חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 28,401 עד 28,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 5

#מ עגווימי מ33 אי ש ה שנ התשט׳׳ו פרקליט תמיר אי ש ה שג התשט ״ז נשיא־מצריים עבד־אל־נאצר אי ש ה שנ ה ת שי ״ז אי ש ה שנ ה ת שי ״ ח מצביא־סיני דיין חתן־תנ״ך חכם ;גיווו ה שג ה .בן־ בו דיג ן אי ש ה שנ ההשט ״ב אי ש ה שנ התשב ״ג קורבן סובלן אי ש ה שנ התשב ״ד מתפטר בן־גוריון אי ש ה שנ התשכ ״ ה יורש אשכול מפלג־ספא׳׳י בן־גוריון אייט ה שנ התש ׳ 7 אי ש ה שנ התשד ״ א לוחם־שלום דיין מזכיר־ההסתדרות בן־אהרון אשתה שנ התשל ״ ב אי ש ה שנ התשל ״ג גולדה המלכה מקים־ליכוד שרון אי ש ה שנ התשל ״ ח אי ש ה שנ ה ת של׳יט שר־הבימחון וייצמן אשתה שנ התש ״ם מהפכן חומייני אי ש ה שנ התשמ׳י א קנאית כהן שר־הביטחון שרון
גליון 639 (26 בינואר 1950), עמוד 6

ברם במצבה לא יגעו ולא יהרסו אותה, מעתה אין צורך בכדוני הסומים המגינים על גבוריהם. … האומנם חוששת היא כי יתגלה נפט בבאר סדרים פנימיים במשמרת ישראל לאזרחים בכל העולם יש יראת כבוד מפני משטרת המדינה, כי היא המיצגת את החוק, וצריך להשליט משטר וסדר. והנה אצלנו, אם גם המשטרה עוד צעירה היא כמו כל מוסדות המדינה, הדברים מגיעים לידי כך שאינם מעוררים תמיד יראת כבוד.
גליון 639 (26 בינואר 1950), עמוד 17

וכך כל מטה, כל כסא וכל שולחן הסתובבו בין פנות הבית, הכירו את כל קירותיו — והגיעו לבסוף אל המנוחה. אחר כך צריך היה לסדר את הספרים, את הכלים׳ את הלבנים, ארון לחלוקים, לבגדים. … אם היין שאתה שותה משביע את רצונך מבחינות אלו — אין לך כל צורך בבדיקות נוספות ביחס לאיכות ! ג x x x > 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 < x x >0 0 לא נעים אבל ברי א שמן־דגים ניתן לתלמידות בא״ חד מבתי-דזספד בתל־אביכ.שמן הדגים מועיל מאד לגוף וממלא אפילו את מקומה של השמש, כמקרה הצורך.
גליון 638 (7 בינואר 1950), עמוד 9

לא היה כל קשר בין א״י וקושטו״ בה ישב אחד העסקנים הציוניים החשובים ביותר בימים ההם, ד״ר ארתור רופין, שגורש לבירה הטורקית. את הקשר החיוני הזה יצר אוסטר בדמשק באמצעות הכלים הצבאיים שעמדו לרשותו. … על פת לחם יבשה חיו במשך ארבעה שבועות. בתשיעי ביוני 1948 כשצריך היה לחלק מנה כפולה, נשארה מנה אחת׳ האחרונה, בלבד.
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 15

אין היא חשה כלל באגמי־המים ובמטרות־העוז. כאילו מבקשת לומר צורי לי, מה כי אחת? העוברים ושבים מזכים אותה במבט המגלם בחובו, גם תהיה של השתאות, משהו של שאט־נפש ובוז — שריד היחס ל״צלם״ — לסמל של שרידי- הזרים בבירתנו, כאילו לא נזירה צעדה כאן, אלא בא־כוח האפיפיור, בכבודו ובעצמו. … ואותי הם שואלים: התזכור עדיין כיצד כתבת עלינו בעתונים, כיצד התלהבת כשהיה מקום להתלהבות וקטרגת כשהיה צורך בקטרוג? עד אור הבוקר הוחלפו הזב־רונות, פרטו המיתרים, רפרפו המנגינות׳ רעמו הדי הריקודים העממיים כבימים ההם.



















