חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 25,501 עד 25,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 65

בימים אלה השיב יו״ר הרשות, ראובן ירון, על מיכתבו של אחימאיר, שבו הסביר, בין השאר :״מדוע יש צורך בבקרה מיוחדת זו במיקרו; דנן? משום שהעמדת הרדיו והטלוויזיה לרשותם של גורמים הקשורים ישירות עם אויבי ישראל, יש בה כדי לפתוח להם פתח לתעמולה המכוונת לכיוונים שונים : לא רק אל עבר תושבי ישראל היהודיים, גם אל עבר תושבי ישראל הערבים... … התגובה הראשונה, תגובתו של מנהל חטיבת־החדשות, טוביה סער :״למרות זאת, הרי שאיננו מעוניינים במחסום אדמיניסטרטיבי בדרך הדיווח. אם כתב יצא לשטח, וצריך לראיין, הרי שעליו לפנות אלי, ואני צריך לפנות למנהל הטלוויזיה.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 6

•דועווטו כי באותו הזמן עצמו מקיים חיל־הים הישראלי מצור על חוף טריפולי, במרחק של כמאה קילומטרים מצפון לבסיסים המופצצים. מצור זה בא למנוע הגעת תחמושת ואספקה לכוחותיו׳ של יאסר ערפאו 4הנצורים שם. … זהו פאראדוכס מוחלט: אם אכן מתכוונים אירגונים אלה להגביר את המילחמה בישראל, לפתוח במערכת־טרור קטלנית ולהתנכל לישראל בכל צורה שהיא — מדוע ישראל עוזרת להם בטריפולי?
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 29

הוכיחו העולים מארץ־הסובייטים את טענתם, בצורה שלא התכוונו לה דווקא. הם עצמם היו ההוכחה לכך שהמישטר הסובייטי גרוע יותר. … כמו ספרד.״ אפשר להוסיף: הגרמנים לא היו מתקרבים אל שערי מצריים וארץ־ישראל. הבריגאדה היהודית לא היתה מגיעה לאיטליה, חייהם של הרבה יהודים היו ניצלים, ומוסוליני היה נמנה עם גדולי העולם אחרי המילחמה. … מבעד לחור שבשער ראיתי שדרה ארוכה וישרה של עצים ירוקים, מסודרים בסימטריה מדוייקת, אשר יצרו פרספקטיבה מושלמת. בין שני העצים המרוחקים ביותר, בדיוק באמצע, ניבטה הכיפה הגדולה של כנסיית פטרום הקדוש.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 69

כן, פגשתי שם, בבורסה יועץ פרטי לענייני־השקעות ושאלתי אותו, נו, במה משקיעים? אמר לי: תשמע, היום צריך לפזר את ההשקעות, חצי בשטרות של חמישים והחצי השני בשטרות של מאה. … הם מאריכים ימים ולעולם אינם מאכזבים בשעת צרה. בין המוצרים האחרונים מצוי שעון־ספורט לנשים, אלא מה? … נכון, הדולר לא מבקש אוכל, אבל, לעומת זה, הוא צריך לתת פרי. אהה, זהו הרעיון. גם בטוח וגם פרי חביב 1396:לשנה ואחרי משהו כמו שש שנים אתם מכפילים את הכסף בירוקים.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 71

תחת נציגי צעירים, השתתפות חברי המרכז בהרכבת הרשימה, מאבקים דמוקרטיים גלויים, ייצוג נכבד לפועלי־הייצור, מנוהלים העניינים על־ידי ארבעת האוליגארכים, כשביניהם סובבת דמותו המיסתורית־למחצה של גיורא עיני 41 שרגא־נצר־לעניים, פיקסר. גיורא עיני דנן מכהן באורח רישמי כראש סיעת המערך בוועד־הפועל של ההסתדרות. … זז״כ שבח וייס כבר נבחר בחיפה בזכות עצמו) ,אין הרבה צורך בשירותיו. עם זאת, הוא מסמל את ההווי הנוכחי במיפלגת־העבודה, את הרוח הנמוכה והחשדנית, השוררת בה עתה. … בבית־המשפט סיפר סיוון כי את הגורה קבל במתנה מחברתו, שולמית צור. הסניגור דויד יפתח שכנע את בית־המשפט כי סיוון אמנם לא גנב את הכלבה, והשופט הרשיע את סיוון בהחזקת רכוש החשוד כגנוב.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 58

את הטיפות מזליף החובש לתוך פי הנרקומנית, כדי שלא תוכל לעשות בו שימוש אחר, כגון .להעבירו הלאה בצורה אחרת. עם כיבוי האורות בשעה 10 בערב, נשמעות צעקות מכל הכיוונים. … באותו ערב הגיעה אלי עדייה וסיפרה לי כי חגית נמצאת בצרה. היא נכנסה להריון וביקשה מעדייה לקחתה לרופא־נשים באחת מערי הדרום, כדי לבצע הפלה. … באותו ערב צילצל אלי אדם לא מוכר לי, ואמר שהוא צריך את עדייה באופן דחוף. הוא סיפר לי שעדייה היתה אצלו שבוע לפני כן ונעלמה.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 30

״אני פעיל כמיטב יכולתי,״ השבתי. ״זה לא מספיק! אתה צריך להיות הרבה יותר פעיל!״ שאלתי מדוע הוא מתעניין בפעילות הפוליטית שלי. … דמיון במ״ם קמוצה, כמו ״תימהון״ .וזאת אינו צריך לקרות לשום רב, שיש לו ידיעה מינימלית בשפת־עבר. … האי הזה היה בשעתו מיושב על־ידי צידונים, בני קרת־חרשה, בני־בניהם של מהגרים מצור ומצירון. ומכיוון שצור וצירון שייכות לנחלת־אבותינו, והובטחו לנו על־ידי הקדוש־ברוך־הוא, משתרעת ההבטחה האלוהית אוטומטית גם על אי זה.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 46

אך כאשר התקרב הכיבוש הישראלי אל סופו, הם הח ליפו את עורם, ממש בן־רגע. הם נופפו בהתלהבות בדגלים מצריים וקראו קריאות־גנאי לחיילי־צה״ל הנ סוגים. … הבארות נסתמו, העצים נגדעו, הנ שים והילדים גורשו במכות, האוהלים הושמדו. על האדמה ששוחררה בצורה זו הוקמה ההתנחלות היהודית בפיתחת־רפיח. … כך, כשאזרח הרצליה-פיתוח או בת־ים רוצה לדעת מה יהיה מזג־האוויר אצלו בבית, הוא ׳נאלץ עתה להא זין לרשימה ארוכה של גופים ואזורים, שאינה נופלת (כך נדמה לי) מזו שמאזין לה אזרח אמריקאי או אזרח סובייטי, שלא לדבר על שכננו, האזרח המצרי, הגר בארץ המשתרעת לאורך אלפיים קילומטרים.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 76

לו הייתי צייד לנחל בית-ספר, או כית־ספר גבוה, הייתי אוסר על קריאת גיתה ומתיר אותה רק כפרס הגבוה ביותר לתלמידים הטובים ביותר, הבשלים ביותר והראויים כיותר. אלה הוו מגלים, בתד המה, באיזו צורה בלתי אמצעית הוא מציג לקורא כן זמננו את השאלה ה גדולה של ימינו: בעיית אירופה. … אחרי שבסידרת סיפרוני זוטא של הוצאת הקיבוץ המאוחד ראה־אור הקובץ המעולה שירי תל־אביב — א׳ בעריכתם שלד לי ה, הרץ ו עוז ררגין, ראה-אור באחרונה הקובץ שירי תל־אביב — ב/ בעריכת חיי םנגידו חיי םפסח ״ ,ובו מיקבץ של שירי תל־אביב, פרי־עטם של משוררים עכשוויים, שהעיר תל-אביב העניקה לשיריהם את המימד ד,נופי. כבר השיר הראשון, יציאת מצריים של א ה רון שבתאי, מתאר את העיר בראשית שנות ד 40״במעלה רחוב פרישמן אל עבר /הים, שרים וזובחים במגרש / בין, מעונות עובדים׳ ובית /הכנסת, בית אל שיר תל־אביבי מעולה של משורר ירושלמי, הוא שירו של חרולד שי מ ל מגדל שלום מאיר, שבו הוא כותב בין השאר נראו בשוק עם פרסומות באו תיות /עבריות. … הראייה: מפת ההתיישבות בארץ־ מביא מימד נוסף של הים :״והים זורע ישראל* שהודפסה על־ידי אגף המדידות עצבות גידולה על החוף״ ,ובשיר אחר עבור מחלקת ההתיישבות של הסוכנות שלו, ליל שרב, הוא כותב על ״רוח תחהיהודית, מתעלמת מגבולות ישראל ה לים — אם עוד לא ירדה / .גוף גמיש חדשים, כפי שעודכנו לאחר החזרת חצי יהשק את הדם / .אשה מאתמול. מפה של האי סיני לידי מצריים. המפה, שהודפסה ׳חול / .אדם לאדם...״ באפריל , 1982 מציגה ישראל שאינה עוד, של שירו הוא מעולה שיר תל־אביבי ישראל עם העיר ימית, מרחב שלמה, דוי דאבירן הרחובות ממריאים לאט, ואופירה ויישובי חבל ימית.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 74

מייד אחרי שנכנסו הסטודנטים לעיריה, הטיל הצבא מצור על הבניין. ברחבה שלפני העיריה נאסר לצלם, על פי צו מהמושל הצבאי של בית־לחם. … ״השבנו לו שזוהי זכותנו הדמוקרטית למחות בצורה שק טה, ואם הם יתקפו יהיה הדבר על אח ריותם. … ״אבא שלי שלח אותי ללמוד בבית־ספר עברי, כי הוא רוצה שאנחנו ניפגש עם הציוויליזציה, אבל בצורה שתהיה מקובלת על הדת,״ סיפר מוחמד לבית־המישפט.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 27

אדם ישראלי, למשל, יכול לדגול באוריינטציה על ארצות־הברית, ברית־המועצות, העולם השלישי, העולם הערבי, אש״ף או הקדוש־ברוך־הוא — כל זה בסדר, כל עוד הוא עושה זאת כישראלי, המאמין שדרכו תועיל לעמו ולמדינתו. הצרה מתחילה כאשר הוא מאבד את הזיקה הזאת, כי אז הוא דומה לגוף בלתי־מונחה המשתחרר מכוח־המשיכה של כדור- הארץ, והנפלט אל החלל החיצון — חלל ריק מאוד, חלל של בדידות נוראה. … כאשר האוייב לובש דמות אנושית, המילחמה בצרות. הפיכה צבאית בישראל? באחד הימים מכנס הרמטכ״ל את האלופים והתת־אלופים ואומר להם :״זהו, חברה!
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 15

״הוא סיפר לי על תופעות נאציות בארצות־הברית ״.אמר קלצ׳ינסקי ,״וזה נושא שעליו הייתי מוכן לעזור לכל־אחד, כהנא הסביר לי שהוא צריך אזרחי ישראל? להם אין תשובה. לי יש תשובה: לספח ולהוציא את הערבים״. … תצלום זה עבר תהליך של ריטוש בידי הגרפיקאים של הרב כהנא, והודפס בראשו של כרוז הסתה. התצלום בליווית הטכסט המתאים, יצר את הרושם שהחילת אספיר מקיימת יחסים עם ערבי. … על מטה כך בירושלים מספר קלצ׳ינסקי, שהאווירה שם היתה שונה מאוד מהתדמית שכהנא יצר בציבור. ״תוך זמן קצר הגעתי למסקנה, שהאנשים שהסתובבו שם היו אז משתפי־פעולה עם המישטרה או סוכנים שתולים של השב״ב.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 8

יש אפילו תקנה, שעל פיה ניתן לפדות כפדיון מוקדם מילוות מרצון למיפעלים הנמצאים בקשיים. אולם בצורה החשודה שהעניין הובא — זה הריח מפרוטקציה! … כאן מגיע תורי לתרום לפיענוח התעלומה: בשבת, לפני ארבעה שבועות, שאל אותי קולאס טלפונית: ״איפה אורגד? אני צריך אותו דחוף!״ בצהרי יום הראשון, למחרת, כשהייתי עם צלם העול הזה במישרדו של קולאס בתל־אביב, קישרו אותי עם אורגד, ולפני שהעביר לי קולאס את השפופרת, הוא אמר לאורגד כמה מישפטים, שחבל שלא ניתנה לי הרשות לצטטם. … אך הניצחון היה זמני ומפוקפק ביותר. עוד באותו הלילה התחיל גל־מע־צרים המוני בכפר הגדול שבוואדי־ערה. הם נמשכו בימים שאחרי־כן.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 9

הוא נבחר, הוא עומד לדין הבוחרים, הוא צריך להיבחר מחדש או לפרוש. בארץ שלנו שבה שורשי הדמוקרטיה צעירים ורופסים, ולמעשה הם כמעט בכחינת נס, זוהי שיטה מסוכנת. … אך גם שינוי דראסטי כמו הנהגת השיטה הנשיאותית בצורה זו או אחרת, לא היה משנה את המצב בישראל מעיקרו. כדי לפעול באורח דמוקרטי היה הנשיא צריך לקבל את אישור הכנסת לתקציב, לחוקים הרצויים לו ולמעשיו.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 26

אני גם זוכר שלימדו אותי בבית, שלא נאה ללכת עם סיגריה ליד בית־הכנסת, וזה היה מפאת הכבוד ההדדי, ובאמת, כשהייתי נער והתחלתי לעשן, הייתי מועך את הסיגריה 50 מטרים לפני בית־הכנסת או לא מדליק סיגריה בכלל, אם הייתי יודע שאני צריך לעבור ליד בית־כנסת. אבא, יליד רוסיה, שלא היה אדם דתי, הקפיד ללכת כל שבת לבית־הכנסת ואנחנו היינו הולכים איתו כל חג ומועד, וידענו לכבד את ריגשות הדתיים. … אני מסכים שאם מישהו רואה בזה חילול השם, אז לא צריך לפגוע ברגשותיו, ולצורך העניין, הרשי לי להיות רגשני ופאתטי ולהגיד, שאחרי ככלות הכל אחים אנחנו. … לקואליציה עם הדתיים, מישהו אמר ליד השולחן לסגור את הקולנוע ומישהו הסכים. אני חשבתי שהקולנוע צריך להיות פתוח. • הם מאשימים אותך שאתה חוטא ומחטיא את הרבים, ועקב כך מכנים גם אותם לקטגוריית החוטאים.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 16

החרות׳ניקית המושבעת. ״א ...אני חברת־מרכז לא־פורמלית1. צריך סבלנות. זה לוקח זמן. אני אהיה ! חברת־מרכז.״ תוך כדי שיחה, היא1 שולפת תמונה משותפת ״שלי ושל בגין״ .בגין נראה עול־ימים, מחייך! … ב־ 1981 הצליח להכניס שמונה מאנשיו למקומות הראשונים: דני רוזוליו, אורה נמיר, ז׳ק אמיר, יעקב צור, שבח וייס, אהרון נחמיאס, עדנה סולודר והוא עצמו. הפעם הצליח להכניס ל־43 המקומות הראשונים תישעה מאנשיו: אותו עצמו, וכן אורה נמיר, יעקב צור, ז׳ק אמיר, שבח וייס, עדנה סולודר, אהרון נחמיאם, יחיאל לקט ואברהם ״בייגה״ שוחט, ראש עיריית ערר, בעלה של עופרה, בתו של לוי אשכול.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 38

״אבל מה, אני נשוי, אפילו בנישואין די מוצלחים וללא רמז של מחשבה על פירוק המיסגרת, ויחד עם זאת מרגיש צורך רציני ואמיתי בקשירת קשר נוסף, מחוץ למיסגרת הנישואין ולצידה, מבלי לפגוע בה ובלי לערב שימחה בשימחה. … השתחרר מהלהקה הצבאית, הוא חי בדירה שכורה בתל- אביב, וממש מבסוט מהעיר צאווה ביישנר האופנאית היפה קוראים לה נאווה ביישנר, בת 20 מפתח־תיקווה, ולא סתם היא הצטלמה (אצל הצלם דויד ואן־ גור) בכפפות שחורות וארובות, חתוכות־אצבע -היא מעצבת אותן בעצמה. היא מעצבת גם חצאיות צרות וארוכות, מעילי מעטפה ארוכים בעלי צווארון גדול וכל מיני בגדים מיוחדים. … ההטבה היתה עשויה להימשך תקופה ארוכה, אילו הייתי עובר, כפי שצריך, סידרת־טיפולים במשך כמה שבועות.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 40

ממה שאני יודע, היה יהודי אחד ששמו מופיע בתעודות־הרכוש בשם חיים המצרי, שהגיע לחברון לפני 300— 200 שנה, והוא היה הראשון. … יש לי בן־דוד, יוסקה בג׳יו, שהיה מנהל בית״ר ירושלים, שסיפר שכשהוא היה חייל בחיל־האוויר הבריטי מצא רחוב באלג׳יר בשם בג׳יו. המישפחה עברה דיר צפון־אפריקה ומצריים, וחלקה התיישב בחברון. • עוזי בורשטיין הוא דובר רק״ח, וזו הדרך הוא ביטאון המי פלגה הקו מוני ס טית בעברית. … וייצמן גדל במישפחה אריסטוקרטית על הכרמל. הוא היה נוסע כל שנה ללבנון או למצריים. כמו הפרענ־קים ממקור־ברוך בירושלים, שהיה להם כסף.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 37

הוא אינו נרתע מ הטוב מכולם ויצליח להשיג את רצונו. ה* לאיש בצורה שיטחית, קלה ובלתי־מחייבת. * כשהוא לוקח על עצמו משימה -הוא יעשה קיפים על מה שקורה כאילו לא היו מעו מאבק והתחרות מושכת אותו. … במהירות, לפעול תוכלו הנאה לתקופה. קשר 11 חדש עשוי להתפתח בצורה מיקרית ומאוד ולמרות שהתוצאות ייראו מאוחר יותר, אל ליהנות מאותם ימים. … היזהרו מלהחליט אינם מתאימים לקיום 11 מאופ־היזהרו אכזבה, מקצוע חדש או שטח בצורה אימפולסיבית, ישיבות. פגישות חשובות טימיות מופרזת, כדי שאינו מוכר לכם.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 47

״ ״אני מאושר שהגעתי לקבוצה אלופה, שאינני צריך להציל אותה מירידה, או לשמור על מקום טוב באמצע, אלא לחשוב תמיד על כיצד להיות ראשון, אלוף. … יצחק שניאור, שהצהיר מאז בואו למכבי, שהוא מצעיר את הקבוצה בצורה שיטתית, הודה: ״אורי סלימן בכושר נפלא! … הצופים חשבו כנראה, שאוזל, אשר הבטיח לעשות סדר בתורכיה, היה צריך גם להוציא מן השרוול נבחרת שתגבר על הנבחרת האנגלית המעולה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 25

אך הוא התרצה רק אהרי ששר־הקלי־טה. יעקב צור. הודיע שאין בידיעה זו ממש. אחר־כך פנה קרפין לישראל ם.1ל, הכתב המדיני של הטלוויזיה, וביקש ממנו לבוא למחרת לעבודה. … חלבי מסביר שאין לו עמדה בעניין מנהל- הטלוויזיה, ואינו חוישב שהוועד צריך להתעסק בנושא זה. הוא גם הבהיר שלא נפגש עם שילון בעניין מישרת המנהל, ולא דיבר איתו כבר כמה חודשים. … המערך דחה את ההצעה על הסף, בעיקר בגלל העובדה שכדי להחליף את יו״ר הוועד צריך לשנות את חוק רשות־השידור. פיטורים תמורת יבין המילחמה בין כמה מחברי הוועד־המנהל לבין אורי פורת, מנכ״ל רשות־השידור, נמשכת במלוא המרץ.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 51

רק שם, ברמלה, הם הרגו אותו. אם הם היו מטפלים בו כמו שצריך הוא לא היה מת והיה חי איתנו ומגדל את הילדים באושר. … שמענו בקולו ופנינו לעורר־דין, שיטפל בענייננו.״ ״יוסף כבר גמר!״ ^ ישפחת פרץ שבעה צרות. מות ^/אב־המישפחה, יוסף, הוא האחרון בשרשרת המיקרים הקשים שפקדו את המישפחה. … את סיבת מעצרו והעובדה כי הוא חולה במחלת הנפילה, ראה האחרון צורך להיות דוברו ולהשגיח עליו. בסביבות השעה 10 בבוקר נתקף משה בהזיות אלכוהוליסט וצעק דברים חסרי־משמעות בקול רם, שמשך את תשומת־לב סוהרי האגף.
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 50

הייתי מראשוני המתפקדים הצעירים. הייתי צריך להציג מועמדות לסניף הסתדרות המורים בנצרת, וביחד עם קבוצת חברים האמנתי שחיים פה שני עמים, שצריכים לפעול ביחד למען האינטרס של המורים. … אבל אני אף־פעם לא תפסתי את תפקידי בצורה כזאת. לא באתי לתפקיד מעמדה נחותה. … המועצה הלאומית הפלסטינית הוא כיום הפרלמנט הדמוקרטי היחידי בעולם הערבי כולו. פרשת דראושה(ראה הנדון) הוכיחה בצורה דרמאתית את נכונות אש״ף לקיים דו־שיח עם ישראלים.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 4

ה היה דעו&ס ה 1ר שחיה (המשך מעמוד )3 פיז מון חוז ר: לוא רק היה פחות שחרחר / ,הסיום לא היה כה מר ונמהר — הוי מה נמהר: ואז אמר האיש זה עסק ביש, צריך את השחור מייד לזרוק, מייד לזרוק/: כי יש כאן חוק וזה לא צחוק ומותר רק בשיניים קצת לחרוק, קצת לחרוק: פיזמון חוזר: לוא רק היה פחות שחרחר... … שבוע אחרי שבוע אתם מכניסים לו. פה הוא צריך להתנצל לפני שר־התחבורה חיים קורפו (ה עולם הזה )21.11 ופה הוא צריך להתנצל לפי הוראת היועץ המישפטי.
