חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 25,376 עד 25,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 56
קינן ממחיש את המציאות בהגדרות כמו :״כאשר עקרו הישראלים את האלמוגים מים־סוף, אמרו: מה יש, כין כף אנחנו עומדים להחזיר אותם למצריים. אכל כמו שאמר מוטי קירשנבוים: למי חשכו המטיילים להחזיר את הכינרת באשר רמסו אותה? … בתוף כל תל יפהפה, קבורים סודות נוראים• סודות של מרד, של מצור, של טבח, של חורבן. כל מעיין המפכה בין הסלעים מספר סיפור של מצור ואבדן.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 65
אני זקוקה להקדמה ממושכת כדי להצ ליח להגיע לשיא ההנאה במגע מיני. הגבר צריך לגרות אותי. הנגיעה בדגדגן יכולה רק לסייע בגירוי, אולם אך ורק חדירת אבר המין הגברי לנרתיק שלי מביאה אותי אל תחושת האורגזמה. … תקופה ממושכת אחרי הפירוד לא ביקשתי כלל להגיע למגע מיני עם גברים. לא היה לי כלל צורך בכך, כי האמנתי שאני לא מסוגלת ליהנות. … אם גברים נוהגים לכוון את האשה בעת המגע המיני כדי שתגרום להם הנאה, מותר גם לאשה לבקש זאת מהגבר. אין צורך להתבייש, אלא להיפך, ליצור הידברות כדי להכיר אחד את השני.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 3
מאידך, מי שנשבר בצה״ל, מסולק בדרך הפסיכיאטרית הזאת גם אם אינו רוצה בכך, וזוהי דרך נוחה להיפטר מעושי־צרות מיקצועיים. יתכן כי זוהי הסיבה להשלמה עם הטיפול הברברי במזרע, שבא להכריח את החייל להסכים לשיחרורו בפרופיל פסיכיאטרי, עם כל הנזק העצום הכרוך בכך לחייל מבחינה נפשית, חומרית וחברתית. … דמגוגיה אנ טי- עי תונ אי ת פרשה זו מוכיחה מחדש את התפקיד המכריע שיש לעיתונות — וביכללה העיתונות האלקטרונית — בחברה המודרנית, לא רק לגבי עניינים מופשטים־לכאורה הנוגעים לסידרי־השילטון, אלא גם לגבי ההגנה על חייו של האדם, בצורה הבלתי* אמצעית ביותר. מוזר עד כמה נתקל תפקיד זה בהתנגדות אינסטינקטיבית מצד הציבור, אשר העיתונות ממלאה תפקיד כה חיוני בהגנה עליו. השתתפתי בימים אלה ב״מישפט ציבורי״ מסעם הרדיו, שבו נדון הצורך להרחיב את חופש־הפעולה של העיתונאים — אותם העיתונאים שהוכיחו את עצמם בצורה כה מזהירה בפרשת מזרע, ב״מישפט״ נוכח רק קהל קטן, אך היחס לעיתונות היה בהחלט עויין.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 44
שופטת: הוא קבלן שבונה ונותן לך חלק מהחנויות. שולמן: נכון. שופטת: מה צריך להיות, מה אתה מתכונן לעשות שם במיבנה החדש? … בינתיים המחירים התחילו לעלות, בזה שאני הייתי צריך שמה להש קיע כסף גם בבנייה. בתוך שיחה עם בצלאל, אני לא זוכר אם אני הצעתי לו או הוא הציע לי, בתוך שיחד. … שולטן: בראשון היה הפרשים בכמה בשבילי יותר טוב שאני לא צריך להשקיע. אלפי לירות, אם אני לא טועה היה מדובר שופטת: חוץ ממה שאתה סיפרת על שאני הסכמתי פחות או יותר, נדמה לי ההזמנות שמר מזרחי עשה בשביל המלושכל התביעות של מזרחי היד.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 15
״ זעקו האספ- סופים בטהראן ובניו־דלהי, וזעקותיהם נתהדהדו בלב רכים וטובים בעולם ה״ 80׳. הצרה היא, שקודם כל באפגניסתאן אין ג׳ונגלים להיסתר בהם, וקר שם בחורף, קר מאד — לא כמו בדרום־מיזרח־אסיה — וכשאתה מבעיר מדורה להחם את בשרך, מתנשא עשן מסגיר אל־על (ב״אל על״ ,א־פרופו, כאילו הכל בסדר, ואני שמח לבשר, כי רשימת ההספד שהכינותי לעתודה, כפי שנוהגים להכין במערכות עיתונים מכובדים לאח״ם קשישים, נגנזה לחמש שנים, אולי). … ״אני עצמי — אמר לי — יודע שאין כוונתך ל,מרוקאים׳ ,אבל אתה צריך להבין׳ שכך זה מתפרש אין כמוך — אני אומר לו — אז מה, לפי דעתך פיתרון החידה ו״ ״פיתרון החידה — בישר לי במוצא שלל רב — ,פוליטיקאים יוצאי־מרוקו באשר הם שם — לרבות המשיח שנולד, לפי חלומו של מקובל נודע, לפני שבועיים־שלושה במרוקו — אם אשרוד אחרי חידת החנפנים שלי, ראוי שתדעו, כי בעתיד הנראה לעין אכתוב במדורי זה כמה וכמה דברים שאולי לא ינעמו גם לכם, אבל זאת אעשה ישירות בלי חידות ובלי חרוזים, בלא מורא ובלא חן־פנים.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 35
לאדם נורמלי יש כל מיני עכבות, המפריעות לו לדרוך על גופות. אפילו הפוליטיקאי המצוי, שהוא יצור אילו היה אריק עונה על הטענות בגילוי-לב, היה חוזר על אימרת־הכנח של צ׳רלי, במהדורה ישראלית: ״מה שטוב לאריק שרון — טוב למדינת• ישראל 1״ הוא היה אומר זאת בכנות גמורה. … האדריכל פראנק לויד רייט, מחולל המהפכה באדריכלות המודרנית, התלוצץ פעם :״בשלב מוקדם בחיי הייתי צריך לבחור בין הצניעות ובין היושר. בחרתי ביושר.״ אריק שרון אינו משופע בהומור, וגם לא כל־כך בצניעות. … לא יעלה על דעתו לוותר על כהונתו בממשלה. מפני שיש דברים להגשים, והוא צריך להגשימם. (למעשה אמר, מבלי להגיד זאת בפירוש, כי שום אדם מילבדו אינו מסוגל להגשים את הדברים ).ולא יעלה גם על דעתו לוותר על החווה, שהיא ״אורח חיים״.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 40
״אנחנו לא צריכים לשלם עבור ההודעות לעיתונות שמוציאים הליברלים,״ אמר ח״כ רוני מילוא, שהוא גיזבר חטי- בת־חרות בליכוד, ושהוא היה צריך לח תום על צ׳ק המשכורת של רות. רות עצמה דוחה את הטענה :״אין לי שום השקפות פוליטיות, וזה מה שמרגיז, אולי, את אנשי חרות, שאצלם מי שלא שייך למישפחה הלוחמת, או לא בן של מי שהיה שייך למישפחה הלוחמת, הוא בוגד וזר. … שנה קודם לכן, ב ,1961-זכה בפרס ביטחון־ ישראל על המצאת הבונגלור־טורפדו, צינור הנפץ באמצעותו הצליח צה״ל בתקופת פעולוודהתגמול להבקיע פרצות בגדרות־התיל של יעדים מבוצרים. את ההמצאה, כמו את טנק המרכבה, יצר מבלי שתהיה לו כל השכלה הנדסית פורמאלית. … תורת המילחמה שלו ועקרונות המישמעת המיוחדים שטבע, הוכיחו את עצמם בעת שעמד בראש אוגדת השיריון שהבקיעה במילחמת ששת־הימים את מיתחמי רפיח וגרמה להתמוטטות השיריון המצרי. אז היד. רפול מפקד חטיבת צנחנים במיסגרת האוגדה שלו, לפני שנפצע בראשו והוחלף.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 25
יש לזה צליל אנטי־׳שמי) ,וגם השפעתם על זדם התרומות למים־ לגות. יצר מצכ שאיפשר את החזקת כל השטחים הכבושים עד להסכמי קמפ״דייוויד. … ב־ 1956 הימר דויד בן־גוריון, בעצה אחת עם הבריטים והצרפתים, את ההימור הגדול. הם היו בטוחים שיוכלו לתקוף את מצריים באין מפריע, מפני שהנשיא האמריקאי יהיה שקוע כל־כולו בהיבחרותו מחדש. … כל הבעיות העומדות לפני המדינה — השלום עם מצריים, האוטונומיה, המדיה הפלסטינית ביכללה — תהיינה המורות יותר אחרי הבחירות.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 3
בראיון שהעניק לישעיהו בן־פורת בה עו ל ם הז ה 2250 ידיעות אחרונות הקדיש לנו פרק נכבד. הייתי מתעלם ממנו, כי שוב אין צורך להתווכח עם האיש. אך יש בדבריו כמה סילופים הנוגעים להעולם הזה, ואין להש אירם בלי מענה שמא תתפרש השתיקה כהודאה. הנה דבריו של תמיר, המתייחסים לשבועון (להבדיל מהשמצותיו המכוונים נגדי אישית, שאינו מוצא צורך להתייחס אליהם) : ״שום רומן לא היה עם אורי אבנרי! … נראה שדווקא הרשימה המוגשת על־ידי תמיר מדגישה מחדש את העיקרון היסודי של העולם הזה, המתבטא בסיסמה ״בלי מורא, בלי משוא־פנים״ .כך צריך עיתון לנהוג. זהו אל״ף־בי״ת של עיתונות טובה.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 65
מספר סגן :״במוחם של הגארד־נרים הבריק רעיון: יש ללמד את ד,שימפנזה שפת סימנים אמריקאית, הידועה בשם אמסלאן (שפת חירשים־אילמים אמריקאית) .שפה זו מותאמת בצורה אידי אלית לזריזות הכפיים העצומה של ה־שימפנזה, והיא כוללת את כל התכונות הצורניות החיוניות של השפה המדוברת...״ והתוצאה היא ספריה של שיחות מצולמות שסגן מביא כמה המחשות מהן, בצירוף גרפים להוכחת ההסתעפות ההגיונית של השימפנזה. … הדמיון ביניהם הוא רק בקווים של ביוגרפיה מה שמגד חסך ממראיינו, שהוא עצמו החל בכתיבת ספר עבור חברת־חשמל על גור וידאל פינחס רוטגברג — ספר־מונוגרפי, ״מדמיין לעצמי כי אינני מדומיין״ שמעולם לא הושלם, כפי שגיבור החי על המת מעודו לא השלים הסופר המצרי הקשיש תופיק אל־ חכים חגג לפני שבועיים את יום הולדתו ד ,83-,בעיר־הולדתו אלכסנדריה. … הוא שאל מה יש בכוונתו של השר לעשות נגד מורה בתיכון בעיירה רטינגן, שקרא קטע בפני תלמידיו בגימנסיה, במטרה להוכיח כי גדול משוררי גרמניה, וולפגאנג גתה היה טיפוס מושחת ורודף־שמלות. הקטע שאותו קרא המורה היה זה :״גתה צרך חתיכות בכמויות. היה לו חוש בלתי רגיל לדעת מה מתרחש להן בנשמותיהן המזוהמות.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 67
המהומה הספרותית הראשונה בתל־אביב המתפתחת היתה הופעת כוזוב־ם — ביטאון הסופרים והספרות העברית באדן־ ישראל, שעורכו הראשון היד, אליעזר שטיינמן, שהגיע ארצה בשנת תרפ״ד והוא בן .32 כתובים הופיע בתבנית של יומון, ובהתחלה היו מיוצגים בו כל הסופרים שחיו ויצרו בארץ. אך קריאתו של שטיינמן לקריעת אשנבים לעולם וליציאה מתוך המיסגרות הפרובינציאליות המצמצמות, עוררו את חמתם של כמה מהסופרים הוותיקים. … תל-אביב של שנות העשרים, היתד, זיר של עשייה תרבותית, עיר שבה חיו ויצרו סופרים, ציירים, שחקני תיאטרון, סטי־ריקאים, עיתונאים ואדריכלים. … עשרים השנים הראשונות של הספרות והאמנות בתל-אביב הקטנה הן שנים מכו בדות, ואין צורך להתבטל בפני גורם כלשהו בתרבות העולם.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 28
הקיפוצים אמנם יקלטו עלייה, אך בממדים קטינים יותר, ועל כן נקלטה בצורה טובה יותר. בפיוגשך כקיבוצניק אמיתי, אינך חושב עליי כעל ״אשכנזי״ או ״ספרדי״ . … הוא חוסך הרבה עבודה, מודיע מי טילפן בהיעדרי ומה מבוקשו, ולפעמים משמיע גם דיברי ידידות וחיבה. יש רק צרה אחת: שלושה מתוך ארבעה מטלפנים, המפעילים את רובי אוטומטית, אינם פוצים את פיהם. … אך יותר מאשר אי־פעס, אני משוכנע עתה כי דרך זו היא מוטעית לגמרי. הציווי המוסרי צריך ל הוביל דווקא א ל השירות בשטחים !
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 32
.״ וכן :״ידוע, שאנחנו לא אוהבים ערבים, אבל לא צריך לפגוע ללא סיבה.״ וכן :״כשאין סיבה לא צריכים לדפוק אותם, כי אז ירוצו לפליציה לנגר ויציגו אותנו באור לא טוב.״ מכאן הבינו החיילים שמותר לפגוע ״כשיש סכנה״ — מבלי שנאמר מהי הסיבה• לגבי יריות נאמר לחיילים :״לא לירות לתוך הפגנה אם יש בה נשים וילדים״ — ומכך הובן כי מותר לירות לתוך הפגנות בשאר המיקרים• בכל התידרוכים נאמר לחיילים כי אחרי שני השלבים הראשונים — יריות באוויר ויריות ברגליים, יש שלב שלישי — של יריות על־מנת להרוג. … הסרט של פסטמן היה כימעט מושלם. לא היה צורך לערכו. באולפן של ויזניוס האלוף! … טענת הרמטכ״ל: שהטלוויזיה חתכה קטעים בודדים וצירפה אותם יחד בצורה שהתקבל הרושם כאילו המפגינים
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 46
אלה שלו את הסלעים, מניחות אותם ליד כיור המיטבח, ומאוורדות את שת הדברים שאין קבוע בכל בית, וצריך לדאוג מראש. כל המירשמים הגראנדיוזיים, שכל הקליינטורה תעריץ. … בוחשים מעט, עד שהתערובת מפסיקה להיות נוזלית כל-כך, כמו ברגע הוספת החלמונים, וחוזרת להיות באותה דרגת סמי בקיצור — יום זיכרון רישמי צריך לחוג בכל שנד לפישלון, כות שהיתה קודם, אבל מעט יותר חזק. … כעת, השוקולד כבר אוורירי יותר׳ ואז רוזנשטיין יש שיער בלונדי ועיניים כחולות וארבע בנות ואחד את כל סיר השוקולד והקצת קצף הזה שופכים לתוך קערת חתן ושתי נכדות ובעל עורך־דין מאוד עשיר, וכמה סמאטוחות המיקסר על קצף הביצים החזק, ובוחשים בעדינות־בעדינות, מרוחות בעיתונים, כי הבן־אדם צריך קצת אקשן בחיים — בתנועות קיפול. וגם את העוגה הזאת.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 70
׳ ,לא שיר אחר, במערה, והנפתח ב;,על פני צורי החוויתי בזרועי דרד איום,׳ אמרתי ,׳ידי היעלים /הבני השמש בחניתותיו /והנה ניתרה מאליה, כשל ההפתעה. … אתה מוציא את הניצרה מרימון־היד ותוך כמה דקות מתפוצץ הרימון ואנשים נהרגים ונפצעים. ואז יש גופות שצריך לקבור, פצועים שצריך לטפל בהם. יש אלמנות ויתומים והורים שכולים.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 36
של הפרופסור מילטו! פרידמן? הגולדן ההולנדי מסב צרות למגדלי הפרחים בישראל. רמתו הנמוכה יחסית בלפי הדולר, וקצב פיחות השקל כלפיו גורמים הפסדים כבדים למגדלים, וזאת בנוסף לרמת המחירים הנמוכה בבורסות הפרחים בהולנד. … עתה חוזרים שערי ניירות-הערך לרמות הכלכליות של טווח ארוך. יצר ההימור של המשקיעים פחת. שוב נעשים חישובים על־ערך ותת-ערך. הבורסה תחדל להיות רולטה, יתחילו לבנות תיקי השקעה לטווח ארוך. לספ קו לנ ט הנבון בלבד! גם היום צריך ״ללכת״ על מניות טו- בות תחת שיטת ״קונים היום מוכרים מחר״ .למשל :״שופרסל״ הגיע ל״1300 ועומד עכשיו על ; 600 אחד הבנקים התחיל לאסוף סחורה.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 26
״הוא היה פטריוט זיתי. נכון, הוא היה בעל אופק צר והבנה מוגבלת, איש דתי קנאי, אבל הוא היה המנהיג הפלסטיני היחידי בתקופתו שלא היה מושחת, ושלא דאג רק לעצמו. … כמו רוב הערבים — וביניהם אנוור אל־סאדאת — ראה המופתי בגרמנים בעלי- ברית פוטנציאליים, על פי העיקרון האומר ש״האוייב של אוייבי הוא ידידי״ .הגרמנים לחמו בבריטים ובצר־פתים, שגי הגורמים הקולוניאליים השנואים ביותר במרחב באותם הימים. בעיראק, כמו במצריים ובארץ־ישראל, ציפו הערבים לבוא הגרמנים כמי שמצפה לגאולה.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 36
.״ יתכן שלוריא אמנם חושב עצמו לישראלי, אך לבטח אין זה החינוך שאותו הוא מעניק לבנו, שנקרא בארץ נימרוד ובארצות״הברית רוד. כשהיה צריך נימרוד״רוד לחזור לישראל, בדי לשרת בצה״ל, כפי שעושים בני״יורדים רבים, הוא התנדב למיכללה היוקרתית של הצבא האמריקאי ווסט פוינט. … ״סיפרתי לו על שמועה שמתהלכת בין עיתונאים בארץ, ושפורסמה כבר אצל משה ז׳ק במעריב, על השיחה בין קאר־טר לשמידט,״ טוען נאור .״אמרתי לו שהוא צריך לבדוק בעזרת הקשרים שלו בגרמניה אם היא נכונה.״ נאור אינו מכחיש שהסיע את לוריא ללוד, אך מכחיש את כל השאר . … הוא ביקש מנאור שישלח מיברק מחאה לדי וולט, על קך שהראיון תואר כראיון בילעדי של בגין עם עיתון גרמני. במיברק, כך ביקש לוריא, צריך נאור לציין שיחסי גורמים מסויימים בממשלת־ישראל עם העיתונאי־היורד הורעו.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 39
הייצור לפרח ! ב־ 0.5—0.6שקל. בבמה נמכר הפרח לצרכן בהולנד או בגרמניה ! ניחשתם, בגולדן אחד או ב״ 3.6שקל. … מנהיג כן־גוריון אין ציוני בגולה התחזיות האופטימיות ביותר מנבאות בוודאות כי כבר בעשורים ה ראשונים של המאה הבאה יק טן מיספר היהודים בעולם בצורה עיצומי המורים * 4 4מפוני ה- פיתחה יהיו פטורים ממס רווחי- הון 4 4 4האוצר מבקש להגדיל ההקצבות לישיבות 4 4 4בוטלו הנחות ל״ 35 אלף בעלי טלפון •4 4 •4תעריפי החשמל הועלו ב־ 8.6אחוז 4 4 4הכנסת שכיר עד 170 אלף שקל פטורה מהגשת דו״ח למס״הכנסה 4 4 4עליה במכירת ״רולס״רויס״ בבריטניה 4 4 4בבורסה: עליות במניות! … הביטוי הרישמי לכך: נסיגתו של ראש־הממשלה דאז, דויד בו״גור- יון, מאי־נכונתו להכיר בלגיטימיות של ״היות ציוני בגולה״ .היה זה זה הד״ר נחום גולדמן, בשיא הקונגרס היהודי העולמי לשעבר, ששיכנע את בן־גוריון שהיהודים בארצות מושבם יכולים להביא למ דינה הצעירה תועלת רבה במקו- מות שבהם הם חיים — ועל מדי- נת״ישראל להיות ״המיקלט הבטוח״ שאליו יוכלו היהודים בעולם להגיע בעת צרה. תורה זו כו -׳* חה יפה כאשר יש בתפוצות יהודים רבים.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 3
.״ כל זה דומה מאוד לנסיבות לידתו של ״החוק לאיסור לשון־הרע״ לפני 16 שנים — חוק שיוזמיו נימקו אותו בגלוי בצורך לסתום את פי ״העולם הזה״ — אן שפגע בעיתונות הישראלית כולה. … לא נאמר כי הדבר אינו חל על איש״ציבור, המצולם — למשל — בוועידה- מיפלגתית כשהוא מפהק, או בכנסת כשהוא מנמנם, או בסעודה ממלכתית כשהוא אוכל בצוויה בלתי־אסתטית. דווקא סעיף זה, שנועד להצר את צעדי הטלוויזיה ועיתון־חדשות מצולם כמו ״העולם הזה״ ,חושף בעליל את כוונות יוזמיו. • העתקת תוכן של מיכתב או כתב אחר, שלא נועד לפירסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב. … אלוהים ירחם על המדינה אם יזכה המערן ברוב מוחלט, ויוכל לחוקק עוד חוקים כאוות נפשו ! *וו ו>וחלט אני מעז להכריז כאן בצורה פסקנית: זה לא יקרה. איש לא יצליח לסתום את פי ״העולם הזה״ — כשם שאיש לא הצליח בכן בעבר.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 73
פרקים נוספים, המביאים מיקבצים מה ספרות הסקנדינבית והספרות האמריקאית, ממצים תמונות־תרבות ברורות. הפרק העוסק בספרות מצרית מביא את מתחת לסככה מאת נגי עמח פוז, והריפובליקה מאת פ׳רחאת של יוסף אי ד רי ס. … אני שייר לחישג כו קי שוור ץ עם דרכון אמריקאי יש כאן כעייה של ציוד יקר, של הפעלה שלי וכו׳ .זה לא פשוט. כסך הכל, אני מתי ש שאני צריך להילחם על המקום שלי בארץ...אני חושב שזה מצחיק של- מוזיאון תל-אביב יש פיסל שלי שרכש גמזו כ־ , 1968 ותו לא. … לי חשוב מאוד שהקטלוג יצא. לוא הייתי צריך לעשות את התערוכה הזו רק בשביל הקטלוג, גם אז הייתי מציג 130 .עמודים עם ־צילומי בל עבודות הווידאו שלי...״ לסיום מסבייר שוורץ באמצעות עופרת לקוראי הארץ ומעליבם :״אני סבור ש־לאמן אוונגרדי יש בעיות קשות מאוד בארץ ...מבחינת ההפריה הסכיכתית, חי־לופי־דיעות, גירויים אינטלקטואליים וכו׳ — ישראל אינה מקום טוב כמיוחד, זו סביבה קטנה ומצומצמת מאוד.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 35
״ כך אמר לי בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי בפגישתנו הראשונה, לפני שכל מיזרחני ישראל עלו לרגל למצריים. (אגב, זהו באמת שמו. בוטרוס הוא הצורה הערבית של השם פטרום, פיטר, פטר, פיאר. … כשהתעוררו הדמוקרטיות, הן היו יעילות יותר. נסיון זה היה צריך לשמש אזהרה לסנה. אך ההגיון הצרוף שיסנע אותו שהסובייטים ינצחו, והוא החליט לעבור למחנה העתיד לנצח. … הרי זה טיבעי. אין זה מעורר שום ספק. אין צורך בבדיקה נוספת. אך אילו טעה הכתב בכיוון ההפוך והיה מודיע כי אחמד שוקיירי קרא לכריתת שלום עם ישראל, היתד.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 52
הסברתי להם את הסיבות לכך בפרוטרוט, ואין צורך לחזור עליהן אינטרמצו סטאמיסט ך* שעה שהדברים התגלגלו בצד ה״ ישראלי, אירעו דברים רבים גם בצד הפלסטיני. … ואילו אל־שכעה, כך הסתבר, זקוק להגנה קאריקטורה אמריקאית על פרשת שבעה (״וושינגטון פוסט״)* כל העולם, וגם ארצות־הברית ומצריים אילו שלטה רק״ח בישראל, בוודאי היי תי כבר בדרכי למחנדדעבדים בסיביר או למוסד לחולי־נפש. … לתפקידו, או להסתכן במשבר ממדרגה ראשונה, שיביא לעימות ישיר בין ישראל ובין דעת־הקהל העולמית כולה, וגם עם ממשלות ארצות- הברית ומצריים, ולמסירת הגדה המערבית להנהגה מחתרתית של חזית־הסירוב והקומוניסטים.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 54
אז מה בכל זאת יש לי להגיד בענייו ״מיבצע הנפל״! לא מה היה צריך לעשות, ואיך היה צריך לעשות, ומדוע לא עשו קודם, ומדוע אם כבר עשו מה שעשו לא המשיכו, והאם יד הרוסים באמצע, ועוד ועוד, אלא פשוט להצביע על העובדה המרשימה, שמול מומחים ישראליים נודעים הגורסים שהמיבצע היה עשוי להצליח בהחלט, עומדים מומחים ישראליים נודעים הגורסים שהמיבצע היה נפל מברייתו. … תחילה דימיתי, כי המנהיג הישיש חמד לו לצון וביקש להתל באורחו חדתי, ותחת להגיד לו שאי אפשר להוכיח שיש אלוהים, ובאופן זה להסתכן בפגיעה במי שמאמין בכל לבו שיש אלוהים, הביע אותו רעיון אבל בצורה מתוחכמת יותר (נכון, אולי לפי דעתך יש אלוהים, ואולי גם באמת יש אלוהים, אבל אי אפשר להוכיח זאת, אז בינתיים הנח לי ולאלוהים, ותבוא פעם שניה כשיהיו בידיך אי-אילו ראיות שבעזרתן תזים את קביעתי, ש״אי אפשר להוכיח וכו״׳).
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 69
יום בהיר אחד ביקר המשורר והמתרגם משה הנעמי (זינגר) בצורה חיובית את שירי הקובץ החדש של מגד הינוקא, חצרות, באחת מתוכניות הרדיו. … הצורך של הפרופסור למצוא סופר מדור תש״ח שעימו לא הסתכסך בצורה זו או אחרת. את כל הסופרים האחרים ליווה הפרופסור לבית־הקברות של הסופרים בלוויית הביטוי ״אדיפאלי״ שחזר על עצמו כ־ 15 פעם במהלך השידור. … יצחק שדה אריה וגם דוב ומאוחר יותר ייסד את הפלמ״ח והעניק את חסותו הוא היה יוצרה של תורת־לחימה מהפכנית, ואחד מהודפי הפולש המצרי במילחמת העצמאות. שמות רבים היו לו.
