חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,601 עד 2,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 13

ואולי אפילו במוסקבה עצמה. המעשים הסובייטיים יצרו פסיפס מורכב, רב־משמעי. #במוסקבה נמשכו ונמשכו שיחות הצמרת הסובייטית עם נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר. … הרוסים אינ ם רוצים בשום הסדר, וכל דיבורי- חשלום שלהם אינם אלא ה סוו א ה. ה ם רוצים בבי סו ס צבאם במצריים, ובהפיכת מצריים כולה לאדירה, נושאת מ טו סי ם שתבטיח להם שליטה באגן הים -ה תיכון. … ביצוע החלטת האו״ם( .יש להניח שלמעשה יקבלו הסובייטים, כמו המצרים, את ד,עקרון המוצע על־ידי האמריקאים).
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 29

מי קשור בכל הפרשה הזאת י לא להאמין: מיכאל צור. מיכאל צור מהחברה לישראל, צור מוואדוץ, מופיע לפתע על רקע של ג׳ונגלים מיסתוריים. … למרות זאת, ניסתה הממשלה הקונגואית ליזום ולבצע באופן בלתי־תלוי תוכנית של שיקום לאומי, שכללה הקמתו של צבא, ובקשר לפעילות זו נדרשה ההלוואה מיבאל צור הנדונה. על־כן היה זה לא נוח לממשלה בוררות עם הידיד הקונגואית לו היתה צריכה לקבל את ההלוואה באמצעות העברה בנקאית רגילה, והיה צורך כי כספי ההלוואה ישולמו במיהעניין. … הכנסה חודשית זו, בשלי טתו של מיכאל צור. התשלומים הראשונים כבר התבצעו, אבל פרדקינס לא נח.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 24

שלום זה כאשר קציו-המישטרה הצעיר בביקורת־הדרכונים בנמל״התעופה בקאהיר נוטל לידו את דרכונך, מעלעל בו באדישות, תופש לפתע שהוא מחזיק בידו דרבון ישראלי, מרים את פניו אליך ואומר בחיוך אדיר, מאוזן עד אוזן :״ברוך הבא למצריים ! ברוך הבא למצריים \ ״ שלום זה כאשר אתה נכנס לסירה בקנטארה כדי לעבור את התעלה מיזרחה, פוגש בה את מפקד הכוחות המצריים באיזור, מושיט לו את ידך, אומר לו :״אנא סחפי יסראילי! … ״ שלום זה באשר אתה יושב במיסעדה יפה על גדת הנילוס, מול נערה מצרייה יפהפיה, מגלגל עימה שיחה מבודחת-למחצה ורצינית־למחצה, כשאתה עוקב בעיניך מפעם לפעם אחר סירה השטה ביאור. … אבל ללא ספק היה לבגין פארטנר רציני במישחקו זה, שלא היה רק קיביצער * הד״ר אליהו בן־אלישר, מנכ״ל מיש־רד ראש־הממשלה, ואיסמת עבדול נזג׳יד, נציג מצריים באו״ם. !214 למהלכיו, אלא גם היוזם ושותף בתיכנון: נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 20

ד ש מאלכס אומתו של פאווק =״״ילבל ^ , גימנזיסטים מצרים התנפלה באך על צלם העולם הזה, הציפה (המשך מעמוד )19 בעל צורה מייוחדת: שובך המבול אלפי יונים, המשמשות למאכל. … אין היא דומה לקאהיר, שהיא עיר ערבית־מצרית טיפוסית. הבנייה שיופר״ הרחובות שונים, האווירה שיונה. ! … היא צ׳ויירה ביום מו תו שיל המנהיג, והכיכר מוקדשת לו. אין זה מראה רגיל במצריים, בימים אלה. נא צר הוא הדמות המועלית על ינס בפי ה־ חותה ]אטויאון בביינחה, מקום חציית זרוע הנילוס מערבה, החל יורד גשם שוטף.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 6

הפקיד ענה לו תשובה, ובסיומה העיר כי לא היה צורך להשתמש בנייר רישמי של רשות־השידור. … מישלוח גדול של גאז מדמיע יצא השבוע מנמל אילת לפיליפינים. נציג מצרי בכנסת ח״כ מפ״ם, יאיר צבן, קיבל על־כך דיווח מהנמל ועומד להעלות את העניין בכנסת, מכיוון שהגאז מיועד לדיכוי ההפגנות של התנועה הדמוקרטית נגד מישטר־העריצות של פרדיננד מארכוס. … הוא מצביע על הידידות ההדוקה בינו ובין מזכיר המיפלגה הסוציאליסטית השלטת בצרפת, ליונל ג׳וספן. היה זה ביקורו הראשון של נציג מצרי בכנסת מזה זמן רב. בועז אפלבאום, ראש לישכת ראש-הממשלה, לוטש עיניו לתפקיד ידיר.המכון הישראלי לקולנוע״ ,שאותו ממלא כיום חיים דובשני, מנהל ״הבנק לספנות״.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 3

יקיר רצון, תל־אביב ין כיפור שני על סכנת הרוטציה (העולם הזה 22. 1 לא צריך להטיף לשימעון פרס בצורה רציונאלית בנושא הרוטציה. … אבקש לא להשתומם על תגובתם חמוצת־הפנים של המצרים לחבילת ההצעות של ממ־שלת־ישראל בנושא טאבה וכל השאר. … הלא הלוחם הגדול לריבוי הילודה הוא ח״כ מאיר כהן־אבידוב, והיה זה צריך להיות דיוקנו שהיה צריך לקשט את אותה הקריקטורה.
גליון 669 (17 באוגוסט 1950), עמוד 2

כשם בטוחנו שנמלא אים אם נצרף את ערים. שמא יתן להוציא מקרה זה בסגנון ובצורה, החל משמות של מדורים וכלה בצורה החיצונית. … הוא בוגר הקולג׳ הבריטי באלכסנדריה, עבד בעתון מצרי־ערבי ידוע, שרת התישב עם גרעין למצרים בשליחות, בצי הבריטי, חזר אחרי־כן בנגב הדרומי, היה חבר במחלקה הערבית של מצרי של ״השומר הצעיר״ הפלמ״ח והתגייס — עם פרוץ מלחמת־העצמאות — לחטיבת גבעתי.
גליון 903 (3 בפברואר 1955), עמוד 9

של המאבק בעולש הערבי. תקדים התליין. כמו רוב המצרים, היה אל־נאסר משוכנע, כנראה, כי הנאשמים באמת ריגלו לטובת ישראל. … היה זה באותו בוקר עת צעדו בזד, אחר זה מנהיגי ארגון האחים המוסלמים במסדרון הצר אל חדר־המוות. כשנתהדקה עניבת־החנק מסביב לצווארם של קנאי מוחמד, נוצר מצב פסיכולוגי חדש. … עוד בטרם נחנקו אנקות־המוות של תלדי האיכוואן, נערמו כבר צרות חדשות על ראש אל־נאסר. הפעם כאה המכה מצפון: עיראק הודיעה על הסכם חדש עם תורכיה, ליכדה מסביבה את הממשלות הערביות האחרות, איימה להשמיט את הקרקע מתחת להגמוניה המצרית במרחב (הסולם הזח .)902 בישראל לא כלו עדיין כל התקוות.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 19

עצמאות ישראל עשור לעצמאות ישראל * עשור לעצמאות ישראל * עשור ל; נגבה-אבן הנגר רטרש המצרים התקדמו כשתי ׳שלוחות -האחת פרצה צפונה, הגיעה לאישדוד וגיששה עד יכנה הערכית. … הוא אשר שימש כמורה דרך לפגזי נגבה אל מחנה המצרים! ,מי, למשל, העיר את תשומת לבנו — מוסיף מנו — למחסן התחמושת בקאראטיה, שנתפוצץ לאחר מכן על״ידי פגזינו, אם לא המגדל? … חצי שעה לפנישעליתי נהרג הצופה שהחליפני מכדור מצרי שפילח את לבו בחור חמד, צופה וצלף שמועטים כמותו — זאב וירובניק, איש תל־אביב, שנחלץ יחד עם שאר חיילי צבא ההגנה לישראל שבאו מן החוץ כדי להשתתף במסירות נפש ובעקשנות בהגנה על הנקודה מפני הפולש.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 16

.״ ש בו ע אחר* המלחמה טור הרכילות המפורסם של העיתונאי האמריקאי וולטה ווינצ׳ל, הנדפס ביותר מ־ 400 עיתונים ברחבי ארצות־הברית׳ פירסם השבוע את השמועה שהכוכב מייכל רני החל לחזר בסתר אחרי זיווה שפיר ואילו טורי הרכילות של עיתוני רומא חילקו מחמאות לכוכבת חיה הררית על השמלה בעלת הריקמה התימנית אותה היא לובשת בחוצות העיר האמרגן משה וואלין נפגש השבוע בפאריס עם כוכב־הזמר המצרי פאריד אל אטראש, שזכה בשעתו לפירסום מיוחד בשעה שחיזר (ללא הצלחה) אחרי מלכת •מצרים ואשתו של המלך פארוק לשעבר, נארימאן פארק. וואלין ואל־אטראש הגיעו בשיחתם לכלל הסכם כי שבוע ימים לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים יגיע הכוכב המצרי עם תזמורתו לשורת הופעות בישראל. … עכשיו מתברר כי לקחו זאת בשביל כלי־בית.״ • מנהל משרד־הבטחון שמעון פרס, בנאום ברכה :״איננו יכולים לקנות טאגקים כפי שניתן הדבר למצרים. אולם הם אינם יכולים לקנות נגבות, רביבים ונחל עוז.״ • הכדורגלן יהושע ״שייע״ גלאזר, בנתחו את המשחק עם נבחרת ברית־המועצות, בו הובקע השער הראשון בדקה השנייה והחמישי בדקה האחרונה: ״אילו היה המשחק מתחיל שתי דקות מאוחר יותר ומסתיים דקה אחת מוקדם יותר, היתד, התוצאה 3 : 0בלבד.״ 0ד״ר יעקב לנדאו, נציב מס־הכנסה, לבעל מפעל טמפו יעקב תבורי, שהזמינו לחנוכת המפעל החדש בחולון :״לצערי אינני יכול לבוא היום׳ אך אני מבטיח לך לבוא לחלוקת הרווחים.״ • שר־הדואר ד״ר יוסף בורג :״בענייני כלכלה חסר לי ג׳ ,אני סתם בור״. • פירסומאי אליהו טל, בהזכירו את סיסמת הפירסום הראשונה שלו, אותה הציע בשעתו למפעל לייצור מזון :״אפשר לרמות את בני־האדם, אך אי־אפשר לרמות את בני־המעיים.״ • הרמט״כל המרוקאי מולאי חסן, בהסבירו את טדיניות־החוץ של מדינות־ערב :״לנו המוסלמים מותר לשאת נשים רבות.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 7

במדינה ביחס לנשק האסור, המיוצר במצרים. העילם לא האמין לה. לעומת זאת הופנתה תשומת־לב העולם להאשמות כאילו מייצרת ישראל עצמה נשק אטומ• ,וכי כבר יש בידיה טילים להובלת ראשי־נפץ אטומיים. … אלה החלו חוששים לעתידם, לקראת היום בו יסתיים החוזר, שלהם במצרים. אילו נמשך הלחץ הפסיכולוגי עליהם, יתכן כי היו חוזרים לגרמניה מרצונם — דבר שהיה פוגע, לפחות זמנית, בייצור הטילים והמטוסים במצרים. … פרם הרחיק לברז: הוא טען כי האינפורמציה שבידי האיש הקטן, ביחס לפעולת המדענים הגרמניים במצרים, כוזבת. בן־גוריון הזמין אליו את הממונה.
גליון 776 (11 בספטמבר 1952), עמוד 12

במרחב מצדים אין גו ד עי ם זרוע • «י ת לפני שלושה שבועות צץ מכשול שהיה עלול להכשיל את ההפיכה הצבאית במצרים : עלי מאדיר, שנבחר לראשות הממשלה על־ידי הצבא, היסס לקבל את הדרישה לחלק את האחוזות הגדולות בין הפלחים חסרי־האד־מר״ היסוסו היה טבעי: הוא עצמו בן משפחה עשירה, בעל אחוזות גדולות במצרים התחתית. … תוך שעות מספר היתד, צמרת המפלגה הגדולה ביותר במצרים עצורה, כשרדיו קהיר משדר קריאה לכל התושבים להודיע למפקדת הצבא על כל מעשה בלתי־חוקי שהאנשים הגדולים ביצעו בימי גדולתם. … בעוד הצנע בישראל הוא גורם מעכב בדרך התפתחותו של הספורט צורך הקלוריות, מסוגל המשחק שהוגדר על־ידי הדוכם גוס־טאב סלנוס ממפורסמי שח־מתאי המאה ד,־17 כ״אומנות מחשבת האדם״ להתגבר על מכשולי תת־התזונה׳ להפוך לספורט הלאומי.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 23

.״ שזה לא איום ישיר ער מבעדי הכותנה במצרים מאת סופרנו הכלכלי הגילוי המרעיש של מפעלי הטכסטיל בדימונה, עורר בהלה בארצות ערב ובעיקר במצריים, שכלכלתה מבוססת באופן בלעדי על יצוא הכותנה. רגישותם של המצרים להתקדמותה של תעשיית הטכסטיל הישראלית מובנת מאליה, ביחוד לאור נסיון העבר. רבים מבין המצרים המבוגרים זוכרים עדיין את החלטת הממשלה האמריקאית, מלפני שש שנים, לקצץ במיכסות היבוא של כותנה מצרית, החלטה שהיתר, הגורם הישיר להלאמת תע־לת־סואץ והפיכתו של עבד אל־נאצר לגרורה סובייטית.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 62

אם כוחה של מפא״י בבסיסה הרחב, הרי חולשתה בפיסגתה הצרה. לא היה זה נאום של ״ראשון בין שווים״, של השליח העליון אל שותפיו־לשיחות. … יחד עם זאת השמיע בן- גוריון שוב הצעה כללית לשלום, בלי החזרת פליטים ובלי ויתורים אחרים, בדרך של משא־ומתן ישיר. י• הודאה בצורך של קיום העיתונות מגלה־השחיתות, אותה התקיף קודם־לכן בחריפות צורצת :״מבלי שנעז להכיר בליקויים ובפגימות של עצמנו, לא יימצא בנו הכוח לעקור ולתקן אותם.״ רק בנקודה אחת ויתר בן־גוריון על סיגנון הנביא בעמו, והראה את הקו העיקרי של אופיו — הקו של תכסיסן מיס־לגתי. … בערב, ייסכם סגן־אלוף ישראל כר את מאזן הביטחון בשנת תשט״ו ...ואילו ח״כ הרצל ברגר ייסכם בערב את מערכת המדיניות ...בגלי צה״ל יוזמנו האלופים, מפקדי חיל־הים, חיל־האויר, חיל־השיריון ומפקדי הפיקודים למסור לפיקודיהם ברכת־חג אישית ...מלבד זה, מתכננים גלי צה״ל שתי תוכניות דוגמת הסרט המפורסם של אד מורו, יציגו בפני המאזין את ההתעצמות הצבאית של מצרים ושל ישראל. התוכנית על מצרים, תכלול, מלבד קטעים מנאומיו של גמאל עכד-אל-נאצר, גם את הופעתו של ירוחם כוהן, מי שהיה שלישו של יגאל אלץ, שיספר על פגישתו עם הסרן עבד־אל־נאצר בימי מילחמת ד,שיחדור.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 15

אך אלה בוצעו על־ידי שליחים שבאו מן החוץ, או על־ידי תאי־מחתרת קטנים שהופעלו מן החוץ. ראלי־מצרי נתן לממשלת־בגין יד חופשית למסירת הגדה כולה לגוש־אמונים. … הניצחון המדהים של צה״ל במילחמת ששת־הימים יצר דמות של אדם־עליון ישראלי, שכל התנגדות לו תהיה לשווא. … בעוד כמה חודשים, בתום הבחירות בארצות־הברית, תחול הרעה חמורה נוספת במצבה של ישראל, ולא חשוב מי ייבחר. השלום היש־ראלי-מצרי לא יוכל להחזיק מעמד במצב של הקצנה חמורה נוספת.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 14

מיסמך זה הכריז על הקמת עיר בפיתחודרפיח — ושיכנע את המצרים סופית שמנוי וגמור עם ישראל לספח את סיני. … יש דמיון מרתק ומדהים כין נוסח דבריהן עד ממשלת מצריים ונוסח דברי הליכוד על ממשלת ישראל. … בשיחה פרטית אמר אחד ממישפטני מערכת־ד,ביטחון שהוא מתנגד להעמדתה של רחל לדין :״אם לצד,״ל היד, ימה להסתיר, והוא לא רצה שרחל תדבר עם עיתונאים, הוא יכול יהיה לדאוג לכך שעיתונאים לא ייכנסו לחדרה בבית-החולים.״ עתונות 3כ בבית־הקברווו ״עמי מבודד בעמים...״ אומר השיר הישראלי שנבחר לפירסום בעיתון מצרי ״פלירחמנא אל־ריחמן,״ נאמר בשיר הערבי ,״׳אל־שמא אסבחת דאמיה אל מלא רחמים, השמיים היום אדומים.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 7

גם בהסטוריה שלנו ניתן להצביע על טעויות שונות שטעו בני־עמנו במשך הדורות. הצרה היא שמנהגם של טעויות הוא — ממש כמו מעשים טובים ונבונים — להכריע לא במעט על מהלך אותה הסטוריה שהם חלק ממנה. … כדי שנבין את ה״למה״ שמאחורי אותה טעות, כדאי שנסתכל קצת על הרקע: עם ישראל נוצר וגובש על־ידי מאורעות שהיו בידי אלוהי ההסטוריה לכלי־יצירה. קריאת אברהם, העבדות במצרים, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, השנים במדבר, כבוש כנען, מלכות דוד, גלות 10 השבטים וגלות בבל. … אין ספק שהיה בצעדם זה באותם ימים הרבה מן הטוב, כמו שאין גם ספק שגדרות אלו (כשהן מחוזקות והולכות ומתרחבות אל כל מישורי החיים) הגנו על הקיום היהודי במשך הדורות. אלא מאי? הצרה היתר, שכאשר שב העם לארץ — ובמשך הדורות הרבים מאז ועד עתה — לא ידעה ההנהגה להבדיל בין עיקר לתפל, בין מהות למכשיר, והם החלו מזהים את עצם הקיום היהודי עם המסורת שיצרו.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 19

ויכוח ועימות של ריעות יכול רק לחזק את הלחצים למען הסדר צודק במיזרח התיכון.״ ברור שזוהי רק טיוטא, ויש להניח כי אותם אישים בעולם, אשר יתנו את שמותיהם לוועידה כבעלי־תסות, עוד יגידו את שלהם על הניסוח הסופי. יתכן מאוד כי דווקא המצרים לא יתעקשו על ניסוח נוקשה מדי. ולראייה: כעבור חודש בלבד, ב־ 13 במאי, השתתף חאלד מוחיי־אל־דין בכנס תנועת־השלום הבינלאומית בבודפשט, ושם נתן את ידו לניסוח קריאה בעניין המיזרח התיכון המנוסח בצורה הרבה יותר סב־רה, וגם קרובה יותר לעמדת חוגי־השלום בישראל. … אולם בעינינו תובע זאת האינטרס הישראלי. עלינו לשכנע את הפלסטינים בצורך בדו־קיום של שתי מדינות לאומיות, ישראל ופלסטין, זו בצד זו. … זאת צריכה להיות משלחת ישראלית, שתעמוד על הבסיס הציבורי הרחב ביותר האפשרי, שאיש לא יפקפק ברצינות בנאמנותה לקיום ישראל ולבטחונה, באי־תלותה בגורמים ורים וברמה האישית והמדינית של חבריה. פנ״ה למצר ינתיים נמשכים המגעים, ונראה שיש התלבטות רבה בקרב המצרים, הקומוניס מים ושאר הגורמים.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 6

רוב עבודתם של כתבי העתונים האחרים ברונה בסיקור מאורעות שוט־ ׳ י ־ עומ עזה*• 111במחחריורסאר ״ ס נ א צר ניסה • 1**018נסו ! ׳ 11111211 שולוס ! … לפי אותה אישיות, ניסה ג׳מאל עבד אל נאצר להתאבד, מיד אחרי ששידר את הודעת ההתפטרות המפורסמת שלו בטלוויזיה וברדיו של מצריים. הוא עשה זאת באמצעות רעל. עוזריו המקורבים גילו את הדבר בעוד מועד. … הידיעה, שכללה מילים ספורות בילבד, אמרה :״פרשן מצרי כתב אתמול, כי נשיא מצרים ג׳מאל עבד אל נאצר, ניסה להתאבד בטביעה אחרי תבוסת מצריים במילחמת ששת-הימים.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 8

גם הטענה, שהעלו הדוברים הרשמיים, כאילו אספקת הנשק האמריקאי למצריים פוגעת בתהליך השלום, אינה עומדת במיבחן ההיגיון. … השאלה היא מדוע אותו נימוק, כשהוא מושמע על ידי המצרים, אינו נשמע הגיוני? הרי ברור לכל שאם ארצות- הברית לא תמלא בצורה חלקית את תביעות הרכש של סאדאת הוא ייאלץ לפנות למקורות אחרים. … הצטיידות בנשק אינה מעידה דווקא על כוונות מילחמה, אם כי למצריים יש אדי בים פוטנציאלים נוספים, מלבד ישראל.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 4

תגובה זו לא היתד, על פני השטח, לא לבשה צורה של קריאה המונית למילחמה או להרפתקה. … ״העולם הזה״ 858 תאריך1,4.54 : במרחב דודיה וריגש ׳האצילות כשהכריז ראש מועצת המהפכה המצרית, מוחמד נגיב, לפני חודש ימים, על כוונתו לקיים בחירות לבית־הניבחרים המצרי, נד מה היה למצרים רבים שהגיעה השעה להגשמת מאווייהם. … ״באנו להמ שיך את מאבקנו למען שיוויון־זכויות,״ הכריזו בתקיפות ,״החלטנו לשבות שבי- תת־רעב עד אשר תכיר החוקה החדשה בזכות האשד, לבחור ולהיבחר.״ משך ימים אחדים קיצרו העיתונאים המצרים את מאמריהם על המאבקים ב צמרת השילטון, והקדישו מקום לשובתות.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 59

את מדור השירה בקובץ פותחים שני שירים מאת יהודה עמיחי, המעידים על כך שלא ניתן לשטות בטעמם התרבותי של המצרים, כפי שניסה מגד לעשות. פרק הפרוזה בקובץ נפתח, באופן המובן מאליו, בסיפור מאת אהרון מגד, בלוויית תצלומו השלישי בקובץ יחד עם מיקטרתו. … האמת היא, שקובץ זה שראה אור בקא- היר, הוא בבחינת מחדל־תרבותי אופייני, שעלה בידו להציג לפני המצרים את ד.סיפ־רות הישראלית במלוא עליבותה. עסקנותו הסיפרותית ומגמתיותו של אהרון מגד הביאו לכך שבעיני שוחרי הספרות במצרים, שמות של יוצרים בהווה כעמוס עוז, יצחק בן־נר, פינחס שדה, א.ב.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 15

קל לו, ל רשע. הצדיק, העושה את מלאכתו, צריך בכל עת לחשוש מפני הרע. הרשע, העו שה את מלאכתו של הצדיק, אינו צריך לחשוש אלא מפני הרשעים ממנו. … נעשה הכל כדי להכיך את אל־סאדאת כעיני העם המצרי, וכדי להכיך את מצריים כשטח הרגיש כיותר שלה — יחסיה עם העולם הערכי. … הוא התכוון למע שינו כלפי השלום. אין אנחנו מרתיעים את המצרים מלח תום על השלום. הם יחתמו, כי האינטרס הלאומי שלהם מחייב זאת.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 57

וככה זה הולך: בכל מקום שבו יש מחלוקת על המיקום המדוייק של איזו אבן גבול, שמים המצרים מצידם שלושה אוהלים וכמה חיילים וצופה ,׳וכך בדיוק עושים גם הישראלים החמודים. … גם לפני 15 שנים, בערך. הייתי יושב לי כך בערך וצופה על המצרים, חמוש במישקפת. אבל ההבדל, איזה הבדל. … מי שהיה בתעלה בימים ההם בזמן הזה, יודע שהצופים בבונקרים נהגו להסתכל בכביש שהתפתל מאחורינו לא פחות ממה שהתבוננו במצרים שימן העבר השני של התעלה. משם אמנם הגיחו הפגזים והכדו רים השורקים, אבל מהכביש באו צרות לא פחות צרורות, ואלה הן: חלונה, על״ תנאי, מחבוש, קנם ושלילח־חופשה — שבלשון נקייה קוראים לה ריתוק.
