חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 24,351 עד 24,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 33

איש הפועל עפולה, נפגע בביטנו מדקירה, שנטען כי נגרמה מסכין של אחד מאוהדי גיבעת־אול- גה .״ומכאן התחילו הצרות,״ נאנח אברהם שמש, ממנהלי קבוצת גיבעת־אולגה. … הצעירים, שחסמו בסוף השבוע שעבר את כביש החוף ובתחילת שבוע זה אירגנו הפגנות- אבל למען הקבוצה, הביעו מחאה נרחבת בהרבה .״תמיד מסתכלים על גיב־ צר, מעולה, שהיינו בטוחים שתוכל לעלות לליגה א׳(את העונה שעברה סיימה הפועל גיבעת־אולגה במקום השלישי בליגה ב׳)״, אומר ג׳רבי .
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 14

0נהגו של שר־הקליטה דויד ׳לוי סיפר השבוע ל חבריו נהגי השרים, כי נשלח ללמוד לנהוג במיניבוס. ! 0המנחה מני פאר טוען כי ראש־הממשלה יצר תקדים, כאשר לקח איתו את טוזי אבן, רעייתו של ח״כ אבא אבן, לאיסמעיליה, רק בשל העובדה שנולדה בעיר זו. … בתמונה: ברעם נושא תמונת ענק של אנוואר אל״סאדאת, כשברקע תמונה של המונים מריעים לנשיא המצרי בקאהיר. שימחה אדליד, מנכ״ל מישרדו, עמיר סי וון, ועם הממונה על התקצי שר־שלום בים, •טירן, אל נשיא המדינה אפריים קציר כדי לתת לו זה כבד נורא!
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 36

״זה לא היה פשוט,״ סיפר מאוחר יותר אחד מהם ,״החברה האלה הם זהירים וכדי להגיע אל הבוסים הגדולים צריך לעבוד הרבה ולעבור הרבה מתווכים.״ ״גם כאשר מסכמים כבר על עיסקה,״ הסביר אחד הבלשים ,״לוקח זמן רב עד שהם מביאים את החומר. … בינתיים הוא שולח מישהו אחר אל המחבוא כדי שיו ציא את החומר. צריך הרבה סבלנות, אבל הפעם היתה לנו.״ שונה היתד, דעתו של עורך־הדין משה רום.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 43

בינתיים, כפי שנוהגים לומר בשפה הפוליטית, קיבל המיבצע דינמיקה משלו. מסרט צנוע ש צריך היה לעלות שני מיליון דולר, הפך מיבצע ענק שהעבודה עליו נמשכה שנה וחצי, ומחירו הסופי נע בסביבות 19 מיליון דולר. … ״אומנם אינני מאמין מושבע בקיום חיים בחלל החיצון, אבל איני שולל אפשרות כזאת בשום פנים ואופן,״ הוא אומר ,״ואני מקווה שמי שיראה את סרטי יתבונן לשמיים במבט מחודש, ויביא בחשבון גם אפשרות זו.״ מה גם ששפילברג הוא אולי הראשון מבין העתידנים שמדבר לא על עימות בין אנשי כדור־הארץ ליצורי החלל, אלא על פגישה ידידותית ומפרה. ולבסוף, צריך אולי לסיים בדבריו של טריפו לשבועון ניחנויק :״סירטי המדע־הבידיוני הם אמצעי להילחם בדחף ההתאבדות שבכל אחד מאיתנו, ואני סבור שהקהל אומנם מקבל אותם ברוח זו.״ הבו מדע־בידיוני!
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 16

.״ 81 באותה הזדמנות הזכירה ׳גולדה את דיברי ראש־ממשל- תה החדש של הודו, שטען כי נשים לא תצלחנה לתפקיד ראש־ממשלה :״אני לא מבינה למה אני צריכה לסבול בגלל אינדירה ״.גולדה זכתה בהערצת הנוכחים בשל הלצותיה, אך צלם־עיתונוית נודע שנכח במקום לא התרשם, יטען כי את שתי החוכמות גם־יחד סיפרה גולדה כבר שבוע קודם־לכן, בחגיגת יום- הולדתו דד 80 של מאיר יע רי, שהתקיימה בקיבוצו, מרחביה. 8הזמר דני ליטאני היה בצרות. הוא התכוון להשמיע כמה שירים בעצרת מחנה שלי. … ״תעצמו את העיניים, ותחשבו שאני אפי נצר,״ הציע. 81 הזמרת יפה ירקוני נרגשת.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 25

מכיוון ־ששום ממכלה אינה נוקטת צעדים שיביאו לפירוקה מרצון, נועדה התחייבות זו למנוע, למעשה, כל אפשרות של ויתורים טריטוריא ליים בגדה המערבית. אחרי שהושגו הסכמי־ההפרדה עם מצריים וסוריה, הציעו האמריקאים לממש־לת־ישראל לעשות מחווה גם כלפי ירדן, ולהחזיר לה את יריחו. … ״לא ״,השיב מנחם בגין חרש .״העם קורא לי ! העם קורא לי ! אני צריך ללכת אל העם•״ צילם: פטר פן !
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 30

ספורט דורגל מי דמד בד שא השבוע מינימט הנדס הראשון 750.000י י מינימום כלל הפרסים 1.500.000י ״השתגעתם?! מי צריך את כל הממטרות ד,אלד לא מספיק שמאיר נימני שבר את הרגל? … וי עו ב דו ת, פ תו חבר צי פו ת בין ה ש עו ת9.00-21.00 : רעה צור אולי גלם 1ו 4אץז6£411 יצירת ציפורניים בשיטה מ הפכני ת באמצעות חו מר בלעדי שאינו מזיק לציפורניים ושומר עליהן רחוב שרת 38ת״א, טל 456762 .
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 4

.״ פסקי־דין אלה של בית-המישפט העל יון של ארצות־הברית מוגדרים בעיני פר שני המישפט האמריקאים כמיועדים ל הסיר כל ספק בדבר זכותה של העיתו נות לפרסם את בל מה שנודע לו בבתי- מישפט פתוחים, כולל מידע הנוגע לקטי נים, לרבות שמותיהם ותצלומיחם. לקורא הישראלי צריו להיות עניין ב החלטות אלה. כי בישראל, במסווה של שמירת זכויות־הפרט, מתגבשים והולכים כמד, חוקים המיועדים להגביל את הופש ר,עיתונות ולהצר את צעדיה.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 30

אולם שלושת האחרים הסבירו את הק שר שלהם לעולם הסרטים, למיבצע עצ מו, למפיקים השונים ולהשלכות של מיב- צע אנטבה, כשהם מנסים על-ידי כך לשכ נע את השרים האחרים כי הטיפול בנושא הסרט צריך להיות דווקא בידם שלהם. ה מ אב ק הגורלי אש הממשלה הדגיש לכל אורך 1הדיון את חלקו בהכרעות שהיו לק ראת המיבצע. … אך לאלון היה עוד נימוק כבד-מישקל, שביגללו הוא צריך לקבל את תפקיד האחראי על סרט אנטבה.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 32

דני כנר ואשתו היפה, הדיילת דפנה ווב, התוודעו זה לזה לפני חודשים אחדים, ותוך זמן לצר החליטו להינשא. בסוף המסיבה העמיסו את המתנות על האמבולנס השייך למיכה, אחיו של דני, וחזרו לירושלים. … ״אפילו לא התפשטו שם, וחוץ מזה לא הבנתי שום דבר.״ גם לאה פורת, יוש בת ראש המועצה-לתרבות-ולאמנות, מיה רה לבקר בהצגה ולהציב בפני משתתפיה ומפיקיה אולטימטום :״אם לא תחליפו את הכרזה הזאת, תהיו בצרות,״ אמרה. הצלם הצטלם עם אשתו. מקורה של כרזת־הפירסומת, שאולי יצרה תקדים בכרזות פירסומת להצגות בארץ, היא שקו פית שנשלחה אל שימחה ספקטור, המפיק, המעבד והבמאי של ההצגה, על-ידי ידיד, צלם־אמנות ידוע בנידיורק.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 36

בסתר ליבו התפלל שפל העמק ייגמר עבורו בצורה מכובדת ושהוא יצא בשלום מהמיבחן הבינלאומי הזה. … האיטלקים גילו את דני קארוואן מזמן, הרבה לפני הישראלים. בעבר הוא הת גורר, למד ויצר באיטליה וקנה לו שם שם. אנדרטת חטיבת־הנגב שלו, לכדשל, שניבנתה ליד באר־שבע, נלמדת בבתי- ספד לארכיטקטורה ואמנות בפירנצה וברומא, פשהישראלי הממוצע טרם ביקר בה ואינו יודע במה המדובר.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 39

איל־סאדאת פל־כך התרשם מקיורף, עד שהזכיר אותו בריאיון שהעניק כעבור כמה קמים לשבועון המצרי אוקטובר. ״גבו הוא גבו ישלה הרב החימהוני יהיו אומרת רונית לוי (בתמונה, עם השחקן שייקה אופיר) ,ועל כן קבעה מראש שהיחסים רק ״יחסים של עובד ומעביד, וזהו ! … הרב קורף יהיה מאושר אם בתו תקלוט קצת עברית, לא בעזרת שיעורים מייגעים, אלא בצורה טיבעית, תוך כדי שהותן בצוותא. רונית תהיה חופשיה לצאת לפחות שני ערבים בשבוע, ובמרבית סופי־השבוע.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 34

מובן שלא חשבתי שאני מתחילה בקאריירה חדשה. כדי להיות שחקנית צריך לדעת לשחק. לא כל התסריטאים משוגעים כמו חנוך לוין. … מדוע ויתרה בקלות כזו על חלומן של נערות כה רבות, כשזה התדפק על דלתה1 מסבירה ירדנה :״נכון שהציעו לי כל הזמן להצטלם ולהתראיין בעיתונים, אבל לא רציתי. הרצון להתפרסם צריך להיות טבוע בנשמה. אני חושבת שיש דברים יותר חשובים מאשר פירסומת.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 17

אחד מתושבי השכונה החליט להת איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר למצוא מרגוע בטבע, באנשים חדשים, ובדברים יפים. זהו שבוע שצריך להיות מוקדש חצי־חצי: לע בודה ולבילוי, בייחוד להסתכלות, ביקור בתערוכות וכיוצא בזה, אם תשקיע את כל הזמן לאחד משני התחומים — תינזק. … צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן אפילו לסבול לשם כך, אך אינך יודע ללכת עד הסוף, מתי שצריך. השבוע תיפול בידך הזדמנות להתגבר על חולשתך זו; אס תחמיץ אותה הפעם, מי יודע מתי שוב יעלה בידך לעלות על דרך המלך.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 24

אגל לא היו אלה שעתיים מלאות. כל אחד מאיתנו היה צריך לשמור במשך שעתיים אלה עשרים דקות.״ היאור מזעזע זה, אם יימצא אמת, עלול לעוות את קנו•,־המידה הנכון לגבי כלל יחידות צה״ל, ולגבי נושא הטירטור בכל לו. מימצאים של פרקליט צבאי ראשי ושל נציב־קבילות־החיילים מחלקים את התלו נות על הטירטורים למיספר חלקים : • מיקרים שבהם התעללו בחייל, ל עיתים אף בצורה סאדיסטית. • מיקרים שבהם נדמה לחייל שמתע ללים בו, אך היו אלה אימונים — קשים יותר או קשים פחות — אולם במיסגרת סבירה.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 2

בנימוקי ועדת השופטים נאמר, כי בתשובתו בכנסת להצעות לדיון כעניין ההתנחלות בעופרה, נילה מר פרם ״תמימות וחן־נעורים מעל ומעבר דרישות התפקיד״. נצר ישראל יא ישקר תם פרס פוקח עיניים תכולות וזכות אל מול עולם אכזר (מימין). … אני מופתע לגלות שבפאריז חיים לבד מצרפתים גם אפריקאים, הודים, ערבים, וייטנאמים, סינים, תאי לנדים, צפון אפריקאים. כולם פאריזאים. דוברי צר פתית פריזאית. חלקם אזרחים צרפתיים.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 40

המו״ל הצעיר שהעז להדפיס אותו, דאן־דאק פובר, נודע כבר כמי שמחפש לעצמו צרות ומוציא לאור את כיתביהם של המארקיז דה־סאד ושל הנרי מילר. … הם לא יכלו להתקיף את הסופרת עצמה, ולנהל נגדה אותו מסע־השמצות אישי המתבקש כאילו מאליו במיקרים אלה. או — יצור דימיוני ! * את, משום שאיש לא ידע מיהי ( אותה פולין ריאד, החתומה על סיפורה של #ו.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 42

בסיפרו האחרון מגלה חסניו הייכל, איש־אמונו של גמאל עבד־אל־נאצר, כי הקיסר החבשי ניסה אז לתווך בין מצריים וישראל. עבד- הם נתנו קי מענק 1,000 קירותועוד אמרו תודה אל־נאצר אמר לו :״אתה הולך לראות את אבא אבן בעוד כמה ימים. השג לי מפה שתראה מה הם הגבולות הסופיים שישראל רוצה בהם.״ זה היה סוף התיווך. באותה הזדמנות גילה הקיסר לנשיא מצריים שני פרטים מעניינים. אחרי הכיבוש האיטלקי, הציע לו מוסוליני שלושה מיליון דולר וארבעה ארמונות, אם יסכים לוותר, רישמית, על כם־המלכות.






