חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 28,451 עד 28,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 9
מדינאי המערב, שחששו מראש כי מנהיגי מפא״י ינסו לבצע מיבצע לאומי כל שהוא כדי להתוות אפיק חזש למערכת הבחירות, שיכנעו את גמאל עבר אל־נאסר שעליו לוותר ויתורים במשא־ומתן בגבול עזה, תמורת הבטחה א מריקאית שלא יינתן לישראל לפרוץ את מצור 1פרשה לא־חיקית ומעוררת חשדות של מתן עשרות קיוסקים לחברת פומזון (העולם הזה .)917 2פרשה מעוררת חשדות כבדים בעניין חתימת חוזה להקמת מדחנים על־ידי חושי (העולם הזה .)922 3קבלת מכונית במחיר ירוו מחברת ארטיק על־ידי סגן מהנדס־העיר (העו אילת. … ״ברוך תמיד היה ילד שקט ונעים. לא התפרע, לא גרם צרות. הוא עסק בספורט והיה חבר הפועל. אשתקד גמר את לימודיו ב&ית־הספר המקצועי, התגייס לחיל־הים.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 13
.״ סוף סוף גוייסה גם 111 מלה שקופה העריסה לבית־הספר ; .31א־ ,הפוך ; .33 יפרחו ; .34 ישמיע עלבון ; .38 תבל ; .41 אדון, בספרדית ; •43 צר ועדין. הפייס עשר איגרות מפעל לפותרי תשכץ ״העולם הזה״ 925 עמוס ודוב איזר׳ תל־אכיב, שיכון צבא הקבע׳ קרית שלום ; 555 אליעזר איצקוביץ, כפר מעש ; רבקה גישן, עתלית ; וורדה זילבר, נס־ציונה, רחוב וייצמן ; איתן מור, מקווה ישראל, דואר חולון ; עדנה מרשינסקי, מושב היובל, ת .ד ; 83 .מנשה כופר, ירושלים, רשב״ם ; 9שאול קצין, באר־יעקב, בית־החולים מלב״ן, ביתן ;8 בתיה שמ-אלביץ, פתה־תקווה, פרומקין ; 10 צבי שנסקי, תל־אכיב, הנדיב .43 .הסבתא המגרה ייותר בעולם״ ,לפעי־וכשר! … יגאל אלין, מנהיאלון דפק גה של אחדות העבוואבידן שהפך לאחד הנואמים המושכים במכר יותר במסע־הבחי־פלאפל רות׳ נתן השבוע אישור רשמי ראשון לביטוי עממי שלא נכנס עד כה מעולם למילון הציבורי הרשמי :״יש־ ראל הקטנה,״ אמד אלון כאהד מנאומיו ,״דפקה את מצריים הגדולה שערת תשואות אלוף אחר, איש מפ״ם שמעון(;,גבעתי״) אבירן, אינו מפורסם עדיין עד כדי כך: בדרכו לרינוס חטיבת גבעתי עמד אב־דן על הכביש וחיכה לטרמפ.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 19
אולם בסופו של דבר ביצעו תלמידינו את המחול בצורה נאה. עייפתי וסרתי לנוח מתחת לאחד העצים. … באחד מסומנות ההברות השימושיות ביותר — בשני ההברות השימושיות פחות. כדי להדפיס מכתב פשוט, יש צורך להעביר את הנייר מחלק לחלק במכונה לפחות עשר פעמים.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 18
השנה — בשנת־היובל — יגדל מספר המשתתפים עוד יותר, יגיע כנראה ל־ 14 אלף הברות מסחריות מספר החברות הלא־צרם־ תיות, שישתתפו ביריד, יגדל אף הוא במידה רבה: עד כה הודיעו 34 מדינות על הסכמתן להקים ביתנים ביריד. … מרוצים פחות היו פקידי משרד־האוצר הספרדי: שאיפת הפאר של פראנקו, אשר החליט ללכת בעקבות פרעוני־מצריים היתד, עתידה לעלות למדינה ב־ 300 מיליון פזטות ( 12,5מיליון ל״י).
גליון 908 (8 במרץ 1955), עמוד 7
לאחר שהשתרר שוב השקט, ורק קולות היק היק פרצו להם דרך מפעם לפעם, קם מר בארנט ג׳אנר, ציר הפרלמנט וראש ועד מורשי הקהילות, נשא אף הוא את דברו. .למצידיריצד״״ אמר ,״יס צה צר ! ,וגם אנכי טוען, הוי הוי הוי, ביריבום ! … נכנסו עוד אורחים, ובעל־הבית בעצמו הופיע והסביר לי שהמקום צר והאורחים רוצים לאכול, ואם לא אכפת לי.
גליון 889 (27 באוקטובר 1954), עמוד 11
כיום אין שום מחלוקת רצינית בין המפלגות. כולם מסכימים שצריך לסלק את הרוסים. ראש־הממשלה הבטיח בועידת המפלגה המתקיימת עתה, לעבור לשיטת המרי האזרחי של גאנדי. … אין הקזה לעצמ או ת מובן, אין לאוסטרים כל צורך בשילומים. אין להם כל תקוה, בניגוד לגרמניה, לד כית בעצמאות, לגייס דיביזיות לצבא האירופי ולד,כנס למשפחת העמים החפשיים.
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 8
הם היו משוכנעים כי הקיץ הקץ על כל צרותיהם. הצרות לא חוסלו. בשובם לישראל סירב משרד־הרישום לשנות את מצבה המשפחתי של אלים בתעודת־הזהוח שלה • :היכן אישור הרבנות?״ עורך־הדיז הנמרץ משה מירון, אליו מזה הזוג הצעיר, היה משוכנע כי אין צורך בכל אישור .״ישנה אימרה יהודים עתיקד״״ אמר מרון• ,אל תשאלו את הרב — והוא לא יגיד לא הוא סען כי העניין נמצא אך ורק בתחום סמכומו של משרד־הסנים, לא בתחום סמכותה של הרבנות, ניהל חליסת־מכתבים מסועפת עם משרד״הפנים והיועץ המשפטי׳ חיים כהן.
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 12
:שום דבר אינו מערער יותר את האמונה בחופש הדיבור מאשר האזנה לנאומי־בחי־רות.״ העיתונאי אורי?יסדי. :הצרה נכנסת שלנו היא, כי לעתים קרובות מדי נערכות הצבעות אימון, ולעתים רחוקות מדי — הצבעות מצפון.״ המחזאי מארסל אשאר, דמות רבת־דשפעה בסיפרות הצרפתית .
גליון 921 (9 ביוני 1955), עמוד 6
.״ אחד ממארגני החרם היה משה יצחק, יושב־ראש ארגון הרוכלים בחיפה, שהודיע רשמית שהוא ואנשיו ״קשורים לחיים ולמוות עם ראש העיר״ מאחר שראש העיר השרשרת שר געשי הסווו המסתוריים הרשה להם לנהל את עסקיהם בצורה בלתי- חוקית. במאמר שפורסם בעתון הבולגרי ט ריבונה מיום ה־ 18.5הצדיק איש זה את מעשיו באמרו ש״החרם שהוטל על העולם הזה הוא רק חזרה קטנה.״ מעשה־טרוד זה עלול היה להצליח, לולא הגיעו רוב חברי מערכת העולם הזה לחיפה ופנו ברגע הקריטי אל עתונאי העיר וקראום להגנה על חופש העתונות. … במקום זה פירסם עורך־הדין יעקב סלומון, הקשור עם קבוצת אבא חושי והמייצג את כהן, מאמר ארוך בדבר, בו הסביר בצורה הגובלת עם בזיון בית־המשפט כי אין ערך למשפטים נגד הוצאת דיבה.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 20
המפלגה הקומוניסטית הדביקה כרוז אמנותי על המה פיכה... הקירות לכבוד ח ג הצרה היא שהקומוניזם מעמיד בימיהחול יותר אנשים אל הקיר, מכדי שמישהו יתפעל ממה שהם מדביקים בימיחגמשהו על הקיר .
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 6
זהו צעד שרירותי לפסוק סכום שזזה לכל משפחה או לכל נפגע. צריך להתחשב בגיל, בכושר העבודה, במספר הנתמכים ובגורמים דומים,״ הסביר עורך־הדין זקהיים, במחאתו נגד החלטותיה של הועדה ונגד הודעתו של משרד הבטחון כי יפעל לפיהן. … הוא היה גר בשכונת שפירא על גג, שאליו היה צריך להגיע בסולם, כמו רובינזון קרוזו.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 8
הם הגיעו ללשכת העבודה הכללית, בררו מי מהעומדים בתור הפריע הפעם את הסדר. אלא שהפעם היה צריך לעצור לא מחוסר־עבודה מתפרע, אלא את דוב ברקוביץ׳׳ אחד המזכירים. … כאשר הובא השבוע התיק בפני בית׳ המשפט, טען סמל התביעה אריה קוברסקי: ״אסור שמזכיר יתיחס בצורה כזו לדורשי העבודה ...זוהי עבירה חמורה מאד.״ גם השופם יוסף מגורי־כהן סבר כקוברסקי: ״נכון שתמיד הנאשמים הם דוזקא מחוסרי- העבודה, שמתפרעים בלשכה.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 9
.״ תעופה כת־האוויד יתכן כי בריגיטה־עליזה פאנגל היתה בוחרת לעצמה מקום אחר להיוולד, אילו ידעה מראש לאיזה צרות תגרום. כי מאז יצאה לפני שמונה חודשים לאוויר העולם במרומי האוויר, במטוס אל־על שטס בשמי גרמניה (העולם הזה )1010 גרמה טרחה למוסדות רבים. … יורדים ישראלים במינכן כמו ישראלים רבים בנכר, שמחו אייזיק ברלש, משה גרישה וטומס קובאץ׳ כאשר נפגשו במינכן. אך לא רק עברם המשותף בצר,״ל ובישראל קישר אותם; קשרה ביניהם חוליה חזקה הרבה יותר: עברם כפושעים.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 20
סמ״רקאץ׳ — סמ״ר החושב על רס״ל ועושה צרות. עריקבע — החייל ׳העושה את הצבא בשלבים. … ג׳וג׳ו היה כל כך מאושר שהוא לא ידע מה לעשות. אבל זה שהוא צריך לברוח לפני שהחברה יבואו ויקלקלו לו את הכל — לזה עוד היה לו שכל.
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 13
עכשיו אני בעצם כמעט בן תשע, אבל באמריקה אני אומר שאני רק בן שמונה. מי שמופיע על הבמה צריך להגיד כך. אמא שלי למשל היא בת ,35 אבל היא אומרת שהיא בת .29 בשביל האנשים. … אני כל הזמן כמעט עם אבא שלי, לא מפני שאני אוהב אותו יותר, אבל אני יודע שלא צריך להפריע לאמא שלי. היא צריכה לנוח.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 18
אמר ח׳־כ נחום לוין לקראת הדיון בתקציב שבועון הרדיו, בועדת הכספים של הכנסת :״אולי נצליח להבהיר סוף־סוף כי לצורך שבועון רדיו יש צורך להקים קודם רדיו.׳׳ גלים קצרים עוד בידור המאזץ המשועמם של קול ישראל עלול אמית הקיץ בתוספת משדמ בידור. … קשה לשער שאיש מהם יזכיר תוכנית זו, המשולמת בכספי משלם־ המסים ההסתדרותי, כאחת הדוגמאות. • ר ג כי ם (קול ישראל, יום ה׳)20.35 , — צורה אחרת לבזבוז כספיו של משלם המטים, מכל ההסתדרויות.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 19
הגיישה העזובה חוזרת לבית־המלון בו בילתה עט ממורו לראשונה, ולאחר שיקול דעת היא עושה מה שצריך לעשות כל יפאני הגון, כשהוא נקלע למבוי סתום: היא מטילה עצמה לים מראש הצוק. … כדווי חליפין ן* ירושלים, פירסם סטודנם האוניברסי־ 1טה העברית מודעה באחד מעתוני הערב, בנזסח הבא :״סטודנט מוכן ללמד מקצועות ריאליים, תמורת ריקודי עם או סלוניים.״ עובר ולא שכ ך* מעכרת דוד, התלונן אדם כי אלמו־נים גנבו את פנקס הצ׳קים שלו והוציאו בעזרתו את כל חסכונותיו מהבנק, נעצר על־ידי המשטרה כאשר זו גילתה כי האיש זייף את חתימת עצמו, הוציא בצורה זו את כספו מהבנק, מסר הודעה כוזבת למשטרה.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 21
הלכתי שוב למשרד־החוץ, לאחד בשם גלגמש או אוגארית או משהו כזה, והסברתי לו כמה זה חשוב, שיהיו שם נציגים ממצריים וסוריה ועיראק, ועלולות להתקבל החלטות חשובות על היחס הציוני לציפורים נודדות. … ״נשמח מאד אם תעבוד איתני,״ כתב ,״אבל ממכתבך נוכחנו לדעת שלא אתה צריך ללמוד אצלנו, אלא אנחנו אצלך.״ ואני סיסמתם של אנשי מנגנון.החושך המקבלים משכורת על חשבון משלם המסים ועוסקים בחטיםות מוזמנים משתתפים.
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 11
היה זה צעד הגיוני, כיון שאם אדם פרטי עושה עסקים בכפר, מדוע לא יפריש חלק מרווחיו למפעל? אולם הזכיונות נמכרו בצורה לא ישרה. זכיונות בלעדיים נמכרו באלפי לירות פעמיים, בניגוד מוחלט ומפורש להסכמים. … המשלחות שילמו עבור כל ספורטאי אורח סכום של 6דולר ליום, כדמי איכסון ואוכל. תמורת סכום זה היה כל ספורטאי צריך לקבל 400 גרם בשר ליום. עוד בזמן המכביה פרצה השערוריה החוצה, כאשר הספורטאים התאוננו על מיעוט המזון שהם מקבלים ועל טיבו הירוד.
גליון 1053 (8 בדצמבר 1957), עמוד 11
כל פעם תמהתי על המצב בו אני יושב מאחורי סורג ובריח, ואילו הם מתהלכים ממש כסוהרים. יכולתי להסביר זאת רק בצורה אחת: ״אקשטיין ושמר נשלחו אלי על ידי מישהו, כדי להוציא ממני דברים מסוימים.״ הנחה זו קיבלה חיזוק בעובדה שבדרך כלל היד. … אגודתו של רון, שלא אמרר, מילד, אחת על פרשת החטיפה ולא הגיבת בגל צורה שהיא, עוררה תמיהה רבה והשערות מהשערות שונות בקרב ציבור העתונאים.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 9
רבואור. שיש אצרנו שפם אור — ואין טיפת שר צר. אורם רטבן האגזוז. שווה 2ן צת טטצב. … רכן תוטב רונזר רכם דברנו בפירוש : אצרנו פה אין צורך כרר בכר אותו 2זיש\2וש. אין בנו שום רבר נשגב, גם רא גבורה בגרוש רובצים אנוזנו כאן פשוט תפני שוה דרוש.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 29
אנו מטיילים ברחוב, שלושה־ארבעה בשורה, כל אחד לובש את הגרב בצורה שונה. ואנו שרים שיר מלנכולי שזה למדנוהו — ״בחזית שכונת התקוה יש בנין אחד עזוב בבוקר בהיר אחד מזעיקים אותנו למסדר. … ההתקפות הראשונות על משטרת עיראק־סוידאן הפולש חודר לתוך גבולות הארץ. המצרי מתקרב לתל־אביב. אנו יוצאים לקראתו.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 4
קרוב לוודאי שלא יהיו במשלחת זו את חששות הרוסים, ואף דובב את הבריטים לקראת עמדה זו. במשך כל התהליך ניצל בצורה מפוכחת את פעולות המחתרת בארץ, רמז שתתעצמנה אם לא תוקם המדינה מיד. … היה זה מצער כי בתום עשר שנים להקמת המדינה היה צורך להזכיר זאת כחידוש סנסציוני. נציגים מישראל
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 14
.״ גלים קצרים סי רהללא מי פ ר שי ם התוכנית הפופולארית ת שב ץ דונודס דוה <071 מאוזן .1 :אותו אכלה חווה מעץ הדעת .4 :תיאט רון; .10 מספר ה נופלים בחושם, במלוכד, לעזרת גוש־עציון . 11 :לא מבושל; .13 טנא; .15 מסמלת את נפתלי; .17 מצבה; .19 דוקטור; .20 בירה דרום־ אמריקאית; .22 ארצו של גומול־קה; .25 המש מ אות; .26 צורה של הכנת בשר; .27 נתפזר; .30 קורין אותה ב * פסח .32 :מלת הבררה; .33 תערוכת ישראל; .34 הרבה מים; .36 מלת בלעדיות; .37 באריקדה; .39 בירה מרחבית; .41 חיה שחיתה בחולה; .42 שני עמודים; .44 פרח; .46 מפעל לשיקום; .48 בדיוק כמו .50 ;36 אות עברית; .51 גלאדיאטור; .53 אחר העובר; .55 שם חדש לחברת דלק ; .57 מלת זרה; .58 לא דק; .59 מושב החכ מים בימי דויד; .60 שם פרטי, גרמני. … אל תזרוק לכלביס ך שפייס, פירסמה מזכירות הקיבוץ הו־ 4דעה לחברים, בה נתבקשו לא להשאיר נעליים על מרפסות חדריהם ,״כיון שכלבים סוחבים נעליים שמשאירים במרפסות, וקרו מקרים שחברים נשארו עם נעליים בודדות שלא היד, מד, לעשות עמן.״ חשכת אכירה (גלי צה״ל, יום ה׳, — )21.15 ספר האהבה לבן דוד, מעובד לשידור בידי דוד ריבלין. צריך לחי*ת עלילות שווא עיקר החדשות המשדרים המפורטים מטה עלולים להיות מעניינים.
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 19
כי אם בתחילת המחזה, בתמונת שלושת החיילים (הלל נאמן, יוסף כרמון ויוסף צור) ,מתגנבת עדיין התקוה כי הנה עלה שוב מחבר בשר ודם על דרך המלך של כתיבה מקורית ומעניינת, הרי כבר בתמונה השניה (תמונת נהג הקטר: אברהם בן־יוסף) והשלישית (הערבי החוזר לביתו) ,מאבד שמיר כל קשר עם המציאות, עובר לעולם האגדות וההזיות הפרטיות שלו. … .27 פה של ממש ; .30 הגיבורה; .31ה־לח״ י היה בה; .33 דגל ; .35 כתובת; .36 תו־צרת נשר, אבל בחיפה; .38 בעל הזקן והים; .39 יש גסה ויש דקה; .40 כדי שלא; .41 מגיש; .43 מלת קריאה; .44 יין שיכר; .46 אגשים רבים; .48 לדג; .49 חודש מוסלמי בעל חשיבות דתית.
