חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,451 עד 2,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 5

נה רק משמעות אחת לנצחון מדיני: הסרת המצור, פטירת המיב־צר מן הבורח להיות מיבצר. לכך צריכה להיות נתונה מחשבתו של כל מדינאי. … המצור הורחק, הוחלש, הובס — אך נשאר מצור. בי זוהי המיגבלה הטבעית של בל נצחון צבאי: הוא יכול להרחיק אוייב, להביס אוייב. … הכוח הפושט הלם באוייב שצר על המדינה בדרום, הרם את מערכו, כבש שטחים גדולים, אך נסוג מהם חזרה אל החומה הקודמת.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 61

מה שיכולה מחשבה מקורית לעולל בקופה הוכיח סרט זה בלי תקציבים, בלי כוכבים ועם סיפור ה פ סי כו אנליז ה פו שטת רגל מחיי המאריונ טות (סטודיו, תל־אביב, גרמניה) — שתי דרכים פתוחות בפני מי שמבקר סרט חדש של אינגמר ברגמן• מצר אחר הוא יכול לבדוק כיצד משתלב הסרט בטבלה הכללית של יצירת הבמאי השוודי. … זה צריך לספק את חובבי הספורט שבין ההולכים לקולנוע. מצר שני, אפשר לראות את הסרט כחלק בלתי״נפרד מכלל יצירתו של ברגמן, המשך למה שעשה עד עכשיו ואות למה שיעשה בעתיד.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 29

מנצור ידאג לתירגום הספר לערבית ולהפצתו ב מצריים. 8בישיבת לישכת מים־ לגת־העבודה, העיר מזכ״ל ה הסתדרות ח״כ ירוחם משל שאם יסכים יצחק רבץ שלא להתמודד עם שמעון פרם, יסכים הוא להתמודד עם ח״כ ז יאק אמיר מועמד מחנה רבין למזכ״ל ההסתדרות, מאמר על העיתון ה מצרי אל־גומהוריה (״הקהי- ליה״) התפרסם השבוע בעל המישמר. משום־מה לא הוזכר בו שאחד העיתונאים הראשו נים בעיתון, שנוסד ב־ 53 על- חבר־הקצינים־החופשיים, ידי שהעלו אז לשילטון את גמאל עכד־אד־נאצר, היה אג־וו ר אל־סאדאת. הנשיא ה בכל מצרי מזכיר בגאווה, פגישה עם עיתונאים, כי הוא מבין את התרגשות העיתונאי כאשר הוא מראיין נשיא, כי גם הוא היה פעם עיתונאי. שגריר מצריים ביש ראל, סעד מורתדא, ייצליח להפתיע את מכריו בידיעת השפה העברית.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 24

העיר על כך פתק לח״כ אבא אבן, שבו כתב :״חזרתי לאחרונה מאר־צות־הברית, ושם אתה פופולרי לא רק אצל היהודים.״ השיב לו אבן :״סימן שבאמריקה גם הגויים הם חכמים.״ ׳ 8שגריר-ישראל במצריים, בעת אחת הישיבות ב חים היו מצרים וישראלים, וביניהם העיתונאים המצריים מוסא צכרי, עורך אל־אח־באר, ועכד־אל-סתאר ט־ווילה, כתב השבועון רח אל־יוסוף. … 8את לישכת־ד,נשיאות ייצג במסיבה הממונה על ה פרוטוקול, אחמד טיימור, שליווה את הנשיא המצרי בשני ביקוריו בישראל. ! 8ד״ר האני אל־קאדי, האורולוג המצרי שביקר ביש ראל, בא במיוחד למסיבה מאלכסנדריה עם חבורה של ידידים. הזמר המצרי כאמיר איסכנרדני סיפר במסיבה על הרשימה החדשה של החרם הערבי.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 31

צים, לעומת זאת, מנסה להפוך לחברה זמן קצר לאחר מינויו, פירסם צור מכתב שגרם לסערה רבתי בארץ. במכתבו קבע צור כי מאזני צים אינם מגלים את האמת, וכי במקום הרווחים המופיעים בהם — יש לחברה למעשה הפסדים של למעלה ממאה מיליון ל״י. … רעיון המכירה עורר התנגדות עזה. אפילו נאמנו של צור, מאיר גירון, התפטר מתפקידו בגלל זה, ובמקומו מינה צור את משה קשתי, שניאות להוציא־לפו־על את מדיניותו. … הפסקה קצרה )60 .חיילים עותומנים ששלטו במצריים עד שהגיע נפוליון )62 .אני)64 .
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 31

אומנם, בטיפול בתלונות אישיות אין כל רע, שהרי האזרח, שזכויותיו הצר כניות נפגעו, זקוק לסיוע וזכאי לקבלו — אך, לדעתם, הטיפול האינדיבידואלי אינו פותר את הבעיות. … ״גם אם ייאותו כל היצרנים (דש להטיל ספק בכך) לפצות את כל צרכניהם עבור כל סחורה שטיבה ירוד, גם אז לא תבוא על פיתרונה הבעייה עצמה: ייצור (ושירותים) בטיב ירוד.״ אגודת מגן לצרכן, הרואה את השוק כיום כשוק אינפלציוני, בו המוכר ״עושה טובה״ לצרכן בשחררו אותו מן הכסף, המאבד את ערכו מיום ליום, טוענת, כי תנאי יסודי זה מבטל ביעילות רבה את ההשפעה הבריאה של תחרות בין יצ רנים שונים — תחרות, אשר ממילא אי נה קיימת כלל, או בצורה מועטת מאוד, במשק הישראלי. התוצאה הברורה, לדעתם: חוסר־אונים של האזרח כצרכן־סחורות וכצרכן־שי־רותים. ז<11 ובצ הי ה 1921 כעל־חכרה כן־־גד ״אני אתפוס אותם !
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 30

היה זה כמובן עמום, שהעלים את חפציו האישיים של המפקד, והחזיר לו אותם לתדהמתו, בתום הפגישה. האהובה של פארוק שעה שמלכה טל מצרים, המלך פא רוק, פקד על צבאות מצרים לפלוש לישראל ב־ ,1948 ניהל המלך רומן אהבים סוער עם שחקנית יהודיה — גילוי סנסציוני זה התפרסם השבוע בעיתון הלונדוני סאנדיי אקספרס. לדברי העיתון הכיר פארוק ערב המלחמה את השחקנית היהודיה המצריה ״היא אשתי? איזו בדיחה! הרי היא יכולה להיות בתי.״ כך הגיב, לפני ארבעה חודשים בלבד, פרופסור כריסטיאן ברנרד, משתיל־הלבבות בעל אצבעות ;־,זהב. … בסוף מלחמת העצמאות רצה פארוק לגרש את אשתו׳ המלכה פארידה ועשה סידורים לצרף אליו את ליליאן לנופש בדוביל שבצרפת. הרומן בין המלך המצרי והשחקנית היהודית נקטע באורח טראגי, כאשר ליליאן ניספתר.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 18

הם רק מביאים חשיש וסמים אחרים, וייתכן שהם אפילו מרגלים. #יש צורך להפגין נגד תופעות לא רצויות. כרגע, למשל, יש צורך להפגין נגד את הקרקע לקראת בואו של המנהיג. … אולי הם מרגלים? יש צורך לבדוק אותם בכל הבדיקות הביטחוניות, לפני שנותנים להם תעודות. … פחות משעשע, אך יותר משמעותי^ היה גילוי אחר של שיינה, לפיו ציפו בקרמלין, על סמר הדו״חות של היועצים הרוסיים באיזור, לניצחון מצרי קל ומוחץ על ישראל. לדברי שיינה, שהשתתף אישית בניתוח לקחי המלחמה, חטפה הצמרת הסובייטית הלם, בעקבות נצ־חון ישראל.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 27

גם ביפאן ייערך פסטיבל־זמר חוזר של חברת יאנזאהה (לכלי־נגינר ).וכעשרים זמרים ישראליים כבר הודיעו שהם מתכוננים לנסוע לשם. הצרה היא שכרטיס לארץ השמש העולה, עולה הרבה, ויש להניח שיפאן תסתפק בזמר ישראלי אחד (אחרי שבפסטיבל הראשון מסוג זה ייצגו את ישראל חדווה ודויד). … צריך להתקדם. שי יקח: אבל דווקא ספרים? … אחרי כמה מילים משכנעות על מה שאבא אמר לפני מותו, שצריך השכלה ושצריך מיקצוע ושצריך תעודה ושצריך לימודים ושצריך ספרים, מסביר גברי לשייקה שספרים זה גם תענוג: ״אדם נוסע לבית הבראה של הסתדרות — לא יקח איתו שני־ם, שלושת, ארבעה, חמישה ספרים?
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 13

לכן, הערבי זה לא רק הבעייה של החייל המצרי או הירדני, הערבי זה בעייה כללית. … בטח, אני אהרוג. ת לוי... :אני לא. של גולדמן למצרים? האם זה לא בזבוז של סיכוי, ולוא גם הקטן ביותר, לשלום? … הרי כדי להשיג ולרכוש דירה, ולוא גם צנועה, צריך לעבוד שש עד שמונה שנים. למימון שלוש שנות לימוד באוניברסיטה צריך לעבוד שלוש שנים.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 8

אך כאשר גברה השימחה בירושלים, הם רמזו בצורה ברורה כי אין לפרש את החתימה כתמיכה במדיניות הנוקשה של ממשלת ישראל. … מילולי בעיקרו, ״כל ארצות־ערב נמצאות במצב־מילחמה בהצעה המצרית. לאחר־מכן תכונס ועידת -איתנו וגם אלה שאין להם גבול משותף ז׳נבה. … הוא לסמור על תמיכה אמריקאית אוטומטית, צריך את זה גם נגד מצרים ולא רק נגכמו בשתי הפעמים הקודמות.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 14

כמובן, לא נפטור עצמנו מניתוח לחימת אוגדת הוויכוח בין גונן ובון היה רוב מהומה ער רא מאומה ברן כשלעצמה ואופן ניהול מיבצעיה על־ידי מפקדה. אבל, לכל צורך מעשי שהוא, יש להפריד בין מה שהיה ברן יכול ואמור לעשות, במיסגרת חובותיו וסמכויותיו כמפקד אוגדה בקרב, לבין אותם מהלכים אשר הוכתבו לו בפקודה מלמעלה. … תוכנית ארעזו ף* ערג יום ,7.10 שעה ,19.00 הגיע אלעזר במסוק 4אל מיפקדתו הקידמית של שמואל גונן (המכונה, משום־מה ,״חפ״ק הפיקוד״) .במועד זה, כבר חלף המשבר החמור ביותר בחזית הדרום, כיוון שאוגרות המילואים הגיעו ונכנסו לקו (אם־כי עדיין לא בשלמותן; וגם ממה שהגיעו לסיני, נתקעו טנקים ותותחים מתניי־ --מאת סימיןע מי ד רו ר המרכזי — על־ידי אוגדת ברן, כאשר אוגדת שרון נשארת בגיזרתה, לא משתתפת בהתקפה, אלא רק ״לוחצת״ בחזיתה ומשימתה העיקרית לשמש ״עתודה״ ,הן בעבור ברן והן של הפיקוד (כדי שבאמצעותה יוכל לבלום התקפת- נגד מצרית, אם ייכשל ברן והמצרים יבקשו לנצל זאת ולפרוץ ללב סיני) .לאחר שישלים ברן את התקפתו בהצלחה, יתחיל שרון בביצוע השלב השני (האופרטיבי) של המיתקפה ויתקוף בתורו את איזור־הצליחה הדרומי, כאשר עתה אלברט הוא ״הלוחץ״ קדימה — אבל איננו נוטל חלק בהתקפה — וברן משמש ״עתודה״ ,במקום שרון. • כל אחת משתי האוגדות התוקפות תנחית את התקפתה על ה״אגף״ הצפוני של אמור־הצליחה ״שלה״ וכיוון התקדמותה יהיה ״מצפון לדרום״. 9הכוח התוקף יימנע מהגעה אל קו המים ומתנועה לאורכו, אלא אם המצרים ״יתמוטטו״ .במיקרה זה, מותר גם לנסות לנצל את ההצלחה לשם צליחת התעלה (עם כוחות קטינים בלבד ולעומק מועט) וכמסתבר, על־גבי הגשרים המצריים … חלקם הוצב בעורף, לאבטחת שטחים חיוניים בעומק, מפני פריצת־פתע מצרית• עדיין לא פורסמו, בפירוט מספיק, הערכות־המצב אשר הולידו את תוכנית המיתקפה של ה־ 8באוקטובר.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 4

ת 11£1ץ * ך מומחים צבאיים תומכים בוסיגה בסיני נכונותה של הממשלה לנסיגה משמעותית בסיני, כמיסגרת הסדר־כיניים עם ה מצרים, מסתייעת כחוות־דעת של מומחים צבאיים, הטוענים בי מבחינה צבאית איו בל סיבון ביטחוני משמעותי כנסיגה אפילו מעבר למעכרי־ההרים כמיתלה וכג׳ידי, וכוויתור על אבו־רודם. חוות-דעת זו משמשת קלף־מיקוח בעל חשיבות מיוחדת נגד מתנגדי הנסיגה בסיני, הטוענים בי אפי לו כנגד תמורה כלשהי מצד המצרים אין לסגת מעבר לקו זה. בין השאר יכולים יצחק רבין ויגאל אלון, התומכים בנסיגה כדי לקדם הסדר עם המצרים, להסתמך על חוות-דעת של אישיות ביטחונית כבי כיותר, הטוענת בי צה״ל יובל להיערך כיעילות בקווי-הגנה חדשים גם מעבר לקו ההרים. … מנהל פגו-ניצג שלמה רו&בוים, היועץ־המישנש׳ ד ראש; מדוד התביעות של מישטדת :מחה תל״אכיש הדליף בדוד ׳,של אילן •צרו ב גידשנפבט, החשוד בבד שהציע יד י!
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 28

ב־ 5ביוני ,1967 היום הראשון למילחמת ששת־הימים, יצאו זאב בן־יוסף וחבריו בצוללת של חיל-הים, כדי לפשוט על נמל אלכסנדריה שבמצריים ולחבל במיתקני הצי המצרי שם. זאב וחבריו הצליחו לשהות בתוך הנמל כשעתיים וחצי, לחבל בשתי ספינות שירותים. … תישעה שבויים — חמישה אנשי חיל־הים וארבעה טייסים, נפלו בשבי המצרי במילחמת ששת־הימים. הם הוחזקו בשבי קרוב לשמונה חודשים, עד שהושג הסכם חילופי־השבויים בין ישראל ומצריים. … ״מי היה נושא באחריות לגורלנו ולגורל מישפחותינו, אילו בשבת האחרונה לשיבתנו בשבי היו המצרים חוזרים בהם מהסכמתם להשלים את המיבצע?
גליון 1932 (11 בספטמבר 1974), עמוד 14

כלומר: רבץ לא יבוא כשבפיו ״לאו״ ,נוסח קודמיו, אלא ״לאו, אלא אם כן או ״כן, בתנאי הדברים שהוא ידרוש ממצרים, מירדן ואף מסוריה, יהיו כאלה ששום מדינה ערכית אינה מוכנה לתת, בשלב זה. … כלומר: הפדרי־הביניים הבאים בין ישראל ובין ירדן, מצרים, ואולי סוריה. בשובו לוושינגטון, יקדם קיסינג׳ר את פניו של הנשיא אנוואר אל־סאדאת. … ,לפני נסיגה כלשהי בגדה: או: הצהרה מצרית על הפסקת הלוחמה, לפני נסיגה נוספת בסיני.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 26

כך שמצד אחד יש להקטין את סיכוני, או הסתברות, המיל- חמה, ותצר שני לא להגדיל יותר מדי את חומרת המיל- חמה — אם אכן תפרוץ. … דבר זה יכול להביא, בעוד חמש־שש שנים, גם להגברת הלחץ של מצריים ושל מדינות ערביות אחרות על ישראל, עם הסכם או בלעדיו )3 .זהו המשך לפירוש מס׳ ,2בנושא שמירת האופציה המילחמתית בידי מצריים. אל־סאדאת אומר את זה. הצבא המצרי אינו מתפרק. זהו משא־ומתן שצריך להתנהל על הסף.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 53

נדמה לי שגם אתם. 77(07/7 (07ע( מ קע(/ע הנ שי ק ה ש ת בי א אתהש לו ם לא רק גולדה ומנין זכו להתנשק עם מנהיגי מצרים, לא ולא. היו גם כאלה שמחשיבים את עצמם כפשוטי עם שנפלה בגורלם ההזדמנות להיות פעילים מאד. … עמירה, שהגיעה במיוחד לירושלים כדי לארח במלון דיפלומט חלק מהפמליה של הנשיא, ראתה כבר מלכתחילה שאלה הם אכבאר גברים, ולא משנה בכלל שהם מצרים. בקיצור, עשתה עיניים לסעד ה גבוה והחתיך, והוא החזיר לה עיניים, והידידות העמיקה. וכששאלה עמירה היפה עמידה תמיר ונאכיל סעד מגעים דיפלומטיים את הג׳נטלמן המצרי אם יפה לרצות לזרוק בחורה יפה כמוה למימי הים התיכון ענה הנ״ל, חם וחלילה.
גליון 2019 (12 במאי 1976), עמוד 44

(המשך מעמוד )43 אבד המצרים חדרו אז מהיות ״אויב ספיר״ והתמוטטו. … לצורך זה הצעתי, שבמקום המצרים נמקם בג׳יראדי צבא טוב יותר, נייחס לו איתנות ויכולת טקטית ״אירופיים״ מקובלים — ואז נבחן את ׳התקפת חטיבה 7עליו. … (לטוכתנו, חייכים אנו לקכל כוודאי שהסורים למדו את הלקח ההשוואתי כין כישלונם הכדור וכין ההצלחות המצריות היחסיות. רק את עצמנו נרמה אם נניח, כי ככל מילחמה עתידה ישוכו הסורים וישגו לסמוך על הטנק לכדו, ולא ישגרו קדימה — יחד עם הטנקים, או לפניהם — המון חי״ר, המאומן והמצוייד היטכ, כמו זה המצרי, ללחום כטנקיס).
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 2

סינגיר בקשר לסיוע למצריים נוכח עוצמת המיתקפה היהודית על מימשל הנשיא פורד, בדבר כוונתו לספק בעתיד סיוע צבאי למצריים, עומד שר־החוץ הנרי קיסינג׳ר לצאת למיתקפת־נגד נגד ישראל. קיסינג׳ר עומד לגייס גורמים כלכליים רבי־השפעה בארצות־הברית, שיטענו הן באוזני ממשלת־ישראל והן באוזני נציגי יהדות ארצות־הברית, כי עמדתה של ישראל מחבלת בצורה חמורה בכלכלת ארצות־הברית. קיסינג׳ר מתכוון להוכיח, בי את מרבית פריטי הציוד הצבאי שארצות־הכרית מתכננת לספק למצריים, יכולים המצרים לרכוש כאין־מפריע במדינות מערביות אחרות. כך למשל, יכולים המצרים לרכוש ללא הגבלה שיריוניות מדגם נז־ ,113 המשמשות גם את צה״ל, והמכונות בשם זלדות, מהאיטלקים, המייצרים אותם ברשות האמריקאים.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 27

כמו, למשל : • אי־רצונו ׳הפיתאומי שד ;שיא מצריים לחתום על טיומת־ההסכם אשר עובדה על-ידי מישלחות ישראל ומצריים, כבלייר־האום בוושינגטון. … עד כה סמכה סעודיה על הכוח הצבאי המקובץ של כל יועציו ׳הקרובים כיותר שד הנשיא המצרי יעצו לו •טלא לחתום עד הסכם כזה. … בבלייר־האוס עוד הוב לט גורם זה, כאשר הוסכם על סעיף 6ביש־המזל, הקובע כי ההתחייבות כלפי ישראל מבטלת את כל ההתחייבויות האחרות של מצריים. כלומר: נאמד כפירוש •טאם תתקוף ישראל כחזית המיזרחית, וכמייוחד אם תפלוש ל סעודיה, אסור יהיה למצריים להתערב להגנת סעודיה, ירדן או סוריה.
גליון 2183 (4 ביולי 1979), עמוד 19

ממשלת־רבין נפלה כתוצאה מכך. 8 1כאשר לקח השר אריאל (״אריק״) שרון את שר־הביט־חון המצרי עלי הסן לסיור בצור־נתן, נאמר שהדבר בא, כדי להראות למצרי את המות־גייס הצרות של ישראל. הגיב על כך אחד המצרים :״ראינו אותן אמש ברחוב דיזנגוף.״ 81 קריאת־הביניים של ה שבוע שייכת לח״ב שלמה הילל• כאשר נערכה ההצבעה על תקציב המדינה, היה לקוא ליציה, כמובן, רוב. … ״ השיבה לו אלוני :״אדוני ה־יושב־ראש, לא צריך להתחיל לדבר בטונים כאלה! אתה רוצה להתחיל בטונים כאלה?
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 6

האישיות הישראלית הבכירה ביותר ש־היתה במצרים, ומשום מה הוזכרה רק דרך אגב, בכך שלא רצתה לדרוך על השטיח האדום אלא הלכה לצידו, היא כמובן חסיד — ,בתו של בגין, ובעלה. מי עוד כמוכם ״מטפס״ על כל מיני דברים ״לא הוגנים״ ,כמו נסיעתה של חסיה למצרים. האם רק בזכות היות אביה ראש ממשלת ישראל מגיעה לה הפריבילגיה הזו? … האם לדעתכם היתד, נסיעתה של הגברת חסיד, בתפקיד, או הגיעה לה בזכות מעשיה הגדולים לקידום השלום או לקידום ה קשרים עם מצרים? אולי אני טועה, אדרבה תקנו אותי.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 73

אם רן כהן חושב ש־המילחמה מיותרת, הוא לא היה צריך ל השתתף בה. אתה לא יכול לרקוד על ספר טה• ואם רן כהן רוצה להקדיש את חייו לשלום עם הפלסטינים, היא לא צריך להיות הראשון ששש א׳,י קרב. … מכריה יודעים לסספר, שהיתה מצליחה אנחנו הדוד שצריך היה להמציא חלום. • להמציא אד להגשים? … חבריו למיקצוע המלונאות, חבריה של אביה, מצרים שחצו את הגבול בטאבה, ודמויות אילתיות ותל־אביביות הגיעו להלוויה.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 4

האין בכך משום פגיעה בחרותו ובזכותו של ה קונ סולי ה הכללית של ישראל בלוס־אנג׳לס , 00*150 0£ 150*50 1*1 £05 **10£0£5 הקונסולה כללי טל מדינת ישראל, האלוף ( מיל ) .יעקב אבו מ ז מי ן אותך ואת בני מטפהתך לטכס אזכרה ל חללי מערכות כדורגלן אוחנה גם אזולאי מתחיל באלף יוזראל במחתרות ובמלח מות המגן הטכס יתקייםביוםהזכרוןהל או מי ב בי ת הכנסת ז׳&מג אסצא&ס, ט 8ט*5540 1 פ שע בלתי־מ שמ שתי הקוראה חולקת על דעתו של אורי אבנרי בעניין הריסת ימית ( העולם הזה׳ .)9.5.84 ברשימתו פשע ושמו רצח עיר כתב העורר כי אילולא נהרסה ימית, היו חיים מאות אלפי מצרים סמוך לגבולות ישראל, ומעניקים את המירקם החי הדרוש לקיום היום־יומי של השלום. ברצוני להעיר: דעתו של העורך כלל לא מחמיאה לשכנינו החביבים בדרום, משום שמשתמע ממנה כי המצרים מוכנים לבוא רק לבתים מוכנים, שאחרים הקימו, והם עצמם לא ייזמו הקמה או שיקום של עיר שנהרסה. האומנם? אם אומנם נכונה ההנחה שהמצרים באים רק לבתים מוכנים, האם אין כאן סכנה שהתיאבון יבוא עם האכילה, כלומר — הם ייהנו מימית ויחשבו הלאה, על אשדוד, אשקלון ובאר־שבע?
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 13

אני עובד ימים ולילות. היו י שראל למצריים. אני מוכן לבנות שם לילות לא מעטים שבכיתי. הייתי איתה -אשה במלוא המרץ, שלא עשתה כלום עוד מלון ביחד עם המצרים, ואני מוכן לאף אחד בעולם, צריכה היתה לשלם במשך 12 שנה. … התחתנתי, התגרשתי, והסתיים חודשים ספורים אחרי שי ש ומצריים. הולדתי ילדים, הצלחתי בעסקים, מה ראל החזירה את כל סיני למצרים.