חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 23,051 עד 23,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1535 (1 בפברואר 1967), עמוד 3
מכתבים צורה דרך לחוקה עקבתי בעניין רב אחרי הצעת חוק־יסוד מגילת העצמאות, שהציע ח״כ אורי אבנרי בכנסת, עוד מאז שקראתי אודותיה לראשונה קיולי ם בהעולם הזה 1504 הנסיון להגניב דרך חלונה של הכנסת כמוסד מחוקק, את מה שנבצר להכניס בפומבי, דרך דלתה, כמוסד מכונן, היה מרתק ומאלף. … בושו לכם, על תמונתו הקרועה בשער העולם הזה 1534 דן אלצליה, ירו שלים העולם הזה לא חילל תמונ ת ז׳בו טינ ס קי, רק תיאר את האמת העובדתית, אות ה יצרו תלמידיו מ שני פלגי תנוע ת החרות.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 28
זה לא היה קל לבחור את כל התמונות שהוכנסו לתוך האלבום. קודם כל צריו היד, דויד גרינברג לאסוף תמונות. הוא הסתובב בארכיונים של העולם כולו, חיטט בהם ולקח מה שהיה בהם. אחרי כן הוא צריך היה לעיין בחצי מיליון התמונות שנאספו ומי שחושב שעיון בתמונות זה תענוג, שינסה לעיין בחצי מיליון מהם ויראה איזו עבודה קשה זאת.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 22
בקולנוע תל־אביב הוצג סרט מעניין המתאר אב־טיפוס של נערת־זוהר. הסרט היד, עשוי בצורה נכונה ונבונה, אבל בעיני שלושה פירחחים הוא לא מצא חן. … השחקנים כל כך טורחים ומתאמצים לשחק: הם קופצים ורצים, מניעים את הידיים ואת הרגליים ואת כל מה שאפשר, וצועקים את הבדיחות שלהם בצורה מחרישת אוזניים. על העלילה אין הרבה מה לדבר.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 30
הוא הסביר כי פוקיינדד מדי פעם מכנסות המפלגות את הח״כים שלהן, קובעות את המדיניות וכל שעל הח״כים לעשות לאחר מכן הוא לשמש חותמות־גומי להחלטות מזכירות המפלגה, מעין מכונות־הצבעה אנושיות. ייתכן שחברי־הכנסת יקבלו בצורה עיוורת את תכתיבי המפלגות. חשבתי שהחברים נבחרו לכנסת על־מנת לקחת חלק בתהליך החקיקה ...חשבתי שלח״כים יש תפקיד יותר נכבד בכנסת מאשר הרמת ידיים אוטומאטית! … ארצות הבריחו לא בר כך נעים יפו העתיקה מזמין אתכםהצ עירי ם (ואת כל הצעירים ברוחם) ל ב לו תולר קו ד ערב ערב א ת הר>קוד>ם החד>ש>ס משעת חצות עם תזמורת ״עומר כייאם״ (בני, רוז׳ה ודוד) מדי פעם יופיעו בשעות המאוחרות גם אמנים אורחים ה מ חי ר — 5.ל״י (כולל משקה ראשון) בשעה : 10.30 ח ודש שלישי רן אלירן ב־ 20ב ספ ט מבר, יפתח קורס ערב חדש טלביזיה מעש ית 6חדשים — כולל תיקונים, כוון, אנטנות אין צורך בידיעות קודמות באלקטרוניקה מעבדות משוכללות.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 23
הגבר התבונן בהן בסיפוק, לקח מספריים, גזר אותן בצורה זהה, והדביק אותן יחד. התוצאה הייתה מדהימה. … הצייר בן ה־,35 שבילה את השליש האחרון של חייו בפאריס, אן מתעתד בקרוב להציג את תמונותיו בארץ, צייר תמיד בצבעי־שמן. אבל לבסוף החליט שבמאה העשרים, צריך ליצור באמצעים שונים מאלה של ימי־הביניים.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 11
אולם לא נעים לריב עם או־תאנט, ביחוד אחרי שכבר הרגיזו אותו בעת הדיונים ב־או״ם, בשל חלקו בהוצאות כוח־החירום מגבול מצריים. החלטת הממשלה: לקבל את השליח, לדבר נמשכת ההושמה לכיתות תדשות לבחינות בגוות ו מי ה ד סו ת למועדים: אפריל 68 ואוקטובר .68 הבחינות נערכות לבחינות מטעם משרד החינוך והתרבות. … אבל אזרחים רבים שאלו את עצמם, בצדק: האם אין זה מזמין צרות חדשות? ס עי ף ד׳ -אונר״א. קיים עוד סעיף, שעליו דובר רק מעט.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 13
.״.התושבים התפזרו,״ כתב הצייר ,״כדי להתחמק מהצבא המצרי.״ קללות נגד המלך חוסיין, וכמיהה מפורשת להיפטר משלטונו. … אבל סתם לשתוק ולתת להם לחשוש מפני האפשרויות החמורות ביותר — ׳ה לא ייתכן. יהיו צרות. וזה עלול לבוא הרבה יותר מהר מכפי שאפשר ל!
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 10
הטרקטור שהחל לגלות את שכבות האדמה, לא הצליח לכסות פרשה המסעירה את נתניה זה חודשיים. מבצע הביוב צריך היה לעלות לעירייה מיליונים רבים. … החלטת הביניים: החזרת ההצעות למהנדס העיר, הוצאת מכרז חדש באם יהיה צורך בכך׳. להצעתו של איש חרות הצטרף גם נציגם של הדתיים בוזעדת המכרזים, אליעזר ריגלר• נציגי האופוזיציה קיבלו את הסכמתו של ראש העיר לנהול משא־ומתן עם החברה להנדסה.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 11
היו ביניהן פקידה ממשרד־האוצר בירושלים, וזבנית של חנות הלבשה בתל־אביב, תלמידה של האקדמיה למוסיקה בצד עו־זרת־בית, סטודנטית לרפואה בצד רקדנית מלהקות מזרחיות. 12 מתוך 20 המועמדות היו בנות הארץ ו־ 8בנות חוץ־לארץ, מהן 2 :בנות רומניה, 2בנות ספרד, אחת בת מארוקו, אחת מרוסיה, אחת בת מצריים ואחת בת פולין. מבין העולות עלו 2לפני 10 שנים 3 ,לפני 9שנים, אחת עלתה לפני חמש שנים מ־מארוקו, ושתיים באו ארצה רק לפני שנתיים, ממצריים ומפולין.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 8
הוסיף השר בזזיכוח בכנסת: אם מישהו רוצה לתת מתת, יעשה זאת מכספו שלו• לא מכסף ציבורי• הרמז, ערב בחירות, השתמע בצורה אחת: שהשרים הדתיים השתמשו בכספי הקרן המיוחדת לא רק לצרכי סעד מובהקים, אלא גם כדי לקדם מטרות אישיות או מפלגתיות, עסקנים דתיים ערכו מיד רשימה של מקבלי הקיצבות, הסבירו כי היו אלה נצרכים מרודים שביקשו מתת חג או שביקשו תמיכה קבועה אך היו מעדיפים לגתע ברעב ובלבד לא להיראות בלשכת סעד. … הבקשה השניה למענק היתד, של זקן, המקבל פנסיה, ואשר ביקש תוספת כלשהי להכנסתו הנמוכה. בצורה זו נודע לנו על קיום הקרן המיוחדת.״ מה קרה לאחר מכן?
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 20
״למפלגות בישראל,״ קובעת היא ,״חסרים אמצעים מקוריים לעורר את דעת הקהל. צריך לפנות לנימה הנסתרת יותר, לציפורי הנפש, לא סתם מין, תנו לחיות בארץ הזאת .,צריך לפנות לתת־ההכרה, לדברים שהאדם ינק עם חלב תנובה בגנון חצי יום, אצל הגברת וסרמן.״ את תרומתה למערכת הבחירות הבאה היא תורמת, בצורת עיבודם מחדש של ארבעה שירי ילדות.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 20
לנוכח דברים אלה, קשה היה להשתחרר מהרושם שגם הפעם לא הגישה הספורטאית הטהורה, אלא גישה אינטרסנטית צרה, ר,נ חתה את עסקני הספורט. אחרת קשה להס־ביר מדוע התעורר מרכז הפועל, ששתק נוכח כל גילויי השחיתות בשנים האתרי׳ נות, דווקא בשנה בה קבוצת הפועל צריכד- לרדת מהליגה הלאומית לליגה א׳ וקבוצת בית״ר צריכה לעלות במקומה. … לא הכדורגלנים הם ש׳ העבירו את האוירה הספורטאית על המגר־שים בארץ, אלא העסקנים שהסיתום. ולמג־חם הלר אין צורך לומר מי הם עסקנים אלה• משום כך טוב היו עושים אנשי מרכזי האגודות אילו במקום לחבר תקנוני התנהגות לכדורגלנים, היו מחברים תקנוני התנהגות לעסקנים, ובראש וראשונה עסקניהם הם.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 17
אמר דן: ״הרשימה על סוף־העולם היתד, בשבילי סוף העולם במעריב פסוק עם מוסר־השכל היה גם בפיו של מירד שיף, שהופיע השבוע במסגרת התכנית המסביר לצרכן ב־קול־ישראל. טען מידד :״כשמספר אדם דבר מצחיק, אתם נהנים, ואחר־כך אומרים בביטול: זה. … התיעץ עוד היום עם ששב רנו חי כ ה,ו חו בהחלתן 31 ״לווי ק״ אבקת הכביסה הידועה יפה לעקרות הבית, הוציאה לאחרונה אבקה חדשה לרצפות ונקיון הבית ,וצר חומר שומר על נקיון ביתך, מבריק את הרצפות, מכיל חומר חטוי החשוב בכלל ; ובפרט בתקופת הגריפות בימים אלה.
גליון 864 (13 במאי 1954), עמוד 10
הקהל רוצה להראות לו שעל אף חטאי הסובייטים בשנה האחרונה הכל נסלח. איש לא מחא כף לאמריקאים. אין צורך. הדיפלומטים יושבים בגוש אחד. הם כבר מזיעים. … גם הצבא לא היה שמח ביותר מבחירת מקום המיצעד: הרחובות צרים והטאנקים, למשל, יצטרכו לעבור בטור אחד.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 9
בעיות של סיבוב שני או מאמץ־שלום, של קואליצי־שמאלית או ימנית, של מקום הקיבוצים במערכות המדינה, של אופי הצבא ומגמתו - - כל אלה לבשו במידה מסוימת צורה חדשה עקב הפילוג. לטובה או לרעה, יגאל אלון עזר לשנות את הנוף המדיני הפנימי של הארץ. … היא היתה טמונה בכשרונו המיוחד לפעול בצורה המדברת אל הלב, להחזיר מידה של אנושיות למלאכת־האימים של הדיפלומטיה בתקופת־האטום.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 17
שער בלי בריח הרגעים הראשונים של המשחק היו עוד נסבלים. עצירותיו הנפלאות של חודורוב יצרו בתחילה הרגשת בטחון שהשער הישראלי יהיה נעול על בריח. … אורחים רבים ציינוהו כאחד המשובחים, המגיב בצורה אוב׳ ייקטיבית״יחסית על כל פעולה בלתי״מרוסנת הנעשית על השדה.
גליון 840 (26 בנובמבר 1953), עמוד 5
האחרים נפלו כחיילי צה״ל ובפעולות העצמאיות של אצ״ל בתקופת המלחמה. בצורה זו או אחרת חל על אלה חוק התגמולים. 58 הרוגי אצ״ל עומדים מחוץ לחוק. יש להוסיף אליהם מספר קטן יותר של חללי לח״י וכמר, עשרות נכים, שמספרם אינו מגיע ל .50 רק חלק קטן מכל המשפחות האלה היו מטילות מעמסה כספית על המדינה, אילו הוענקו להם אותם הזכויות כמו למשפחות חללי צר,״ל ונכיו. בהרבה מקרים הגלידו הפצעים הכלכליים במרוצת השנים.
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 4
בימי קדם׳ כשאנשים היו זקוקים למצרכים מעטים וחילקו אותם ב ניהם, לא היה צורך בכסף כלל. אולם כשהתפתח הגוף, והיה צורך לבצע עיסקות שחרגו מתחום של כפר׳ נולד הכסף כצורך חיוני, כאמצעי היחידי שאיפשר לאנשים לקיים את המסחר הענף באלפי מצרכים אשר בלעדיהם לא היתד, יכולה תרבות אנוש להתקיים אפילו יום אחד.
גליון 832 (29 בספטמבר 1953), עמוד 6
היה צורר בשני שופטים מקומיים שרופים כדי שהישראלים יוכלו לנצח את הנבחרת מארגנטינה. הקהל, למרות אהדתו לשחקניו, הניב בצורה ספורטיבית ראויה לשבח: שריקות בוז. … היה ברור לכל אדם כי עלה על יריבו והרעיון שהוא עלול להשתמש באמצעים בלתי־ד,וגנים כדי לנצחו הרגיז אותו בצורה גלויה. הוא החליט להוכיח את יכולתו
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 4
טען רותם: האנגלים היו מוציאים רשיונות כאלה לערבים כדי להצר את צעדי היהודים, אולם למעשה שייך שטח הביצות לאגם ועל מחלקת הדייג לדאוג בראש וראשונה לאנשי חולתא, שפרנסתם על האגם. … אולם מולקה, מנהיג הדייגים של חולתא, .רואה את הדברים בצורה אחרת לגמרי. אומר |י הוא :״אנו דגנו בחולה כשהיתה זאת מלא׳ •,כה קשה ולא מכניסה• אנו דגנו ביום ובלילה, בשרב ובגשם.
גליון 767 (10 ביולי 1952), עמוד 14
*להנסיג בבתי מרקחת זפרפונוריזת H לנשק ב שבת - אס 1ו? ממובן שלא (אל בהלה אם כי צריך היה לאסור זאת על אנשים מסויימים. … משנדחתה הצעתו מצא חת פתרון אישי: בצאתו כמלווה המשלחת, צירף אל עצמו את אשתו. לשיא ספורטאי הגיע יוסף (״בומבה״) צור, שחקן המטאטא. בומבה, שמשקלו 85 ק״ג, הרכיב על אופניו את חצקל איש־כסית שמשקלו 105ק״ג, כשהלה רצה לחזות בהפגנה האנטי־שבתית בה השתתפו רבים מבין יושבי הקבע של נסית (ראה עמודים שלוש האתלטיות במשלחת הישראלית ל־אולימפיידת הלסינקי עמד 1במבחן רציני.
גליון 776 (11 בספטמבר 1952), עמוד 3
כאשר פרצה, לפני מאה שנה בדיוק, מלחמת קרים הגיעו לאנגליה כתבות (מאת סופר הטיימס הלונדוני) שתארו בצורה מזעזעת את סבל הפצועים שם. התברר כי השרות הרפואי של הצבא לא היה מסוגל לטפל בהם כראוי מחוסר אחים־סניטרים מומחים. … בעיני אחרים נראית האחות באור שונה לחלוטין: סדיסטית מאד, לא רחמניה, אשד, גביית שאינה נרתעת מפני כל מכאוב או סבל, כל עוד אינו נגרם לה עצמה כי אם לחוליה ! יצור תקיף מאד העושה את מלאכתו מבלי להתחשב ברגשות ומיחושי הזולת.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 5
אין אנח נו יכולים לדגול באחוות־עמים, ושכנותיה, וברית בין ישראל ובאותה שעה להפוך את הערבים בארץ ובמפלגה לאזרחים ממד רגה שנייה. אותו ניגוד, בצורה זו או אח רת, היה קיים במפ״ם מאז יום היווסדה. … אין אנו נותנים אימון בכנות מצעו.״ עונה דוד ליבשיץ :״סנה צריך לדעת, כי הוא דוקטור לאופורטוניזם.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 8
לפי דברי המורה צפורה דוד (דוידזון) באו עליה הצרות בביה״ס בגלל סיבה אחת ויחידה ״שהיא המורה האשכזניה היחידה בביה״ם.״ זה לא נכון ואני רוצה להעמיד דברים על דיוקם! … סיוון מסמך — מיד עם קבלו אותו — לידי כוחות הביטחון, כנדרש בחוקז האם לא צריך — מרגע קבלת המכתב — לאפשר לכוחות הביטחון להחלים אם מותר למקבל להחזיק בוז ב) במסיבת העיתונאים אמר אורי א מרי כי רובין סטאפורד ידוע כ״אדם מפו- קפק ביותר״ (ידיעות א ח רונו ת .) 16.11.70 כיצד, אם כן, מנהלים משא־ומתן עם אדם מפוקפק ביותר וזאת, כאמור, עוד לפני מסירת המיסמך לגורמים המוסמכים?
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 17
כתב אחד הרבנים, עם העתק אלי בג ל ל שמו הטוב והפתרונות שהוא מציע, יש לאורי אבנרי האפשרות להגיע אל ליבם של תנועות־שלום נוצריות, אקטיביסטים שחורים, אידיאולוגים של השמאל החדש, קולות בלתי־תלויים בקהילה היהודית, בייחוד בין הצעירים המחפשים דרך — בצורה ששוב אדם אחר אינו מסוגל להגיע!״ אולם בכמה מקומות ביטלו רבנים נפחדים את חסותם להופעתי. … בתזכיר נאמר :״כמתנגד לתפיסות המסור־תיות של הציונות והיהדות, עלול אבנרי להגיד דברים שיטרידו ואף יביכו את ה״ קהילה היהודית ...אנו ממליצים בפני ה־אירגונים היהודיים שלא לתת את חסותם השלמה או החלקית להופעותיו, ולא להיכנס לוויכוח פומבי עימו.״ בסוף התזכיר ניתן לוח סיורי (שלא פור סם עד אז, ושהושג כנראה בדרכי־סתר), ובו נאמר :״הקבוצות השונות של הסטודנטים היהודיים בקאמפוסים, ובכלל זה איר״ גון הסטודנטים הישראליים, מכירים את לוח־המסע של אמרי ואת האידיאולוגיה שלו, ובכל מיקרה של צורך יערכו עימות עימו!״ ועוד רמז :״נא הודיעו לנו על המתרחש!
