חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 29,201 עד 29,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 33
זה משכנע. זה מספק את הרגש. זה עונה על צרכי יצר־הנקם, הפועם בלב כל אדם. אילו גלים רותחים של זעם, של הזדהות, של גאווה- אין־קץ יציפו את לבו? … פירוש הדבר: קרב־עז״מוות, בו יפלו קורבנות מיותרים — משני הצדדים. הדבר צריך להיאמר בבל האכזריות: מי שלדון למוות את הפידאיון דן למיתה גם £צי צח״ל ומישמר הגבול העומדים כקרב הוא עשוי לשים מחסום לפיו, אפילו בשעת חקירה קשה.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 72
״ ואז אתה יודע שעצם קיומו של הדבר הזה, עיתון־הבוקר או עיתון־הערב — כבר מצחיק, וזו פרודיה על עצמה. ועכשיו אתה צריך לשכפל את זה בשביל המטומטמים שלא יודעים לקרוא את העיתון. … אבל אנחנו, המדינה הקיימת כאן, חייבים למצוא לעצמנו פיתרון, מכיוון שאנחנו קטנים וחלשים, ותמיד נהיה כאלה. צריך להיות ברור שה דרך שבה אנחנו הולכים היום, דרך ה־13ז10£1־1ש 1מ ^ תוליך אותנו לקראת אסון.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 46
הוא שקוע עתה במיבצע ההצלה של האירוויז־יון, לאחר שקיבל לידיו את הפקתו המלאה, אולם צריך להמשיך ולעסוק גם בענייני מכבי תל־אביב וגם אולימפידת מוסקווה עומדת בפתח. … כי היה לו מעט מאד זמן להכין את הכתבה, וכי לדעתו היה צריך להמתין בשידיורה עד למחרת היום, להשבוע יומן אירועים, אולם חיים יבין פסק, כי היא היתד, צריכה להופיע באמצע השבוע, אך מקוצרת זרק עם הראיון עם פואד.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 50
על מלודרמות המין ו הפשע...״ הקולנוע שלו הוא ״בצורה של מונולוג מחולק לפרקים, כמו יצירה מוסיקלית — קיטעי סולו וקיטעי מקהלה, כאשד המילים הן חלק מן התווים שברשותי, והשתיקות הן האתנחים, או הסינקופות שבתוך מיש־פטים מוסיקליים. … אשר לצדדים האפלים שבו, ידוע לי שהם קיימים, אבל לא עבורי, משום שזה מעבר לבינתי״. ואומנם, נראה שוואגנר הוא שם שצריך לצוץ, כשמדברים על הקולנוע של סיבר־ברג.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 33
המ ירחמה ניטשת ער ח יק נוסו ושני כיסאות -או הוגר הוא השנת ךתחילתהש בו ע הודיע שר-הדתות, י* שהפך בשנה האחרונה אחד האנשים החזקים במפד״ל :״צריך לתת לראש עי ריית תל־אביב, שלמה להט, חבל שבעזרתו יוכל לרדת מהעץ שעליו טיפס.״ אולם אבו־חצירא ידע באותה שעה כי שלמה (״צי׳צ׳״) להט כבר אירגן לעצמו את חבל הנסיגה. … בד־ תהיה הקדנציה האחרונה שלו אולם הכל, כולל בזרג, יודעים כי אם רק יתאפשר לו, הוא ימשיך בקאריירה הפוליטית שלו. לשם כך צריך בורג לחסל את הסכנה ששמה המר. בורג הוא אחד הפוליטיקאים הממולחים והערמומיים ביותר בארץ.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 40
״למה מתייחסים אלינו כך? יש כאן הפלייה׳ לא מתייחסים באותה צורה ליהודים שבאו מצרפת ומאנגליה.״ לדבריו של יצחק צ׳קרצ׳י 46 מרכז האיראנים באחד מהמלונות בתל־אביב, רואים עצמם היהודים האיראנים בארץ כתיירים• ״זה לא בגלל שאנחנו מפחדים,״ גילה יצחק ,״זה פשוט בגלל שאנחנו רואים באיראן את מולדתנו, וישראל היא המולדת השניה. … סטירת לחי קשה מזו לא ספג הליכוד, ואנשיו החליטו ש צריך לעשות משהו. השמועות החלו לוחשות בעיירה נלהבות בערימה של שחת.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 39
כשהוא מראיין אותם טורחת טלי ומכינה קפה וכריכים ל״אור־חים של אבא״ .מייק החדיר בבתו את היחס המייוחד אל אורחיו :״לא כל מי שהוא עבריין־לשעבר או עבריין בהווה הוא גם עבריין־לעתיד. צריך לשפוט בן- אדם לגופו, ולא לפי יחם החברה אליו. לא כל מי שהמישטרה טוענת שהוא עבר יין, הוא באמת עבריין. גם אליו צריך להתייחם כמו אל בן־אדם. לא כל מי ש נולד בצפון תל-אביב הוא יותר טוב ממי שנולד בשכונת־התיקווה, למשל.״ החינוך הזה, שמייק נתן לבתו, הניב טלי סרבה להתלונן :״זאב היה פעם עד־מדינה במישפט סמים, ובגלל העדות שלו יושבים עתה כמה אנשים בכלא.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 52
סצנות הטבחים הסותמים אפם מול צחנת חיה הנחשבת מטעם בפי ״המבין״ מנז׳ו, ההתרפסות של רב־המל־צרים והשיחות האילמות שלו עם עוזרו, נוסף להומור שבהן, מכילות את היחס של צ׳פלין עצמו למעשיהן ולהתנהגותן של הדמויות. … אחרי שהחברה עוזבת, היא מרימה שוב את העיתון, מעיינת בו בתשומת לב, והצופה מבחין מייד שהאדישות הקודמת היתה מזוייפת. כך, בעצם, צריך להסתכל בסרט הזה : להתבונן בכל סצנה פעם נוספת.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 28
י ׳כאשד אירח שר־הבי- טחון עזר ויי צ מן את ועדת עורכי־העיתונים, בעת סיורה בשארם־אל־שייד, הוא הודיע כי לא יהיה מוכן להשיב על שאלות הקשורות במשא־ומתן בין ישראל למצריים. כשנשאל על־ידי אחד העורכים מדוע אינו מוכן לכך, השיב :״עכשיו המשא־ומתן הוא בקורוס־פונדנציה, וזה לא מעניין אותי. … הוא התקשר 1מי שט״נוביץ הצייר, תפט טרמפ על ה ענ ק ת פרם־נובל לשלום, שניתן לראש״ הממ שלה מנ ח ם גגין, ולנשיא מצריים, א מו ראל־ סאדאת. הוא מציג תערובת ציורים משלו ב או סלו, ב מלון ״ שקאנדינביה״ .לפני שיצא ל או סלו, נערכה לצייר קבלת״פנים על־ידי נספח״ ה תרבו ת של השגרירות הנורווגית בישראל, ה אנ סברא טו סטה, ובה פגש זמי א ת סמדר עיאני, תי מני ה צעירה, שלהפתעתו דיברה פינית.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 45
אהרון כרנע, שנשלח מט עם הרדיו לבירה המצרית, אומנם העביר כתבות וידיעות רבות לרדיו, אולם ה טכנאים לא הסכימו שאלה ישודרו, כיוון שנעלבו על כי לא שלחו עימו גם טכנאי. … אחרי שמונה גורן כמנהל החדשות, היה צורך בעריכת שינויים. גורן עדיין לא הודיע מי ימלא את מקומו, אולם הוא כבר הספיק להודיע שלידר לא ימשיך בכתבות הפרלמנטריות.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 50
להבדיל ממרבית הסרטים בנושא זה, משוחרר סירטה של וארדה, כמעט לחלו־ טין, מסיסמות והטפות צרות עין. אותה אהבת אדם עמוקה שהיתה מעלתה העיק רית בסרטים קודמים, היא המנחה אותה גם כאן, והחוש האסתטי שהפך בזמנו את ״האושר״ להיט בישראל (ושבעיני חלק מן המבקרים נחשב מוגזם) בולט גם כאן במידה ניכרת. … תלא בי ב רוקמת התחרה (מחיאת, טריפו ב,,חדר הירוק״ השחקן הוא הבמאי החדר הירוק, בהשראת סיפור של הנרי ג׳יימס. גם על סרט זה נכתב כבר במדור. צריך אולי רק להוסיף שטריפו, ככמה מידידיו, חלוצי הגל־החדש, מגלה באח רונה חיבה יתרה לסופר האמריקני שהר בה לטייל באירופה.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 36
ואכן, בגדדי התחיל לספר סיפור דרמא- תי, כיצד הובילו אותו ארבע פעמים לאי מוני עוזי במכונית, וכיצד בפעם החמישית שבו התאמן, הראו לקחוהועם העוזי, לו תמונה של אדם, ודהרי אמר לו :״את זה צריך להרוג!״ אז הובילוהו במכונית, עד שראו את הקורבן על סוסו — וכך בוצע הרצח. … ירושלים: ביי ד א, המלךג ׳ ורג 10 מי ט ל, מ ר כז כלל — י פו 97 קו מהב׳ ; מלצר, הלניהמלכה ; 7ס מי ר, העתיקה ; 12עהרנטל, המלך שי כו ןממלכתי ; ה מ פי ץ, תחנתאגדחנות ; 8 ג׳ ורג 8תכשיטי ־ נוי, יפו . 55נהייה: אי לו בי ץ, ש מו ש קו, וי צ מן . 63נתניה: עטיה, פינת הי הלום ; פרברצ בי, הרצל ; 22שטטלר, שערהעמק . 8 רוזנברג, ה או ר.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 67
לכל מקום הלכו יחד, ואם לא ראיתם אותו הרבה זה רק מפני שהיה להם כל־כך טוב בשניים, שלא היה צורך לחפש חברה. לפי מה ששמעתי נושא עמו עתה דון מקלין זכרונות נעימים מישראל. … עד שיום אחד היתה עינו של שכן זקן ורע־לב צרה בהם. ניגש למיברקה, שלח להורים מיברק שבישר להם על מעלליה של הצעירה בבית.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 21
כהן הושאל ממישרד-החוץ למישרד״התעשייה, ועתה ביקש טישרד- התעשייה ממישרד־החוץ שלא לחדש את ״אגוזי״ במדים אחד המוצרים הנמכרים ביותר בקנטי־נות של השק״ם הוא הממתק אגוזי מתו צרת ״עלית״. אנשי מילואים החלו קונים באחרונה ממתק זה בחבילות של עשרות ומאות. … אותו מלונאי לקח לחוץ־לארץ, על חשבונו, את אחד מראשי מישרד־התיי- רות, כדי להציג לפניו שם את המשקיעים שלו, ויש הטוענים כי מישרד״התיירות החליט לשנות את ייעודו של המיגרש משום לחצו של אותו פקיד־בכיר, המודה בצורה זו עבור הטיול לחוץ־לארץ.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 33
גיסתו, לאה, מספרת :״עצ מיכתבו האחרון שד קיש מהכלא ״נשיקות חמות לאמא //י< 7י אלא ־/ אחיו ואחותו של מאיר מבורש ״אנחנו סומכים עליו שנית.״ אם זה לא בעל טוב, אז לא צר־ך בכלל !״ בצעירותה למדה במצריים, בבית־ספר לאחיות.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 45
זוהי השתקפות של אותה התנשאות טובת טעם, של מי שחושב עצמו יצור נעלה ונשגב, שאין שום דופי בטעמו, פרט לאחד: הוא חסר־חיים. … אגרטל או לשאת הרצאה על צורתו שליאהיל, מבלי להביא בחשבון שלחפצים אלה צריך להיות יחס !הגוף זהנעומה דונ ה פלור נ שו אהל שניים (גת, תל־אביב, ברזיל) — פיטיגרי־לי אמר פעם שהאידיאל של כל גבר היא אשה המתנהגת כאם במיטבה וכזונה במיטה.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 2
ספר נוסף, שיכיל פרטים רבים ובלתי־ידועים עד כה, מהצד המצרי, ייכתב בידי הכתב לעניינים ערביים של הטלוויזיה, אהוד יערי, שאליו יצטרפו אולי עיתונאים נוספים. … שוק הספרים הבינלאומי עומד להיות מוצר כשורה של ספרים מפרי עטם של עיתונאים ישראליים עד המשא-ומתן לשלום כין ישראל ומצריים, על המהלכים שקדמו לו, ועד מה שהתרחש מאחרי־הקלעיס כמהלכו.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 31
דווקא במצב־הלחץ החמור ביותר — בימים הנוראים של אנטבה — תיפקד בצורה הטובה ביותר, כשהוא שומר על שיקול־הדעת וקור־הרוח, ומתרחק כאחת מהרפתקנות חסרת־שחר ומזהירות חסרת־סיכויים. … ב\ 7חון יוני: אחו׳ הטווה האיש הססגוני בשטח הביטחון בתשל״ו היה, בלי ספק, אלוף חיל־האוויר, גני פלד, שיצר חדשות כימעט בשיטת הסרט הנע. תחילה החזיר את מכוניתו, במחאה על הרפורמה במיסים שחלה גם על קציני צה״ל.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 39
שירץ ׳נשא את רעייתו היפאנית טאקאקיו (טובת-לב, ביפיאנית) לפני בשבע שנים, בעת שהאונייה שעל סיפונה עבד עגנה ביפאן. מנחם, שהיה אז בן ,37 עבד כמל צר באוניית־המשא דליה של חברת צי״ס. בעת עגינת האונייה בנמל היפאני חלה לפתע, והובהל לבית־חולים בטוקיו. … ״נלחמתי בשורות צד,״ל ונפצעתי פעמיים. מדוע אני צריך להתחנן לפני נוצרים שיתנו לי לקבור את בתי אצלם?
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 19
משום־כך ברור לגמרי מהו תפקידו של נשיא ארצות־הברית — כפי שג׳ימי קארטר ויועציו רואים אותו: להביא להסדר ב- מרחב, בתנאים שהעולם הערבי מסוגל לקבלם: החזרת כימעט כל השטחים המוח זקים לעמי־ערב, הקמת מדינה פלסטינית בצורה זו או אחרת, ובשלב הראשון —1 שילוב הפלסטינים בפעולה להשגת ההסדר. … הסיכוי היחיד של מנחם בגין למנוע עימות הרה־אסון עם ארצות־הברית טמון ביכולתו לקמץ את יהדות ארצות־הברית כאגרוף משוריין מול הבית הלבן, תחילה כאיום ולאחר מכן, אם יהיה צורך בכך, כנשק פעיל. הכוח היהודי הפוטנציאלי יכול לפעול במישורים שונים.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 43
בצרפת ׳נהוג להשתמש בסלסילת רשת גדולה, עגולה, בעלת ידיות, לשם מכניסים את העלים הרחוצים, ובתנופות יד גדולות סיבוביות כשל פרופלור מותווית טיפות מלח אם יש צורך, אולם לא ״לעייף״ את הסלט בעירביול מיותר. … בהתחשב בבילעסוסטיות היהודיות, הסובלות באופן כרוני ממחסור בגזע המ־ ׳שרתים ;והמוכנות על כן לכל שערוריה היסטרית ובלבד שלא יהיו ׳טיפות על הריצפה — אין כל סיכוי שהמינהג יתרווח. ;אין בכך גם ׳שום צורך, כיון שקיים הפטנט הבין לאומי הבא: קורעים את העלים בידיים לפיסות בגודל הרצוי.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 45
שטח גדול, לכל הדייעות, בהתחשב בעובדה שהוא לא היה קיים אלא צריך היה לייבשו מתוך הים. העירייה שילמד, אז סכומי עתק להכשרת השטח שמתחת למים לצורכי בנייה, שעה שהשטח האמור כלל לא היה בתחום שיפוטה. … במשך הישנים הערימה תלאות אץ־ספור על דרכם ישל אנשיי המרינה, מצב שיצר פאראדוכס מגוחך. מצד אחד השקיעה העירייה, סכומים עצומים בפיתוח, ומאידך עשתה כמיטב יכולתה (המשך בעמוד )49 העולם הזח 2095 תפעל את דימיונך ונסח למצוא לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר תסביר מה אתה רואה בו.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 48
משאירים את מרבית כלי־הדם הרחכים, והחשוב כיותר — נזהרים שלא לגעת כעצבים כדי שלא לפגום כרגישות התחושה. משווים לראש־האיבר צורה של הדגדגן ומניחים את בולו כמקום המתאים, כלומר בחלל שיצרנו תחילה, וכולט מעט כלפי חוץ. … מחברת החתך מעניקה לנפש הפועלת שלה תעודה רפואית, בזו הלשון :״הנני מאשר בזה שרוני ...נמצאה בטיפולי ותחת השגחתי כחצי השנה האחרונה ...הנ״ל עברה ניתוח ...היא מסוגלת בהחלט לקיים יחסים מיניים בנקבה ...רוני שייכת למין הנקבה תעודה המעוררת את המחשבה שבאותה מידה שספריית פועלים אינה נזקקת ״לתעודה על־מנת להוציא לאור ספרים ושרון שפירא אי נה נזקקת לתעודה על־מסת לגבב אותי׳ות, למי יש צורך בתעודה שהמחברת מעניקה לנפש הפועלת שלהי על־מנית שהקורא התמים והבלתי-אמון יבין עד כמה הפכה הנפש הפועלת בחיבור מילים זה — המכונה סי פור — לאשר״ שדון שפירא מביאה אותנו לקטע הפא- תטי שבו, עם פרוץ מילחמת יום־הכיפורים, טתנדב/ת הגבר/אשה להסיע רופאים ואחיות לבית־ד,חולים — כ־מיגר,ג הנשים באותה מילחמה.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 43
או ל ם כא שר מערכת ההקב לו תוההצח קו ת נעשית גסה מרגע לרגע, ו עלילו ת ה או טו בו סהמש תולל בכבי שי ה ה רי ם אוטובוס התשוקות: גם מרגע לרגע הצרים מז כי רי םברמתםאתהמער בוני םהפ חו ת -מו צ ל חי ם מ תוך אהבה נו סחאמ רי ק ה ( שכמה משח קני ההק בו עי ם מו פיעי ם כאן) קשהלה תפ על מן ה מו צרה סו פי.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 7
.״ ,נראה לי שהפעם, בעיקבות תוצאות הבחירות, הייתם צרי כים לצאת בכותרת ״הדתיים השתלטו על המדינה.״ שהרי עינינו הרואות, ש־מילבד ניצחון המפד״ל בבחירות גם מנחם בגין הוא לא פחות דתי מזבולון המר. … מדי-פעם אנו עורכים ניסיונות העולם, הזה 2077 ישבתי מרותק מול מקלט־ר,טלוויזיה, ולא יכולתי להאמין למראה־עיני ולמישמע־אוזני: קצין־מי-שטרה בכיר, חוקר ואיש מודיעין מעולה, גזרק ממישטרת ישראל בצורה מחפירה, ועל שום מה? על שהעז להעלות רעיונות חז״שים וחדשניים למיל- חמה בפשיעה.
