חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,876 עד 2,900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 21
הוא מעוניין בשליטה הצבאית עליה — אך אינו מתעקש על ריבונות. הוא מוכן להחזיר למצרים מייד את המינהל האזרחי ברוב סיני, לאפשר להם להעביר לשם כמה פקידים ושוטרים, להקים בתי־ספר לבדואים. … היה קרב גדול שהתחיל בבוקר, והשתרע על 70 קילומטרים, בין תמר ונחל (במרכז סיני) .הצלחנו להכניס למלכודת את הדיביזיה המצרית מס׳ .6חתכנו את המידבר והגענו ממש כשהטור המצרי היה כמה קילומטרים לפני נחל. … לנו היו דווקא מעט נפגעים. אבל כמות הנפגעים של המצרים היתה גדולה, וראינו את ההשמדה הכללית.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 19
בקבי עות ובהתמדה סיפק ״המוסד״ ידיעות, תחזיות והער כות, שבמבט לאחור נראות רובן מדוייקיוית להפליא, שהיה בהם כדי להצביע על ההכנות לפתיחה במילחמה מצד מצרים וסוריה. אולם כל הידיעות האלה שהיו צריכות להזעיק את ראשי המדינה ולהכניס את צה״ל למצב של כוננות עליונה, לא זכו בהתייחסות המתאי מה. … ידיעות אחרות פורשו שלא כהלכה• לא היה זה מקרה שכאשר החלו התחקירים והחקי רות בתום המילחמה, התגלה דווקא המודיעין של צה״ל כנושא באחריות הישירה להערכה הבלתי נכונה של כוונות המצרים והסורים, בעוד ש״המוסד״ יצא למעשה נקי מכל אשמה ואחריות למחדל. … כשם שלא ניתן לשבח פעולות של ״המוסד״ בישראל, כך לא ניתן גם לבקרן בצורה חופשית וגלויה, במיסגרת המיגבלות הביטחו ניות.
גליון 2061 (2 במרץ 1977), עמוד 11
עודפים אלה צפויים תמיד להיווצר, מפני שהפיר- מידה הצבאית, רחבה ככל שתהיה, תלך תמיד ותיעשה צרה יותר, ככל שמתקדמים מן הבסיס אל השיא. … ההתמחות החילית או ה־תיפקודית הספציפית העמוקה והצרה־ביחם, הכרחית ובאה לביטוי ברמות הנמוכות יותר, של הביצוע הפיסי. … אך לא תמיד כזה הוא הסיום. התופעה של ״הצרה״ דראסטית למדי בדרג הגבוה העוקב (״הבא אחדי״) היא, כמובן, בלתי־נמנעת.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 6
יום א׳ וב׳ בתחילת השבוע, יביאו לן שפע של הזדמנויות. צרין רק לעשות עוד מאמץ קטן. לבשי לבן. מגיעים מעוותים כוחה של מיל,ח הצהרה כמו זו שהצהיר הרמטכ״׳ל ערב ביקורו של נשיא ;מצרים, היא ניסיון ברור לטרפד את הביקור. … בלום לא היה מן החוכמה הצ באית לשמור בסוד ידיעה זו, על מנת להכניס את המצרים למלכודת שהם עצמם הכינו? אי תן לוי, רמת־גן סירובה של ועידת ההסתדרות לנהוג לפי הקו של הוועידה הקודמת ולברך את ממשלת ׳ישראל על ״מאמציה למען הש לום״ — הוא צביעות מנקרת עיניים וקט- גוניות מסלידה.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 41
ידוע לי שיש קומוניס טים הסבורים -שאין צורך באזהרות מסוג זה, אבל כל מה שאגי יכול לומר הוא שח-שתי צורך דחוף, לפני שש שנים, ל הזהיר, וזאת היתה גם הרגשתו של רוזי כשעשה את הסרט. … ההמונים הנזעמים, שיראו בפגיעה במערכת־החוק ניסיון להצר את זכויותיהם, ייצאו לרחוב להפגין. … הרעיון: מה יקרה מחר, כשהאדם יהיה מסוגל לברוא את בני־מינו במבחנה, אולי לא מקורי ביותר, אבל יש עדיין בר נרחב לדיון בנושא, אשר, בפי שהכריזה כותרת בתחילת הסרט, הוא חיום אקטואלי ובר״ביצוע. הצרה היא שנלסון מעדיף לטפל בכל הצדדים הפחות־מעניינים של הנושא הזה, ולמשוך ידיו מן העיקר.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 4
כל זהו ״כלכלה״. ברגע שהדברים נכתבים בצורה מיקצועית, תחת הכותרת ״כלכלה״ ,הם מאבדים איכשהו את העניין. … גם אם בפרשה כלשהי התנצל העיתון על פירסום פרטים מסויימים, יכול הקורא לסמוך על כך ששאר פרטי הפרשה הם נכונים. וגם לזה יש חשיבות. אץ צורך בהגשת מישפט כדי לשכנע את העולם הזה להתנצל, כאשר יש צורך בכך. … הוא גם פירט את השיקולים של ראשי סעודיה: החשש מפני התקפה אפשרית של צה״ל על שדות־הגפט הסעודיים, אחרי פרישת מצריים מן הזירה הצבאית, ופחד מפני התגברות הקיצוניות בעולם הערבי, בעיקבות השלום הנפרד הישראלי־מצרי.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 24
הסתכלנו בפניהם החתומות של האמריקאים והמצרים בשעה שיוסף בורג, הדמות המגלמת עתה את מדינת־ישראל, מדקלם את המליצות שהפכו אחרי שנים של שטיפת־מוח נכסי־צאן־ברזל של יישראל. וחשנו ימה עובר בראשם : ״ריבונו של עולם, איזה אוסף של מליצות חסריות־שחר.״ ראינו את אנוור אל־סאדאת נושא את הדגל הלאומי המצרי בתוך אל־עריש המשוחררת, את ההתלהבות בעיר, שחזרה להיות מצרית לכל ידבר, ושמענו את הקריין בטלוויזיה המצרית מלהיב ומסעיר את 40 מיליון בני־עמו. … מול האקרן של הטלוויזיה, כשבוע טרא מתי זה, היה בל אזרח ישראלי צריך לשאול את עצמו את השאלה הזאת.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 15
מסתבר לו בי ״׳תוכניית השלום״ שלו, שנראתה ליו עצמו כפייסגת הנדיבות המדי־נאית, נדחית עיל־ידי המצרים והאמריקאים כאחת. בארץ קמה נגדה ותנועה עממית רחבה. … מאז נתקל כגין כמציאות — וזו שונה לחלוטין מן המציאות יהדימ־יונית שהוא יצר לעצמו כמרוצת עשרות השנים. ראש הממשלה: ממצריים עד לאוקיינוסהשקט פרס בימאדוקו( . … הדיבורים, בחוג פומבי של חסידים־ישוטים (והדגש הוא על המילה השניה) ,על ״קצהו של חוסייך ו״ומארוקדשמארוקו״ ,בתוספת הקללה הרוסית ״׳חוי״ (מתחרז עם ״פוי״). השימוש החוזר במילה ״!איני נשיא מצרים שליח יל י, ובאמצעות שיר־הביט־חון האיומים וש״לא לתת ויזות״ למי שמבקש להיפגש עם מנהיגים ערביים.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 15
נשיא מצריים הוא אדם נועז, אך אין הוא הרפתקן. לא היה עולה עיל דעתו לצאת לביקור, לולא הובטח מראש, :בביטחון של ברזל, כי ראש ממשלת ישראל מוכן לתת לו את המינימום הדרוש — החזרת כל סיני למצרים. כדי לוודא זאת, שיגר את יועציו האישי, אל־תיוהימי, לפגישה סודית עם משה דיין יעל אדמת מארויקו. … המלאכה ׳עדיין לא הושלמה. אחרי השלום עם מצריים יהיה ציורך למגיע לשלום גם עם הפלסטינים והסורים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 37
אנשים שהריצה שלהם אחר הכוח היתה כריצת־אמוק. התנ״ך תיאר אותם בצורה מושלמת, בדמותו של האטד ההרסני במשל של יותם בן־ירובעל. … אין הוא נפוליון ישראלי. הוא פאנאטיקן בעל אופק צר ביותר. המכווץ בדל״ת האמות של עולמו הרוחני המוגבל, שאין בו ספקות ואין בו פיקפוקים. … בלילה האחרץ של פברואר 1955 יצא שרון, בראש גדוד הצנחנים, לתקוף מחנה מצרי ליד עזה. בפעולה זו נהרגו 37 מצרים, שכימעט אף לא אחד מהם נהרג חדד כדי לחימה ממש.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 30
אריק עצמו עשה שלושה שבועות רצופים בחפ״ק שלו בבלוזה. כשהבחינו המצרים בכוננות של צה״ל, דחו את המיבצע. … בשטח כמו אריק. על כן קיבל את הערכת המטכ״ל שהמצרים עוסקים רק בתימרון. כאשר בוטלה גם הכוננות המוגבלת, נסע צפונה לחופשה. כאשר הלמו המצרים, היה הקו הדליל בלתי־מוכן לחלוטין.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 9
ני נזכר בשיחה אחרת, שגם עליה דיווחתי בשעתו מעל עמודים אלה. גם היא היתה עם מצרי. קבעתי בפאריס פגישה עם עיתונאי ערבי חשוב, שאת התבונה והידע שלו הערכתי מאוד. … הופעתי בדייקנות יקית במקום המיועד, אך ידידי המצרי לא היה שם. המתנתי לו בסבלנות, בהיותי סמור ובטוח כי יופיע בדייקנות מצרית. … אחד אחרי השני יפלו המישטרים בדם ואש. סעודיה, מצרים, ירדן, סוריה, עיראק — בזו אחר זו תאחז בהם שלהבת הקנאות המוסלמית.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 58
אבל כאשר הוא רואה עם קטן של חולמים ולוחמים, הוא מתמלא הערצה על שלא פסה גבורת צדיקים מן הארץ. הצרה היא, שבמרוצת הזמן הצדק, או החלום, מתחילים להישחק• המילחמה על הקיום מתגלגלת במילחמה על הקיים. … בהזדמנות חגיגית וטיקסית מאופקת זאת זכינו לשמוע מפי במה שקרנים טיבעיים, בי ברית״המועצות היא שמנעה עד כה את ישראל מלהביס בליל את המצרים ב־ , 1956ב־ 1967 וב־.1973 מה, השקרנים הללו עוד לא גילו את אמריקה ן הייתי שולח אותם לספריה במו הגנרל לשעבר שרון, אבל פשוט אין להם זמן. עובדים קשה על קו לוד־וושינגטון, ובין ההתייצבויות קופצים ל״הדסה״• אבל נניח להיסטוריה ולסיבות העמוקות של אי־הבסתנו את המצרים והסורים (רק זה היה חסר לנו, להביס אותם, כלומר לפוצץ עד היום בתי זורקי אבנים ובקבוקים ברחבי סוריה ומצרים הכבושות) ,שלאמריקאים לא היתה, כידוע, שום נגיעה בהן.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 51
צריך לעשות הכל כדי להפוך את כהנא ללא־לגיטימי. … צריך להילחם נגד המהות הכהנאית־הגזענית, על הבסיס ההומאני ולקרקע אותה … צריך לעבוד על פתרונות מעשיים. זה בדיוק הזמן
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 11
1 3 1 1־ 1 1 למה מחנך בי ת־הספר העברי? לפא שיזם! נחמת המחסחו ^ ין יצור מתזזת לשמיים שאינו מביא איזו^ שהי תועלת. … הוא צריך ללמוד לתעב את השיעבוד, את המבקשים להחזיר את החברה האנושית לדרגה ^ דוע הבהלה עכשיו? … איזו תמימות עילאית של מישרד, שאין לו שמץ של מושג על המתרחש באמת בכיתות! ממלון מצרי(בתקופה מאוחרת) :קיתונות של גוז מפי זיאמה אליסטיים, בן־ציון דיעור, אבא אבן, זיאמה ארן ואהרון ידלין.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 18
כוחותינו עמדו במרחק של 101 קילומטרים מקאהיר הבירה, אחרי שחצו את התעלה במיבצע מזהיר של אריאל שרון. צה״ל כיתר גיס מצרי שלם, הארמיה השלישית, כשם שהוא מכתר עתה את הכוחות הפלסטיניים בביירות. אך מבחינה פסיכולוגית, יצאו המצרים כמנצחים מאותה מילחמה. חרף כל מה שאירע לאחר מכן, זכרו העם המצרי והעולם כולו את המראה הבלתי־נשכח של הצבא המצרי כשהוא חוצה את התעלה וכובש את קו־בר־לב המהולל. מה גם שבסוף המילחמה עמדו עדיין שתי הארמיות המצריות ממיזרח לתעלה, על האדמה שכבשוה מידי צה״ל.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 9
אין ספק שהיה זה עינוי־דין לאדם יחיד ששמו היה ידוע כמי שהשתתף במיבצע, ושהיה קשור בצורה ישירה או עקיפה למות שני החוטפים. גם אם יוחלט להעמיד אותו לדין, דבר בלתי־סביר כרגע, הרי היה צריך לעשות זאת מזמן, ולא לענות אותו בספק במשך שנה וחצי, שבהן היה צריך להמשיך לתפקד, להמשיך להופיע לפני חיילים, להמשיך ולהפגין סמכות של מפקד. … גיבוי לבכירים ^ תכן שמרדכי עשה טעות בשיקול המיבצעי. יתכן שלא היה צריך למהר ולהשתלט על האוטובוס. יתכן שהיה צריך להמשיך ולעייף את החוטפים, עד שהיו נופלים בידי אנשי כוחות־הביטחון, תשושים וחסרי־כוח־קרב.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 37
רפי, שהצטייר בתל־אביב בתעודות של עיתון־ספורט ושל שבועון קטן, שהפסיק בעיני המצרים, עזה עודנה חוץ־לארץ, ובני עזה זקוקים לדרכון כדי לבקר בקאהיר. … הסמל הסיר את המיטפחת. ראיתי שלירי יושב שוטר צבאי מצרי, בעל שפם קטן וארבע שיני־זהב בטור י השיניים הקידמיות. … הוא עוסק בבדיקת הדרכונים והתעודות של כל מי שיוצא את מצרים ל״פלסטין׳ ביקשתי שיספר לי את קורות־חייו.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 4
אם ש אלף מ שרות שיש לאייש, מבלי שגדל מיספר התופעות האלה יצרו את הצרה הקרוייה יחצנות( .לא במיקרה אנחנו המצאנו את המילה הזאת, כשם שהמצאנו את המילה חינמון). … ואם כי זאת ברכה, שבלשון הסידור ,״ארבעה צריכים להודות״ :יורדי״ים שעלו ממנו לגמרי: הולכי־מידבריות שהגיעו ליישוב: מי שהיה חבוש בבית־האסורים על עסקי־נפשות ויצא מהצרה על ניסוח יוצא־דופן(״הנדון״ ,העו לם הז ה .)28.12.88 מנחם בגין אמנם מסתגר בדירתו ברחוב צמח בירושלים, אבל רוחו, כנראה, עדיין מאוד איתנו. … ימי 6ידה חניש ננית האסורים סל עסר,י גסשייו ייצא מהצרה לגמרי. ימי שהיה חילה נמנה של מלל שיש נה סננה.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 29
במסלול: תורכיה, יוון, האיים היווניים, מצרים. השתחרר מטרדות היום יום. וצא לחופשה חלומית על סיפוני אוניות הפאר של אפירוטיקי.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 2
אני מקווה כי בו תלוי גורלו של אדם, בעיניך• הדברים הבאים מופנים אל הפקיד המצרי אני מבקש אותו בזה לתרגם באופן דחוף את המכתב הבא, המכוון לנשיא מצריים, גמאל עבד אל־נאצר. … הלכו לפגוש איש ש.ב. שכביכול לא היה איש ש.ב ,.יחד יצרו מחתרת נגד הש.ב. והלכו להודיע על כר לש.ב. … גדעון כגן, תל־אביב בהתאם להודעתכם במדור המכתבים (העולם הזה )1032 הנני מצרך המחאה על־סר 20ל״י כהשתתפות בתשלום הפיצויים לעמום בן־גוריוז.
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 2
שיתפוס מעתה מקום בולט במדור במרחב, גדל במצריים. עבד 25 שנה בעתונות המצרית, היה עורך משנה של עתון הוואפד ״לה פאטרי״ ועורך הע־תון המצויר ״אימאג׳״ ראיין את גאנדי, ברנרד שו, אנדרה מורואה וששה מלכים ומלכים־לשעבר. משך זמן מה היה מדביר פרטי(,,אירופי״) של שר מצרי. כחבר פעיל של מפלגת הלופד הביר אישית כמעט את כל המדינאים המצריים, אולם דבר זה לא מנע ממנו. … בעזרת נשק ו מנהיני ם מו צנהי ם, י היו מ סוגלי ם ונלהבים לטהר אח ארצם מכל דבר. רוסי. ידע הננירל כי נם בני מצרים ו אינ דונ סי ה, טוני סי ה ויוון יתלהבד וי היו מ סוגלי םלט הו א ת * ר צותיהמ מכל ש ל טון זר ו מ מנ היני ם ר שמיים זרים המתערבים במדיניות -ה פני מי ת של ארץ המקבלת ליאונה קרמו, האקרובטית היפהפיה בת ה־ 18 של הזירהטרון, לקחה לידה את גליון ה עו ל ם חז ה , 750 התבוננה בצילום השער ונתחלחלה.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 2
רבין, גבעתיים הסליחה היא תכונת המלכות. ״מצרים, בית עבדים״ הפעם שכנעתם. ההוכחה היא ש ש בו ע לאחר הו־פעם מ א מרו של שלום כהן החליטה מצרים להפנות את מרצה דרומה ולספח את הסודאן, כפי שיעצ* תם לה. … באיזה פלפול מ סו פר על כל הפרוצדורה תבזוייה ש א פי לו באמצע שנה רא רצויה בצורה כה נלויה ומפורטת, כל ש כן בנלי ת של רא ש השנה. … לפי השמועות הצליח הצלם המפורסם א — קרש, שצילם את כל גדולי הדור, להנציח את צ׳רצ׳יל בפוזה זו בחטפו מפיו בצורה פתאומית ומרגיזה את הסיגרה האהובה עליו כל כך.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 62
הם כולם יחזרו ויצפינו לאחר שישחטו ויטילו איש שארית ארסו, ישקצו, ישטינו, יירקו, יידו אולי גם יירו ויפוצצו, בהענישם את משה דיין ש״שלח״ אותם לימית — ממש כך, בא אליהם אחד אחד וחילה פניהם לבנות עיר חדשה למען העם והמילחמה הבאה, והם נענו, אחד אחד, לבקשתו האישית בשם האומה (אחרת ההיה עולה בדעתם ללכת שמה מסיבות אישיות־אנוכיות כלשהן ז חס וחלילה ובהענישם את ישראל גלילי ששלח אותם לישובי הפיתחה — שוב, אישית, אחד אחד שוכנע שהאומה קוראת לו ליישב את שממת החולות; איש מהם לא העלה בדעתו ולו לרגע, כמובן, שהוא הולך שמה על־תנאי, שהתיישבותו על אדמה שמצרים הריבונית לא פחות מישראל טוענת בלי הרף, ובהסתמך על־אי-אלה עקרונות מוסכמים על עולם ומלואו (חוץ מעל עם אתה־האפשרות בחרתנו האומלל) ,מכתיבה מכוח ההגיון את יהיה עליו הוודאית למדי, או הזעומה; שביום מן הימים לקום ולפנות, לקום וללכת. … ״הם״ אומרים ומוכיחים שחור־על-גבי-לבן :״זו ארץ ישראל אבל כנגד זה המצרים אומרים ומוכיחים שחור־על־גבי-לבן :״זו מצרים מה, אסור להם ! … אם כך, אז לא נותר אלא מיבחן־כוח, כלומר להילחם — לא מילחמת מטורפים יהודים בצה״ל, ברכוש המדינה, באוצר מדולדל־המשאבים של ישראל; אלא מילחמת ישראל במצרים. מוכנים ! אז קדימה עד לתעלה ! מה !
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 54
באותם רגעים חשבתי שמולי יושב משוגע שצריך לאשפז אותו. הוא היה קופץ מנושא לנושא, לא נותן לשני לדבר, מוציא מפיו דברים מחרידים ומניף ידיים כל הזמן, כאילו שהוא נואם בכיכר.״ התנהגותו של כהנא ודבריו המבהילים יצרו אצל קלצ׳ינסקי תחושה כבדה . … אחרי שאמר מה שאמר על בגץ, וזה היה בזמן ההסכמים עם מצריים, הוא חזר לערבים, ואמר שמי ששוכבים עם יהודיות צריך להרוג אותם, ולפני כן להתעלל בהם עד שימותו. … אם מדובר בקרינה, עולה שוב דמותו של קובריק, כאשר רואים כיצד זוכה העם האמריקאי להסבר מפורט שצריך להרגיע אותם :״הכל מדברים על הקרינה, אבל לא צריך לדאוג.
