חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 22,976 עד 23,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 12

גם הפעם, כך נדמה, ייעשה הכל בדרך האילתור — ואת המחיר יהיה צורך לשלם לאחר״מכן. יהיה זה אבסורד לקלוט עולים חדשים בדירות שיתפנו על־ידי יורדים, בני־הארץ. … או שהם נמנעים מתשובה, מפני שהם חוששים להסתבך בנקיטת עמדה פוליטית העלולה להפריע לקאריירה, או לדימוי הציבורי, או לארוחת־הבוקר, אבל מכאן צריך להסיק שהאינתיפאדה היא בעייה פוליטית. … כאשר הגיע מועד הדיון, לא שכדי לחדור לתודעה הישראלית צריך נותר לשופטת אלא לקבוע, על פי בקשת להגביר את האש, ואז, אולי מישהו יריח את הסניגור, כי להבא תישמענה עתירותיהם של השריפה.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 5

הלחץ המטופש על הפדרציה היהודית המקומית (שהתרופף בשבוע האחרון) שלא לפתוח את שעריה לפנינו, אינה אלא שיטנה של חולי־מוחות, המלווה ברגשי־אשמה שאותם חשים המנהיגים בארץ־הקודש, שבצורת הנהגתם את המדינה סללו במו מעשיהם ופיהם את הדרך שהובילה אותנו למקום שבו אנו שוהים כיום. ך* קונסול הקודם, איתן בן־צור, ניסה לשבור את הקרח \ 1ולהתקרב אלינו, אולם גישתו ופעילותו בחוג מצומצם ובמיסגרת סגורה לא השיגה את מטרתה. … סירובו של ראש־הממשלה להיפגש עם הקהילה הישראלית בביקורו כאן, ולשוחח בשפה העברית, דבר שיתן כביכול גושפנקה רישמית בהכרה כיורדים — לפי תחקיר קל ומהיר התברר שהדבר לא גרם לכל התרגשות, תדהמה או אכזבה, כי אנו רגילים לכך ממיקרים קודמים של אחרים. לפחות שמיר לא התבטא בצורה מגונה. פרט לשלושה מלחכי־פינכה, שהכתירו את עצמם כנציגי הקהילה הישראלית בלוס־אנג׳לס, ושלא יכלו לעצום עין במשך כמה לילות, ולאחר תחנונים, התרפסויות, חינחונים, ליקוקים ומשיכת־חוטים, בתוספת שלוש סאלטות באוויר, וכמאה צילצולי־טלפון למקורות הנכונים — התאפשר להם מתוך רחמים להצטרף למיספר מנהיגים יהודיים מקומיים ולשבת ולחסות בצילו של הקדוש יצחק שמיר (שמועה אחת אומרת שהם אפילו שלחו טלגרמה לבאבא סאלי, לצורך ברכה והצלחה) .בפעולה זו הם הפכו את עצמם לחוכא ואיטלולא בעיני הציבור הישראלי המקומי, ובפרט בעיני חבריהם, שאמרו שהם ידועים כרודפי גדולה ושררה. כנראה ישנם אנשים מסויימים, שכשיורקים בפניהם הם טוענים שזה גשם היורד משמיים. זו היתה צורה מיותרת של חנפנות, שעברה כל סייג והרגה מן הטעם הטוב בהתנהגות יומרנית, שהשאירה טעם מר בקרב הציבור הישראלי במקום. ..הפסקת ניבודהבה, שאיה הורם אבירו מדינאים ב מדינו ת מפגרות...״ ראשית, השלושה אינם מייצגיים את הציבור הישראלי המקומי בכללו, אלא אירגון יחיד המקבל את פקודותיו מאירגון־הגג היהודי העולמי, ולפי השמועות הוא עומד לפני התפוררות בגין חוסר מנהיגות ראויה.
גליון 649 (23 במרץ 1950), עמוד 9

אמרו לי שלאנשי מטולה קשה להגיע לידי הסכם אפילו על דברים קטנים, וממילא כשהדבר קשור בהשקעות גדולות, כמו מיכל מים וכר. קיים ריב במטולה למקורות הפרנסה הצרים, ומפני שהם עקשנים, וקשי עורף, אין איש מוכן לעזור לרעהו אפילו אם הדבר מזיק לו עצמו. … חברה אמריקאית מניחה צנור נפט לרוחב העמק, צנור שצריך להוביל נפט מסוריה לצידון ; והצנור חוצה את שדות מטולה.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 9

המשתמט, הספסר, הטפיל על גוף החברה, הופך לדמות האידיאלית, המעוררת את יצר־החיקוי של ההמונים. כך קרה למדינה מאז תום הקרבות. … החייל העומד מול אוייב באומץ־לם, הנהג המבטיח את חיי נוסעיו תחת מטר של אש, מנהל־המפעל המשקיע את כל מרצו ומסירותו במפעלו, הדיילת השומרת על קור־רוח בשעת אסון לממוסד — ,כל אלה עושים את המוטל עליהם בצורה הראוייה להוקרה ולהערכה.״ אולם מעל להם עומד איש־המופת הפועל ״מעל לצוו התפקיד ומעבר לתביעת החובה״ ,העושה את מעשהו מתוך התנדבות צרופה, על פי אינסטינקט ראשוני, מבלי שיידרש לכך.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 5

במקרה של ייצור מקומי, האם יוטל פיקוח על הייצור ועל השיווק ל אם יהיד. יצור בשנה זו, יהיה רק במסגרת ממשלתית. … אילם משרד־הבריאות וגופי־הרפואה בארץ צריכים לטפל בענינים הישירים של המחלה: אמצעים למניעת המחלה, ריפוי. אישפוז. אילנשי״ל צריך, בפיקוח משרד־הבריאות וכן משרד הסעד ומשרדי־ממשלה אחרים, להיות הזרוע הצב־רית שעליה לעשות פעולות סוציאליות, חנוכיות ותרבותיות רבות ושונות וכן לעזור למשרד הבריאות במלחמה בשתוק־ילדים.
גליון 931 (18 באוגוסט 1955), עמוד 5

״ מה היה לו שאמר בו את כל אשר היה צריך להיאמר. אולם ליתר זהירות הוסיף : ״מבחינה זו, ספק אם הסיבובים האחרונים הביאו טובה לישראל. … לצורך זה עיבד אגף המבצעים את התכנית למיבצע ״יאור״ שמטרתו לשבור את הצבא המצרי ולכבוש את אזור־התעשייה קאהיר־אלכסנדריה תוך שלושה שבועות, מתוך הנחה שעיראק לא תתערב תוך תקופה קצרה מיבצע זה יוכל להסתיים בתקופה הקצרה הקבועה רק אם תינתן למטה הכללי הסמכות להשתמש בנשק הסודי העומד לרשותו.״ התזכיר כולו לא מילא אף עמוד אחד.
גליון 912 (6 באפריל 1955), עמוד 19

החידוש המעניין: לצידו של פרנאנדל משחקת רקדנית־הבטן המצרית הנודעת סאמיה גמאל. הסרט כוון במיוחד לשתקי המרחב, והתרגום הערבי הודפס בגוף רוב ההעתקים. • הידיעה הסנסאציונית ביותר מאז נתפרסם (בפאריס) הנוסח המלא של הרומאן לדוד הרברט לורנם: דניאל דא־כרזת-פרסומת מצרית ל״עלי ככא״ דייה תעצב את דמותה של לפרננדל, רקדנית־בנון ליידי צ׳ א טו לי, אשתו של יוסף ישלם לה 150ל״י לחודש, במשך סופר מפורסם, המוצאת לה מאהב — שומר יער־בעלה.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 11

תמיד הם מדברים על כסף. בשכבם ובקומם — כסף ! אני צריך לעשות בכל זי ז לכל הררי חושך? ויועדת (מרים נבו) ,מתברר שהיא .ם, בנו של הרפגון. … בבקשה ממך, אל תכריחני לומר לך דברים שלא כדאי לשמעם ותן הסכמתך, כמוני, לשידוך הכפול הזה. הרפגון: כדי שתתישב עלי דעתי אני צריך לראות אס הקופה שלי. קליאנט: אתה תראה אותה בריאה ושלמה.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 2

ההצלחה של השנה״. היה זה למחרת הצגת הסרט האלוהים יצר את האשה בניו־יורק. הכוכבת, בריג׳יט באר־דו, חתולת המין הצרפתיה בעלת פני התינוקת, זכתה במסע־פירסום ספונטני, אשר כמוהו ידעו רק נשים יחידות־סגולה של הבד — מרלן דיטריך, אינגריד ברגמן, ג׳ינה לולובריג׳ידה. … בריג׳ים בארדו בסוף ה־חודש, לנמל ניו־יורק המזוהם והערפילי, תהיה זו אך תחנה נוספת בדרכה של ה־תינוהת הסקס־אפילית למרומי ההצלחה — האלוהים יצר אה האשד ()1956 אמר שהוא מוכן לקבל אותך לעבודה, כשחקנית.״ היא היתד, אז בת שש־עשרה וחצי, וגם הגבר העיקש ביותר אינו יכול לעמוד בפני שאפתנותה של אשה שטרם מלאו לה שבע- עשרה.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 5

את תזי ב ת תי ב ה תזז א ת הזקן הנפלא ב תוו תן רנותון. פ אר ה תז צר ת הי שר אלי ת בשנת 1952 פרצה שביתה קומוניסטית בעיריית נצרת, ופקידי־העיריה ומטאטאי- הרחובות לא באו לעבודה בגלל התעמולה הקומוניסטית. … כל זה משום שהמוסדות המוסמכים אינם עושים דבר למעז אזרח שבעת צרה שירת את מדינתו ואת אזרחיה. אני תובע לתקן את העוול והקיפוח שנגרם לי בשל שירותי למדינה.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 6

בתוך הרצועה עצמה — מכוניות עמוסות חיילים, בני־משק וסתם אנשים, שדהרו מעזה לרפיח, הסתובבו בדיר־אל־באלח וחאן־יונים, השתדלו לרכוש (בניגוד להוראות מושל הרצועה) קופסת סוכריות גסאל עם תמונת גמאל עבד אל־נאצר ( 500 פרוטה) או עם תמונת שר־המלחמה עבד אל־חכים עאמר (רק 330 פרוטה) ,או מצית עם סמל הנשר של תנועת־ד,שיחדור המצרית (שלוש ל״י) או כפיה (שלוש עד חמש לירות). … מאותה סיבה צורפה לעבר־הירדן העיר עקבה, שהיתר, שייכת עד אז לחג׳אז של איבן־סעוד. הגבול בין דרום ארץ־ישראל ומצריים הוא הגבול שנקבע בשעתו, מטעמים צבאיים בלבד, בין תורכיה והאימפריה הבריטית.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 12

בחלק השני נתבקש הבוחר להשיב אם יש, לדעתו, צורך ברשימה נוספת. אם כן, ניתן לו בחלק השלישי לציין באיזו רשימה חדשה היה רוצה. … מיידית והיא מוכיחה כי עליית ״המתח הבטחוני״ מביא טובה אוטומאטית לשתי מפלגות: המערך השמאלי, שקפץ בצורה מדהימה והגיע למחצית הקולות, והמערך הימיני, שעלה במקצת הקהל הצביע בעיקר בעד אשכול, שנתן את ד,פקודת ובמקצת גם בעד בגין, המזוהה עם קו מלחמתי.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 14

לאחר שרשויות מקומיות רבות, ומוסדות־ציבור אחרים, החליטו להעניק להם הטבות מסויימות על סמך אישור מתאים, שיעיד כי הם נפגעי רדיפות הנאצים, פנו ראשי האירגון הישראלי אל ה־לישכה לענייני פיצויים במשרד־האוצה ביק שו את האישור. תה ועוד. תשובת הלישכה: אין צורך באישור כזה. נציגי האירגון העבירו את הבשורה לידיעת הרשויות המקומיות, ושאר מוסדותיו־,ציבור שהיו מוכנים להעניק להם הטבות. … כי בעלי רכב מסוג זה חייבים להצטייד ברישיון מיוחד להובלת נוסעים בשכר. כדי לקבל רישיון כזה, צריך לעמוד בתור ב־משרד־ד,רישוי, ולהפסיד כמד, ימ-־־עבודה.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 29

סאשה הביא עימו את תיז־מורתו במטוס מיוחד, שהועמד לרשותו באותו מטוס, על־ידי משפחת הילטון. ולאותו צורך, באה גם רי סקה (גברתי הנאווה) רז, השוהה עתה בארצות־הברית. … קבע דיסטל למראה המחשוף :״יש לה אופי, לגברת 0השחקנית חנה מרץ הוצגה במסיבה לפני המפיק והבמאי הצרפתי ראול לוי כ״שחקנית הטובה של ישראל.״ היא מיהרה להעביר את הקומפלי־מנט הלאה, הציגה את בעלה, האדריכל יעקוב רכטר, כ״אחראי ליופי של מלון הילנוון.״ בקואליציה.״ • המדען הירושלמי מקס פוגל :״לילדים צריך להרביץ פעמיים בשבוע, גם אם לא מגיע להם, כדי שידעו שאין צדק בעולם.״ ניסן • ראש הממשלה לוי אשכול, לעתונאים :״טוב לראותכם תמיד, אך לא טוב לקרוא אתכם תמיד.״ 0אפריים קישץ :״חוגים בדרך כלל מקורבים לדובר הממשלה רמזו היום על אפשרות של תגובה רשמית להצעתו של נשיא תוניסיה מר חביב בורגיבה, אם כי הדגישו שאין לראות בכך כל נקיטת עמדה ממלכתית, אלא הבעת אהדה מסתייגת ביותר מטעם גורמים נאמנים על השלטון, הרואים בצעדיו המעודדים של הנשיא בורגיבה נסיון מחפיר בהחלט להחזיר את גלגלי ההיסטוריה ולכפות על ישראל פתרונות פוליטיים שאין להעלותם על הדעת, אלא דרך משה־ומתן ישיר בלא תנאים מוקדמים, על בסים הכרת כל ארצות ערב בקיומה של ישראל לפי הגבולות הנוכחיים ולפי המצב הקיים בלי שינוי כלשהו, שאם לא כן תראה ממשלת ישראל בהצעתו של הנשיא בורגיבה מלכודת ערמומית ובזויה, אשר עם כל החיוב שבה, איננה פותרת את הבעיות השנויות במחלוקת אלא היא מחמירה אותן למרות אומץ־הלב המשכנע והרוח החדשה הנושבת מנאומיו של מר בורגיבה, מדינאי נבון ומפוכח, אשר עם כל השלילה שבו, הנו אחת הדמויות המסוכנות ביותר שעשו אי־פעם שירות חשוב כזה לארצנו, ועל כן יבוא הוא על הברכה המתונה והבלתי־נחפזת, מי יתן ובאחד הימים יפולו בינינו כל המחיצות, אבל עד אז מה הוא רוצה מאיתנו סלה.״ אייר • שמעץ פרס, על תגובת ישראל ליוזמת בורגיבה :״כאשר כלב רודף אחרי חתול, אין טעם שהחתול יתחנן לשלום.״ • דויד כן־גוריון :״העם אתי, העם אתי.״ סיוון 0משהשרה :״הנני בין אותם החברים, אשר על יסוד נסיונם אין ביכולתם — עם כל הערכתם לגדולות שפעל דויד בן־גוריון — לראות בו מופת של איש אמת, רודף צדק, מקיים יחסי־חברים ומגלם באישיותו את ערכי המוסר של תנועתנו.״ 3ההיסטוריון יצחק דויטשר :״האם הישראלים רוצים בחורבן בית שלישי, שלאחריו אפילו לא תהיה גלות?
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 34

״ הפילוסוף ניסה לענות לו, כי״ הרגיש שאותו אדם סומך עליו ומאמין בו, אלא שהיהודי המשיך לשאול אותו אם הוא חכם, החתן, אם הוא ראוי לבתו, ואם הוא צריך ללכת לבית־משסט או לעורך־דין. וכאשר לא יכול היה אותו פילוסוף לענות ליהודי הפשוט על שאלותיו, אמר לו היהודי :״אדוני הדוקטור, אינך רוצה לומר. … מעקב נוסף נערך על״ידי כימאים במעבדת החברה ברמת־גן. שיטה זו מבטיחה לצרכן מוצר בעל טיב בלתי משתנה.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 9

במדינה העם שלח את עמי חג־הפסח הוא חג עתיק מאד, שהיה קיים בצורה זו או אחרת אצל כל העמים הפרימיטיביים — חג הטבע, חג האביב. אצל בני־ישראל הוא התקשר באגדת יציאת מצריים. ואם כי טיבה של האגדה אינה ברורה די צורכה, ועד היום מתווכחים חוקרי־המיקרא מה מידת האמת ביציאה ההמונית של שבט נדכא מממלכת פרעה — אצל היהודים קשור חג־הפסח בשלוש מילים :״שלח את עמי״.








