חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,351 עד 2,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 4
א:לם כבר למחרת היום, כאשר דיחל ׳׳׳ דיון בכנסת על הודעת ראש הממשלה7 ,א היה צורך בכל מומחיות פוליטית כדי להבין את תוכנו האמיתי של הנאום. … עיראק והלכנון יפלו כפרי כשל לסל הדיפלומטי האמריקאי, תמורת הענקות כספיות ומשלוחי נשק, לחיזוק ממשלותיהן הפרו־אמריקאיות. כמצרים עלולה החדירה האמריקאית להיתקל כמכשול רציני. … במקרה שיועציו המתונים של רוד 1מצרים יתגברו, וגסאל עבד אל־נאצר יטכיס לשתף פעולה, יממנו האמריקאים דשת ענפה של מיפעלי פיתוח במצרים, כולל הקמת סכר אסואן העליון. פתיון נוסף למצרים: ארצות־הברית תשפיע מל בריטניה וצרפת לשלם את זמי־המעבר בתעלת סואץ ישר לחברה המצרית ולא לחשבון החברה הצרפתית שנושלה על־ידי ההלאמה.
גליון 1039 (4 בספטמבר 1957), עמוד 3
מכאן אפשר להתחיל לבנות גשר — לעבר מצריים, ולעבר המוני האינטליגנציה הצעירה במרחב כ! … המלך חוסיין, שהתגבר בינתיים על סוכני מצריים, רצה לחסל את מחנות־הם ליסים במדינתו. … למחרת מיבצע״סיני, היה נראה לרבים ממנהיגי העולם כי אין למצריים כל חשק לחזור לרצועת־עזה. מאז ומעולם גרמו הרצועה ופליטיה רק צרות למגהיגי־קאהיר, מוכנים בהחלט להיפטרמשניהם.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 6
• לעומת זאת, יושג הסבם סופי כין מצרים וארצות־הברית על מימון אמריקאי להקמת סכר אסואן הגבוה. … צליח לסתום את החור הגדול בתקציב המדינה, יש צורך דחוף בגיוס 50 מיליון ל״י נוספות. … הסה מירושלים בדואר לו שנשלחה פצצה ידי תלק מכאן!״ ממשלתיים אחרים. עתיקה. ממשלת מצרים האשימה את ישראל הרגשתי שתהיינה צרות ואמרתי לאריה: גם באירגון התנקשות זו, איימה להגיב • מפא״י עלולה להצטרך לקואליציה העירונית כתל-אכיב.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 9
בישראל הכריזו כל כתבלבי ״יונייטד פרס״ ,בעתוניהם השונים, בי ״מצריים לא השיגה קובאלט 60״ .הדברים אני פוחד. … מבחינה הגיונית, זוהי ידיעה מופרכת. יתכן כי ברגע זה עוד אין בידי מצריים כמויות מספיקות של קובאלט 60 הקטלני, או של פסולת רדיו־אקטיבית• אך כאשר מדינה גדולה כמו מצריים מאמצת את כל כוחותיה כדי להשיג חומר. … מדענים גרמניים עוסקים במצרים בפיתוח טילים חדשים, ובהמצאת ראשי־טילים קובאלטיים, ששום מדינה לא השתמשה בהם עדיין.
גליון 1282 (4 באפריל 1962), עמוד 8
במדינה (המשך מעמוד )4 תמסור גם להבא נשק גרעיני למצרים, או למדינה אחרת במרחב. אלא שבחוגים מסו־יימים בישראל מופצת טענה אחרת: שמדינות אשר אינן כרגע חברות המועדון האטומי, ואשר ייצרו בקרוב פצצות משלהן, לא יהססו למכור — או למסור חינם — נשק גרעיני למצרים. … במקרה זה, עלולה פקינג לספק פצצות אטום למצרים, בראותה בה חזית נגד המערב — על אף התנגדותה של ברית־המועצות ככל מיקרה -סבנה. … בסוריה השתלטה קבוצת פוליטיקאים ריאקציוניים, שהשליכו את יהבם על המערב וביקשו להתרחק, ככל האפשר, ממצריים. משוריינים כדמשק. לפי ההגיון, היה מישטד זה צריך למצוא חן בעיני מעצבי המדיניות הרשמית של ישראל.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 7
גרמה לכך עובדה פשוטה: מצריים היתד, הרבה יותר גדולה וחזקה מיתר מדינות ערב. למראית־עין מהודה הצטרפות אלג׳יריה, על כן, חיזוק של מכשיר מצרי. מאחר שממשלת ישראל סבורה כי מצריים היא אויבתה העיקרית במרחב, עורר הדבר חששות כבדים בחוגי משרד־החוץ הירושלמי. … הם יהוו מוקד נגדי, ואין ספק כי יריבי מצריים — כולם או חלקם — יתלכדו סביבם. כך, בפעם הראשונה, יתכן בליגה גוש שיתחרה בגוש המצרי, ואולי אף יעלה עליו.
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 7
קוא־מה אנקרומה, שחלם על עצמו כמנהיג • נדארוקו, לוב, מצרים, סודאן, גאנה גיניאה. תחושותיו־,עלבון, כמובן, לא יכלה לכשעצמה לקלקל את היחסים; אולם היא לא תרמה מאומה לשמור על תקינותם. … הזמנה זו היתד, צריכה להיות רק שלב מכין, לקראת סיוע טכני, כלכלי, רפואי וארגוני שהיה צריך לבוא בעקבות המלצותיהם ותוכניותיהם של המומחים הישראליים. … ידידות או מדיניות ז ^ ם כי חוגי משרד החוץ ניסו לרכך \ 1את עוצם המהלומה בהסברים שתלו את האשמה בבריטים, מושליה הקודמים של טאנגאניקה, לא היה זה סוד כי בואה של המשלחת הישראלית בוטל בשל לחצה של מצרים. לא מן הנמנע, שהמצרים הצביעו על העובדה, שישראל העמידה בראש המשלחת דוזקא אדם הידוע כאיש מודיעין צבאי ותיק׳ ועוררו בלב מנהיגי המדינה החדשה פיקפוקים לגבי כדאיות העיסקה עם ישראל.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 6
בשלב זה למדו שרותי ישראל הרבה על פיתוח כלי- מלחמה חדשים במצריים. הם ידעו כי מצריים בונה מטוסי־קרב על־קוליים, בעזרת מומחים גרמניים. … אולם פרט אחד הסעיר את שרותי־הביון הישראליים, שוב לא נתן להם מנוח. היו בידיהם הוכחות ברורות כי המצרים מנסים לצייד את טיליהם בראשי־מלחמה רדיו־אקטיביים כלשהם, אולי תוך שימוש בקובאלט. מעולם לא הוברר סופית אם אומנם הצליחו המצרים במאמצים אלה — ואם בכלל יתכן הדבר מבחינה מדעית־
גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 15
הממשלה היתד, צריכה להתחשב שאין להם כסף. אבל בכל זאת לא צריך להחליף את ראש־הממשלה. צריך רק קואליציה מקיר אל קיר, עם אותו ראש־ממשלה … רק בנס הצילו אותו. אני לא יודע, אולי לא צריך עדיין להחליף את הממשלה, אבל היחס לעובדים צריך להשתנות. 0מרפל, מלצר; בן ; 51 יליד צרפת; תל־אביבי: בגלל המצב הכלכלי והבטחתי צריכים להקים ממשלה מקיר אל קיר. … מכל שאר הבחינות לא בסדר. יש צורך בהרבה שינויים. להחליף את ראש־הממשלה, ואפילו את הממשלה כולה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 3
רבין קבע כי כל שאר מדינות ערב ,״ובראשן מצר כתקופה קצרה זו השתנתה ישראל במעט ללא הכר -לא רק ביחידה גיאוגראפית, לא רק כעובדה פוליטית וצבאית, אלא גם כמציאות נפשית. … הוא מדבר גבוהד,־גבוהה על המלחמה בישראל, טען רדיו רמאללה, אך למעשה הוא מתחבא מאחורי כוח־ד,חירום של האו״ם, ומתיר מעבר חופשי במיצר טיראן. כך נתגבשה, בהדרגה, היערכות חדשה במרחב. … הירדנים התנגדו לכך בתוקף, אך כדי לחפות על כך הם הסיתו את המצרים, ובאותה שעה הם השתעבדו בהדרגה לקאהיר.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 3
צרפת לא עשתה מאומה כדי לתמוך בישראל בפרשה זו. ועתוני מצרים חוזרים בעקשנות על טענתם כי הגנרל דה־גול הציע לגמאל עבד אל־נאצר להפסיק את תמיכתו בישראל, אם רע״ם תחדל מלתמוך במורדי אלג׳יריה. … היא התחייבה להיות כי תאר לך שאמנם היה אידן צודק בחישוביו. שהמצרים היו מפילים את שלטונו של עבד אל־נאצר ומקימים שלטון חדש של מוחמד נגיב, מפלגת הוואפד והאחים המוסלמים. … היא תצטרך לעשות את הכל כדי לרכוש אהדה כלשהי בין האוכלוסיה הערבית של ד,קד,יליד. הצרפתית, להסתדר עם מצרים ועם הלאומיות הערבית. איד? על-ידי הפקרת ישראל.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 4
הפליטים האלה הם סיום בבית זה — טרגדיה אנושית המעיקה על המצפון, מוקד לצרות פוליטיות, סכנה מתמדת לשלום. מדינות־המערב הציעו הצעה משותפת, שכללה סעיף על הצורך למצוא דרך חדשה לטפל בבעיה אחרי פירוק המוסד הנוכחי. … כשראיתיו לראשונה, בחברת השגריר צ׳פמן מגאנה׳ עברה במוחי המחשבה: הנה הוכחה אולם הודו, פעלה לא מעט בזירת המאבק הישראלי־הערבי. כאשר החלו המצרים בזעמם, חיה כי האימפריאליזם מנצח אפילו במפלות. … לבסוף את הסכמת מצרים להצבת חיילי האו״ם במיצר טיראן, היתד, זאת הודו שהשיגה הסכמה זו.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 4
הזולת• הם רגזו על אמריקה, שלא התערבה • צי הסוחר הישראלי יהיה במלחמת־האזרחים הלבנונית ועודדה בצורה קטן מן המקווה. לאור השפל בענף זו את המצרים. … באורח ישראל, שקדה להעביר צביון אישי זה • השפעה מצרית תהיה על הכותנה הישראלית ז במקום לבטאון ממשלתי רשמי זה. … נודדהמיקתז -החשוב ביותר של הערבים: שדות חנפם של עי• מפה מצרית סיסי מדזזמת תש״זז. חעולס חזח 1005
גליון 771 (7 באוגוסט 1952), עמוד 14
הפתעה רבה באה השבוע על המציל־המתאגרף אמיל (עמיאל) אכינרי : מעריב גילה שהתאגרף לפני 19 שנים עם אלוף הבוכם משקל בינוני של מצרים, הרודן הצבאי הנוכחי גנראל מוחמד נגיב. … הדמות השנייה: משה שרתוק (שאז טרם עברר את שמו לשרת) ״איש נבון, ומבחינות רבות איש נפלא.״ אין זה מונע את ברנדום מלהאשים את הממשלה היהודית, אותה ייצג שרתוק, ב״עמדה של חוצפה ואיבה כלפי נציגי או״ם.״ כאשר לדעתו, סיחררו הנצחונות הצבאיים את ראשי היהודים. פרט משעשע: פארוק מלך מצרים התלונן לפני הנסיך השבדי על חוסר האחדות הערבית — שר החוץ הירדני קבל לפני פארוק, בשם ממשלת הירדן ופיקודה הצבאי. כי הדגל המצרי היה משך ימי הקרבות גדול בעשרה ס״מ מדגלה של הירדן.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 13
במרחב מצרים דיקטטורה, לא פחות מן היום שהוכרז מצב צבאי במצרים עקב התפרעויות הדמים בקהיר, בשבת השחורה של 26 לינואר, הוטלה גם צנזורה חמורה על העיתונות. עיתוני מצרים, שהכירו את הצנזורה לא פעם משך השנים האחרונות, יודעים כי אין לזלזל בה: מספיק שהעיתון יעבור עברה קלה ביותר כדי שתופיע פלוגת שוטרים במשרדי המערכת ותסגור אותם ,7עד להודעה חדשה״. … ״ראש הממשלה מנצל את מעמדו כמושל צבאי כדי לכפות את שלטונו על העם המצרי. הוא המכשול הרציני ביותר העומד בדרך הגשמת תביעותינו הלאומיות !
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 14
בדיוק כאשר החלו הכותרות על מאורעות מצרים ואיראן לתפוס מקום קטן והולך צצה ההפיכה החדשה של אדיב שישקלי, שהחזירה את המרחב למקום נכבד בעמוד הראשון של העתר נות. … אחר נסיון קצר במלחמת העולם השנייה בו ניסה להשפיע על הנאצים לחדול ממי עשי־אכזריותם נתפרסם משך ארבעה חד שי פעולתו באביב וקיץ 1948 במרחב בהם טס בין ישראל, סוריה, לבנון, הירדן ומצרים, ב חוזרו מדי פעם למטהו באי רודוס (ובהרחיקו, פעם אחת בלבד, לבג דאד). … חודש קודם לכן נרצח בסמטה ירושלמית על־ידי אנשי מחתרת יהודיים, שאוגדו בחזית המולדת וראו בו סוכן אנגלי. מעניין לציין את תגובת השבועון ה מצרי רוז אל־יוסף להופעת הספר. בבי קורת ספק ספרותית ספק מדינית בה סקר השבועון את פעילות ברנדוט במר חב כתוב :״רצח ברנדוט לא היה אלא תחבולה ציונית, כי ברנדוט היה מכור ליהודים ופעילותו היתד, חד־צדדית.
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 5
משמע: אדם המבקש לעשות עסק, או לייצר מצרך, או סתם לנהל את מפעלו, אינו יכול להשיג את הכסף הדרוש לו. … אם נמצא, אחרי שיקול אחראי, כי התוכניות הן סולידיות והערבויות טובות, היה מקבל את ההלוואה הדרושה לו, תמורת רבית של שלושה או חמשה או שבעה אחוזים. הכסף הוא מצרך, כמו כל מצרך אחר. איש־עסקים בחו״ל קונה את הכסף, כשם שהוא קונה כוח־עבודה או חומר גולמי, תמורת מחיר הוגן (הקרוי ריבית). … אולם הכסף אינו מצרך רגיל. הוא מצרך חיוני. משק בו אין איש־העסקים יבול להשיג די־בסף, אינו יבול לקבל הלוואה הדרושה לו, הריהו דומה לאדם שאינו יבול להשיג אוויר.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 17
זה ניראה לו כקורבן קשה־מנשוא. ״פאטון״ ישראל ה רי םבשטח המצר ב ד רו ם 0־•1 המצרי. ההווי של תלמיד־מישפט בוורשא של הרודן הלאומי יוזף פילסודסקי היה שונה מאד מן ההווי בבית־הספר לקצינים בקאהיר של ימי פארוק. … אך היה לו ״קו אדום״ .בהנחייה לשליחים הישראליים, שנשלחו לשאת־ולתת עם המצרים, הוא נקבע כהני חיית־ברזל שאינה ניתנת לשינוי: ממשלת-ישראל לעולם לא תסכים להקמת ריבונות ״זרה״ — ערבית כלומר— , על הגדה והרצועה. … המישלחת הצבאית הישראלית נשארה זמן רב על אדמת מצריים, מבלי שהציבור המצרי חש בכך. אחרי שנפסקו הדיונים בוועדות חסרות־התכלית, נערכו סיבובים של שיחות עקיפות, מסעי־דילוגים של
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 70
לעומת זאת הפך נשכח של תקופה הדומה בצורה חותכת דווקא צה״ל, הזקוק לנזינוח מדוייק וקפדני למאבק הנוכחי של ישראל. … בעצם, לא היד, שום צורך בהדור מרא שיתו. למפא״י היו גם קודם לכן די ביטאונים שאיש לא קראם. … ״ אולם התשובה נאמרה בפי ידיד :״לו היית תולה באנגליה שלט ששופט יהודי דן אותך, לא היו אומ רים עליך שאתה אנטי-שמין״ שופט השלום בנימין כספי, שהיה צריך לדון על הבעיה הדדלאומית, ניצל מצרה זו.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 70
מאדמת חוליקאת פרץ סילון שחור, סמיך ומסריח, וקולו הגבוה והאופייני של שר־הפיתוח, דוב יוסף, בישר למאות האלפים : נפט נמצא בישראל. בידי הלגיון הערבי. המצרים, אויביו של עבדאללה, ידיד האנגלים, התנגדו וטענו כי פלסטין חייבת להישאר מדינה ערבית עצמ אית, אפילו אם חלקים גדולים ממנה נכבשו — זמנית, כפי שקיוו — על-ידי ישראל. … יתר חמש המדינות הערביות, חברות הליגה הערבית, תמכו בעמדה המצרית והכירו הכרה דה־יורה בממשלה החדשה. … ממשלת אחמד חילאמי קמה ל- תחיה במחצית השניה של .1949 היא הוקמה על-ידי המצרים כצעד הפגנתי נגד כוונותיו של המלך עבדאללה ל ספח את חלקי ארץ- ישראל שלא נכבשו על־ידי צר,״ל והיו מוח זקים, עם תום הקרבות, ¥1¥11 ״העולם הזה״ 5(37 * היהודים החשובים ביו תו בעול ם העם במרחב את ד,מיטבה והמיסדרון הצר, ביקשו עזרה כספית או המלצת ממשלתם בפני השיל- טונות המצריים, עד שבעלי המועדון, בו שכנה הממשלה, דרשו מן הממשלה הגולה לפנות את המועדון.
גליון 1828 (13 בספטמבר 1972), עמוד 7
אדרבה, אני רואה בדו־קיום זה דבר יפה.״ זיכרונות על המשא־ומתן להסכם שביתת־הנשק ש התנהל עם המצרים ב־1949 באי רודוס, העלה השבוע מי שהיה אז מנכ״ל מישרז״החוץ ואחד מחברי המישלחת הישראלית ואלטר איתן. … חזור בך מדבריך!״ אחרי התקרית הבי נו המצרים את הגיחוך שבמצב ואז הוחל במגע ישיר. היחסים בין חברי המישלהות השתפרו ובערב האחרון לדיו נים הוחלט לערוך מסיבה משו תפת. את הכיבוד אירגנו המצרים ששלחו מטוס מייחד לקאהיר כדי להביא מכל טוב. 9לא תמיד גורם הכסף אושר.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 12
(המשך מעמוד )8 הסיבסוך הישראלי־ערבי חדל מלהיות מלחמה פרטית של כמה מדינות קטנות, הפך חלק מן המערכה הגלובאלית של מעצמות־העל. עם הופעת הצבא הסובייטי במצר־לם, השתנה מאזן־ הכוחות הבינלאומי. … נשיא מצריים קיבל רשמית את החלטת מועצודהבטחון כבר שנתיים וחצי לפני כן. … לאחר מכן הזמין אליו את אריק רולו, העיתונאי היהודי־מצרי של לה־מונד, העניק לו ראיון בעל משמעות מהפכנית, בו הביע לא רק רצון להגיע לשלום עם ישראל, אלא אף הזכיר אפשרות השאלה לא היתד.
גליון 1899 (23 בינואר 1974), עמוד 10
הוא הסתפק בגינוי דבריו של דיין בטלוויזיה, שהמצרים רוצים בשלום. אריק אמר לחייליו לא רק שהם השיגו את הניצחון לבדם, כפי שמשתמע מן הנוסח, אלא גם שמישהו ניסה להכשיל אותם במתכוון במילחמתם למען המדי נה, וכי אנשי הפיקוד הצבאי איבדו את העשתונות והשליטה. … הדמוקרטיה הישראלית נראתה מבו ססת, הצבא היה רחוק מהפוליטיקה, איש לא ר,ישווה את ישראל למצרים ולסוריה. אפילו כשדפקו האלופים על שולחנו של לוי אשכול, ערב׳מילחמת־ששת־ד,ימים, והכ ריחו אותו להתגבר על היסוסיו, היה זה רחוק מ״פוטש״. … ** וד בעיצומה של המילחמה הזהיר 2אריק שרון את ראשי המדינה שהם יצטרכו לחבוש קסדות, כאשר יתפנה מ- מילחמתו במצרים ויפתח במילחמה נגד הצמרת. השבוע הגשים את הבטחתו.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 2
.״ אבנרי פיתח רעיון זה בהרחבה: אני מציע לח שוב על גי שת־ שלום תלת־צדדית על פי הקווים הבאים: • הוצאת הכוחות הסוכייטייט המיכצעיים ממצרים, הגבלת מ שלוחי הנשק לארצות המרחב. ת.ד 2234 .ר מת־גן מכתבים ייענו ס שלום ישראלי-מצרי רשמי, ירובעל ״אין זכויית״י׳צדיפ על רעיונות אימרה זו ידועה לנו תרגום בכתב הוא לוו ו ק מקצוע הוא גם כלי עזר אותו תוכל לרכוש! … פ תרון בכיוון זה מקל על כל הצדדים ל מכלל ה לתורגמנות בדבר פרטים נא לפנות למשרד המכללה, רחוב שפינוזה ,4תל-אביב, בימים א׳—ה׳ בשעות 4—6 ,8.30—12.30 .העולם הז ה ״, שבועון החרשות הישראלי • המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134 תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית״דם ום משה שהם בע״ם, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם • העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״נב הגיע להסדר, מבחינה מדינית ו מב חינה נפ שית כאחת. מצרים תוכל ל טעון כי ה שיגה ניצ חון מדיני גדול, שיחררה את ה אד מות ה ערביות הכבו שו ת, פתרה את בעיי ת האחים הפלסטיניים, שמה, קץ לטרגדיה של הפליטים.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 18
במדינה (המשך מעמוד )15 אין ד.יא נראית כשינוי־קו שממשלת מצרים החליטה עליה בפובד־ראש. דוברים ערבים אף רמזו כי היתד, זאת תגובה ספונטאנית על ראיון עם יצחק רבין שפורסם בעיתון בריטי, שסיגנונו השחצני והמתנשא פגע ברגשות הערבים. … המחיר הנקוב: החזרת אבו־רודס ו־מיצרי המיתלה והג׳ידי. זוהי הצעה כפולה: !• למצרים ׳מבטיחים האמריקאים החזרת־שטחים רבת־ממדים זו, שתחזיר לה את הנפט ואת השליטה במבואות סיני, בתנאי שלא תתקשר מהדש לברית־המוע- צות, בשעת ביקורו של ליאוניד ברז׳נייב בקאהיר בחודש הבא. … אותה שעה משמיעים האמריקאים איומים מרוכזים בשני הכיוונים: !• למצרים: אם לא יושג הסכם לפי דרישת האמריקאים, עלול צה״ל לפתוח במילחמה באביב הקרוב, בעזרת הסיוע האמריקאי המאסיבי. !
