חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 23,826 עד 23,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 16
המפקד נפגע בראשית הפעולה, רבים מהלוחמים נפגעו באש העזה. מכונית־רמקול, שהיתה צרי כה לקרוא לתושבים לברוח, נתקעה באש, והאזהרה לא נשמעה בכפר. … ק רי א ה: מה שקרה בנהריה לא היה איום ונורא ן אורי אכגהי ז יש להעלות על נס את חמשת השרים, שהיה להם האומץ לעמוד אתמול מול הכפיה הזאת של ראש־הממשלה. מנחם בגין 5לא צריך שום אומץ. זו דמוקרטיה. שום אומץ לא צריך.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 32
בשנת 2000 תעלה האובלוסיה היהודית בארץ ישראל על ארבעה מיליון. לעומת זאת, אין צורך בניחושים לגבי גידול האוכלו־סיד. הערבית. … אחרי ככלות הכל, הארץ ״אינה שייכת להם״ ,ולמה שלא יגורו באבו־ד׳בי או ׳בכוויית? הצרה של אריק היא שהוא החטיא את המאה שלו.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 31
המדינה האשימה את ״העולם הזה״ בעבירה על החוק -ואז נתברר: החהוווזה !17113 נדנוד (חוה 0חסרו עד כה צרות, בעיות וביז־ו ו יונות לרשות־השידור, ניחתה עליה השבוע צרה צרורה נוספת. … קבע השופט מגורי־כהן :״אני מסכים עם טענות הסניגור, שאם רצה המחוקק שהדיונים בבית־הדין של רשות־השידור יהיה מוגנים בפני פירסום וכי המפרסם ייענש, צריך היה לעשות זאת באחת משתי הדרכים: לומר זאת בחיקוק עצמאי או להסמיך במפורש את הממשלה ליצור בית- דין לרשות־השידור...
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 4
ביקורת לגיטימית על אורח חייהם של מנהיגים, שהיא אחת מאבני־היסוד של העיתונות ב עולם החופשי, הופכת — כאשר היא מוש מעת בישראל — לחטטנות קטנונית וצרת־עין. לפעמים מתקבל הרושם כי מה שחסר לעם הזה הוא רק בית־מלוכה עם חצר־מלכות וכל גינוני ההדר והפאר הכרוכים בכך. … עליזה כנין דכושת הפרווה באוסלו האס הפרווה הושאלה? כך, טיפלנו בידיעה בצורה העתונאית ה־שיגרתית. כתבת העולם הזה יצאה לחנותו של ברייטלר. … אולם היא ביקשה לרכוש פרווה ״כמו זו שקנתה עליזה בגין.״ ברייטלר שש על הלקוחה שהזדמנה לו, סיפר באוזניה ביוזמתו על כל הפרשה מבלי שיהיה צורך אפילו ל שדל אותו להוסיף פרטים. הוא שינה רק פרט אחד מהסיפור המקורי שהגיע אל העולם הזה: מחיר הפרווה של עליזה בגין היה לטענתו 7000 דולאר בילבד ולא 30 אלף דולאר כפי שסיפר תחילה.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 27
השבוע מפרסם ״העולם הזה״ את תגובתו של דן אלמגור, שמילא כפרשה זו תפקיד מרכזי. אלון! גזית הנכבד, לכאורה, הייתי צריך להיות עכשיו מרוצה. לפני ימים אחדים זכיתי בכבוד, שרק סופרים עבריים מעטים זכו בו בחייהם : שר־הביטחון קרא בכנסת דברים שכתבתי, ועתה הם מונצחים בדיברי הכנסת לדורות. … אולם במשך השבועיים האחרונים התבררו לי, במפתיע, כמה עובדות חדשות, שאותן לא ידעתי בשעה שכתבתי אליו את מיכתבי ה״קיסרי״ .מרבית העובדות- הללו נתגלו לי דווקא מפיך — מן הרשימה שפירסמת בחתימתך, או מרשימות שפורסמו בעיתונות בהשראתך. וצר לי לציין, ששימחתי — אותה שימחה המונצחת בדברי הכנסת — נעכרה באחרונה לא במעט. … קשה לומר ששיפרתי באחרונה את סיכוייה להגיע לחייל זה. ואץ צורך להסביר גם מדוע, בכל פעם שארד מעתה מן המטוס בלוד, יהיה עלי לעבור ב״מסלול האדום״, גם אם אגיע ארצה ללא כל מיטען, ובכיסי רק ממחטה משומשת.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 36
ועל השואה הגדולה, למשל, לא הגיב מעולם בצורה קולנית כל הרוך והענוג בו מוצנעים, עמוק, עמוק לפני ולפנים.״ כך כתב הסופר גרשון שום־ מן, על פרופ׳ יוסף אשרמן בסיפורו ״ה כירורג הגדול״. … טי נתן את ההוראה ד באחרונה הוחלט, כי יש צורך בשם רישמי, כולל, לבית״החולים.־ בשם יוסף אשרמן לא די היה, כנראה, למביני הדבר והוחלט לקרוא למקום על שם יוסף סרלין. … הסתבר כי ההוראה יצאה ממישרד האוצר, אשר בראשו עומד איש הליברלים השר שימחה ארליך. החליט השר, כי יש צורך חיוני לקבוע ולהזכיר את שמו של שר־הבריאות לשעבר ( )1953—1949 איש הציונים־הכלליים, יוסף סרלין.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 57
תקופת זמן זו, הספיקה לסוקרנית, להקהות מסקי- רתח, כמה מעקיצותיו של פרופ׳ לקויר, לגבי דמותו של ראש־הממשלה, כפי שהיא משתקפת בכמה מהספרים שאותם סקר 9 9ביום־עיון פתוח שנערך באוניברסיטת תל־אביב, אמר מדען־הסיפרות ד״ר איתמר אבן־זוהר :״מדען הסיפרות אינו צריך לאהוב סיפרות, כפי שקרימינולוג אינו חייב לאהוב פשיעה י• מגעי־גישוש נערכו בחודש שעבר בין אגודת הסופרים והמלחינים במצריים לבין אגודת קומפוזיטורים ומל חינים בישראל (אקו״ם) ,פרטים על כך מסר יועצה המישפטי של האגודה המצרית, מחמוד מטפי בראיון לשבועון רוז אל יוסוף י• מעבר לאופקי האתיקה, עבר מבקר־השירה של ידיעות אחרונות אלכם זהבי כשפירסם רשימה אוהדת וחסרת תקדים לסיפרו של אוריאל אופלן תנו להם ספרים.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 31
הוגו שוורץ ידוע כפליים ,־ אבל הוא עלול לעלות למדינה ביוקר ף* יום שכת לפני שבועיים המריא ״ י מטוסו הפרטי של הוגו שוורץ מתל־אביב לדימונה, ובו הוגו וחבר־הכנסת רב־ההשפעה, חיים קופמן מסיעת הליכוד. עימם היה צריך להמריא גם חבר ועדת־הכספים של הכנסת, עדי אמוראי. … רק לפני כמה ימים, בדיון בהנהלת הבנק לפיתוח התעשיה, שכלכלניו מתנגדים נמרצות להזרמה כספית נוספת ל־מיפעל של שוורץ, קרא חבר־ההנהלה, ומי שהיה מנכ״ל מישרד התעשיה, ד״ר משה מנדלבאום, כי צריך למנות כונס־נכסים למיפעל. בעיקבות הסירוב הטוטאלי של הבנק לפיתוח התעשייה ומנכ״לו, יהודה גיל, לממן את המיפעל, מפעיל שוורץ לחצים על בנק הפועלים, באמצעות חיים בר-לב ועדי אמוראי. … מסכום זה הם שילמו מיליון דולר תמורת ידע לשתיהחברות האמריקאיות. מס־ההכנסה סבור כי היה צריך להעביר מיליון דולר אלה ארצה, ואנשיו רוצים מאוד לדעת מי הם, סוף־סוף, בעלי החברות הזרות, הנהנות ממיליונים רבים גם מן החברה בישראל.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 13
והוא עשה את הבל, בדי לסלק ממאמצי־השלום את כרית־המוע־צות. קיסינג׳ר הפרופסור היה צריך לדעת, כי אין כל ערך לשלום, אם עם שלם — המפוזר ברחבי המרחב, ושיש לו כוח־וטו אדיר בעולם הערבי — יראה בשלום סכנה לעצם קיומו. והוא בוודאי היה צריך לדעת, כי המצי אות החדשה לא תחזיק מעמד, אם מעצ- מת־על חשובה כמו ברית־המועצות תה יה מעוניינת לפוצץ אותה בכל מחיר. … אם יפרו ש יעקוב יעבץ מכהונתו, ית פנה מושבו של הסנאטור הרפובליקאי של ניו־יורק. מי שחושק בכסא זה, צריך מאד־מאד למצוא חן בעיני הקהילה היהו דית הגדולה ביותר בעולם.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 21
ראינו בכך קנוניה מיפלגתית בזוייה להגברת הכפייה הדתית במדינה ולפגיעה בזכויות־האדם, והחלטנו להביע את דעתנו זו בצורה הדרמאתית ביותר. סיעת העולם הזה—כוח חדש, שמנתה אז שני חברים, הגישה הצעה להביע אי־אמון לממשלה. הוטל עלי להעלות את ההצעה ולנמקה, ואילו שלום כהן, אז החבר השני של הסיעה, היה צריך לדבר במהלך הדיון. שאלה אם הג׳סטה הדרמאתית היא במקומה בכנסת י § צריכה להידון מבחינות שונות. … לא, בכנסת התשיעית בהחלט לא כדאי לנפנף באזיקים : ך ץי אקט הסמלי צריו להיבחן גם לאור הנסיבות ה י י מסויימות של המיקרה.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 21
צה״ל אינו מאפשר לבני ישיבה זו להתגייס בצורה מאורגנת, משום שהישיבה אינה כלולה במיסגרת ישיבות־ההסדר. חלק מבני הישיבה מתגייס לצה״ל בצורה עצמאית, אולם מרבית בני־ד,ישיבה אינם משרתים כלל בצבא. … ישיבות־ההסדר הפכו זה מכבר חלק מן הנוף -של צה״ל. בני ישיבות אלה מתגייסים לצבא בצורה מאורגנת, על־פי הסכם שנעשה לפני כ־ 15 שנה בין צה״ל והחוגים הדתיים.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 37
השנה היא תחלק, קרוב לוודאי 15 במזומן ועוד ־ 207 מניות־הטבה. אין ספק ששערה צריך להיות גבוה יותר מאשר השער שבו היא נסחרת, והרוכש אותה כיום ייהנה גם מעליית השער וגם מדיבידנד והטבה של לפחות /,״ 30 תוך ארבעה חודשים. … היצרנים אינם יכולים להעלות את המחירים בצורה חופשית, בגלל התחרות של שאר ארצות השוק המשותף, שבלגיה חברה בו. לכן באות הוצאות השכר על חשבון הרווחים או הייעול, ואינן מועברות אוטומטית למחיר המוצר על חשבון הצרכן. בישראל אין הצמדה של השכר להתייקרויות, והיצר נים חופשים בהעלאת המחירים, כיוון שישראל היא חממה המוגנת בחומות- מכס ואיסורי״יבוא• לרו דו סוחזרה 3־ 2 2 5 0ל,,, חברת ״כנף־ארקיע״ תפתח בימים הקרובים קו קבוע לאי רודוס.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 41
המוצגים של הלא־אטנים עמדו בכבוד מול סוצגיוו של האמן המקורי. ז׳אק קרל- מן אינו צריך להצטער: על כך שהסכים להציג את מוצגי הזוכים בתערוכתו־׳שלו. ״ אין ספק כי ! … הן זינקו במהירות בעיקבות מכונית הפולקסוואגן, כשהן מנסות לחסום את דרכה בצורה מסוכנת. ״היינו משוכנעים שאלה שיכורים ש מנסים לעצור אותנו כדי להציק, או להת עסק עם הנשים,״ סיפר מאיר מצהרי, אחד מנוסעי המכונית, נשוי ואב לילד. … וזאת, כאשר הממשלה מסבסדת בל קילוגרם עוף קפוא בשבע לירות, מתון מחירו לצרכן שהוא כ״ 11 לירות. במצב זח ניתן לצפות כי מועצת הלול רק תשמח לייצא עודפי עופות כאלה במחיר סביר.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 24
סרג׳ו מנדס ולהקת ברזיל — 77 היכרות לחתימה. היה צורך להגיש את ההצעה נעימה עם להקתו החדשה של מנדס. … עלול להביא את הערבים לנקיטת עמדה דיעות, בעל־ספרים. צורך להגביר את הסבך. ש מעוניינים היו הכל להצעה. … על כל פנים, הוחלט ליט של נעימות בעיבוד ג׳אז על גבול השיב סולוכייצ׳יק לשאלותיו של כים לפעול בשכל ובבינה, ובמקום שצריך הפופ, עם נגינתו המלטפת של אורבי גרין במאוחר להצטרף ליוזמה — וכשהדבר הירושלמי כנושא זה : — גם להתפשר.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 26
אישים ערביים אחרים (בפגישה) הם מר מוחמד מהדי ומר מוחמד סיד־אחמד, עורן העיתון המצרי ״אל־אהרם״. הנציגים הציוניים המשתתפים בפגישה זו הם הגנרל מתתיהו פלד ומר אורי אבנרי, חברי״כנסת לשעבר. … מאז קיץ , 1976 נערכו פגישות רבות של מישלחות מטעם אש״ף והמועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, בצורה רשמית אך חשאית. אולם זוהי הפטם הראשונה שפגישה כזאת נערכת כפומכי, כנוכחות אישים.בינלאומיים וטוכי העיתונות הכריטית, לשם דיון גלוי על בעיות השלום והיחסיס כין ישראל ואש״ף. … הם המשיכו כוויכוח זה גם כאשר נס תיימו הישיכות, כחדר־האוכל, כהררים פרטיים, כמיסדרונות, במעליות. כדי כך שסעיד חמאמי היה צריך להזכיר לכולם :״אנחנו חושבים שה ישראלים כאן הם אנשים נחמדים, והיש- ראלום כאן חושבים שאנחנו אנשים נחמ דים.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 41
על מנית להגדיל את כמות הדגים ואת אפשרויות הניצול של חקלאות ימית, שוקדת ׳קבוצת מחקר בראשותו של אלוף (מיל ).יוחאי בן־נון על יצור ידע שיאפ שר גידול של ״פירות ים,״ כגץ דגים, ועוד כל מיני שחקנים תוצרת הארץ. … אל תסתכלו עליו ככה, איך שהוא נראה, כזה גדול ומפחיד. יש לו נשמה של ציפור, אם חבר צריך טובה, וופקה הוא הכתובת, ולא משנה מתי, אפילו באמצע הלילה. … אחרי ארבע שנות מחקר הצליחו לסגור את מעגל החיים של הדג ׳ולייצר אותו בצורה מלאכותיות תוך מעקב אחרי שלבי גידו לו מרגע שיצא למי העולם ועד גידולו לגודל של מנת אכילה (במישקל שבין 300ל 400-גרם).
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 55
היא מספרת שלא מספיק להי וולד בת של מיליונר. צריך גם מזל ב חיים. ועכשיו יש לדונה סוף־סוף מזל, בתור דונה צ׳אריס. … וגם יתמיד אמר שאם פעם יתחתן ״היה רק עם דיילת. הצרה היתה שהבחירה היתד, קשה, ואז הופיעה דבי וכבישה את אב־ מימש בסערה.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 40
אנשים מתבשלים כל ימיהם איש במיץ של רעהו, ובסופו השוד ליטוגרפיה של רוי ליכטנשטיין של דבר לומדים את הטכניקה של חייה ותן לחיות, ומש קיעים בכך כמות עצומה של זמן ואנרגיה — כמו בפרנסה ובדאגות פרנסה בחוץ. במשך הזמן גם קו האפק שלהם מקבל צורה של גדר המשק, והנטייה להסתגר גוברת והולכת. … אבל צריבה מספיקה כדי לדעת עם מי יש לי עסק. אני עושה את זה משום שאני סבור שצריך להוריד את הליכוד. סיבות? מי שאיננו מבין בעצמו — אין טעם להסביר לו. … השיב קובנר, בין השאר :״אלוהי ישראל הוא חמור־סבר, ואם אורי זוחר יצליח להעלות חיוך על שפתיו של הקדוש־ברוד־הוא — אברך אותו. בתחום זה בכללו צריך להיזהר מפני מיסיונריות, שכה זרה היא לרוח היהדות ההיסטורית״ • ב־ 1974 ייסד הרוסי-הרוסי הגולה אלכסנדר סולז׳ניצ׳ין קרן־סיוע לעמיתיו הנתונים במצוקה בתוככי ברית־המועצות.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 9
כיצד ייתכן שבמקום שבו מדובר על תהליך של יצירה; של בריאת יצור חדש, של לידה — אחת היצירות בטבע שהאדם שותף לה — בד-בבד תופענה תופעות כמו ״קרינה״ ו״עיקור״ ,אשר מסמלות בעיני את הכיעור והמוות, האפילה והפחד ן האדם מעקר פריביליגיה שניתנה לו על״ידי הטבע, והטבע לא יעבור על כך בשתיקה. … בחברה אוטופית, שהיתה מורכבת מהרבה תאים מישפחתיים מאושרים, לא היו בוחרים במנהיג על-פי הצלחתו והתקדמותו בשדה הפוליטי — הצלחה שלא תמיד באה ביושר — אלא היו בוחרים באיש הכישרוני, ומעל לכל באיש שהתעלה לדרגה כזו, שבכוחו להעניק תושבים־אורחים המספקים כוח-עבודה ושוק. צרתם היא שעליהם להמשיך בשותפות־האינטרסים עם המערב ו־ארה״ב, שבה עדיין תלוי ייצור הנשק וייצוא הנשק הישראלי, ושללא תמיכתה הכלכלית והמדינית בישראל אין לנו תקומה. … אז מכיוון שבעצם אני אוהבת שירה אבל לא תמיד יוצא לי, בא לי לגמור את המאמר (או אין שתרצו לקרוא לזה בצורה קצת מליצית, ולהזכיר לכם את האיש ההוא מ״הטירה״ של קאפקא, ולומר לכם ש- לדעתי טוב יותר לחפש את האמת שלו, את ״שביקשה נפשן״ עד סוף ימין, אן לא לעשות שקר בנפשן ולהיצמד בכוח ובחרי-אף לדבר שאינו הולם אותן, או להיכנס לנעליים הגדולות מכפי מידתן ולשכנע את עצמן כי הן טובות והולמות אותן.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 38
אם הולכים בדרך נועזת ומאמינים באמת שהמטרה חשובה — צריך גם להעז, וללכת עד הסוף. סזף הדרך בטלוויזיה יש משהו מפחיד בחיים שנאדה של עמום אטינגר. … כן קיימת התנגדות מצד הטלוויזיה, הטוענת כי סקירת מישדרי הרדיו גם היא רעה חולה שיש בדעתם לבטלה, ומשום כך אין כל צורך להוסיף עליה צרה חדשה. תחרות חדשה־ ט שרטסו רעיון חדש לפירסום תוכניות־רדיו יבוצע בקרוב, באמצעות גופיות מודפסות.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 8
צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן אפילו לסבול לשם כך, אך אינן יודע ללכת עד הסוף, מתי שצריך. בידך תיפול השבוע הזדמנות להתגבר על חולשתך ; אס תחמיץ אותה הפעם, מי יודע מתי שוב יעלה בידך לעלות על דרך המלך. … בת קשת: אל תהססי להת פטר, אם הבום עושה לך צרות במישור האי שי. זה לא כרוך בוזו־זה־העבודה. … דע לשמור על -מה שכבר יש ן שו1 יהיה עליך לרסן יצר מסויים על מנת להגיב כראוי על מילים או מעשים של אחרים.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 51
יכולת־כתיבה שווה כקליפת־השום. מה שחשוב זה ללכת ולהתבלט בצורה כלשהי. מדבר כזה לא תצא לכם סיפרות בשום אופן. … סוף כל סוף אפשר לפתוח דף חדש אם אנחנו רוצים להתקיים כעם. אבל בלי שפה לא תהיו קיימים כעם. צריך ללמוד את השפה, לדעת את השפה, ואז תהיה סיפרות עיברית — ויהיה תיאטרון שניתן לשמוע אותו, תהיה שירה שכדאי לכתוב — זו הדרך היחידה. … מאה אלף אלה יקראו אנגלית, ולא ייהנו בכלל מסיפרות עיברית. מה איכפת לי? צריך לחנך דור חדש שכן ירצה לקרוא עיברית, שירצה לקרוא עיברית יפה, שייהנה מקריאה בעיבדית.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 59
אומנם, אנחנו לא חוששים מאלימות, ונפעיל אותה ללא היסוס אם יהיה צורך בכך, אבל אפשר יהיה להסתדר גם עם מקלות או אבנים. … האומנם קיים קשר בין הידיעה, לבין הפעילות האינטנסיבית של המישטרה באוניברסיטה י ניצב־מישנה פרנקל טוען: ״אני לא צריך ויזה מיוחדת כדי לפעול באוניברסיטה. … הם חקרו אותנו זמן רב, והבהירו לנו שלא ירפו מאיתנו אם נעשה צרות.״ בפיו של ניצב־ המנהיג שימחה שפי בן ה־,24 תלמיד החוג ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת חיפה, מודה בעובדה שהוא מארגן קבוצה קיצונית־ימנית באוניברסיטה כדי ״לבלום״ את השפעת הסטודנטים הערבים הלומדים בה.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 60
בנימוקיו כתב השופט כהן :״השופט הנכבד בשום פנים ואופן לא היה צריך להתיר לסניגור להשתחרר מן הייצוג: הנה, השופט הנכבד עצמו, לא התיר לעצמו להשתחרר מן המישפט. ומדוע יתיר לסניגור להשתחרר מן ה ייצוג? צריך היה השופט למנות לו סני גור, משראה את טיב הנאשם העומד לפניו.״ עדותו המבולבלת של הרוכל היא ששיכנעה את השופט כהן לא רק בצורך לבטל את פסק־הדין הקודם, אלא גם בכך שאין הצדקה להחזיר את הדיון אל בית- מישפט השלום.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 19
מר שלמה פרנקל מנמק, ומצהיר כי למילחמה הבאה — הוא לא יוצא. הגברת רות צור מעודדת נשים לנטוש את הכל — את הבעלים, את העבודה ואת הצבא — ובכך מצטרפת לתנועת ה מחאה של השמיניסטיות המסרבות להתגייס לצה״ל. … אין זאת אומרת שכל מי ששייך לדור המייסדים צריך לפנות את מקומו, או שכל מי שנולד אחרי קום המדינה ולא נילחם בכל המילחמות מקומו בשילטון. … כי העובדה שאין עתודה פוליטית בארץ אין מקורה בהיעדר האנשים המתאימים. הכוח קיים. הפוטנציאל — אצור. רק הרצון איננו. והראייה לכן: תנועות המחאה שקמו באחרונה כגון שלום־עכשיו, או תנועות זמניות שקמו בעיקבות אירוע פוליטי-חברתי זה או אחר.
