חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 27,001 עד 27,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 10

ברם, הסיגנזן הזר, בחיים הציבוריים שלנו, פסילת אדם על־ידי רצח אופי — תופעה אשר כזו, מקוממת ביותר. וצר לי עליכם אנישי העולם הזה, שנכשלתם במעשה מגונה אשר כזה. … עמיעד שלח, ירושלים למפעל תעשיתי גוור נסנינוח וחונות להשיג: תל״אביב: סלון ״מלכה״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים: סלון ״אביבית״ ,בן־יהורה ; 17״שיק פריז״ ,בו״יהודה 1ן חיפה: סלון ״שלמה״ ,הרצל ; 36 באר״שבע ג סליו ״קלייו״ ,קק״ל ; 117 רמת־גן : בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ה ; 3פתח״תקמה ז סלון ״ציפי״ ,חובבי ציון ; 36 ראשון לציון 1סלון ״קדרית״ ; רחובות • סלון ״גניה״ ,הרצל ; 165״המשכיר לצרכן״ ובסלונים המובחרים. סגן מוהל ח שסנות ראשי דרישות התפקיד : !
גליון 1993 (12 בנובמבר 1975), עמוד 18

בהתאם לעדות מהימנה, שילמה התעשייה האווירית עבור בילוש זה אחר עובדיה 7200 לירות. אלה הם בספים שמקורם בצורה •זו ואחרת בתקציב־הביטחון, הנועדים לייצור כפיריס, ולא למעקב אחר עובדים המעלים טענות בדבר שחיתות במיפעל. * * אדרי וי ל תו של אשר בן־יוסף, ;4המישנה למנכ״ל התעשייה האווירית, ניצנים מיכלי־דלק לחימום הווילה בחורף הקר אשר בסביון. … במקום שבו המחציות מתחברות זו לזו, בעזרת ברגים, להגנת המנוע, הלחים — באמצעות ציוד התעשייה האווירית — לוחוודפלדה אטומים, וכך יצר לעצמו מיכלי־דלק מייוחדים־במינם, תוך שהפך את המחצית השנייה של מיכלי־המנועים לבלתי־שמישה.
גליון 1997 (10 בדצמבר 1975), עמוד 4

עלילת הסרט עוסקת בהוצאת מיססכים חשאיים, הנוגעים להסכם־הכיניים כץ ישראל למצריים, מידי השגריר האמריקאי כישראל, על רקע מסע״הדילוגים של הנרי קיסינג׳ר כמיזרדדהתיכץ. בדי לשוות לסרט אופי אותנטי, ישובצו בו, כבל הנראה, קטעים תעודתיים שצולמו כמהלד ביקוריו של קיסינג׳ר כישראל, במצריים ובסוריה. יורשו של ניר, ניצב חיים לוי, המכהן כיום כמפקד התפטרותו של מנכ״ל הוצאת־הספרים עם עובד, נחמן אוריאלי, לא באה על רקע חובות המיליונים של ההוצאה, שנוצרו עוד לפני מינויו והעיקו על ניהול ההוצאה.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 48

עופרה, בניגוד למה שחשבו עליה אנשים צרי־אופק, היא בחורה אינטליגנטית עושרה וריצ׳ארד כלום הם הסתדרו ומשכילה, בותבת סיפורים ומתרגמת מחזות, בעלת דיעות פוליטיות משלה המנוגדות באופן קיצוני לאלו של אביה. … מעט החברים שיש לו כבר בארץ נימ- גולדי אחרת שכולנו מכירים היתה נר אית בצעירותה כמו גולדי הנ״ל, היא לא היתד, מגיעה בשום פנים ואופן לאן ש הגיעה, ואז אולי לא היינו כולנו בצרות. בקיצור, גולדי הקטנה הזאת הפכה עם השנים זהבה, והזר,בד, הפכה זזי, והרי לפנינו המוצר המוגמר: יפהפייה שהו- רת־שיער בעלת עיניים גדולות וגוף חטוב, שרוצה לחיות שחקנית.
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 18

נערי הבנק והחנחת חוואדוציות • -שואדס סמו״ס * ההנסו הישו־אד 35 : ,וף דון דורו ^ סיובת ראשו ני עובדות במיומה ^ אהוד אנדיאר ניסה רהציונ * עמלת תיווו לח־־כ משה נסים * שעון זהב למיכאל צור * הווידוי עו ל •בור רחנבו ת שו ת הנ בו ד הווניו ה אונו ע ד דוו ת ! … למיסעדה וליל, המסעדה הכשרה היחידה בז׳נבה( .לפי סיפרי הבנק התברר כי הבנק הפסיד על תמיכות במיסעדה זו 2מיליון פרנקים שוויציים) .אני לקחתי כסף לעצמי כמו מיכאל צורו (רוזנבוים פורץ בבכי ללא־מעצורים׳ מדבר תוך התייפחות) הוא גם גנב כספים, גם טפל עלי -שקרים בעדות שלו, גם הסית את רוטשילד לפתחו, והבנק האמריקאי התאים לכך.
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 4

קיסינג׳ר מקיים מגעים שוטפים עם שגרירי מדינות כמו קנדה, גרמניה, הולנד ואוסטרליה בארצות- הברית, מבקש מהם שממשלותיהם יפעילו את קיש- ריהן הטובים עם ישראל, במטרה לשכנעה לחזור בה מעמדתה הנוקשה במשא־ומתן עם מצריים. במישרד־החוץ חוששים, כי החרפת היחסים עם ארצות־הברית עלולה לגרום להרעת היחסים גם עם מדינות אלה, אם תיענה ממשלת־ישראל בסירוב לפניותיהם. … שבו עהספרהעב רי נדחהב חו ד ש שבוע הספר העברי, הנערך ברחבי הארץ מדי שנה החל בל״ג בעומר, ייפתח השנה רק ב־ 23 במאי. אינ פ ל צי ה ב עי תונו ת צור מובן רו סי תבארץ דהרוזיד הכסף עיתון יומי נוסה בשפה הרוסית, שהחל יוצא לאור, מצעיד את העיתונות הרוסית בישראל למקום הראשון ברשימת העיתונות הלועזית במדינה.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 24

נושא הדגל הוא תוצר־מופת אנגלי ש הספיק, בשבועות האחרונים, לסחוט ממבק- רי־הקולנוע בכל העולם גל של שבחים, שבהם מורגשת היטב הנוסטאלגיה לסרטים של ממתיקים־מלאכותיים וערפל מתו- אלברט פיניי כתפקיד פוארו מיבטא צרפתי בעזרת האישה צרת־האולפן. יש להניח כי כאשר יוצג הסרט בישראל, בעוד כשבועיים, יקצור תגובות דומות. המדובר ברצח באוריינט אכספרס, מו־צר־היוקרה של אנגליה, שעלה יותר מכל סרט בריטי אחר בשנים האחרונות (יותר מ־ 4.5מיליון דולר) והיווה את ההימור הגדול ביותר של התעשייה הבריטית הגוססת ; התוהים שהובטחו לו כבר, עשויים להיות זריקת־העידוד החיונית זד,מלבבת ביותר שקיבלה תעשייה זו מזה זמן רב.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 37

האיש, שון קונרי, הולבש מיד באיצטלה החדשה, שופרות הפירסומת הכריזו :״קוג־רי הוא בונד,״ (להבדיל מ״קונרי משחק את בונד״) .שנים לאחר־מכן, כאשר מאם קונרי בתפקיד, צריך היה לעמול קשה כדי להיפטר מן הדימוי שהודבק לו. … הבדיחות שופעות וניתזות כמו הקצף מבקבוקי-השמפניה ללא הרף לכל אורך הסרט (הרי בונד צריך להוכיח שהוא מת מצא ביבולים השונים של השנים השונות).
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 29

הוא נעזר בתלמוד וטוען :״כתוב בתלמוד — אשה משולה לפרח. צריך להשקות אותה כל יום ...רק אם הבעל לא יכול למלא את חובותיו הגבריות אפשר להשתמש באדם מבחוץ, כמו למשל האדון התובע...״ סצינת השיא של הסרט מתחוללת כאשר על דוכן־העדים עולה אשתו של התובע, חנה, שקיבלה גם היא טיפול במיטתו של ל עז אז ל ה מו ס ר — ה עי קרהג די אות 1חשוב!!! … מגלה התסריט: אירמה מדברת בזמן שהיא מכינה אוכל :״ביבי, זה לא אותו דבר, כמו לפני שלוש שנים. אני השתניתי בצורה מקצועית. אני מרוויחה יותר כסף ממקודם ...הכישרון המיוחד שלי כעת הוא ללמד נשים איך להגיע לסיפוק ומה שעליהם ללמד את החברים והבעלים שלהם, כך שגם הם ידעו מה לעשות.״ עוד הם מדברים ואל החדר נכנסת אחת הקליינטיזת של אירמה.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 17

בינה רקנט׳ אשתו של הבנקאי רפאל רקנטי, מבעלי ״בנק דיס־קונט״ ,פתחה תערוכת פיסלי ברונזה. טען אחד :״להיות פסל, צריך להיות עשיר ! ״ ! 9קרח מכאן ומכאן מצא עצמו צלם הטלוויזיה והזמר איתן הדר. הוא הקליט פיז־מון־פירסומת לעידוד ההתנדבות למישמר האזרחי, גייס ל צורך ההקלטה תיזמורת זאול־פני-הקלטה שלא דרשו תשלום עבור שירותיהם.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 4

נהנים נוספים הם הקיבוצים והמושבים, שתבעו כל הזמן העלאת מחיר החלב ולא נענו. עתה עלו מחירי החלב לצרכן ב 60 מעל ומעבר למה שחלמו עליו. … החלטה על בך נפלה אצל ראש-הממשלה יצחק רבין, בעיקכות תרעומת שהובעה על־ידי במה שרים בגלל יצר הפירסום של קולק. לאחר שקולק הוחלט על גירוש אחרים, יצא קולק סיפרו על החלטה יגישו צו־על־תנאי לגרש אותם.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 15

הוא הכריז :״המדינה יכולה להיהרס מבפנים ...אם יצטרכו להפעיל צבא בנמל־התעופה (המושבת) או במקום אחר — לא צריך להימנע מזה !׳׳ הישיבה נסתיימה בהחלטה פה־אחד, שבאה לבצע את האולטימטום של גולדה מאיר. … שנים רבות מזכיר מועצת פועלי תל-אביב. לכאורה, זה היה צריך להיות גן־עדן של פועלים, חכרה של עובדים מאושרים וכני-חו- רין, מדינה דימוקרטית ורכ-גונית, שכה דואג הכוח המרכזי של העוכדים לחלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית, ללא פער ניכר בין המעמדות.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 54

.״ קורא יקר, אם נדמה לך שהדו־שיחון הזה כבר מוכר לך מאיזשהו מבט טלוויזיוני או ראיון רדיופוני או אולי כותרת של איזה צהדוני, כל הכבוד לך. יש לך זיכרון מצרין. שתי נקודות. ואם אתה חושב שכל דימיון בין החרוזים האלו (שנגנבו לפי התקנות, ובאמצע החזרות, מספר הפזמונות של ״שמח בנמל״) למזג־האוויר בנמל חיפה, בנמל־התעופה, בנמל־אשדוד, ובכל מקום אחר במדינה שם עושים החברה הדפוקים ז׳אקו מלך הנמל והכרו כרוך ב״שמח כנמל״ יפהפיה שיודעת לנדנד, וכשהיא עוברת כל הנמל רועד עבודת נמלים כל־שהיא, אינו -מקרי בהה־לט — שוב הצדק אתך.
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 9

. ״ אלף תו דו ת, רו תי, ש סיפ ר ת לי אי ךזהב די ו ק .״ א. ביקלר, מנהל יצור ומנגנון, פתח־תקווה והטילים יש להתפלא על ריצתה של ממשלת* ישראל אחרי השגת הפנטומים. מי לא זוכר את הימים בהם היינו עדים יום־יום להפלת מטוס, שניים או שלושה, דבר שאילץ אותנו להסכים להפסקת האש, שיצרה את בעיית הטילים המצריים. קוראים השולחים מכתבים מתבקשים לנסח אותם בקצרה.










