד, בזירה הצרה של נצרת. שיטת הקוויזלינגים -ושיטת הקומוניסטים. … הם לא הגבירו את נאמנות הערבים למדינה. להיפך: הם יצרו אווירה צינית, ד,מרעילה כל גילוי של נאמנות ואמונה, המחניקה באיבה כל מנהיגות ערבית חדשה וחיובית.
גליון 1501 (8 ביוני 1966), עמוד 10
שיטה מסובכת של לחצים, חנופה, חלוקת טובות־הנאה, מלחמת־ר,שמצות וגניבת רעיונות פותחה ושוכללה• מאחורי כל עבודת־בנייר, רצינית מסתתר גילוי עכור של שיטה זו. לא היה מי שיפקח ך*ו פש זה לא צריך היה לחדור לטכניון. ( המוסד המדעי היד. צריך להיות מעל לכל זה. מעל ליומרוית אישיות, להשמצות, ללחצים ולמאבקים על קבלת עבודות. … ארכיטקטים בינוניים, הגדיל בכך את מספר נאמניו ויצר לעצמו רוב. הנהלת הטכניון, הנשיא וסגנית־הנשיא בחשו בקדרת ההשמצות והלחישות.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 13
מספר עורכי־דין עיראקיים, שעקבו בשעתו אחרי מהלך המישפט הצבאי בו נדונו צאלח ובצרי לתלייה, ויהודה תג׳ר למאסר עולם, היו מוכנים אף הם לקבל את הגירסה, כי מסקנת מישפט זה היתד, נכונה, וכי הפצצות אמנם הוטלו בידי אנשי המחתרת. … מנדס, המתמחה בתולדות יהדות עיראק, והמחבר תיזה לדוקטוראט בנושא זה באוניברסיטת ירושלים, כתב: אלוויה ,צריך לתת תשובה!״ מוחלטת, חוק המתיר ליהודי עיראק לוותר על נתינותם כדי להגר לישראל. • במשך חודש ימים לא היתד, כמעט שום היענות מצד יהודים. … יהדות עיראק עמדה באותם ה־ימים בפני שוקת שבורה של מנהיגות בין שלא ידעו מה לעשות ובין שלא אבו להסתכן באחריות ליוזמה כלשהי, נשארו מנהיגי הקהילה דוממים, מישהו היה צריך לפעול .־ והוא פעל את הפעולה המתאימה בזמן הנכון.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 31
כי לשאח יש בת יחידה מנשואיו הראשונים, לפאוזיה המצרית, שגם היא ממשפחה טובה: היא אחותו של קינג כארוק המנוח. … הוא גבה כל כך הרבה מסים עד שאשתו, שהיתה ליידי אמיתית, ראתה צורך לתת איזשהו פיצוי לאזרחי קובנטרי. … אחר־כך היתד, מטפלת בבתה ז׳אנט ואחר־כך היה יצר האהבה קורא לה והיא היתד, נעלמת מן הבת ומן הבית.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 11
אולי יכולה להיות איזו תיקרה, שמעבר לה לא צריכה המדינה לספק. אבל אני חושב שהעיקרון המנחה צריך להיות לגמרי שונה מאשר בכל החוקים האלה, והוא: שהמשפחה תמשין לקבל ושאלנו אותם :״האם אתם יוצאים למלחמה למען שלום או למען שטחים האם יכול להיות ספק כלשהו מה היתד, התשובה, כמעט פה אחד, של העם הזה? … המסקנה היחידה הנובעת היא, שאת כל העול צריך להטיל על השכבות העניות ביותר. הפולמוס עוד נמשך. … הצעת סיעת הסוום הזה -נוח חז־ש : ( )1הכנסת קוראת לממשלה להשתית את מדיניותה על השאיפה לשמור על אחדות ארץ־ישראל, על-ידי כינון פדרציה מדינית, כלכלית ובטחונית של מדינת־ישראל ומדינה לאומית של העם הערכי הפלסטיני. ( )2הכנסת קוראת לממשלה להשתית את כל פעולותיה באיזורים המוחזקים על שאיפה יסודית זו. ( )3הכנסת קוראת לממשלה לפתוח מייד כמיבצע מקיף לפתרון בעיית הפליטים בשטח ארץ־ישראל. ( )4הכנסת קוראת לממשלה לגבש ולפרסם תוכנית־שלום מפורטת למרחב, ובה הנחיות ברורות להסדר בולל, שיאפשר שיתוף־פעולה בין ישראל ובין העולם הערכי. ( )5הכנסת מביעה את דעתה שיש צורך בכינון ממשלת־ליבוד־לאומי, שתהיה מסוגלת לבצע תפקידים אלה, ובה מיניסטריון מיוחד לענייני ארץ־ישראל והמרחב, ולקידום השלום.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 15
היא היתד, האופיינית ביותר, ולכן זיכתה את צור בתואר איש־הכלכלה של תשכ״ו. אך היא לא עלתה על השערוריה של סו מרפ״ן, או על השערוריה של חברת אפריים אילץ. … התבלטו בבניין־הכנסת החדש הפסלים דני קרוואן, שבנה קיר־אבן מפוסל, מלא התרחשויות, ומכולם בלט הפסל דויד פלומכו, ביצרו שער־ברזל לכנסת, בסימונו האופייני, בו יצר גם פסלים, מנורות ופמוטים, בשמרו על החיספוס הראשוני של המתכת, העשוייה זיזים גסים, אשר נתנו לה תחושה של צמיחה מתמדת. … אנשים באו והלכו — מבלי שהקהל ידע למה, מדוע ולאיזה צורך. הידיעות שהגיעו לאוזני הציבור היו מקוטעות וסותרות.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 17
ועדת השופט אלפרד ויתקון סיימה את עבודתה, המליצה על תיקונים חיוביים (אך לא מרחיקי-לכת די צורכם) .הממשלה קיבלה רק חלק מן ההמלצות האלה. … מ שפט אליעזר מלח שונט בשו ודם יעקוב שמשון שפירא, שבא במפתיע במקומו של דוב יוסף, שהודח בצורה מבישה. שפירא, שהוא אדם מתקדם הרבה יותר מיוסף, הבטיח השנה להביא להחלפתן המהירה של תקנות־החירום הבריטיות. … חוץ מזה חיו בישראל עוד מיליון ורבע נשים, שעבדו, יצרו, ניהלו משק־בית, גידלו ילדים, חינכו דור חדש, טיפלו בחולים.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 11
בינתיים היתד, מלחמה, וכל העובדים הדרושים גוייסו על פי תקנות־חירום, בלי צורך בחוק החדש. עתה הובאה הצעת־החוק למליאה לקריאה שניה ושלישית. … החוק בנוי כך: אם קרא שר־ר,בטחון לשרות מילואים (לפי חוק קיים אחר) ,מוסמך שר־העבודה לרתק עובדים. כלומר: אין צורך בהחלטה רשמית של הממשלה. אין צורך באישור הכנסת לריתוק העובדים.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 10
כתב האישום היה מחולק לפי שעות: ״בשעה 0830 או סמוך לשעה זו, ברחבה שבין משרד הדאר והמטה המחוזי של משטרת ישראל בחיפה׳ השתתפו הנאשמים בהתקהלות בלתי־חוקית הקימו רעש בלי סיבה מתקבלת על הדעת, בצורה העשויה להביא לידי הפרת השלום לפני הצהרים בבכר פייסל, שהוא מקום ציבורי, התנהגו באופן פרוע האולם הקטן היה מלא עד אפס מקום. … לבסוף נמצאו שלושה פרקליטים צעירים — משה אמר, דוד אלמגור ושמואל מיג־צר — שהתנדבו לטפל במשפטם של חסרי־היכולת מואדי־סליב. … הזכיר אותה יוזם הכינוס, חיים לבנון ראש עירית תל־אביב, בתשובה להערתו המפורסמת של דויד בן־גוריון, כי צריך להחליף את שם העיר ליפו :״אולי הארכיאולוגים יגלו גי גם השם תל־אביב הוא שם עתיק, אז לא תהיינה בעיות בקשר לשם העיר.״ הארכיאולוגים חייכו.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 13
הני דון ₪ H a 6 z B a a H e * z (המשך מעמוד )3 מצביע בעדו — ואם גם בצורה של מתן- אשראי־על־תנאי, או כדי לבטא מחאה בלבד. … הם חששו כי במקרה הגרוע ביותר ייבחרו מנהיגי הערבים בקולות עבריים — ויקפחו בצורה זו את זכותם לדבר בשם 200 אלף הערבים החושיים למותס. … מה אפשר להגיד לזכות כמה מן הגופים העדתיים האחרים, שבנות עסקניהם החדשים מוטלת בספק ף פחות מכולן אפשר להצדיק — ואפילו להבין — את הקבוצה המוזרה הקוראת לעצמה ״המשטר החדש״ .כי בשום מקום אחר לא היה פער כה עצום בין גודל היומרות וקטנות המושגים׳ בין רוחב הסיסמות וצרות האופק. בגלל נסיבות פוליטיות חולפות, נועדה לקבוצה זו עמדת״מפתח דווקא בפרשה זו.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 8
למעשה, אין זה אלא הישג פעוט, והבלטתו לא תבוא אלא לחפות על העובדה כי בביקורו הנוכחי במרחב, ביקר קיסר חבש במצרים ובתורכיה, לא זיכה את ישראל בכל תשומת־לב עיקר החוזה המסחרי; חבש תייצא לישראל גרעיני שמן, אשר אין בכוחה לעבדם, וישראל תייצא לחבש שמן מעובד
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 3
אולם כשמוזכרת המלה ״ישראל״ ,הם סאקרס מושלמים. אין צורך לשכנע אותם, להפעיל באוזניהם להטוטי־נאום, להוכיח להם כי יום הוא לילה ולילה יום. … דק סאדיסט בעל אכזריות נוראה ילך לקלקל חלום נתדר זה, לספר ליהודים כי אולי ישנו פגם אחד או שניים בישראל, שאולי לא כל הישראלים גיבורי־חייל וחלוצים, שאולי מנהיגי ישראל אינם גאונים כל־כך, שאולי יש צורך בשינויים ובתיקונים ובחילופי מדיניות. … הארגון הציוני באמריקה — ובעולם היהודי כולו — אינו צריך להתבייש, לא בפני הכנסיה הקאתולית ולא בפני האינטרנציונל הקומוניסטי.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 5
כמות הגשמים לא הספיקה להציל את שדות הדרום, אן לעומת זאת שיפרה במידה מסויימת את מצב רזרבות המים התת־קרקעיות. יתכן גם שלא יהיה צורן להפעיל פיקוח חמור על השימוש במים בעונה הקרובה … קשה היה להניח שאמנם גברה השפעתם של אנשי הגוש של שרגא נצר עד כדי כך, שהצליחו לשכנע גם את בוחריהם של צעירי המפלגה בעבר לא להצביע עוד עבורם. … ״אין לדעת אם כל הרצים הגיעו כשכל המעטפות המקוריות בידיהם •.אחרי שבבחירות לועידה הקודמת נתגלה כי, באחת הקלפיות היו כל רשימות המועמדים מסומנות באותה דיו ובאותו כתב היד, ובקלפי אחרת נמצאה אפילו חבילת מעטפות כשהיא ארוזה במהודק יחד עם גומיה, ניתנה הפעם הוראה לערבב את הקר לות מהקלפיות של הסניפים עם הקלפיות של התאים המקצועיים. • הקולות נמנו בצורה הבאה: אדם אחד קרא את שמות המועמדים שצוינו על־ידי הבוחר ברשימת המועמדים.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 19
לי הפתעה גדולה כשעלינו השבת למגרש וכל הקהל צעק׳: ארבע! ארבע! שככה רביעיות של צרות יהיו להם, כמו שצעקו. אבל למזלנו נתנו בשבת להפועל ירושלים חמש, אז אני מקוה שבשבת הבאה כבר ישכחו מהארבע• מאחר שבהפסד נגד הפועל פתח־תקוה הפסדנו סופית את האליפות, ופחד שנרד לליגה א׳ לא היה לנו, החלטנו לנצל את הסיבובים האחרונים בליגה הלאומית כדי להכניס כמה כוחות חדשים וצעירים לקבוצה. … כי הדרבי החיפאי, יותר משהיה ענין של פרסטיג׳ה מקומית, היה הפעם משחק קובע. הוא היה צריך להכריע מי תהיה יריבתה האחרונה של הפועל פתח־תקוה בקרב על האליפות. … במקום תוכניות קיץ, קלות ומבררות, החייבות להנעים לצרכן השדור הישראלי את החמסינים המתקרבים, שמע הוא אותם שדורי־מלל ארוכים שר,ציפור,ו כל חודשי החורף.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 17
ההורים פשוט מתעלמים מן הבעיה. הצעיר צריך ללמוד הכל בהיחבא, מתון רומנים, מאינפורמציה של •חברים, מספרות זולה וכד . … הם פשוט הערימו על החוק. מאחר ולא היה צורך ברשיון להוצאה חד־פעמית, היתד, כל חוברת׳ בפני עצמה, הוצאה חד־פעמית. … אולם ממה ששמע מהמפיצים והמוכרים, הבין הצעיר הדינמי, כי מכרה זהב נפתח לפניו, ניגש במרץ להכנת חוברת חיי המין בתמונות, מספר .2 סיפר השבוע דויד ליפשיץ לכתב העולם הזה :״ידעתי עוד קודם, שקיים צורך וביקוש עצום בנושא זה, שלא בא מעולם על סיפוקו.
