חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 27,626 עד 27,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 13
אם אינך מכיר אף אדם באף מערכת — יסד לך מערכת משלך: לצורך זה אינך צריך אלא לרשום את שם עתונך החדש על מספר גליונות מכתבים ומעטפות, לשלחם לכתובות שונות כדי להוכיח את קיומך. … זהו תצלוס מתוך הסרק הצרפתי ההולכות־ברגל, המטפל בבעיית היצאניות של פאריס בצורה ריאליסטית ביותר. ברנע האחרון, נתבטלה הצגתו במסגרת הפסטיבל, אחרי ההנהלה קבעה כי הוא ריאליסטי מדי; חורג מגבול ״הסעס הטוב״.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 19
שנ ה יו תר טו ב ה 901 מילון גר־ל* ה מ קו צ ר דפר מימן הבא לרמוז לאחרים שאנו יודעים בעצם הרבה יותר ממה שאנו יודעים, אשד! — יצור המסוגל לשוחח חצי שעה תון כדי עמידה ליד הדלת, מחוסר־זמן להיכנס פנימה. … עדיף?ל כקזרין ויכוה. לפרוץ את ההסגר המצרי על התעללה( .מעריב) שלום כהן, חיפח הקץ להתעללות.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 10
כמקכיל הושמע גם קו הסברתי ״חיוכי״, האומר: אין עינם של הערכים צרה כישראל, אלא שהם עצמם זקוקים למים אלה -להשקיית שטחיהם וליישוב פליטים. … אחד השיקולים שהכריעו תמיד נגד חלוקת הארץ היה: אין די מים כדי לספק את צרכיהן של שתי מדינות ואי־אפשר לחלק את המים המצויים בצורה צודקת. בהסתכמם על קביעה זו, אף הגבילו האנגלים את ההגירה היהודית לארץ.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 27
והוא יבול רק להעביר חלחלה בבל מי שהכיר את התקופה המשמשת לו נושא. שאתי׳ הולך. אבל אני חושבת שאתה צריך ללכת. אם עליך להיות האול־אמריקן בוי מפני ששמך הוא מרקוס, אז תהיה כזה! … ״ ״הזקן״ מסביר לו את ההבדל בין ההגנה לאצ״ל וללח״י :״ה־אירגון והשטרניסטים הם כנופיות טרוריסטים פרטיות!״ כאן מתחילות הצרות בתסריט. מסתבר שלאמה, אשתו של מרקוס, הגיעה הרכילות על היחסים האינטימיים השוררים בין מגדה, נציגת ההגנה, לבין מרקום.
גליון 1465 (5 באוקטובר 1965), עמוד 30
המגילה (תיאטרון החמאם) קומדיה מוסיקאלית באידיש, על פי שירי המגילה של איציק מאנגער, המעלים את מגילת אסתר בצורה פולקלרוריסטית, יהודית. בימוי עשיר של שמואל בונים, והופעה מצויינת של משפחת בורשטיין. … הרבה ריקודים יפים, ומנגינות נעימות. בומבה צור. המלך אובו (גכחוס, ירושלים) מחזה סאטירי־פנטאסטי, שנכתב בידי אלפרדו ג׳ארי בהיותו בן .15 תיאור דמותו הגרוטסקית של מלך זעיר־בורגני, חסר־מצפון, גם ורודף־בצע, הכובש את השלטון בפולניה.
גליון 1464 (29 בספטמבר 1965), עמוד 2
כלומר: היא תוכל למנוע את הקמתה של כל ממשלה שלא תבטל את חוקי־הכפייה למיניהם. אך למעשה אין צורך בכך. כפי שהסביר אורי אבנרי במאמריו המפורטים על ה,,חולירע״, אי־אפשר יהיה למנוע כל פירסום שהוא בעתון שעורכיו הם חברי־כנסת. … כששאלתי השבוע אחד העתונאים החשובים במדינה אם אמנם תקויים, לדעתו, שביתת־היומונים אחרי הבחירות, אמר. :בטח שלא. אז כבר לא יהיה צורך, כי אתם תיבחרו לכנסת. ואז כבר לא יהיה לחוק שום ערך בעיני אלה שחוקקו אותו, והם יסכימו לבטל אותו בלי חוכמות.״ לסנה-צ, אחה־־צ ובערב בכתות קטנות למבוגרים אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית קו ר סי ם מיו ח די ם לתלמי די ב תי־ ספר תי כוניי ם וי סו דיי ם תל־־אביב חיפח נ חל ת־ בני מין ,2סל 56347 .
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 8
מדינות השונאות זו את זו, והמנהלות מלחמה סמוייה זו נגד זו, מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים. וכך צריך להיות. העקרזן הקובע. מדינת ישראל לוחמת קשה על זכותה להכרה. … עצם העמדת התנאים, והוויתור עליהם לאחר מכן, יצרו את הרושם כי אין היא נוהגת על פי עקרון כולל וניטראלי, אלא מתנה את היחסים ברגשות של אהבה או אי־אהכה.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 3
החתום מטה, תושב הארץ וחבר קיבוץ יגור משנת ,1936 מצהיר כי הוא רואה בהפגנות סביב עניין אדמות כרמיאל עזרה ישירה לתעמולת נאצר ושוכיירי. צר לי עליכם, בן־אמוץ וזוהר, אנשי פלמ״ח וצה״ל לשעבר, הנגררים אחרי הפעולה השמית והכנענים, השואפים להפוך את מדינתנו לפרובינציה באימפריה של נאצר. … שחוקי־החירום צודקים, המימשל הצבאי הכרחי ו־ההפקעות הן צורך חיוני, גם אז יש להבין שאורי דייזזים לא נאסר בגלל העבירות הפורמליות שבהן הואשם.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 22
הם מצילים את היפהפיות של המערב, את עצמם, את כבודם וכבוד הוריהם המתים, בצורה משעשעת פחות או יותר. תוצאות מוכות עד מצד ינות נרשמו כ 76.6של מקרי הטיפול; ״/־ 21.4גילו שיפור כמצב ; ורק 1.9נסתיימו בשלילה. … במעבדות ״הלן קרטיס״ הצליחו לעבד את ״אנדן״ בצורה של שמפו נויטרלי בניגוד למשחות שונות המשמשות לאותה מטרה אך שיש להן גבוה — דבר העשוי לגרום לגירויים ולהחרפת מצב הקשקשים.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 19
נוסף לזה, אני מציע כהחלטה, שאת הדיון הזה צריך כל חבר וחבר לשמור בסוד. זהו. האס יש הצעה אחרת?״ בצורה זו שללו מיוסי את הזכות להיות אומלל.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 23
משום־כך אפשר היה לחשוב׳ שחוות־דעת רפואית תוכל לאשר סופית את אחת הגירסות, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. לכן חשובה גירסת הרופאה. סיפורה שד רופאת-הטיניים כ בית־החודים, ד״ר הנה שפאיר: ניתחתי את ישעיהו ארזואן. היה צורך לנתח אותו בגלל שהיה לו פצע בעין.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 18
אנשי הפועל, מרוב דאגה לכסאותיהם בהתאחדות, שכחו את האתלטים. אם המצב יימשך בצורה כזאת לא נגיע לשום מקום. הפסיקו להסתכל על האתלט ועל הישגיו. … עכשיו מתייחסים אלי כמו לאפס. על כל דבר אני צריך להתחנן. ״יש שנאה בין מכבי והפועל, וסביב זה מסתובב כל הספורט בארץ.
גליון 1477 (22 בדצמבר 1965), עמוד 18
מעיני השכנים לא נעלמו ביקוריו התכופים של גבר שחרחר וגבר,־קומה, המרכיב משקפיים חסרי־מסגרת, המשווים לו צורה של פרופיסור סולידי. הם לא התעניינו בו, חשבו תחילה כי הוא שליח משרד־הדתות, המבקר אצלה בשליחות משרדו, דואג לצרכיה. … עם מות הרב, חמישה חודשים בלבד אחרי נשואיו, ראה אביקסיס את עצמו חייב לדאוג בצורה כלשהי לאלמנתו. הוא ידע, כי בני הרב המנוח, שהתנגדו לנשואיו עם הגרושה הצעירה* ,הכריזו עליה מלחמת אחרי טכס נישואיה לשר הדתות טולידאנו, הניראה כשהוא עומד * ךוך ןן ןן 1מימין.
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 22
הייתי צריכה מעכשיו לטפל גם במשק, גם בילו שלו, גם בילד שלי, וגם בילד המשותק שלנו. כל הצרות התחילו לפני ארבע שנים. עברנו כולנו למשמר־השבעה, ושם חליתי ושכבתי שישה חדשים בבית־החולים. … עכשיו אני חולה. גידלתי את הילד שלו. איזה צרות הוא עושה לי! לא רוצה תל־אביב, בן־יהודד ,128 ,טלפון .220137 לסנה״צ, אחדז״צ וכעדה בכתות קטנות למבוגרים אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית ניסתה להיות, אמא לבן שלי.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 10
יש להצביע בעד. פעולת ההצבעה במדינה דמוקראטית צריך שתהא אקט שבקדושה, אקט הממלא את עושהו ברגש של התעלות, של תוחלת, של הרגשת מילוי־חובה המעניק סיפוק. … באופן עקבי, וללא כל יוצא מן הכלל, הצביעה חרות בכנסת בעד הכפייה הדתית. פה ושם נמנעה מהצבעה, כדי לגרום צרות לקואליציה או מתוך שיקול טכסיסי אחר.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 20
חימון חטף את הכדור והתפרץ עמו לסל בצורה האופיינית לו. מסירה למשה גולובי, וזריקה לסל. … כי לפי העקרון המקודש של ״שמור לי ואשמור לך״ ,היד. תפקיד המנהל צריך להימסר לידי איש הפועל. עמנואל שפר הצעיד את נבחרת הנוער לזכיד, בגביע אסיה.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 23
פה ושם היתד, אולי איזו קטטה שבה היה מעורב, לפעמים הנחית אגרוף קמוץ בפניו של מישהו, על הטיילת בתל־אביב, אבל בדרך כלל היה בסדר. לפני חודש התחילו הצרות מחדש. לילה אחד הוא נקלע אל מאורת ביטניקים, ברחוב מאפו בתל־אביב, ודווקא אז הופיע במקום המפקח יונה סירקיס, ממיפלג המוסר. … אבל גרינשפכס, החושש עתה כי המשטרה החליטה להתלבש עליו, הסביר השבוע כי הוא זקוק לעזרה .״יש לי רק אבא זקן וחולה, שאני צריך לשמור עליו,״ טען, ביקש כי משפחה בעלת־אמצעים תאמץ אותו ותסדר לו מקום עבודה, כדי שהוא לא יוסיף להתגלגל בחברת הביטניקים מרחוב מאפו.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 13
.״ התוצאה: בבאר־שבע, הכוח הוא החוק. לא צריך להסביר למה ומדוע. זה די ברור.״ מי שלא ברור לו, מגיש תלונות כל דאלים גבר. … נשים אלה הינן בחזקת טאבו — אין הן מדברות עם יהודים׳ אין הן מתיידדות עימם או באות במגע ע מם בכל צורה שהיא. צרפתי אחד, לפחות, טען בגלוי שלצרפתים יש חלק לא מבוטל במתיחות.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 8
נחליט על בחירות כל שני וחמישי!״ מעשהחסד. לא היה צורך בבחירות כדי לדעת כי מאחורי החצי־צעירים לא עומד מאומה. … ברגע שנסתבר כי העגלה אינה מנצחת, נחפזו רוב הקארייריסטים לרדת ממנה. על כן לא ראו המתיקים צורך בהחלטת־גינוי חריפה. הם רק הטילו על לישכת־הצמרת של המפלגה לקבוע הנחיות לפעולה של חוג־הצעירים בעתיד.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 12
ההמלצה של קרייטלר היתד, דרושה במידה מסויימת, כי לד״ר טמרין החלו כבר אז לצאת. מוניטין של ״עושה צרות״ ,בצד פירסומו כפסיכו לוג. ההמלצות ההדדיות של שני הפסיכולוגים לא נתקיימו לנצח. … הוא טען כי ראש החוג רשאי למתוח ביקורת על שיטותיו ועל גישתו, כשם שהוא עצמו עושה, אך לא להתערב בצורה שהתערב. בלשונו של ממרין, היתד, זו ״התערבות שרירותית המהווה פגיעה בחופש האקדמאי.״ הטענה הנגדית: קרייטלר׳ בתוקף היותו ראש החוג, רשאי להתערב במהלך עבודת החוג ולהחליט החלטות מן הסוג שהחליט.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 20
השבוע, לפני תחילת החופש החליטה מועצת הסטודנטים להציע לכל 3000 הסטודנטים של הטכניון לנקוט צעד אחרון: הכרזת שביתה למשך כל החופש, שתימשך גם בשנה הבאה, אם לא יתמלאו עד אז דרישו תיהם. בצורה זו תהיה לסטודנטים בטכניון השפעה על ההנהלה גם בתקופת החופש הגדול. … הפעם עובר הטיפול לשלב גבוה יותר, אם כי לא בצורה גלויה. מורי הפקולטה, השובתים מזה שלושה שבועות, מבינים את מצבם העדין של ההנהלה ושל הנשיא, ומוכנים לאפשר להם מוצא של כבוד.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 7
הרצון להשביע כל טעם יקשה גם על מסעדות גדולות מאד, לכן כמעט שום דבר אינו מה שהוא צריך להיות, ולמסעדה אין כל ייחוד. למשל: כל המסעדות האיטלקיות מגישות אוכל מזרחי, רוסי ובמידה מסויימת גם צרפתי, במסעדה סינית מגישים אוכל יפאני, רוסי ויהודי־מסורתי. … רוב התבשילים תפלים, מחוסר תבלינים. הדגים מוכנים בצורה פשוטה, לרוב מטוגנים בשמן. המאכלים מבושלים יתר על המידה, ללא כל קשר עם חוקי הכשרות.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 19
התחלתי להיכנס לעור שלהם, ולנסות להבין למה הם מתנהגים בצורה מיוחדת. לא היתד, לי עלילה ברורה. … אבל אינני משלה את עצמי שבעוד כך־וכך שנים אהיה סופרת גדולה.״ הכמרים חרקו שן צרות התחילו רק ברגע בו סיימה ! ! לכתוב את הספר.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 22
״יש לי בשבילכם כסף ממשפחתכם בחו״ל,״ אמר למרדכי שוהם .״לא צריך קבלה. רק תרשום פה דרישתזשלום.״ הוא הושיט למרדכי את חבילת השטרות ומרדכי־ לא שאל הרבה ורשם כמה מילות תודה על גבי מעטפה של דואר אוויר. … אני אף פעם לא קפצתי מתמונה שלי. אני צריך לצייר קודם שלוש מאות תמונות, דאז אולי השלוש מאות ואחת תהיה — התמונה.״ החי • קצץ נידחים ג בתל־אביב, שכרו קבצנים ופושטי־יד מונית במשותף, כדי שתסיע אותם למקומות־העבודה שלהם, הפזורים בעיר. • דין ברותחין: בחיפה, התרגז מוכר תירם על הפקח העירוני שבא לרשום לו דו״ח על רוכלות ללא רשיון, שפך את הדוד ד,ח.ם על רגליו של הפקח. • אהבה התלויה כדבר: בכפר־עקרון, ניהלו צעיר וצעירה מאבק ממושך על איגרת מפעל תפייס שזכתה ב־ 45 אלף ל״י, כשכל אחד טוען שהוא בעליה, החליטו לבסוף להתחתן כדי שיוכלו ליהנות מן הזכיר, במשותף. • פדשטי־יד -לערד־ :בערד, התיישב פושט־היד הראשון לעסוק במלאכת קיבוץ הנדבות, הסביר לתושבים כי ירד לערד לאחר שקרא בעיתונות כי הפרנסה במקום מצוייר, בשפע. • ייצוק, ייצוק, צא: בחיפה, נכלא חב?
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 22
כי בחברי. מתוקנת — בניגוד לישראל — כלל אין צורך ברשיון להוצאת עתון. חובת־הרשיון — גם היא שריד קולוניאלי מימי המנדאט — היא כבר כשלעצמה הנבלה מהותית של חופש־העתונות. … אם תעבור הצעת חוק לשון־הרע, כלשונה, יסבלו ממנה כל העתונים — ומי יודע מי יסבול ראשון?) מדוע בכלל היה צורך בהצעת־חוק זוז החוק הקיים מספיק בהחלט להרתיע כל עורך מלפרסם השמצות כוזבות.
