חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 23,951 עד 23,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 24

הוא יושב עם אנשיו ומחבר רשימה של כל עושי־הצרות וכל מי שלא מצאו חן בעיניהם וכל מי שנדף ממנו ריח של פחדנות — ומעבירם ברוב כבוד לפלוגה הנזקקת. … ומי שאינו רוצה לבוא הנה — תודה, לא צריך. נדע שמי שנמצא כאן, נמצא כאן מפני שהוא רוצה להיות כאן. … היו להם תקופות של שביתת־נשק. הם פלשו למצריים וירדו במיפרץ־אילת לים־סוף. הם התקיימו במידה רבה על תרומות המגבית הנוצרית הבלתי־מאוחדת, ותודות לזרם בלתי־פוסק של עולים (עליה ראשונה, שניה, שלישית וכיד) .לבסוף היתה להם בעייה של עליית הירידה וירידת העליה.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 10

למעשה קיבל ז׳בוטינסקי את העיקרון שטבע יריבו, דויד בן־גוריון, שהכריז :״צריך להילחם נגד הספר הלבן* כאילו אין מילחמת־עולם — ולסייע לבריטים באילו אין ספר לבן.״ במיסגרת מדיניות זו נהרג כעבור זמן דויד רזיאל בשליחות סודית של הביון הבריטי בעיראק, ואנשי אצ״ל בארץ שירתו את הבולשת הבריטית במצוד אחרי קומוניסטים, שהתנגדו אז למילחמה. … לא הרבינו בשיחות אגב טיול סביב הגדרות, כמינהג המקום. לא היה צורך בזה. גם בשיחות הקצרות די היה שנבין זה את דעתו של זה, שכן מיכאל מהיר־תפיסה היה, וגם הבדלי השקפות לאיהתגלעו בינינו. … באותו לילה ישנו השניים בדירת אחיו של אליהו חכים שנשלח, כעבור שנתיים, ביחד עם אליהו בית־צורי, להרוג בקאהיר את הלורד מוץ. שליחיו של יהושע כהן הביאו עימם לחיפה מדי קצין פולני בשביל יצחק שמיר, ומדי נוטר לאליהו גילעדי.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 7

הם הבינו כי זוהי מזימה סורית לחסל אחת ולתמיד את העצמאות הפלסטינית, את עצמאות התנועה הפלסטינית כיום ואת הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית מחר. יצר־הקיום הלאומי שלהם התקומם. אלה הן העובדות: בכל רחבי הפזורה הפלסטינית, לא נשמע אף קול אחד בזכות ה״מורדים״ ונגד ערכאת. … אחרי פינוי ביירות — שהפלסטינים ראו בו הישג צבאי, אחרי 81 ימים של מצור שבו לא הצליח צה׳ל לגבור עליהם — אירע טבח צברה ושאתילא. … • הזומנוח היסטורית בשבועיים האחרונים היתה למדינת-ישראל הזדמנות אדירה לתת יד לפלסטינים בשעתם השחורה ביותר, כאשר ננטשו על-ידי העולם בולו, ולהציע להם סיוע והסדר מדיני. כך עושים היסטוריה. אך לשם כך היה צורך בממשלה אחרת. תחת זאת היתה הממשלה עסוקה באורגיה אווילית של שימחה״לאיד, בעזרת כל כלי־התיקשורת, שתמכו בטימטום זה כפי שתמכו בכל טימטום קודם של ממשלות״ישראל בעניין הפלסטיני.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 48

לא המאבק של האיש כדי להתגבר על עצמו, לא העוני המחפיר של הודו אשר דירבן אותו בדרכו, ולא הצדדים השנויים במחלוקת באישיותו שהפכו אותה למרתקת כל כך, באים לידי ביטוי בסרט הזה. אטנבורו יצר סרט נקי, מצוחצח, מבריק וסטאנדרטי, שאינו נבדל במאומה (לבד מהתקציב אולי) מסרטים אחרים, שנעשו בהזמנה כדי לפאר דמויות הרבה יותר הופעת ^ השנה רוגד מור ב״אוקטום וסי״ בובת־אדם מחזיקה בבובת תמנון ואינו מתחיל אפילו לגלם דמות של ממש, לא של גיבור טראגי ולא של נבל חביב (שתי אפשרויות שהיו סבירות במקרה זה, במידה שווה) .אך נראה כי עיקר תפקירו בסרט זה היה לחשוף את חמודותיו והוא זאת ללא מעצורים. … סרט זה, המטפל באמצע שנות החמישים, ובגורלה של כוכבת קולנוע מימי המילחמה, נארקומנית שהסם צריך להשכיח ממנה את התדרדרות הקאריירה שלה, הוא לכאורה סתם דרמה קולנועית. … סרטיו האחרונים היו מבטים צוננים, סארקסטיים, של חכם המתבונן באנושות הגועשת, ממיגדל השנהב שלו, כשהוא אומר בגלוי כי בגילו אינו צריך לחשוש ממאומה. אץ ספק שאילו היתה בקשתו מתממשת והיה ניתן לו לצאת מן הקבר, פעם בכמה שנים, כדי לרכוש עיתון בקיוסק הקרוב ולשוב עימו אל מנוחת הנצח שלו, יכול היה בוניואל להמשיך ולחייך בסיפוק, כי פני העולם וטבע האדם ממשיכים להיות אבסורדיים כשהיו, מאז ומתמיד.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 26

התפרסם בסקירת מרד הגנרלים הצרפתיים באלג׳יריה של .1958 נחוג יום הולדתו וד 60 של השר (ללא־תיק) מרדכי בן*ם ורת, יליד בגדאד העיראקית, איש הגנה שנשלח מן הארץ לעיראק להשתתף במיבצע עזרא ונחמיה (העלאתם של יהודי עיראק) ,צמחוני ואב לשלוש בנות, שהיה במשך שנים רבות ראש מועצת אור־יהודה והלך בעיקבות דויד בך גוריון לרפ״י ובעיקבות משה דיין לתלם, אחרי שכמעט נבחר לכנסת נחוג יום הולדתו וד 63 של מי שהיה הרב הראשי הספרדי(הראשון לציון) הרב עובדיה יוסך, אב ל־11 (שש בנות וחמישה בנים) ,שעלה מבגדאד בגיל חמש, הוסמר לרבנות בגיל ,20 הספיק לשמש כאב בית־הדין הרבני בקאהיר (שם הסביר לבלשים מצריים, אשר חיפשו נשק בביתו, בהצביעו על כרכי ספרייתו התורנית: .זה הנשק היחיד הנמצא ברשותי! … העברית שלו צחה והוא יודע להתחמק ממלכודות בצורה אלגנטית. נראה לי כי אין דוגמה טובה יותר לשוני שבין השניים, מאשר הצורה שבה ענו על שאלה באשר לשחיתות בשירות בתי־הסוהר. … הוא לא התלונן על בעיות תקציב, להיפר — לדבריו, גדל תקציב השירות בשנתיים האחרונות בצורה - ריאלית ב־ 8אחודם ותקציב הפיתוח ביותר מ״ 40 אחוז, בעוד שמישרדים אחרים נאלצו בתקופה זו לקצץ בתקציבם.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 32

;מיד אמרנו שהתנהגותו המוזרה ׳לבושו יביאו לנו צרות. חוץ מזה היתה לו השפעה גדולה על הרבה פעילים. … החתול במגפיים אומנם הורחק מן הלימודים. אך לא ממישרדי האגודה. ״צריך להבין על מה מדובר,״ אומר טיירו ,״התנהלה רשת מאורגנת של הברחת בחינות שהודפסו באוניברסיטה. … ״כץ לא הסכים לשלם לי את המשכורת האחרונה שהייתי צריך לקבל כסגנו. את הצ׳ק המוכן עבורי, הוא קרע לגזרים.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 67

נ טי ה חז קהלה סתבכו תבת אונו תנר אי ת במפה. רוגז של רגע עלול לגרום לכ ם צרות. שמהן ל א קל י הי ה לה שתחרר עוד ז מן ממושך. … זה עשוי לקדם אתכם, גם אם לא בדרך ה מקובלת ואפילו בצורה מ אוד מוזרה. מבחינה בריאו תי ת מצבכם משתפר זמנית והאנרגיה שוב עולה. נטו ל עסוק יותר בפעילות ספורטיבית, אך אל תפריזו במא 1 20 גינו אר - מצים. בד אי שתעסקו 1$ג: פברו אר בכך בצורה מבוקרת. בשטח הכספי צפוי שיפור. ברגע זה המצב אינו מעודד ביותר, אולם אל תחמיצו הזד מנויו ת בעתיד.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 70

ואם כל מזכיר־מועצה יצליח לסנן אדם אחד או שניים משלו, אז יש להסתדרות מוסד שהיא שולטת בו שילטון מוחלט. אז בשביל מה צריך לעשות בחירות? שמזכיר מועצת הפועלים ימנה את כל האנשים סביבו. … לדעת שופס, הכל מתחיל עם אחריותו של מחזיק תיק הפועל בהסתדרות, נחום פסה, אשר הכריז הכרזות תבוסתניות, שלא צריך כדורגל ושזה דבר מיותר. כמה ימים אחר־כך הוא רץ לגמר גביע המדינה בכדורגל, וכשהפועל ניצחה הוא הרגיש שזה הניצחון שלו. … אולסי פרי, למשל, כבר נחשב לנקלט כמו שצריך ואכן בקרוב יקבל צו־גיוס שיקרא לו לשרת שירות ביטחון, כחובת כל יהודי ישראלי כשר וכשיר.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 5

במיקרה זה הם הסכימו מרצון לבוררות, וכאשר יש הסכמה מרצון — אין צורך בחוק. נשק גאוני. האנאטומיה של שביתה זאת עוד תעסיק את המומחים והפרשנים במשך זמן רב. … גם השביתה הגדולה של עובדי אל על, שבה הסתערו השובתים על מסלולי נמל־התעופה, לא לבשה צורה במרי אזרחי זה התמוטטו מערכות־השילטון המקובלות. … אחרי מחשבה נוספת נרתעו, אך החליטו בכל זאת למחות בצורה כלשהי על כך ששולחים אותם שוב לקרבות לא להם, לארץ לא להם, למילחמה שהיא, לדעתם, מיותרת, ארוכה ותובעת קורבנות־שווא רבים.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 12

הוא משתרל שבכל פעם שיש מסע של ״הרוב הדומם״ לא יישכחו הפרופסורים, ולא מזמן הוא ערך כינוס של פרופסורים למען חביבו, אריאל שרון. לא היה צורך בפרופסור למתמטיקה כדי למנות את הפרופסורים בכינוס הפרופסורים של שיף. … והיתה פעולה מאורגנת, עם בוחות גדולים באלה של מישטרה ושל צבא. אז ראש העירייה צריך היד! לדעת מול יקרה. הולך כוח אדיר בזוז, צבא, מישטרה ובידימים, ועומד הבחור התימני ההוא וצועק גוועלד! … אז ראש העירייה, שהוא ראש עידייול כל־בך הרבה שנים, צריך לדעת שדבר בזה יקרה. יש אחריות. צ׳יץ׳ אשם ברצול של הבחור הזה, לא המישטרה.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 75

הנדון שידור (המשך מעמוד ) 13 ואיש לא יזיל על כך דימעה — מלבד משלם־המיסים האמריקאי, כמובן. ואולי לא יהיה כסף, ויהיה צורך לסלק את המתנחלים כלי כל פיצוי. גם על בך לא נתעצם. … אם לא יתרחשו דברים כאלה, ודעת־הקהל בישראל לא ת שתכנע שיש לעשות שלום — הרי לא יהיה גם צורך כנסיגה, והשאלה כלל לא תת עורר — לא לגבי 50 אלף, ולא לגבי 300 אלף. … הראשון: הפצתו של מיסמך לכתבים כלכליים, האוסר עליהם לנצל מידע כלכלי בכל צורה שהיא לעשיית רווחים ולקידום אינטרסים כלכליים אישיים.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 24

הן קיימות כדי לסמל שליטה, שליטה על הנוף ושליטה על בני־ארם. הן באות כדי לספק צורך נפשי עמוק לשלוט, לחלוש, להוכיח שאנחנו גיבורים וחזקים, לעומת הג׳וקים המסוממים בעיר ה״תחתית״ ,החיות הדו־רגליות הרובצות שם למטה. … ״ מי שצועק כך, אינו בוטח בעצמו. מי שבוטח בעצמו באמת, אינו צריך לצעוק. זוהי הצעקה של תסביך־הנחיתות, של הגטו המתנפח. … לכן מוטב לומר לכם דברנו בפירוש: אצלנו כאן אין צורך כלל בכל אותו קישקוש. אין בנו שום דבר נשגב, גם לא גבורה בגרוש — רובצים אנחנו כאן פשוט מפני שזה דרוש.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 46

בקיצור, כל דבר שקורה — אני בפנים באופן או טומטי. אני צריך את כל הבעיות המיותרות האלה? אני אסע מכאן לרומא׳ ואחיה שם בשקט. … יחזקאל אסלן הסביר, כי עקרונית אץ לו דבר נגד המישטרה, ואפילו יש שם אנשים הגונים לפעמים, אך יש כמה הפועלים בצורה ברו טאלית ולא הגיונית, כמו איש המדור המרכזי איתן צ׳חנובר — איתו נתקל יחזקאל כמה פעמים. … לפעמים אני נוסע עם מישהו מכובד, שלא שמע את סיפורי- הפשע שמדביקים לי — ואז המדור מתנפל. הם מתנהגים בצורה פר אית ועושים בושות. הם מחפשים אותי, וכל אחד שמזכיר את השם י חז קאל אסלן גדל בשכונת התיקווה.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 13

לא אחת הצי עו לי טור קבוע בעיתון, אך אם הייתי צריך לכתוב כל שבוע בשביל משבורת, או לפי, דד־ליין״ הייתי משתגע … אך עד שנולדו דדי ועימנואלה, נהניתי מהחיים בצורה מלאה והייתי אדם מבוגר. עכשיו אני קצת פחות. … אלא שיש איזו נטייה אצל האנשים לחשוב שאדם, אם הוא כותב רומן, לא צריך שיכתוב שירים ולהיפך. אני לא מסכים עם זה.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 38

המרד של בן־גוריון בא על רקע דרישתו למנות ״ועדת חקירה מישפטית״ לבירור האחריות לעסק־הביש של פרשת־לבון (ההוראה שניתנה לרשת־ריגול ישראלית במצריים לבצע פיגועים חבלניים ).לדרישה זו חסר כל בסים מישפסי. … כי לכנסת, הגשתי הסתייגות כאשר הובאההצעת־החוק לסעיף , 1וזו לשונה :״ראו הכגסת, הממשלה או בית- המישפט העליון, בהרכב מיוחד של חמישה שופטים, ולאחר שהוגשה לבית־המישפט עתירה מתאימה, שיש צורך לברר עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית, רשאי כל אחד מן הגופים הנ״ל (להלן — הגוף הממנה) להחליט על הקמת ועדת־חקירה שתחקור בענייו ותמסור לגוף הממנה דין־וחשבון על תוצאות החקירה.״ בדיון שנערך ב־ 30 בדצמבר 1968 נימקתי את ההס תייגות הזאת בכך :״כאשר מסכימים כי ההחלטה (על מינוי ועדה) נתונה בידי הממשלה, הרי למעשה מרוקנים את החוק הזה מעיקר התוכן שהיינו רוצים לראות בו. … אה, זה סיפור. לפני כמה ימים רציתי לנסוע למצריים, וביקשתי לסדר לי רשיון־נהיגה בינלאומי.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 9

הטרגדיה של רצח .יל גרינצווייג, והפגנות הזעם והאבל שנערכו בעיק־תיו, הסיחו את הדעת מעובדות אלה. עכשיו יש צורך להתמודד עימן. שאלה הראשונה היא: איך זה יכול היה * לקרות? … תמימים חשבו כי השקט אינו אלא השקט־שלפני- הסערה, ושמאחורי הקלעים עושים מנהיגי המערך ימים כלילות כדי להכין את היום הגדול, שבו תתפרק הקואליציה של בגין, ותקום הקואליציה של פרס. צרת תוצאה אחרת. הצווחות של השוק, שאורגנו על־ידי חסידיו של שרון, ושהגיעו לשיאן כקול־הנפץ של הרימון, היו נבלעות ברעם המחאה של יישראל השפוייה, ההגונה והדמוקרטית … ״ לא היתד, שום סיבה אמיתית לשקט הזה. איש לא קבע שהוויכוח הציבורי בארץ צריך להיפסק, בשעה שוועדת־חקירה יושבת על המדוכה ובודקת קטע אחד בילבד של ההרפתקה הפושעת בלבנון.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 6

היא היתד, משרתת שלו. נתן לה כסף רק למה שהוא היה צריך. היא היתה נורא מוזנחת. הוא לא נתן לה לחיות. … ומה הן יכולות לעשות לו? כלום. לאף־אחד לא סיפרה את הצרות שלה. שמרה הכל אצלה בפנים. היתה אשה מאה אחוז — עקרת- בית ורעייה למופת. … הצהיר כהן, בן השאר . • על מתיתיהו פלד :״האיש הזה מסתובב בעולם בבתי־מלון מפוארים, נהנה מפנסיה יוצאת־מן־הכלל ממישרד־הביטחון, אוכל במקומות המפוארים ביותר בעולם, בעת שאני אכלתי מנות־קרב בלבנון.״ על עצמו :״נלחמתי כשהיה צורך להילחם על הצלתה של מדי- עסקן כהן (כלבנון) רק להצלת המדינה נודישראל.״ הוא לא הוציא מכלל זד, את מילחמת־הלבנון. • על עופאת :״היד( ,על אבני רי) להעמידו על אחריותו הוא למילחמד, הזאת.״ • על הפגישה של פלד, יעקב ארנון ואורי אבנרי עם ראשי אש ״ף :״הם נפגשו עם אש״ף כאנשים מתרפסים ומתבטלים.״ • על פגישת אבנרי עם ערפאח בביירות :״מה שהוא עשה שם זד, התלקקות מלמעלה עד למטה, התחנפות, התבטלות עצמית, הייתי אומר — כימעם שיתוף־פעולה.״ המילים האחרונות הדליקו את זעמה של הסופרת יעל לוטן : ״אתה מתיר את דמו של אבנרי !
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 36

מדוע התגגדת לחוק־הגודן? משום שאין בו צורך. הגולן בידינו, ואנו לא זקוקים לחוק כדי להשאירו בידינו. … כשפתחנו את ההסכם גילינו לתדהמתנו שמתוך שני עמודי-תביעות נכללו ארבע תביעות בלבד, וגם הן בצורה מטושטשת. האגודה הצליחה להכניס 4־ 5תביעות בנות־יישום. קחי למשל את סעיף ,45 הנוגע לבתי־הקברות. סעיף זה קובע, שאם יש צורך ליישם את • דעתך מנוגדת לחלוטין לדעתו של ראש־הממשלה. !
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 41

איכשהו לא מצא הדבר חן בעיני .״הצבא צריך ללחום, לא לכתוב,״ אמר הדוכס של ולינגטון. … אך כאשר הוא משמיע ״אני מאמין״ שכזה, אין תירוץ. צר לי להגיד דברים כאלה על האדם העומד בראש ציה״ל. … מבעלי־אחהות שחיו וחגגו בביירות ובמונטה־קארלו, והיה צורך במישטרה הבריטית כדי לגרש מן האדמה הקנויה את בעליה הטיבעיים — הפלאחים שעיבדו אותה בזיעת־אפיהם, ושהקימו עליה את מישפחותיהם.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 58

בין הניצבים מביאה אלון ״יהודים, גצרתים״ בעוד ששדה :״יהודים, ;וצרים״ .בושמת אלון שוכחת לציין כי העלילה מתרחשת בארמונו של הוי־דוס־אנטיפם, השוכן מזרחית לים- המלח. … דומה היא לצילו של ורד לבן כראי של כסף.״ לשיא נפולת תרגומה מגיעה בושמת אלון, כאשר היא מביאה את שאלותיו של יוחנן :״היכן היא האשה שלמפקדי האשורים התמסרה, אשר חגורות למות־ניחם ונזרים צבעוניים עד ראשיהם? איה היא זו שהתמסרה לבחורי מצריים שבגדיהם פשתן וארגמן, שמגיני זהב נושאים הם וקסדות של כסף, ומגודלים הם כגופם? אמרו לה ותקום ממיטת תועבותיה, ממיטת גילוי־העריות, ותוכל להאזין לדבריו של מפנה דרן* האלו הים...״ כאשר פינחס שדה באמנות לשונו מתרגם: איה היא האשד אשר עגבה אל קציני אשור? איה זו אשר גילתה ערוותה לבחורי מצריים, הלובשים אטון וארגמן, והם גדלי־אכר כסוסים?
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 9

הוא אמר בפעם הראשונה דברים מפורשים: ״אני רוצה לוודא לגמרי כי העמדה האמריקאית תובן בצורה ברורה: המטרה של תקופת־מעבר זו (האוטונומיה) היא העברת מסודרת ובדרכי־שלום של הסמכות מישר אל לתושבים הפלסטיניים של הגדה המערבית ועזה.״ כ לו מ ר: מ דינ הכדרך. … מה שקורה ב הווה הוא ברור ומיידי: כמכה מו חצתאחתהרס רגן א ת כד האש ליו ת שנ פו צו כי שראל — כעזרתמ כונ ה כ כי ר ה של ש טי־פ ת־ סו ח — כ אילו היתהסילחסת ־ ה ל בנון ני צ חון מ דיני לי ש ר אל. נאומו הוכיח בצורה חד־משמעית כי הרפתקה צבאית זו של מנחם בגין וארי אל שרון הסתיימה בכישלון מדיני מונומנטלי. ופגעה בצורה החמורה ביותר דווקא במטרות שאותן היא באה לשרת.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 34

הי בןהיהאדיגבון הסבה בביירות הצדיק, במאוחר, בצורה מחרידה וחותכת את צידקתו של אל״מ אלי גבע. … המוני יונים — יותר מכפי שיש בכל מיפלגת העבודה — עפו ממעל, ותרמו את תרומתן לאירוע בצורה בלתי-נעיסה למדי. היה יום חם מאוד — היום החם ביותר במחצית השניה של חודש ספטמבר מזה מאה שנים. … וכך החזיק השלום מעמד אחרי מותו של סאדאת — ורק עתה, אחרי מעשי־הפשע של אריאל שרון ושות׳ ,הוא מתחיל להתערער, כי העם המצרי זועם. שלום עושים עם עמים.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 4

הם איימו על מי שהתכונן לצאת לישיבה. ואילו בשיר לא היה צריך אף לאיים. כל אדם בלבנה יודע כיצד פועלות הפלאננות, ואיש מבין חברי־הפרלמנם. … זהו האיזור אשר, לפי תפיסה מסויימת הרווחת ב ישראל, צה״ל צריך להחזיק בו בכל מחיר. לצמיתות. במקום שבו שולט סעד חדאד, אינו יכול להתקיים שילטת של בשיר ג׳מייל, אלא במילים בילבד. … אין זה בטוח כלל כי ישמח לרעיון שממשלת־ישראל תכפה באשה, המצביא המצרי מראשית המאה שעברה שכבש את לבנון מידי התורכים.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 64

בסיפור זה מנסה בן־אמוץ לחדור אל יצריה של אשה -ה מפתחת יצר של התערטלות לנוכח עיניו של מציצן. … הסיפור במחשבת שנייה הוא אחד מרא שוני סיפורי הסלון שחיבר בן־אמוץ (,)1973 סיפור של ניכור ואובדן יצר החיים. בראשית מאפיין את החלק החלש של ספר זה, שחלק מסיפוריו מהווים אנתולוגיה נבח רת לטעמו של המחבר מתוך ספריו הקו דמים. … מסךה חו ד מילחמה ושלום ־־י רציחתו של הנשיא המצרי אמור אל סאדאת ב־ 6באוקטובר , 1981 ביום ה שנה השמיני למילחמת יום־הכיפורים, סג רה מעגל מרתק בחיי אישיות דגולה זו.
