חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 30,126 עד 30,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 12
״נל־נוין אינו משמש חברה מתאימה לחיילי צה״ל,״ הסביר לכת:ים מפקד המרחב את החלטתי להצר את צעדי רפי אילון באילת .״אני חושב כך ואני נוהג לפי מה שאני חושב. … במכתבו סיפר רפאל איל ן, נכה מלחמת ה־שיחדור, על מעשיו השריריתיים של מפקד המרחב, הנוהג להשליט באילת את רצונו, בצורה הנראית כאילו נלקחה מתוך כרטי המערב־הפרוע, בהם שולט הטריף המקומי שלטון ללא־מיצרים.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 20
טוב, אז נגיד אפילו ההיפך: שאני אחיה ואתם תמותו, אז בשביל מה אני צריך להיות אקונום? בעצם אני רוצה שתזכרו שאני כל הזמן הייתי רפתן, ועד כמר. … לחים מחיפה אומר :״ומאז אינו עוצר אלא כתחנה הסופית״ (קצ ת ארוך מדי, אגב) בעוד שיעקוב צור מחיפה אומר :״בסיבוב לא היתה יד פנויה להו שיט רבים גילו את הסקוטי מתחת לחצאית, כמו ״זאת היתה חצאית פקד טית״ (צבי סולר, תל־אביב) .קבוצה גדולה אחרת היתד, צבאית יותר :״קיבל דו״ח משוטרת צבאית״ (יחזקאל מסנברג, צה״ל) ,״מדריכת ג׳יו ג׳יטסו צבאית:״ (משה טליתמן, רמת־גן) .לפחות שניים פזלו לעבר ר,ש.ב :.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 17
הבריטית, הובא לדין - 4הכומר־לשעבר הרברם וילסון, בן ,74 שחיבר ספר בשם ננבתי 6ו מיליון דולאר, בו ה כיח כי הפשע אינו משתלם, באשמת גניבה בשווי של שני דולאר. בינ׳י 11 ך* ירושלים, אחרי שנהג בצורה לילינית באופנוע, כשרגלו האחת על המישיב ורגלו השניה מרחפת באויר, הובא צעיר לדין על כי סיכן את עצמו ללא צורך, הואשם בכך כי אין לו הבנה לסכנות האורבות בכביש, הסביר :״אני מבין רק כש אני עומד על הראש*.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 17
.״ לאתר את מקומו של הר סיני האמיתי, לא גילתה כל מימצאים באי טיראן, ומצאה בחצי-האי סיני רק שרידים מעטים מתקופת יציאת מצריים הסכסוך בין דוד בן׳ נוק־אאוט מצחיק פ 0ו>ן׳ השבוע • של האוצר לוי אשכול, בתשובה לשאלת עתונאי מה ההובי שלו: ״אנו לא גויים, שיהיה לנו הובי. … וצלה של אומה היא ההיסטוריה שלה.״ • הסופר שמואל יוסף עגנון, על הסופר המנוח ר׳ בנימין :״אפילו כשה א כתב על שאלות הזמן, דבריו דמו לדברי שירד.,״ • שרת החוץ גולדה מאיר, בתגובה להצעה שישראל תתבע מארגון הצלב האדום הבינלאומי הכרה בסמל מגן־דוד אדום :״לא זו העזרה הראשונה שישראל זקוקה לה בשעה זו.״ ס ח״ב מיכאל חזני, בפתיחת נאומו בכנסת, אחרי הרצאתו של שר החקלאות על חוק המים :״לאחר ההרצאה המאלפת והמענינת בד, שר החקלאות הרעיף אגלי מים זכים וצלולים בחברי הבית, עלה בגורלי להביא בפני הבית נושא הדן במ־ץ עגבניות.״ ח״ב משה ארם, בוויכוח על חוק הקרטלים :״לא רחוק היום שהקרטלים יצרו לנו שוק שחור בבד לבן.״ • הסופד משה גרום צימרמן, בפיליטון בדבר על הנוער הישראלי: ״עדרים עדרים של יושבי בארים, בארבארים מצוחצחים ואינסליגנגסטרים, בני טובים אנשי עולם תחת־ן של מעלה*. • שר הדואר ד״ר יוסף בורג, בתשובה לביקורת של ח״ב קלמן כד,נא מפועלי אגודת ישראל, על הפעלת תחנת ההאזנה הישראלית ביום הכיפורים כדי לעקוב אחר שידורי הספוטניק :״אני מקווה שחברי הרב לא יאמר כפו הילד של שכני: מדוע מפחדים מהספוטניק — הרי הכלב כבר מת!
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 4
ג) קבוצות לאנגלית לתלמידי בתי־ספר ג׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ יסודיות, ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ תיכוניות פרסיםוהרשמה * מ־9־ 12 לפנה״צ — 3־ 9בערב (סרט ליום י). בסיבצר נצור, אין שמחת גדולה יוסר מאשר בואו של אדם מן החוץ, שהצליח להסתנן מבעד לקווי האוייב ולהיכנס אל מבין החומות. … רק גאנה, בה נמצא המסע עדיין בשלב הראשון, עוד נראית מעודדת — אולם גם היא כבר החלה בקשירת קשרים הדוקים עם מצריים, המנבאים שחורות לעתיד. מר, גורם למפנה זה?
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 13
הוא פנה אל המזכיר, ביקש לראות את הרב .״מה אתה צריך?״ שאל אותו המזכיר .״תעודת רווקות,״ הסביר הצעיר! … בנח הבכור במלחמת העצמאות, מצאה אונ עצמה לפתע משוללת דת. לכס חרב הראשי. חרל״פ טוען שהוא נצר משפחת דויד המלך. הוא אישר שהיה נוכח בטכס הבר־מצוה מביזה במקווה סנאי בבית־ד,חרושת לבירה, התנחם בתקרה סודיות הפציץ את כל משרדי׳הממשלה בשל זאב, והזכיר את היום בו אירגן מנין שכל הפרשה איננה יותר מאי״נעימות קטנה.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 13
קצין מטה של 1הדיביזיה הששית המוטסת (״הכלניות״) ,מייג׳ור (רב־סרן) דייר נילסון, נותן בקטע הבא, הלקוח מספרו ״מצור וחיפוש״ הערכת לעגנית, עם כל רצונו להיות אוהד, על מה שנקרא צבא השחרור הערבי, ועל אחד הקרבות הפחות מפוארים שלו, הריהו הקרב על מירת־צבי. … אבל קרוב לוודאי כי קולות החבלה האלה הזעיקו את היהודים, וכשבאה לבסוף ההתקפה, היו מוכנים לה בצורה המושלמת ביותר ומביצורי קיבוצם הצליחו לזרוע אבדון בין שורות המתקיפים.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 13
הוא חשב שהיא פרוצה ־ והיא נרצחה בעודה בבתוליה האב שהצית את בחו ך* יפור הזוועה הבלתי־טבעית של השבוע התחיל בצורה הטבעית והרגילה ביותר: סיפורו של עולה קשיש מטריפולי, שמצא את עצמו לפתע יושב במעברה, מטופל באשה ובשמונה ילדים. שרשרת של צרות, אשר רבבות עולים התנסו בה לפניו, נכרכה סביב חטו פדלון, הסוחר שירד מנכסיו כאשר עלה ארצה.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 5
אין תוכנית מדוייקת. האיש שלא ידע מה צריך הנוער לעשות אחרי שיגיע לשלטון, לא ידע גם כיצד יגיע לשם. … האמריקאים מקווים כי דה־גול, שעשה להם צרות צרורות בעבר, יהיה לפחות מסוגל לקיים את צרפת כבת־ברית יציבה במחנה המערבי.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 10
דויטש שמע את סיפורו, ביקש לדעת כיצד יוכל גם הוא לרדת לאילת, לזכות סוף סוף בחיים מסודרים, במקום לעמוד ימים שלמים לפני אשנבה של לישכת העבודה במעברה. החבר הסביר שאין פשוט מזה: צריך למכור את הכל, לקחת את הנחוץ ביותר ולרדת לאילת. … עמנואל, ששרת אז במשטרה הצבאי-ת באילת, היה צריך לצאת לתל־אביב באוטובוס, שכמעט כל נוסעיו נהרגו לאחר כמה שעות.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 8
״ השנה תל־אביב, רחוב נחלת בנימיז 46 האיום המצרי התכונה הזירה מבצע קדש הקרב על המיתלה מבצע השריון בציר איסמעיליה הקרב על רפיח מפגשים ברקיע הקלחת המדינית אלה הם שמות הפרקים ^ספרו של שבתי טבת מסע צ.ה.ל. … רק החודש בקנסו כמה אנשים על שהוציאו בכוח את גופתו של בן־משפחתם מתחת לידי הרופאים המנתחים. אולם לא תמיד לבשה ההתנגדות הדתית צורה כה דרמתית כמו בשבוע שעבר. מוות כשעת חגאום.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 10
שוחד מרועי־זונות ** וכן מאליו שאי־אפשר היה להו־ 1זדיע לציבור ששטיינברג פוטר מפני שנחשד בשיתוף־פעולה עם עורך־דין פרטי נגד עמוס בן־גוריון. היה צורך בביום האשמות פליליות ובלתי־פוליטיות. … לא נמצאה שום אשמה פלילית שאפשר היה להוכיחה בצורה כל שהיא. החקירה הועברה מתל־אביב למשולש, מקום פעולתו הקודמת של שטיינברג, אך גם שם לא נמצא מאומה.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 12
שטיינברג (המשך מעמוד ) 11 קבעה השופטת :״נל מה שבית־המשפט •ש לו להעיר הוא שהענין צורם ותו לו.״ אולם השופטת לא התאפקה להעיר, בלעג מריר ועוקצני, על הטענה כאילו רצה הופשטטר רק לוודא שקאדיס יגיד את האמת בביח־המשפט :״האס אמת זו אינה נחלתם של סמלים שמשרתים שש שנים במשטרה ושהעידו נבתי־המשפט פעמים רבות? … השופטת לא חסכה בביטויים :״הנאשם נחקר ותשובתו היא מספקת ...אני מאמינה לו ...נשארה גירסתו הבלתי־מעורעדת, הייתי אומרת — הבלתי־שנוייה במחלוקת, של הנאשם, שביקש לעזור לשימלי ולגמול עמו כשפנה אליו, על שרותיו שבעבר, שרותים בטחונייס־ישוביים, ואני מאמינה שהיו כאלה, ולא שרותים אישיים.״ בצורה דומה התרשמה השופטת ממנשה בר־דיין, סמל־ד,בולשת ששימש כעוזרו הקרוב של שטיינברג ושנאסר יחד עמו .
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 7
שיכון ועוד שיכון • מכונו ת ובעליהן^הגיע^ולחמו!( ויצרן המרצפות נעים בן־צור, בעל המשאיות ישעיהו (״שייקר,״) ברודני, יצרן הבלוקים אברהם לרר והנגרים דאקס, פוקס וסלומונוביץ, הופתעו כשנודע להם — בהיותם באנקרה — כי המכונות רשומות בעצם על שם פרישמן. … אדרבה, הוא עוד הזדרז להשמיע באוזני הכתבים אגדות אלף לירה ולירה על מפעלים חדשים־לבקרים, שלא היו ולא נבראו, כמו קאזינו מסמרים רשוק השחור מפואר ב־ 20 מיליון ל״ת, ושיכון של פקידי האוצר התורכי שנחנך כבר כביכול, תוך הנפת הדגל הישראלי. •• ת ה, אחרי שסודרו הפרטים הפורמאליים, היה צורך לסדר את העניינים הכספיים גם בתורכיה אפפו את פרישמן כבוד והערצה.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 18
מוצג הפאר של תערוכת ״בית וגן״ בתערוכת ״בית וגן״ בבית דגון מציגה חברת אוליתרם בע״מ את דוד השמש אולימפיה, המיוצר על־ידה. דוד שמש זה הינו דגם מושלם ביותר ובצורה חיצונית נאה. הדוד המוצג הינו מהסוג המורכב על גג שטוח. … לדברי היצרנים מוגבלת התצרוכת בחשמל בימי הגשם לשלושים עד ארבעים יום בשנה, והדוד צורך כ־ס 10 7 מצריכת החשמל של דוד חשמלי רגיל.
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 3
.״ הם שכחו להוסיף שההסכם יחייב מגע יומיומי וידידותי בין נציגי שתי המדינות, שיביא לארץ עשרות מ מחים גרמניים (הפועלים בינינו בשקט) ,ושעצם הפיכת הגרמנים למקור־המימון העיקרי לבנין הארץ (ומפלגותיה) ישנה בהכרח את היחסים בין פשר לנמק בנימוקים פורמליים יבשים את הצורך בכינון יחסים נורמליים בין מדינת־ישראל לבין קהילית־הב־רית הגרמנית (.זהו, אגב, התרגום הנכון של שם המדינה, ואין כל צורך להיעזר בשתי מלים לאטיניות כמו ״הרפובליקה הפדרלית״). … אנו נושאים את חיידקי הפא־שיזם גם בגופנו הלאומי. הם קיימים לא רק בצורה מרוכזת, בחוגים מגיבשים הבולטים לעין, ולא רק בצורת נטיות מסו־יימות במפלגות שונות.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 4
השנאה להאשמים והפחד מפני ישראל דחפם לזרועות מצריים, בתקווה קלושה ששלטון זר ערבי לאומני יעזור להם יותר מאשר השלטון הזר הערבי הקיים. רעיון איחודה של ארץ־ישראל, בצורה שתחזיר לעם פלסטין את עצמאותו, את הבסיס להתפתחותו החופשית, את גאוותו ואת זהותו הלאומית, יתן מפנה לתנועת־השיתרור הפלסטינית.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 6
השטח 371,501 :דד אזור-הסות בריטי, ששמו נוגע אוכלוסיח .9,452,000 : משכיתרדהנשק שנכדתה כש* • מצריים: לחלכה דפוב* י עתו כין בריטניה הגדולה י* ליקה, למעשה רודנות צבאית. … השטח .967,500 :ח* לים הבאים, אשד על כל אחד אל־־שריקה, אוכלוסיה: כד .8,000,000 רק ה מהם שולט שייך: אום אל-קוויין, חלק הצפוני של הארץ מאוכראס אל-היימה, לס מוסלמים דוברי ערבית, ח* עוג׳מן, דובה, אכרדאבי, בל קרוכיס לגזע המצרי, כעוד הכה, פאריג׳ה. דרום מאוכלס כושים פגניים, • טוניס ; מדינה עצמאית, המדברים ניבים כושיים. .
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 3
פה מדבר האדם העברי החדש, יליד הארץ, יצור החיים החופשיים, צעיר שעבר את כל ובמצריים חובר על-ידי נתן אלתרמן באחד מגילגוליו הקודמים.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 8
קזמו עם המיבצע, מתוך חשבון, שאם יהיה אי־פעם צורך במתווך בין ישראל והערבים, והערבים יסרבו לשבת. … תמונת״הענק של הרצל, לבוש חליסה שחורה וצילינדר גבוה, ומצוייר בכסיות ומהל־טיולים, התבוננה מרומו של קיר בנעשה באולם־הישיבות של בנין הסוכנות בירישיים• היה לה על מה להשהומם: זו הפעם הראשונה מזה שש שנים הופ׳ע במקום דו ע בן־גוריון בכבודו ובעצמו, עד כה לא הופיע ביג׳י אפילו בישיבות חשיבות שי הועד־הסועל הרחב.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 6
כל אדם יכול להגיש את מועמדותו, בתנאי שיהיה בן 23 ומעלד״ ושלא יהיה בעל עבר פלילי. אין שום צורך שיהיה בעל הכשרה מקצועית, או בוגר בית־ספר לחוק ומשפט . … ״כל אזרח יודע זאת ולכן ישנה משמעת כזו.״ אולם תיארתי לעצמי שלא רק המשמעת־האזרחית אחראית לנקיון ולסדר המדהים־ כמעט. הייתי צריך לחכות עד לביקורי בבית־המשפט כדי שאשמע על הסיבה האחרת: הפחד מפני החוק.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 15
אני למעלה מבת ,30 די מבוגרת כדי להבין מה פירוש ללכת עם גבר הצעיר ממני בתשע שנים לחדר־המלון שלו. הצרה היא שאני גם סקרנית, והגבר היה במקרה לא אחר מאשר אלביס פרסלי.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 15
ידענו שהמודיע חייב להיות מכשיר נאמן בידי איש־הקשר, ושהמגע בין שניהם צריך להיות הדוק ומתוכנן מראש. פעולותיו של המודיע חייבות להיות מודרכות תמיד אך ורק על־ידי איש־הקשר הקבוע. … סיירתי את הסביבה הקרובה לבית בו היה צריך צוברי להתחבא. יחד עם אנשי החוליה פרצנו לתוך הבית, שעמד בתוך גן־פירות קטן.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 15
החלטתי להתחיל עם תמונה לשער. לפני כן הייתי צרי לבחור את הלבוש המתאים. מרילין פתחה את ארון ד,בגדי, שלה ולהפתעתי גיליתי כי לא היו לה אלא שמלות אחדוו בלבד. … החלטתי להראות כי מרילין מונרו פירושה ״מין״ ,בכל דבר: בהילוכה, בדיבורה, ,בשבתה ובאכלה. בצורה וו, היה מבוקשי ברור: תמונת פתיחה אחת שתגלם את המרילין הזאת וכמה תצלומים שיראו אותה במצבים שונים, ויוכיחו את נקודת מבט זו.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 13
הוא ניגש לשוער (שלא הכירו) והחל לשאול על כמה מה- פקידים הבכירים, זכה לתשובה האופיינית של שוער־בסוכנות לאדם־סתם :״אדוני, אל תבלבל לי את המוח בצאתו משם, קנה אילת שקיק של פימתולן שאמי והלך במורד הרחוב כשהוא מפצח את הזרעונים להנאתו סיפור שאין איש ערב ל המשורר אורי צבי גרינברג קיבל שכר־סופרים מיוחד בפינו בעד שירו האחרון, שהתפרסם על עמוד שלם בגליון ערב סוכות של מעריב: בתמורה, העניק מעריב למשורר מקרר חשמלי אגב, אורי צבי גרינברג אינו מניח לילדיו להתרוצץ בשמש הישראלית, משום שהוא רוצה שייראו חיוורים, כיאה לילדים יהודיים אמיתיים (לדעתו תיאטרון אהל הציע השבוע לזמרת שושנה דמארי להופיע בתפקיד ראשי באופרטה שולמית של יעקב גולדפאדן, שתוצג באהל בעונה זאת, בבימויו של משה הלוי ובתרגומו של שמשון מלצר הצגה קרובה אחרת באהל: סימונה והפרה, קומדיה מחיי העולים בישראל, שנכתבה על־ידי יהושע בר יוסף, לפי הזמנת תל״ס הסופר דב פדן ראה השבוע את הסופר חיים הזז מהלך לאט לאט ברחובות ירושלים. … כיום היא עירו של איש־שלום.״ • המשורר דוד שמעוני, בוויכוח על התחדשות הדת: ״כל אחד מאתנו צריך להיות עכשיו יהודי פי שניים או שלושה.״ • ח״ב לאחדות העבודה יגאל אלון, על מאמריו של חבר מערכת הארץ ברוך בר :״אין בר בלא תבן.״ • מנהל משרד־החדן ד״ר וואלטר איתן, עם בואו של שגריר ישראל בלונדון, אליהו אילת, לארץ, על מנת להשתתף בפגישת־השגרירים :״אם לישראל אין גישה חופשית לאילת, לפחות יש לאילת גישה חופשית לישראל,״ • המשורר יעקב פיכמן, בכנס של יוצאי בסרביה בישראל, שהתקיים השבוע :״יהודי בסרביה אהבו יותר את השולחן־ערוך מאשר את הגמרא.
