חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 25,351 עד 25,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 19
תארו לעצמכם שהיו מציעים לנפוליאון לפתוח חנות מכולת ! בינתיים צריך היה דרויאן להיכנס לאולם בית־המשפט. … גם אצלי בפנים רתח משהו מזעם ואמרתי לדרויאן שצריך להשיג לכהן עורך־ דין, שיערער על פסק־הדין החמור. … ״ עיניו של כהן עדיין נעוצות היו באותה נקודה שמימית ששם יושב האלוהים ומאפס את מאזני הצדק, כשענה :״לא. אני לא צריך שום עורך־דין.״ זד, הסיפור, שאף על פי שאין לו סוף, הוא גמור.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 20
המבקשים את עזרתי הפעם הם שיבער, תקליטים, סרטים וטיולי־פיקניק. גילו צריך ברה דתיים, המעידים על עצמם כי הם די לנוע בין 17־ .20 רצוי, כאמור, שיהיה חייל. … ״ מה שהיא רוצה במיוחד לראות דרך מש־פיה הוא סטודנט. זה יצור נערץ עליה. בל בתנאי שיהיה על הגובה — 175 סנטי־טר לפחות. הוא צריך להיות רציני, עם ומור; בעל טקט עם נימוסין; וגם בעל כל.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 15
גואשים, ניסו לטכס עצה כיצד לצאת סן המיצר. אמר אחד המארגנים :״חבימה נהנית מתקציב שנתי של יותר משני מיליון לירות. … ״היא היתה מלאך, ביחסיה עם אנשים,״ אמר השבוע אחד הקונים ,״והעובדה שאשר, כזאת יכולה למות בצורה כה אכזרית ושלא היה לד, הכוח לשאת את המריבה לה נכנסה עם שכניה, מעוררת מחשבות עצובות מאוד מאוד.״ דרכי חיים וו־א דולורוז ה על המשמר, בסאונה של מפ״ם, הוא עתון זהיר ושמרני למדי.
גליון 1206 (3 בנובמבר 1960), עמוד 15
.״ סיכם את הסימפוזיון אחד המשתתפים: ״אין מה לדבר. נאמרו כאן דברים יפים ונכונים. הצרה היא שד,ארכיטקטים מדברים בלשון אחת בכינוסים וסימפוזיונים ובלשון אחרת במציאות. … פולה לא יכלה לעצור את כעסה, יצאה מיד בחלוק לחצר וגערה בשוטר ובתיירים :״אל תקבל מכתבים משום אדם בצורה שכזאת. ככה לא מקבלים מכתבים. זה בלתי ליגאלי.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 16
האלוף ידע כי הוא עומד להפסיד את הכתר שנשא בביטחון בשנים האחרונות. הוא החליט, לפחות, להפסידו בצורה מכובדת. מול הצעירים אובדי־העצות והנבוכים, לקול שאגות אוהדי המכבי, היתד, מלאכתם של השחקנים הביתיים קלה למדי. … אבל הם קבוצה מגובשת. אין להם כוכבים, יש להם שחקנים. ״הצרה היא, שאינני רואה גם עתודה טובה ממכבי.
גליון 1207 (9 בנובמבר 1960), עמוד 7
שעות מעטות לפני סגירת הקלפיות האחרונות, במערב ארצות־הברית, נדמה היה כי יש צורך לשנות את ניסוח הבעייה. כי הפיל הוא סמל המפלגה הרפובליקאית, ש־תבוסתה נראתה באופק. … הוא היה גיבור מלחמה — מפקד טרפדת, שהציל את אנשיו בצורה מזהירה, אחרי טיבוע ספינתו בידי היפא־ 1נים, ואחיו של טייס שנהרג במלחמה ב־ארצות־הברית, בניגוד לישראל, רגילים הבוחרים לשאול מה עשו מועמדיהם בשעה שהם עצמם נקראו לשפוך את דמם … פעם אחרת הצביע נגד המענקים לארצות־ערב, מתוך טענה כי הערבים אינם עוזרים לעצמם די צורכם. כל התקדימים וההשפעות האלה אינם מלמדים הרבה.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 7
הוצאות הייצור של זן זה הרבה יותר גדולות מגידול המרימונד,״ עלה אחריו מגדל־הירקות גובלר, מרמת־השרון :״הצרות התחילו אצלי מהיום הראשון בו התחלתי לגדל מונימייקר. … הבאתי מקלות. אבל אצלי האדמה כבדה, צריך לדפוק את המקלות חצי מטר באדמה. הפועל קיבל מכה בראש מההלמניה. … במערבל עורבבו זרעי מוני־מייקר מכמה שטחים והנגיף חדר בצורה זאת לרוב השדות בישראל. • מומחי החקלאות בישראל מתנגדים אף הם לגידול זן המונימייקר.
גליון 1175 (1 באפריל 1960), עמוד 20
השתוקקנו באותו רגע לטפוח על שכמה של חניה, האמיצה יותר, שהתנדבה לתפקיד, וראתה, יחד עם זאת, צורך להודות: ״אני לא יודעת לשחק.״ ״אין דבר,״ פסק האיש הגדול ,״את לא צריכה לדעת לשחק.״ ״כן, אבל האנגלית שלי לא כל כך טובה, המבטא, אתה יו ד ע ״זה בסדר. נמצא כבר משהו. הצרה היא שבשלב הראשון נוכל לשלם לך רק כ־ 80 לירות ליום, אני חושש.״ חניה נשארה פענרת־פה ואריאלה הזדרזה לומר: ״בעצם, אולי בכל זאת אצליח לשכנע את ההורים שלי שאני יכולה גם ללמוד וגם לשחק בסרט.״ ״לא!
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 13
מאנדי נתן לנו כמו תמיד הוראות באיזו צורה לשחק. לי, למשל, אמר שכקיצוני שמאלי עלי לשחק לא רק על הקו אלא להכנס גם לעמדת המקשר, כדי שיהיה לי יותר שטח לקבל כדורים. … אבל כמשחק קבוצתי אנחנו שיחקנו יותר טוב, וזאת הסיבה שניצחנו. כשחזרנו למלון לא היו מלצרים שיגישו לנו אוכל. הם התביישו להתקרב לשולחנות שלנו, כי לפני המשחק הם רק עשו לנו מספרים כמה גולים נחטוף. … את רפי ** לינו למשחק בהרגשה לא־כל־כך הם חיסלו. אבל אלי, צריך להגיד, היה להם טובה. ברחוב הראו לנו האנשים כל דווקא רספקט.
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 8
כאשר הסתערו סדרני מפא״י על קוראי קריאות־הביניים, היה זה הוא שהרגיע אותם, בצורה הפגנתית, ערך הצגה שלמה — כיצד משה דיין מרשה לקרוא קריאות. … אם הילדים רוצים לעשות נשף דווקא ביום שישי, שיחפשו מקום אחר ולא בבית. יש צורך בהתחשבות וזאת איננה כפייה. לא צריך לשכוח שגם חלק מחברי מפא״י הם דתיים.״ משבר החקדאות מקבל מימדים שד שואה: רודנים מפגירם, מדד האיסיים ן* מושבי הדרום מהלכת תוכנית ^*מחרידה.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 4
מען המדיגה ןרגעשנודעו פרטים אלה. בכפרי הדרוזים, געשה ההתרגשות ^ בצורה חסרת־תקדים. מביתן ששייך אמין טאריף, המנהיג הרוחני של העדה בישראל, הוא חסר־בנים, נפל החשד כמעט אוטומטית על בן אחיו, נעים, בנו של הקאדי הדרוזי סלמאן טאריף. … ישראל בקר, איש הבימה, הציע להציג את ארוכה היא חדרך, סרט שביים בשנת 1946 באירופה, על השואה, יחד עם הסרט הדוקומנטארי הגאוני לילה וערפל, המתאר בצורה מזעזעת אך אנושית את מחנה אושויץ. … קרוב לודאי כי ממשלת ישראל אינה מעוניינת כיום להעלות את זכר השואה בצורה חריפה מדי, מחשש פן ישמש הדבד חומר־דלק לאופוזיציה, התוקפת את יחסיה עם גרמניה( .העיר השבוע ליצן :״אילו רצה בן־גוריון באמת להבליט יום זה, היה טדי קולק מארגן אלף, במות־בכי׳ ברחבי הארץ, משלם אלפי לירות לאמנים להופיע בערבי התיחדות ומעמיד את כל הארץ על רגליה!
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 6
הע ם המצ פון הרע מעולם לא נשמע גימגומו של המצפון הרע בישראל בצורה כה צורמנית כמו שנשמע השבוע מפי נערי־החצר של דויד בן־ גוריון. … כמה מפלגות, ובראשן מפ״ם, נערכו להתקפה כללית על מפא״י. היה צורך במשהו מוצק יותר מן הגימגום הנבוך של פרם. … גם לא הפריע לו שהדוברים הרשמיים בבריטניה הסתייגו מביקורו בצורה המעליבה ביותר. כאשר נשאל דובר משרד־החוץ הבריטי על הביקור, השיב :״כידוע לכם נמצא מר בן־גוריון בביקור פרטי בבריטניה.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 13
ובדיוק כשהחברה מספרים קצת סיפורים להנאה, כבודו מופיע. כן, איפה היינו לפני שהופסקנו בצורה כל-כך גסה? אה, כן, הבדיחות. אוסף כזה של בדיחות לא שמעתי מאז שהשתחררתי מהצבא. … אין בה שום דבר גס. באמת שלא. הנה היא. כלשון המצרי שלנו: ״היה אחד עולה חדש. עבד בחברת החשמל. … גזברי גערת ה\2רפי באגר־יגזגרגז נזגגמז אג 1הפרגוד עשרים וחמש. עוד שלוש. למ״ד. למ״ד. למ״ד. אין צורך לספור — הקווים על הנייר מספרים את הסיפור.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 17
יונתןר טו ש תירגם את משלי־לאפונמן המפורסמים, תרגום־פשט נאה ומחוכם; שלמהשב אן תירגם בצורה יפה את משלי א-־סופוס. היו אלה רק שניים מתוך תרגומי־מופת רבים, חשובים ומיקצועיים, שאף ההידור החיצוני אינו פוגע באיכותם. … שגב, שמעולם אף לא הסתיר את השתייכותו למנגנון החושך, ביזה את בית־הדין בפרסמו בשמו, בצורה חד־צדדית ומסיתה, את טענות הש.ב. … בפסק־דינו במשפט עמום בן- גוריון, גינה בית־המשפט העליון בצורה חריפה ביותר את סידרת־המאמרים של טבת מלפני שלוש שנים, שכללו התנפלות זדונית ופרועה על העולם הזה.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 14
כדי להבין את עמדתם של הנוגעים בדבר, יש צורך לדעת את פרטי העיסקה בין כים לתשלום של 6000ל׳׳י בלבד, תמורת האינפורמציה — וזה בשעה שהתביעות, אותן הגיש האוצר נגד אוקבה בעיקבית האינפורמציה של אנגל, טרם הגיעו לסיומן וטרם ידוע מה תהיינה הכנסות האוצר מהן. … אני מפחד לחזור הביתה, עזבתי את הבית שלי ולפעמים, כשאני נאלץ לשוב לביתי, אני עושה זאת באישון לילה. כל מי שהיו לו פעם צרות ממם הכנסה, בטוח שאני הוא זה שהלשנתי עליו והודעתי לשלטונות המס על העסקים שלו. האנשים בראשון התנפלו על אדם אחד ה־נושא, אמנם, את השם אנגל אבל אין לו כל קשר איתי. אפילו לבת שלו עושים צרות. זה הרס אותי. אף פעם לא הייתי מלשין מיקצועי.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 11
אולם, קבעה הידיעה הנלחשת, לא טדי קולק אישית מעל. כי סוף־סוף אינו צריך לנהוג בדרכים נלוזות אלה כדי להשיג כסף. איש־חסותו של דויד בן־גוריון אינו צריך לגנוב. אם כן, מה עם 600 אלף הדולארי לא היה ברור בדיוק מה, אבל ידוע שנגנבו. … נאמר בה, כי סגן שר ד,בטחון נחטף על־ידי אירגון נאצי בגרמניה כבן־ערובה לאייכמן, וכי מתנהל משא- ומתן על פדייתו מידי החוטפים. גם שמועות אלה באו לקיצן בצורה דומה לאלה שנפוצו על קולק. במוצאי־שבת האחרון, בשעת־השיא של התנועה ברחוב דיזנגוף, קצת אחרי חצות, הופיע שמעון פרס ליד כסית.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 19
בשעה שאחדים מהם הוזמנו למסיבה פרטית בביתו של גבריאל כך, עוזרו של גדעון האוד נר, התפתח ויכוח על המשפט. שלושה מן הכתבים הזרים התבטאו בצורה כה מחפירה, שנתבקשו על־ידי בעלת־הבית לעזוב את המסיבה ברגע שהגיעה הידיעה על ההפיכה באלג׳יריה, אחזה התלהבות פאט- ריוטית את כל הכתבים הצרפתיים במשפט אייכמן. … מלווה בפמליה נכבדה, שכללה את שלישו אלות מישנה חיים כן־דויד, הרמטכ״ל צבי (״צ׳רה״) צור ועוד קצינים גבוהים, התעניין ביג׳י בפרט ם שונים בתערוכה. כאשר הבחין ביג׳י במידגמים שהראו מה ד,ם מנות המזון אותן מקבל חייל בצר,״ל, ומה כמות הקאלוריות המסופקות לו מדי יום, שאל ביג׳י את הרמטכ״ל :״האם גם חיילי המילואים מקבלים כמות כזו של קאלוריות?
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 16
.״ כישרונו של ברנשטיין לבטא הרגשות אלה בציוריו, בצורה שובת־עין־ ולב, מקנה לו עתה מקום של כבוד בין אמני ישראל. … בליגה טל הפסדה שד מכבי תד־אביה להפועל פתח־תיקווה, השבת, כשיעור : 2׳ ,0בו,הב שייע גלזר : אני לא רוצה לקחת לשופטים שלנו את הפרנסה, וגם לא לתת להם עצות. אבל אם אתם שואלים אותי מה צריך לעשות באייב־מן, אני יודע את התשובה. … העתונים עשו ממני פ־רסומת כזאת גדולה שאני נבהלתי מעצמי, ופחדתי לשחק כמו שצריך. התחלנו את המישחק בכוחות שקולים והסיכויים היו שאנחנו ננצח בדיוק כמו שהיו שהם ינצחו.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 63
אליאש אורנה, רמת־גן; אמיר חיה, כפר־ שמריהו; אנגל טובה, תל־אביב; ארנון יהודה, ירו שלים; אור לאה, ירו שלים; אורטל דורית, ירושלים; אל־אזהרי עלי, תל-אביב ; כטלר רות, ירושלים ; ברגמן עמליה, חיפה; כן־ארי ענת, תל־אביב; בן־זקרי נעמי, גבעתיים; בורר חגית, ירו שלים; כן־שלום יופבד, תל־אביב; בנדרסקי נורה, ירושלים; ברקאי דבורה, ירושלים; גלבלום אמירה, תל-אביב; גלזרמן אבי, תל-אביב; דגני רותי, חיפה; דרור עליזה, ירו שלים; הורוביץ דאה, ירו שלים; הורכיץ אלן, תל־ אביב ; הנגכי אילנה, תל-אביב; הנגבי חיים, תל־אביב ; הוניג־פרנם תקווה, ירו שלים; הופר ג׳ון, ירו שלים; ונגרוכר הילדה, ירושלים ; זופן מיפל, ירושלים ; חזן שלמה, חו ל ט; טייטלכאום מאשה, ירושלים; יעקכי רמה, ירושלים; יריב רוחלה, כרמיה ; כהן רעיה, כפר־שמריהו ; כץ אוה, תל־אביב ; כץ סוזי, הרצליה ; להב אורית, תל-אביב; לדמן דכי, כפר-סבא; לרמן מלי, כפר-סבא, לרמן חוה, תל־אביב ; לויפטר דבורה, ירושלים; לויתן יהודית, ירו שלים; מזרחי מיקי, תל־אביב ; מסארווה אחמד, ערערה ; מיצנמפר צחי, תלא בי ב; נאמן אפרת, רמת־חן; נוימן גיורא, תל־אביב; נחום שאול, תל-אביב ; נחנזון חורחה, רמת־גז ; נרודובסקי סוזן, ירושלים; סזיר דבורה, תל־אביב ; סנדרס שרה, בת־ים ; ספדה כדנש, תל־אביב ; סקוטרו חיים, ירושלים; עין־גיד אביבה, תל־אביב; עין־ גיל אהוד, תל־אביב; ענבר כיאנקה, תל-אביב; ענבר נחום, תל־אביב; פוגל חוה, ירושלים; פוגל שאול, ירושלים; פוטרמן ישראל, תל־אביב ; פילבסקי עודד, תל־אביב; פינקל ג׳ילכרט, תל־אביב; פינקלשטיין אריה, חי פ ה; פלינט גילה, תל־אביב; פרידמן מרשה, חיפה; פרידמן גזניפר, חיפה; פרנקום קארן, רמת -ס; פילכסקי גיא, תל-אביב; פילכסקי דליה, תל־אביב ; פרידמן דבורה, תל־אביב; פרידמן ורדה, רחובות; צור אורנה, חולט ; צור דפנה, תל-אביב ; צור מרים, תל־אביב; צמל לאה, ירושלים ; קאל יעל, חי פ ה; קמינר טלי, ירו שלים; קמינר דפנה, ירושלים; קצרגנסקי נועה, חי פ ה; קמר עפרה, ירו שלים; רולניק רבקה, תל־בח ך ; רחמן מיפה, ירושלים; רפט קלר, י פו; רתם יהודית, תל־אביב; שוכרט הרצל, תל־אביב; שטנר מדיום, ירושלים; ש״ם דב, קריית־חיים; שלונסקי חגית, ירו שלים; שריד חדוה, ירושלים; שנץ יוסי, בת־ים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 82
באחד מהקטעים שפירסם חנוך לווין, תחת הכותרת פגישה מדינית בלוד (סימן קריאה )5 הוא פרץ את כל כללי ההסוואה המילולית שכפה על עצמו במחזותיו ובסיפוריו ויצר, אולי, את המפתח למלכודות שבהן הוא מרצף את מחזותיו וסיפוריו : ״כנופיה מוזרה מאד מנהיגה את מדי נתנו כשעות קשות אלו. השגריר שטיניץ (כמה נעים להחליף את האות ד׳ כאותיות שט׳) כא מאמריקה כמטוס לנמל- התעופה כלוד כדי לפגוש כרא׳ט־הממש־לה שצ׳רכין (אוי כמה נעים להוסיף שצ׳ לפני ר׳) וכשר־הכיטחון פרשץ (היש ככלל צורך להזכיר כמה נעים להחליף אח האות פ׳ כאותיות שצ ׳ ף) .וככן, נועדים להם שלושה אישים, שטיניץ, שצ׳רכין ופרשיו כנמל־התעופה כדי לדון כשר- החוץ האמריקאי, שהם קוראים לו כינם לכין עצמם אגב צחוק משחרר כשם פישינגר, ולטכס עצה מה לעשות הלאה מבחינה מדינית הזיווג בין עולם הדמדומים והמפולות של חנוך לווין למציאות, כפי שבאו לידי גילויים בסיפור זה, מאפילים בעוצמתם על גלריית בעלי- המום, הדמויות האליגוריות, שבעזרתה מצליף לווין בחברה הישראלית, והמרירות המשתרבבת לתוך ביטוייו (עוד מאז את, אני והמלחמה הבאה ...ומלכת האמבטיה) מביאה לסיפוריו עומק צפוי. … אלא שסיפוריו של יו ת ם ר או כני לכודים במילכוד שהוא יצר לעצמו, בעוד שסביר להניח כי הפוטנציאל הסיפרותי שטמון בו ייצא לאור רק אחרי שהוא יצליח להשתחרר מתוך העולם המיני שהוא כופה על עצמו הר כגיגית.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 22
זיבוטינסק׳ מלי פקד ביח׳יר ב פולין 1938 גיבור המחתרת ,׳שניצח את האימסריה ׳האדירה ,׳נתגלה לנוער היושראלי לפתע כאדם רגשני, הבונד, בפומבי בעת צרה. לצ׳ברים, שאינם רגילים להפגנת־רגשות פומ בית, ושכבר היו ׳מורגלים — :אחרי שושת חודשי מיליחמד, — לאלפי החוגים, ניראה הדבר כסימן של חולשה. … אני יודע בי יש דמעות, אשר שום גבר אינו צריך להתבייש בהן: ישגן דמעות, אשר כל גכר רשאי להתגאות כהן״ ״העוקב אחרי סיפורי יודע כי לא פינק׳ני הגורל. … נותרו באצ״ל האנשים שהאמינו בקיו אקטיבייסטי, וש- התנגדו בכל רימ״ח אבריהם ל״מ׳וסדות הלאומיים״ .הם נפרדו מתהומי, ויצרו את אצ״ל בצורתו הסופית. את כרוז הפילוג כתבו, בנית־קפה ברחוב נחלת־בניימין בתל- אביב, אברהם (״יאיר״) שטרן, הילל קוק, אוריאל (״יונתן רטיויש״) שילח, שייסד לאחר מנן את התנועה הכנענית, ובנימין לובוצקי (שהצטרף מאוחר ״ותר לימפא״י).
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 35
אין זו הפעם הרא שונה שהעיתונות הישראלית החופשית מתנהגת כמו העיתונות המודרכת בברית־המועצות או במצריים, וקושרת קשר־של־השתקה לגבי מיסמך בעל חשיבות. … ואילו החל טות בגדאד מגנות אמנם את ההסכם ה נפרד בין מצריים וישראל, אך קוראות לשלום צודק ובר־קיימא. … לביא סירב להצעתו של ארליך, ול מקורביו אמר :״בשביל מה אני צריך את כאב־הראש הזה. מה רע לי עכשיו?״ יליד משוכנע כי יצליח לשכנע ׳ 1את לביא לקבל את המישרה .
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 38
.״ #באיזו מידה ישנה הסכם־השלום בין אליו שאלות. תשובותיו היו חלקות ודיפ ישראל ומצריים את המצב במיזרח־התי־תל־אביב לומטיות. … ״תראה,״ השיב טרזי ,״אינך מגן על חזית המצרית מנוטרלת. האם יכלו המצ ריסט, בא לבקר אותנו,״ סיפרה ,״אבל זכויות הפלסטינים על־ידי ניסיון לייצגם רים לשבת שם ולצפות בצבא הישראלי, פיתאום ראיתי מישהו מצלם בחצר. הוא המתקדם לעבר דמשק, רבת־עמון ובייבניגוד לרצונם.״ עמד קרוב לחלון והיה צריך לראות אותי. צרפת והיטלר. כמה קטעים מהראיון רות?
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 10
מתוך אש המרד, אפר המדורה והגחלים הלוחשות׳ צצה ועולה ציפור חדשה: ציפור החול, הפניקס, הישר מתוך האגדה המצרית של ״השלום״ חמזרח־תיכוני נוסח סאדאת״בגין־קארטר. … הוא היה יכול לומר לו כך :״תראה, ילד יהודי, חיל שמקבל פקודה צריך סיבה טובח בכדי לא לבצע אותה. ובכן, תן לי סיבה שתניע אותי לסכן את חיי ולחוס על חיי אביך ...אני עשוי מכל החומרים שמהם עשוי ליברל יהודי, ואם אני בוחר בדרך שבח אני בוחר, זה לא מפני שאני לא רואה את מכמני מרדכי אבי־שאול ויוסף אלגוי* ,תג־־אג־ב .ד, שגסהזה מ ה בין פ א שי ז ל בין הו מ אני ! … חייב אדם לבחור בצדק מסויים. הומאניזם צריך להתבטא באהבה לדברים מסויימים, לאנשים מסויימים.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 34
׳נראה שבילה כמה שנים בחברה אמרי קאית. הוא דיבר בצורה תרבותית, היה לו חוש־הומור עדין, ונדמה שהיווה מאין סינתיזה של שני האחרים. … הן באות להעניק לך את ההרגשה שאתה שייך להמון — נקרא לילד בשמו: לעדר וששוב אינך יצור אנושי בודד. המלחין האמריקאי הבחין בכך מייד, כאשר התלונן על כך שמחיאות־הכפיים התחילו עוד לפ ינ י שהתחיל לנגן. … הן מהוות הצהרה קולקטיבית האומרת: חדלנו להיות בני־אדם, והפכנו המון, יצור אחד בעל מאות ראשים, מיפלצת טורפת.
