חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 24,076 עד 24,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 5
כל זה בשל החלטתו של ג׳ורג׳ שולץ למנוע אשרה מיאסר ערפאת, אחרי שהוזמן לשאת את ד בריו בע צרת האו״ם כדי להסביר את החלטות־אלג׳יר. … זו מדבר ת בפירו ש על השטחים שכבשה ישראל ב־ד . 196 משמע: הקו הי רוק. כל זה צריך לברר. על כל אלה דרושה, בין השאר, תשובה ברורה מפי ערפאת. … אני מציע לממשלת־ישראל לנקוט קו הפוך: להציג לערפאת פומבית את השאלות הנכונות — ולהטיח בו את האתגר להשיב עליהן בצורה ברורה וחד־משמעית, לעיני העולם ו ב אוזניו.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 21
האוורד לסטר ואנדרו אלטי: תיאטרון של גברים אחרי הצלחת ההצגה הראשונה יצרו הצגה נוספת. שונה לחלוטין. הקומדיה 316׳\ת? … אבל זה יכול לגרום לפתיחות מסויימת. צריך לזכור שאנשים הם רק בני־אדם. יריית הפתיחה על צילצול פעמוני פסטיבל־ישראל מעיב השנה צליל חורק, שנשמע מאם״׳ ואיגוד־האמר־גנים. … היה נוח יותר להתייחס לתוכניה, אילו ניתן בה פירוט רחב יותר של תוכן המופעים, ולא הסופרלטיבים שנכתבו עליהם. במצב הנוכחי אין צורך להימנע מקניית כרטיסים. היה רצוי לדרוש מידע נוסף כדי למנוע עוגמת־נפש.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 39
אילו היתה ממשלת-ישראל מבטחת את בל אזרחיה מפני הצורך־ בהשתלות ובטיפולים מיוחדים בחו״ל, על פי המלצות ועדת-משיח. היה צריך כל בית־אב לשלם שני שקלים בשנה. כל השאר הוא רווח של חב- רות־הביטוח ושותפיהן במער- כת-הבריאות. … תוכניות- הביטוח למיניהן, הנתמכות היום על-ידי גופים ציבוריים גדולים כמו ההסתדרות הכללית ומישרד־הבריאות עצמו, אינן תורמות לשינוי ״המצב העגום בשטח״. שר־הבריאות החדש, יעקב צור, בהופעתו הראשונה לפני ועדת־הע־בודה־והרווחה של הכנסת, הודה :״אם ימשיכו שיטות״העבודה הנפרדות, כאשר כל המערכות דואגות לעצמן, נגזור התמוטטות על הרפואה הציבורית בישראל. … הן הופכות את הפירמידה, בונות עוד מיפלצת אירגונית ורעיונית היכולה רק להפריע למערכת־הבריאות לתפקד בצורה הנכונה, היעילה, החס־כנית. הן מונעות ממערכת־הבריאות להתארגן מחדש.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 24
המישטרה הפדראלית אינה מאמינה וטומנת לו פחים, אבל י ת דו, מפקד מיס־לג״הסמים בלוס״אנגילס, מושיע אותו מצרה. בשביל זה יש ידידים. בין השניים ניצבת מיסעדנית יפהפיח המת אהבת פעם באחד ופעם בשני, אבל, כגברים אמיתיים, הם אינם יכולים להניח לאהביז להפריע לנאמנותם ה הדדי ת זה לזה.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 21
העימות שלי עם רטוש שייך לאחת התקופות החשובות בחיי, אך אינני מרגיש כרגע כל צורך לחזור אליה. איני לוקה בנוסטלגיה. … הסתבר ששנינו היינו תמימי־דעים בעניין חשוב מאוד: לא האמנו בדרך הטרור ובפעולתו של ״קומץ נבחר״ ,כאמונת יאיר. שנינו האמנו שיש צורך להקים תנועה המונית גדולה בעלת אידיאולוגיה מגובשת, ולהגיע לשילטון ביישוב, לפני שיוצאים למילחמת־שיחרור נגד השילטון הזר. … הלא הבנים שלהם יהפכו אוטומאטית עברים. דווקא מבחינת ההשקפה שלך, היית צריך להיות בעד עלייה המונית: פשוט תתייחס לעולים היהודיים כאל בית־חרושת לייצור עברים חדשים״.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 10
ארכלי — אשה חמת חביבת בעלת גישה ישילת נאיבית־משהו — נפגעה בצדק מהצורה ומהעיתוי שבה נתבשרה על עתירת ביום־השבת לפנות־ערב סיפרה כיצד היא מרגישה. מה, אני אהיה סגנית־שר של יעקב צור (שר־הבריאות החדש)? אני צריכה לרדת כיתה? … מזל שזה לא קרה ליד את האמת מאחורי הדחתו של שריר מהממשלה, בצורה כה מבזה ואכזרית, אין רבים יודעים: הדבר לא בא לשריר כהפתעה מוחלטת. … ריבקה, אשתו, הנוהגת להתלוות אליו — נוהג שיצר התבדחויות רבות סביב הזוג, ושכיוון אליס, פעמים רבות, את הזרקורים ולאורדווקא לטר בה — נמנעה הפעם מלהתלוות אליו.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 4
הפוליטיקה מתנהלת על־פי הבדיחה מ ר שנה :״מדוע גומר הגבר הישראלי כל־כך מהר? מפני שהוא צריך לרוץ ולספר לחברה.״ בחודשים האחרונים הוכחנו שאפשר בהחלט לשמור על סוד. … (אם אותו עיתונאי ראה את הצ׳ק של מר גוצ׳יונת שלא היה לי הכבוד להכית, הוא מתבקש להעביר אותו אלינו בהקדם האפשרי). אץ צורך להעיר כי העיתונאי הזה לא טרח מעולם להרים שפופרת־טלסון ולשאול אותי לגבי הידיעות המוסמכות האלה שפירסם בעיתונו. … אבינועם דניאלי, חיפה חשסן־וזדמים על התנהגות אנשי אש״ף בעת מי- 3 גש הח״כים בפאריס (ראיון עם ח״ב אורה נמיר, העולם הז ה .)18.1.89 זה לא פלא שהאירופים בכינוס הפאריסי, שדן בסיכסוך הישראלי־פלסטיני, היו עויינים כלפי ישראל(״התקיפו אותנו בצורה עויינת ופוגעת״), שעה שאנשי אש״ף ״היו מתונים ...והם דיברו על דו־קיום״.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 19
עד לפני חצי שנה, השבועון במחנה היה נתון לאישור מוקדם של ראש־אכ׳א, קצידחינוך ראשי והדובר. היו תקופות שגם הרמטכ׳ל היה צריך לאשר את הגליון. ואני אומר לך שהדיברור שלי היה הכי • כולל כתכי־חוץ? … קוראים לו יצחק טוניק. .מי אמר שהעורך הראשי צריך להיגמר ברמת סגן־אלוף?״ •זהה מי ה צו ע שלו. .איזה מיקצוע? … ,לא יודעים מה לא מאושר, אתם לא יודעים לכמה ידיעות אני משמש אור אדום, ומונע מהעיתון לרדת מהבנקט באופן מוחלט, כי סמל פלוני, שהיה ביחידה, וראה או שמע משהו, ואף אחד חוץ ממנו לא ראה את הידיעה הזאת — אז אני עוצר את זה, ואומר, חברים, שימו לב, כאן צריך לבדוק את זה וזה, ותגישו את הידיעה מחדש בשבוע הבא, כי כאן חסרים פרטים.׳ זה כל מה שאני עושה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 33
היה הרבה כזה, עם כל השערוריות. יונה יהב ניצל את הדירקטוריון בצורה הבוטה ביותר. על איזה מנהל־דירקטוריון שמעו כל־כך הרבה כמו עליו? … כמו, ,עלייה.׳ ״אני עובד על בסיס מיקצועי, לא אישי או דתי. מי שטוב לקדם את ישראל — הולך. לא צריך להיות יהודי. אחד האפקטים הגדולים זה לקחת מנהלים ומו״לים לסיור בארץ. … לא צבע ולא מסמרים. הכוונה היתה ליצור פיסול טהור. צריך להזכיר פה עבודה קודמת שיצרתי בשנת — 66 פסל כחול — שהוצגה מאוחר יותר בגלריה סגרשזב.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 9
. • הסכם־ביניים: שמיר יציע ל- זמשיו במקום שנפסקו שיחות־האוטו־ומיה בין ישראל ומצריים. הן הופסקו ?פני שישראל התנגדה לכל מימשל־יצמי אמיתי, והציעה לערבים שליטה נל הביוב בלבד. … שם מופיעים עתה כוחות חדשים, גם הם צעירים ונמרצים, כמו התנועה האיסלאמית, מיפלגתו של עבד־ ^ א מכבר התייחס עוזי סלנט, מנכ״ל קופת־החולים־ /המאוחדת, לתוכניות־הביטוח לטיפולים בחוץ־לארץ, בצורה ביקורתית ביותר :״עובדים על הציבור בעיניים. … אולם הם בכל זאת מסוכנים לשמיר, מפני שאויביו בתנועת־החרות אורבים לפיתחו ומתכוננים לתפוס אותו בכל מילה, גם אם היא נאמרת מטעמים טכסיסיים בלבד. ־ אסור לשמיר לזוז אף מילימטר אחד — בה בשעה שהוא צריך להיראות כרץ מאראתון. העולם הזה 2692 שאלתי שאלה זו לא רק את עצמי, אלא גם את המבקר המסביר.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 32
נישאר ונבקש לציין בשולי גילוי־ לא אכנס כאן לכל פרטיה ודיקדוקיה של ישיבה אחרונה זו, שהיתה אמורה להימשך שעה ונתמשכה ארבע שעות; ישיבה שבה שמעתי את אמיל חביבי נושא את אחד הנאומים המרגשים ביותר ששמעתי מפי סופר ועמית ערבי כלשהו(״אני לא ציוני, האם אתם מטילים ספק בכך, אבל אני יודע שאת השלום שיושג לבסוף בין ישראל לבין מדינת פלסטין העתידה, צריך יהיה לכרות עם משנה שבראשה עומרים ציונים. … ואילו הצד הערבי הקיצוני הש מיוצג על ידי נציגי לבנון(המיפלגה הקומר ניסטית) ,ירדן ושניים מחברי המישלחת המצ־שת שנתפלגה(שגריר מצריים בבריתשמוע־צות לשעבר, שאליו הוסיפו לפנות בתואר ״מיסטר אמבסדור״ ובימאי הקולנוע המצרי הנודע יוסף שאהץ לא הצטרפו ל״מסרבים״, ואף לא עזבו את האולם בעת שאלה עזבו.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 47
ואחר־כד,כששאל הקצין את מצנע מה יש לעשות כדי לעלות בצה׳׳ל בדרגה, השיב לו מצנע, שהיה עדיץ תת־אלוף :״צריך לבחור בסוס הנכון״... באותו זמן היה מצנע כרוך אחרי מה שנראה לו הסוס הנכון — האלוף אביגדור (.יאנוש״) בדגל. … כאן, ביו״ש, ב־ 18 חודשי הכישלון הצבאי- מיקצועי של מצנע נהרגו מאות פלסטינים ב אחריות ישירה שלו, של הרמטכ״ל, של שר־הביטחון, של שר־המישפטים, של הממשלה כולה. אין צורך, לשם קביעה זו, בשום ועדת־חקירה. אם קנה־המידה המוסרי של מצנע ותומכיו לצורך הדמות המצויירת בראי, היא של יסורי צברה ושאתילה — הרי לאור אחריותו הישירה ביו״ש הוא חייב היה להתפטר כמחאה, ביום שבו נהרג הילד הפלסטיני הראשון, כתוצאה מפקודותיו — מקליע אמת, מפלסטיק או מחצצית. … חצי רגל ב״ימיך ורגל וחצי ב״שמאל״ .״צריך היה להמציא את מצנע, אלמלא היה קיים,״ התפעל ממנו ח״כ דדי צוקר.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 40
בדנון, איש המפד״ל, טוען שהאוריינטציה של גוש־אמונים לא צריכה להיות מהליכוד וימינה בלבד, שכן אז ״אנו מונחים בכיסו של הליכוד, והוא מתחשב בנו מעט מאוד״. לטענתו הגוש צריך ויכול לתמרן בין המערן־ לליכוד. לדעתו של בדנון קם דור המשר לגוש־אמונים, אלא שהוא פועל במיסגרות אחרות. … יש כל מיני דיבורים סביב הציבור והמערכת הפוליטית, זוהי התנהגות הנושא הזה, אבל אני ממש לא בטוח אם זה שמבוססת על הפחדה והרתעה. כעת הגיעה הדבר שצריך לעשות. אני מאמין שצריך אותה התנהגות גם לבית־המישפט.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 19
הוא לא הביא את גליונות השלם הזה, שבהם דיווחתי בהרחבה רבה על המסיבה. אחרי שהוזהרתי כחוק שאיני צריך להשיב, מסרתי לרס״ר סוויסה יפה את ההודעה הבאה, מרצון חופשי ובלי לחצים גופניים מתונים. … ״אני רואה בהגשת התלונה נגדי מעשה של פרובוקציה פוליטית, ועל־כן אני מסתפק בהצהרה זו ואגיד מה שיש לי להגיד בבית־המישפט, אם יהיה צורך בכך.״ נשאלתי כמה שאלות, והשבתי על כולן :״אין לי מה להוסיף להודעה הנ״ל׳. … היתה זאת אמה, נלי — אשה פשוטה, עממית, חכמה, שפירנסה לבדה את בנותיה במשך שנים ארוכות וקשות בעבודתה בתופרת. היא נולדה במצריים. אביה של שרה היה גורגי (ולא גרוזיני, כפי שהעיר בצדק ח״כ אפריים גור) ושמו היה קיקאשווילי.
גליון 2726 (29 בנובמבר 1986), עמוד 6
ץ הו, על קצה המזלג, אופיו של המאבק ( על המפכ״לות במישטרה. על רקע זה צריך לקרוא בחשדנות רבה את הטענה הבאה: קצינים בכירים מאוד במישטרה משתמשים בפרשת־גינת כבנשק לתקוף בו את כספי. ״כשהתברר שאין מקום להגיש כתב־אישום נגד גינת בפרשת השוחד המיני ״,אמר לי אחד מהם ,״כספי היה צריך להורות לסיים את החקירה. אבל צעד כזה היה מוריד לו הרבה נקודות במאבק על המפכ״לות, ולכן הוא ואנשיו מנסים להתלבש על גינת בכל מחיר. … ״החגיגה התיקשורתית נוצרה על־ידי עשרות כתבים וצלמים, שצרו רוב שעות היממה סביב משרדי היח״פ בפתח־תיקווה.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 54
״עלייה — בזה נאמר הכל״ ,״גידול מול מצור גאולת הארץ״ ,״מה יפה כי בני חורין אנחנו״. … המאבק עם הפלסטינאים, שהוא על כ ל פלסטין, מוצא הפעם את ביטויו בצורה האכזרית והזדונית ביותר בארץ צחיחה בעלת איזון אקולוגי עדין — קרקע חרוכה. … הממשל ע״י קואליציה מתפורר והולך, החברה נמצאת על סף מלח־מת״אחים שאינה פורצת בפועל רק משום שמערכת מסובכת של סוכנויות ממשלתיות נותנות למאבק הפנימי צורה של החלטות פוליטיות וליגאליות.״ התשובה הנכונה: . 1ח״כ פרוס׳ שבח וייס, במאמר על מדינת ישראל . 1989 .2ח״כ פרום׳ אמנון רובינשטיין, במאמר על מדינת ישראל . 1990 .3חנן קריסטל בתחזית פוליטית לאחר הבחירות הבאות לכנסת. .4העיתונאי שוורץ על גרמניה הווימארית בשנות השלושים. .5אף תשובה לא נכונה. .6כל התשובות נכונות3 1נכונות לבטח לעתיר. .7כל התשובות נכונות3 1תהיינה אולי נכונות לגבי העתיד.
גליון 2721 (25 באוקטובר 1989), עמוד 45
יש רק שלושה תחומים שבהם הם גם עושים, וזאת בצורה די יעילה, דהיינו — הגנה על טרוריסטים ערבים, רדיפה עד חורמה של חיילי צה״ל מיחידות עילית ושינוי שיטת הבחירות. … דבר כזה לא היה יכול להתרחש בשום מקום אחר בעולם. הוא היה צריך לשמש עילה להפגנה יומיומית רבת משתתפים בכיכר מלכי ישראל. … האם צריכה המדינה להיות מעורבת ישירות בחיי החברה והכלכלה במיסוי ובפקידות, או שמא מן הראוי כי תשמש שוטר ומפקח המסדיר את מסגרת החיים הכלכליים, אך אינו פעיל בעצמו במגרש הכלכליז דומה כי חשיבה כלכלית ביקורתית תיטה לבחון בצורה עניינית את הצדקת היקף מעורבותה של המדינה המו דרנית בחיי החברה והכלכלה.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 20
דן בן־אמוץ: לא, בסדר, אני יודע, אתה צריך. חיים קינן: אתה מביע את עצמך כבר שנים בכל המדיה בארץ בעצם. … נדמה לי שזו דעתו של הרבי מלובאביץ׳ ,שאומר שם, שצריך לפזר את הביצים בסלים רבים ככל האפשר. … שאם סוף־סוף יהיה לנו בית משלנו ...אני לא צריך לחזור על רגל אחת על הנימוקים. חיים קינן: זאת אומרת, לדעתך, אין דברים שאנחנו טעינו בעשייתם או באי־עשייתם כאן בארץ?
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 44
ניקח לדוגמא את שנת , 1925 אחרי סגירת השערים לאמריקה: עם תשתית משקית צרה ושברירית, בשנה אחת בלבד, גדלה האוכלוסיה היהודית ב 30 בחודש מאי , 1924 המשק היה במשבר: בקשות העליה היו מועטות ואנשים ירדו מן הארץ: כעבור שלושה חודשים נעלמה האבטלה בן־לילה, עם בואם של עולי פולין. … לדבוק במשימה, להיות נחוש ואיתן ומנצח זה מחוץ לתחום. בימינו צריך להיות מצטדק כעמרם(מצנע) ,מהסס כדן(שומרון) .להילחם כ״גיבור״ ולקבל ״עיטור מופת״ זו כמעט עבירה. לא מפקדים ״כריזמטיים״ ,״בעלי כושר שכנוע נדיר״ ,״פנטזיונרים״ ,דרושים, אלא מפקדים מרובעים בינוניים ואפורים. ואם אני צריך לבחור, כקצין בצבא הזה, אחרי מי ללכת לקרב — אני הולך אחריך.
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 9
ראיתי מקרה מזעזע, כשרופא ואחות ניסו להעביר ילד חולה לבית־חולים במחנה עצמו והיה צורך בשכנוע רב — ויותר מזה — כדי להתגבר על התנגדות ההורים, שלא רצו להפרד מהילד. … על הנוער התימני לראות בו את הסמל, ועליו לעשות מה שהיה עושה כל נוער טבעי ובריא : ללכת בדרך •ההתנדבות, לתת יד בימי צרה אלה.
גליון 665 (20 ביולי 1950), עמוד 4
את כל זה עושה הנהג במשך שמונה, תשע או עשר שעות ביום. יצור מסכן, לא כן? היש להתפלא על כך שהוא מאבד לעתים את השליטה על עצמו, שהוא עונה בגסות, או שאינו עונה בכלל? … פופולרית לאנשים מסוימים י ש תרופת־פלא לכל הצרות, תרופה שהיא מאד בעיני האזרחים המתמרמרים — הלאמת התחבורה.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 4
היא לא קיימה את התקוות שקיוה׳ אולי, בסתר נפשו: אפקים רחבים להתפתחות אישית. האפקים צרים מאד לעלם שלנו, בן ד,״.24 מחשבותיו קשורות בגורלו האישי. … הוא שהקים את המדינה, הוא ד,קרבן הראשון של ד,״צנע״ ,של הירידה הכלכלית׳ של חוטר האפשרויות וצרות האפיקם. ״העולם הזה״-,מם׳ 666
גליון 662 (29 ביוני 1950), עמוד 14
כמו־כן ישנו סדור מיוחד של מדחף מלפנים, שאפשר בנקל להסירו כשאין צורך בו, וזוג כד פים המתקלפות לצדי המכונית בצורה נאה וכמעט אין להכיר בהן.
גליון 651 (13 באפריל 1950), עמוד 9
איני מכיל אלקל• אי כל המרים כימיים חריפים. אחרי החפיפה אין צורך כשטיפה כחומץ או מיץ לימון•. מחיר: השפופרת 220פ רה כקכ 1ק 340 פר* (כולל 25 פוי פקוון ענוב הבקבוק) .העולם הזה״ ,מם ׳ 651 יפה אעו לאחר שנבחרו שבעת אלופי הגוף, היד. … סוף סוף אין ישראל אלא מדינה צעירה בימים׳ ואילו בתקופה הממלכתית של ישראל בעבר, עסקו אבותינו במלאכות אחרות ולא דוקא בפיתוח השרירים או חיקוי אפוללו, ובודאי שלא בעיצוב פסליו של רודן. במשך דורות רבים, מאז יצרו היוונים העתיקים את המושג הזה של יופי הגוף לשמו, הקימו אמנם אבותינו ערכים אחדים בשטחים אחרים, שאין להתעלם מהם ...חבל רק, על כי שורת הנימוקים הארוכה, המוסריים והמדעיים, שהיינו מביאים כנגד תיאוריות שקר למיניהן על גזע ומבנה הגוף, לא כללה הוכחה מעשית ופשוטה זו, אשר קורטוב ממנה ראינו ב״תערוכת הגופות״ בתל־אביב לפני שבועיים.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 6
שש סיעות בכנסת, שלש מה־ ״קואליציה הממשלתית( -פרוגרסיביים, ספרדים וויצ״ס ושלש מה״קואליציה האופוזיציונית* (חירות, כלליים׳ לוחמים) יצרו קואליציה למטרה אחת — להגשמת החינוך האחיד. … רווחים מופקעים״ .דבר זה עורר קודם כל את התנגדותו של שר האספקה והקיצוב ״התקנות הקימות מספיקות ואין צורך בחוק חדש״ — הוא טען. ברם אנשי הימין מן הקואליציה ומן האופוזיציה רואים אפילו ב״תקנות הקיימות -דבר מיותר.
