חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,626 עד 2,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 7

זה היה פשוט, זה היה קל, וז הלאנעשה . אין צורך בשום ועדת-חקירה כדי לקבוע: היתה כאן הזנחה פושעת. … ואם הוחלט להשאיר דרך־גישה אחת לרכב — מי אחראי לכך שדרך זו לא אובטחה בצורה המונעת לחלוטין מרכב־פיגוע כל אפשרות לפרוץ בכוח? … כמה ימים לפני האסון הצטלם השר יפה בטלוויזיה, לא הרחק מצור. הוא דיבר יפה, ובהגיון. חבל שלא הביט במיתקני צה״ל במקום.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 67

וחכם עוד יותר גדול וסכין לא פחות, אסר לי : שמע, תגיד למי שאתה רוצה. שעדיין צריך לחיות זהיר, ושיקגו רק את המניות הכבדות, כה ם השקיעו המקים והקרנות ושאותן צריך לשווק כעליה ולשמור על שעריהן. … מפצח כל שיריון בצורה אלגנטית ומונע בעד קליפות האגוז לעוף לכל צד. … אבל, הוא יכול גם לפתוח ולסגור כל כלי העובד על חשמל, כולל האורות בבית. אינך צריו לעזוב את הכורסה או המיטה, כשהמתג לרשותך: לוחצים והאור כבה, כשצריך, לוחצים והקומקום החשמלי מתחיל להרתיח מים לקפה של בוקר בעד דך במיטה, ועוד אלפי אפשרויות.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 7

הלך־רוח זה ומועד הרוטציה הקרב ובא, גרמו אולי לטקטי־קאים שיצרו את המשבר הנוכחי שלא לקחת את כל השיקולים בחשבון. … ״ — רסנה ברק הפגנה נגד חזית־הסירוב עוד קורבן בשרשרת ארובה של קורבנות ״איני פוחד מהתנקשות, כי הציבור איתי!״ אמר ט׳אפר אל־מצרי, ראש־עיריית שכם שנרצח השבוע, בראיון להעולם הזה, לפני שלושה חודשים, זמן קצר לפני מינויו לתפקיד. ביום שני השבוע, כשצעדו אלפים מתושבי העיר והגדה המערבית אחרי ארונו של אל־מצרי, הוכח חלקו השני של מיש- פט זה, שהפך באותה עת לטראגי.
גליון 2488 (8 במאי 1985), עמוד 8

היה צורך להגן עליו מפני עושקים ומנצלים. היה צורך ליצור למענו מקום־עבודה. היה צורך לארגן שיטה מינימלית של עזרה הדדית בעת צרה, החל בקופת־חולים וכלה בפנסיה לזקנים. … לאחרונה התגלה (תודות ליוזמת הרשימה המתקדמת) של־המוני העובדים החקלאיים הערביים, אזרחי ישראל, אין דריסת־רגל באגף החקלאי של ההסתדרות, השולט בכל החקלאות של המרינה שילטון ללא־מצרים. מישרד־החקלאות הממלכתי הוא קליפה ריקה, עור יותר מאשר מישרד־הבריאות הממלכתי, שהוא בן־חורג של קופת״חולים.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 6

האירוע המרגש ביותר שצילם, לדבריו, היה במצריים, מייד אחרי בואו של אנוור אל־סאדאת לארץ. רחמים נסע למצריים עם מישלחת ישראלית. ״קשרתי אז קשרים עם צלמים מצריים, והם הציעו לי לבוא איתם ולצלם מישחק־כדורגל. הם הכניסו אותי לתוך המיגרש של מאות אלפי מצרים צועקים, וזה היה מרגש לעמוד שם ולצפות במישחק־כדורגל, בארץ שעד לפני זמן קצר היתה אוייב, ושהיינו איתה במילחמה!
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 2

לא אני, לא המורה חיים שפלד, ולא אלכסנדר זרחין מסוגלים מבחינה אישית ומבחינת הידיעות להתווכח על הדת. רק בני תורה ותלמידי ישיבות מצר אחד, ואישי רוח ומדענים מצר שני, יכולים להעלות ויכוח כזה לנושא מעניין ביותר ולתועלת הכלל. … בקשר לשאלה מתי נערר הסיבוב הראשון בין המצרים לארץ־ישראל, כתבתם כי התשובה היא בזמן תחותימם השלישי, ותשו־בה זו אינה נכונה. קרבות בי! מצרים ותושבי הארץ ידועים עוד מזמז סחורע 2550 , לפני הספירה.
גליון 683 (30 בנובמבר 1950), עמוד 12

)184 שן הפיל; )187 ילקוט טיולים ; )189 מערכת חידות ושאלות ; )190 אלת ד,פריה־ ,של מצרים העתיקה ; )191 מנצח צרפתי שהיה בארץ ; )192 אי מציאותו במקום של דבר מסוים ! … )276 ארצו של איוב; )278 חלק מהעיר ; )280 מדינת חסות בריטית ; )281 צמח מדברי; )283 שם; )285 תרנגול; )286 מול ; )287 מונח בחשמל ; )288 הוצא מצרה ; )290 עמוד נוזלים ; )292 מלת שאלה לגוף; )294 עושה בצק! … העיתון נקט בקו עקבי נגד הוואפד והצטיין בשנאה אישית /נחאם באשא, עד אשר ראו בו המצרים סמל המאבק בין המלך ואל-נחאס. הואיל והסטודנטים אינם מעיזים?
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 6

פאיז עצמו התחנך במשך כל השנים בסימנואות הצרות של מחנה הפליסים. לפני שנה החל ללמוד בבית־הספר המשוכלל שהקימה א נר״א במחנה . … הוא הצליח לברוח מס משפחת קרובים, גודל מל ידיהם בעיר עזה ,״לא במחנה הפליסיס *,כפי שהוא מכריז בגאווה .״לא איכפת לי אצל מי להיות, אצל המצרים או היהודים. אבא שלי היח סותר פס היהודים, והם חיו מבקרים אצלנו בבית. לא הייתי חייל ולא עברתי שוס אימונים בנשק אצל המצרים. אני עובד, לא היה לי זמן ללמוד *.מחיר הפלפל בעזה 10 :גרוש.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 24

ומתחת לז׳אקט חולצת־גופיה מאותו הבד, וחצאית שחורה קצרצרה וצרה. ^ שסע צנוע ך דעון אוברזון רואה את נשותיו ^ בקיץ זה בשמלות קטנות, חלקות ופירחוניות ובחליפות לכל שעות־היום, החליפות עשויות פישתן טיבעי, משובץ בגווני אפור, שחור, לבן, צהוב, כתום וכחול. … אך הקווים הכלליים בכל זאת מקבילים: הכתפיים רחבות ומודגשות, המותניים ו/או הירכיים הולכות ונהיות צרות, צמודות ומודגשות, החצאיות צרות וקצרות או צרות וארוכות, הבדים חלקים, משובצים או פירחוניים והגוונים רבים — לבן, צהוב, סגול, כתום, טורקיז, ירוק ושילוביהם זה בזה. … ^ כפתור ^ סמוי ^ ך הציג המעצב עודד גרא קולקציה נועזת של חליפות פירחוניות בגוונים ורוד־שחור, ירוק־שחור, אדום שחור, כשהז׳אקטים הם בסיגנון בלייזר ארוך, השרוול קימונו והחצאית ארוכה או חולצות־משי ארוכות בגוון יין, חום ובריק, המגיעות עד מתחת לקו הירכיים עם חצאית מיני צרה מבד תואם, המבצבצת מתחת לחולצה. גרא גם החזיר לאופנה את המיכנסיים הארוכים בגיזרה הישרה והנוטה לצרה.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 6

הוא קידם בברכה את המהפכה. אולם הוא רגז על ההתערבות המיצרית. כתימני לאומני, רצה בעצמאות ארצו. … הוא הבין כי הצמרת בצנעה איבדה את אהדת העם, וכי נוכחות הצבא המיצרי מעוררת שינאה גוברת והולכת לקאהיר גם במחנה הרפובליקאי. … הכל הבינו למה כוונתו: מפקדי הצבא המיצרי בתימן החלו מתעלמים מקיומו, תוך קיום מגע ישיר עם המרשל סלאל.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 6

דרך אחת היא איחוד מושלם, כמו זה שהוקם בין סוריה ומצרים. דרך שניה היא ברית הדוקה, כמו זו בין רע״ם ותימן. … אולם אחרי שיושג האיחוד הערבי, יהיה מקום גם לעמים בלתי־ערביים במזרח התיכון, כמו התורכים, האיראנים ואחרים, שירצו להצטרף. כל הנוכחים בסטודיו הצר ידעו כי ״אחרים״ ,במקרה זה, פירושו ישראל. מבלי להזכיר את המדינה בפירוש, הצליח ג׳וזאד בצורה זו להודיע בפעם הראשונה כי במסגרת של איחוד המרחב יהיה מקום למדינת ישראל.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 39

את ההזדמנות כדי להעלות את מכאובם של ישראל והעם היהודי. בגין ביקש להביו מדוע המצרים משווים אותו להיט לי ואת מעשיו — למה שעשה היטלר ליהודים. כל היהודים לא יהססו להתייצב מייד מאחוריו במיקרה כזה. טענת המצרים היתד. כי גירוש היהודים מגרמניה על־ידי היטלר הוא אשר גרם להם לחפש מולדת ולבקש נקמה בפלס טינים אשר לא היו הגורם לפגיעה או למסכת״הייסורים שמהם סבלו היהודים. … מה שחשוב יותר בכל המשבר הזה הוא, כי נלמד ממנו לקח ונשתמש בו כהוכחה למרחק הגדול המפריד בינינו לבינם. צריך ללמוד להכיר את ההבדל הגדול במשמעות שאנו מייח סים לשמות, למושגים, לתכנים ססויימים.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 21

בחזרה משדואן ־ 20 הווגיס 1־ 40 פצועים באסון באילת ך • יום השבת, בשעות אחר־הצהריים, נערכו כוחות צה״ל שבאי שדואן לקראת פינוי האי. מסוקים הרימו חבילות ענק של ציוד מצרי שנאסף באי. אנשי חיל־ההנדסה של צד,״ל, שהגיעו לאי בעיקבית המוקשים הצנחנים, סינו את ,העמיסו אותם על משאיות והעבירום באמצעות ׳נחתת בדרך הים מרוב אנשים לא ידענו מי נפגע ומי לא. … במקום המוקשים שפונו, הניחו אנשי חיל ההנדסה, כפי שטען העיתון המצרי אל־אהרם, שדות מוקשים חדשים באי, כדי להקשות על המצרים את ההתבססות כו מחדש.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 2

מידה בנגד מידה מאמרו של חוסייני, המביא לקוראים המצריים ויכוח מהותי, יסודי ומעמיק, הוא אופייני להתעניינות הגוברת והולכת בעולם הערבי לגבי המתרחש בישראל. … המעניין בתופעה זו, היא העובדה שלראשונה מזה שנים, כנראה בהשפעת הקו של נשיא מצריים, סאדאת, החותר לקראת פתרון מדיני, גדושים עתונים אלה במידע על כוחות השלום בישראל. … ביקורה של משלחת השש הישראלית בבריודהמועצות, פורסם אף הוא בעתונות המצרית בצורה שנועדה להבהיר שאין מדובר כאן בבגידה סובייטית, אלא בצורך להכיר בכוחות השלום בישראל.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 15

מאז התפתד צד, פרשת גולדמן, כשנסתבר לכל כי הממשלה הכשילה את הסיכוי שבפעם הרא שונה ייפגש אזרח ישראלי בכיר עם נשיא היתה מצרים לשם שיחה על השלום לממשלה רק הגנה אחת: גולדמן אינו רציני. … עצם הפגישה אישר את הידיעה (אותה גילה לראשונה בארץ אורי אבנרי מעל דוכן הכנסת) כי על הזמנת גולדמן למצרים הוחלט בשיחה בין טיטו ועבד־אל־נאצר, בפגישתם ב־ 23 בפברואר באסואן, לפי הצעת טיטו.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 16

מגיע נאמן לתיזות העיקריות יין שלו: • הסדר־הכיניים לא היה כלל הסכס ישראלי־מצדי, אלא הסדר משולש או כפול, מצרי־אמריקאי ו ישראלי־אמריקאי. ישראל נתנה למצריים (•מטחים) ,מצריים נתנה לאמריקה (השפעה ונפט ערכי), אמריקה נתנה לישראל (נשק). … את התיזה הזאת בדיוק פיתח העולם הזה ()1933 לפני שנה וחצי, כשנה לפני הסכם־הביניים עם מצריים, במאמר שהוקדש לאיש־ה־שנה תשל״ד, הגרי קיטינג׳ר. … מה טוב להינות מהטעם המרענן של ה • המדיניות של צעד־אוזר־צעד משרתת אינטרסים אמריקאיים, ולא אינטרסים ייטראליים. עם כל הכבוד, אין צורך להיות גאון עולמי בפיסיקה תיאורטית כדי להגיע למסקנות אלה.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 13

בעידן בגין וולד מיקצווו חד ש: אתה חצה להצטלם עם ד אגדה מספרת כי בביקורם בחיפה י י נפגשו הנשיא אנוור אל-סאדאת וראש לישכתו, חסאן כמאל עם האמרגן יצחק תוראל. כאשר הראה האמרגן לנשיא ה מצרי את פסל שלושת הנשיאים, סאדאת, בגין וקארטר, חותמי הסכם השלום, נעץ ה נשיא המצרי מבט ארוך בפסל, והפטיר: ״באמת, זה פסל יפה מאד! … על כל פגישה נוספת של המממנים עם נשיאי מצריים וארצות־הברית הם ישלמו לתוראל עוד עשרת אלפים דולר עבור כל פעם. … והטוען כי סאדאת התלהב מן הפסל והורה לקח תו באונייתו למצריים ולקבוע מועד שבו יצולם בשעת קבלתו מידי מממן העיסקה.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 31

בכך ביקש הנשיא המצרי לנצל את להיטותו של פרס להוכיח לציבור הישראלי שהוא, בניגוד לליכוד, מסוגל להפשיר את היחסים עם מצריים. … כמה מחברי־הקונגרס, הרוכבים על השדולה היהודית כבר הודיעו שיתנגדו לכך, בגלל סירובו של מובארב להחזיר את השגריר המצרי לתל־אביב. • נו, אנו יא ^ ל זה משאיר לצדדים מרחב^ * תימרון צר מאוד, ודומה הדבר לריבוע המעגל … הוא רוצה להופיע כאיש-שלוב המפשיר את היחסים עם מצריים. אך אץ הוא מוכן לסכן את ממשלת-האחדות
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 65

בארי החיפאית, שבזמן האחרון היא עמוסת עבודה בשל הביקוש הרב להופעו־תיה, סיפרה :״חזרתי זה עתה ממצריים. בעל מועדון קאזינו ואנדום במצרים הזמין אותי לרקוד במועדונו. נסעתי, וחזרתי מייד, בגלל המצב העויין במצרים נגד הישראלים, בעיקבות המילחמה בלבנון. … רק כסף הם לא שמים לי בחזיה, כי הם פשוט לא מסתובבים עם כסף בכים. ״שתדעי לך, שבמצריים עושים לרק- דנית־בטן — אם היא טובה — כבוד כמו לנשיא.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 14

מכחכים לאבי פרידמן מנב״ל חברת קול העיטים אל־סאדאת נרצח ואוייבי השלום מאושרים, טוען הקורא רק נודע על מותו של נשיא מצריים, וכבר מחרישים אוזניים בציווחותיהם הניצים, הבזים, ה עיטים, התנים והצבועים, התובעים לבטל את הסכם־השלום. … ובמשך ארבע שנים, פעמיים בשנה /בנדוד הציפורים מצרימה וחזרה /הן נשאו עמך ניצני רעיונות /איך את האיזור אפשר לשנות. אולי בזכות חכמי מצרים העתיקה /אבותיו, או ביגלל תבונה כפרית תמימה /בשיכלו הישר ד דיבורו המגמגם, בלי אופוריה / הוא ידע לפענח את רזי ההיסטוריה. … צכי מרום, רמת־ השרון ובעד בגי! מה צריך להיות קו ההסברה של היונים לדעתי, קו ההסברה העיקרי של היונים חייב להיות שהשלום הוא מטרה רצויה, השווה קורבנות, גם אם התהליכים החברתיים והפוליטיים באיזורנו אינם תומכים בו בתקופה זו.
גליון 912 (6 באפריל 1955), עמוד 20

האימאם רכש מטוס, התקין קירור חשמלי בארמונו, נתן ראיונות לכמה עתונאים ; קיבל את פני סאלח סאלם, שר־התעמולה המעופף של ההפיכה המצרית. בכל דבר. במדינה הרררית־מחברית, שימשה מצרים נר לעיני המושלים. השבוע הגיעה ההתפעלות התימנית מן השיטות המצריות לשיא חדש: סייף־אל־איסלאם עבדאללה, אחיו של האימאם אחמד הפנים מסתירות, המסינה סגלה גות. … בתחפושת ההולמת את נטיותיו המדיניות התעטף השגריר החדש של ארצות־הברית במצריים, ה ג רי ביי רו ד: הוא הופיע לנשף מסכות לבוש כשייך ערבי.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 21

נ׳יבום׳ ג׳יבוטי הלנואי שתמותי (שיר מלחי מבטח) י פתח מפרץ ה סואץ, במיצר שבין . 4אפריקה ועדן, נמצאת העיר ג׳יבוטי, בסומלי הצרפתית. … הוא התבלבל, וגימגם במבוכה :״זו אשמת האפסנאי שלי.״ האנגלי השיב בצחוק גדול :״האפסנאים — זו הצרה של כולנו!״ (כידוע, יש לכל קצין בריטי בשרות קרבי אפסנאי מיוחד, בם־מן, הדואג לכל צרכיו האישיים של הקצין). … מה שהגיע מחיפה: באחד המפרצים אורבת פריגמה מצרית, ויש להיזהר גם מטרפדות פריגטה מצרית במפרץ סעודיות וממטוסים מצריים, החונים בסעודיה.


