חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,101 עד 3,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 16
ב דן הקל פי םהת מו ט ט יותר מאשר בכל יתר הארצות הערביות (ראח לעיל) ,גרמה הכרזת האיחוד לתמורות בשותפה הצפונית של רע״ם. סוריה, שהאיצה במצרים לביצוע האיחוד, החלד, בצעדים הראשונים להגשמתו הלכה למעשה. הנשיא שוכרי אל־קואתלי הודיע על בחינתו להתפטר, בית־הנבחרים התכונן להתפזר לקראת כינון בית משותף מצרי־סורי, המפלגות חיכו לפירסום הצו המפרק אותן ו־ קומוניסט ככדאש אנא נורדי! … הם החלו לוטשים עינים מעריצות ברודן מצרים, אשר הצליח איכשהו לשמור על מרחק־מה בינו לבין הרוסים.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 11
זכותה של ישראל, במקרה זה, להעניש את המסתננים בכל האמצעים שהיא תמצא לנכון.״ אגב, טענה זו מזכירה את העמדה המצרית, לגבי זכות־המעבר של אניות ישראליות בתעלת־סואץ. אמנם נאמר באמנת קושטא משנת , 1888 כי זכות המעבר החופשי בתעלה שמורה לאניות כל המדינות — גם אלה הנמצאות במצב מלחמה עם מצריים — אולם כדי להגיע לתעלה, חייבות אניות ישראל להיכנס תחילה למים הטריטוריאליים של מצרים. במקרה זה, מאיימת מצרים להשתמש בזכותה כצד לוחם לטבע את האניות הישראליות — מבלי לפגוע באמנת קושמא.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 8
על געגועי האומה הנצחיים, על ניצחון הרוח, על העם הגולה משך דורות, על הכוח המקשר שבמדינה. על בני ישראל החוזרים מגלות מצרים, מגלות בבל, מגלות אמריקה. אצו, כמבשרי התיקווה הגדולה, טלגרמות, מכתבים רשמיים, הוראות: לתת! … אבל כפי שהוביל משה רבינו את בני ישראל, דרך המידבר ולמידבר. אמריקה אינה מצרים, באמריקה לא בונים פירמידות אלא עושים כסף. … הכסף אינו מהווה פרובלמה, הכסף יבוא מאמריקה, אולם צריך קרקע. 150 דונם. ברוך השם, עדיין אין מחסור קרקעות בישראל.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 74
הגענו לד,אנ־גר, וראינו ארבע־מאות חיילים יושבים ומחכים. אם המצרים היו מתקיפים את רפידים, לא היינו שמים לב לכך, החבר׳ה שכבו על הארץ ואכלו חול … והקול אומר לי : מה זה מי זה הרדוף, הרי נסענו ביחד למצריים, כתבת עלי את הסיפור, אל תפחד ממישפטי־דיבה. … אני לא מכיר את דודו הלוי, אמנם הייתי אתו שלושה ימים במצריים, אבל החלפתי אתו שתיים־שלוש מילים.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 70
והאם לא לימדנו כבר את הרוסים לקח בשמי התעלה בימי מילחמת״ההתשה ן זה הוליד הזרמת טילים בשפע למצריים, לקראת מילחמת ! 1973 התגברנו עליהם! … אנשים ממיטב הכוחות היוצרים והבונים, שהלכו בשעתם שבי ביודעין אחרי חלום סיני, ארץ לא להם, כפי שהוכיחו בעליל נסיגות 1949ו־ ,1957 מילחמת ( 1973 ששורשה נעוץ, לדברי יוזמה •ומתכננה, בימית דווקא) וחוזה שהלום הישראלי־מצרי — חרף כל הפילפולים של היסטוריונים, מישפטנים וסתם שוחרי התפשטות טריטוריאלית בישראל על אי־קיום גבול בינלאומי מוכר ומקובל בין ארץ־ישראל ומצריים — התכנסו למין תשעה־באב פרטי במלאות עשור ליסוד ימית, ובעזרת שוחרי בלימת תהליך השלום קוננו על מיטב שנים שהקדישו לאסון הביזבוז הלאומי של משאבי אנוש וחומר, שגזילתם מתוך השטח שבתוך גבולות הארץ הלא־בטוחים רק עשאם לא־בטוחים שבעתיים. … יקשה למצוא סיבה יפה יותר למינוי המחוכם הזה מאשר בחירת ״הרשע״ הנכון לניצוח על פינוי הפיתחה, כשם שיקשה למצוא סיבה יפה יותר לשמחת ״הצדיק״ יצחק רבין על שנחלץ מצרה זו, שבוודאי היתה צרה צרורה שבעתיים אילו ממשלת מערך היתה ׳מנצחת על המלאכה.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 24
הצרה של גאנד כאשר שכבתי בבית־החולים, אחרי ההתנקשות האחרונה בחיי, באו אלי האחיות בהתרגשות רבה . … איך כותבים רעות על אדם העושה לך מחווה כזאת? זוהי הצרה. אנחנו עם קטן. הוותיקים, שגדלו בארץ, הם מיעוט בעם הזה. … ניסיתי להפריך טענה זו ׳והבאתי כדוגמה את הפסוק; ״וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך דתן לו מעשר מכל.״ (צריך משמע, הצרים שלך, אויביך).
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 4
למרות השלום והנורמליז־ציה, עדיין מפרידה תהום בין התודעה המצרית והתודעה הישראלית ,נוכחתי בכך ביום השלישי שעבר. … הידיעה על כך שהנשיא אנוור אל־סאדאת חושב על הופעה נוספת לפני הכנסת היא ידיעה בעלת משמעות מדינית• ממדרגה ראשונה — וכך הבין זאת כל מצרי. בעי ניים מצריות, זוהי ״פריצת הדרך״ דד מייוחלת, אקט הסטורי נוסף. … על הקירות היו תלויות תמונות־נוף של מצריים. על הארץ עמדה באחת הפינות מפה ש הורדה מן הקיר.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 4
לעיתים קרובות מאוד אנו שומעים אותו פותח משפט שקול וזהיר ב״תשמע.״ הסוד הגדול ביותר של הכאריזמה המפורסמת שלו הוא, לדעתי, השימוש בעברית מדוברת וחיה, היוצרת אצל המאזין את ההרגשה שדיין הוא ״אחד משלנו,״ שהוא מדבר ״בשפת בני־אדם.״ אך על כך בהזדמנות אחרת. זה?!רה כבר פעם המצרים לא תבעו אז את נסיגתה של לא נדמה לכם לפעמים שמשהו המתרחש ישראל למרחק של 40 או 60ק״מ מהתעלה. … כשאני קורה בעיתונים על הם גם לא העלו על דעהמשא־והמתן המייגע בעניין פתיחת התעלה, נדתם לאיים שסרובנו לסגת מהחעלד, יגרור אחריו את מה לי כאילו זה כבר חידוש האש. המצרים, ב־קרה פעם. סך־הכל, רצו לנקות את נדמה לי שאחרי מלחמת ששת־הימים עשו ההתעלה, לפנות את האומצרים את כל הסידורים ניות הלכודות, ולחדש את כדי לפתוח את התעלה. … שות היום (נסיגה עמוקה, מתן היתר־חצייה אבל אנחנו אמרנו: סטופ! גם אנחנו פה! לכוחות מצריים, ויתור על מעבר אוניות אי־אפשר לעשות שום דבר בתעלה, בלי ישראליות בתעלה, וכדומה) כדי שהמצרים לקבל את ההסכמה שלנו.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 27
התיאטרון הלאומי יארח כאן, בפעם הראשונה, תיאטרון ערבי — התיאטרון העולה מחיפה, שיציג את הסערה, מחזה מאת מחמוד דיאב. דיאב הוא סופר מצרי בן־זמננו, וגם ה־העולם הזה 1758 נבואת חורבן זו אינה מקורית. … ופתאום התברר שכולם רודפים אחריו, וכבר לא היה לו זמן בשביל אושיק. העיקר, תקליט כבר יש, עכשיו צריך לשבור את הראש איך לשלם את החובות. בא לו זמר משוגע כמו אושיק (,אחיו של לוליק, וחבר התאומי ם לשעבר) ,ורוצה לבחור שירים( ,ובעד זה צריך לשלם) להזמין עיבודים (צריך לשלם) דורש יותר משלושה נגנים (צריך לשלם) ,רוצה הקלטה טובה (צריך לשלם) ,ועוד רוצה הפירחח *•9X9 מחזה מתרחש בימינו, לא הרחק מקהיר.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 32
אבל עם מה שהיא לא יכולה להשלים, זה עם הדברים שקורים לה בתור אמני ת, כיום. ״הצרה אתי, שאין לי חוש מיסחרי. אני בכלל לא מבינה ביחסי ציבור.״ אומרת רותי. … מאז אותו רגע, התחלתי זיות בצורה פילוסופית.״ כמובן שצורת חיים זו, דרשה ויתום וקרבנות . … ״הייתי שונה נל שאר הילדים, ושוני זה יצר מרחק סויים ביני לבינם. גם המורים הרגישו מיד חוסר נוחות בחברתי.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 25
אגב, מחצית זו לא נטלה כל חלק בקרבות ואחר־כך, משירד ׳שרון מאפדעגיילה אל נח׳ל שב־ ״ציר־הדרום״ ועקף את מיתחס קסיימה תוך ניתוקו, נסוגו המצרים משם ללא קרב בליל ה ־ 6—7ביוני ונטשו במקום את רוב ציודם). … כפי שעוד נראה בניתוח קרב רפיה של אוגדת טל, ניתן ליצור אפקט דומה באמ צעות קרב־תנוער, הנעשה ביום זשבמרכזו הטנק. אבל בהבקעת־לילה של מערך מבו צר הכרחית לח־מה מתוכננת לפרטיה מראש, אשר צריך לתכננה, תמיד ומלכ תחילה, כקרב מורכב. … הזהרי בדברייך ושקלי היטב את מעשייך, פן תיכנסי לצרה גדולה. כדאי שתחשבי ברצינות על עתידך.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 15
גו 1רים איו מצא שמעון נוס את האשם במחדל מירחמה ׳ום־הניפוו׳ם * איו לא ואה שמעון פוס הרוגים בגדה המעובית מ שה דיין נ בי א ה שלו ם על הצהרותיו של ח״ב משה דיין לפני תלמידי בית־ספר מקומי בממפיס, טנסי, בארצות־הברית, כי תוך שנה עשוייד, מצרים להקים שגרירות בתל־אביב, התייחס מאמר־המערכת של הארץ : ״מידע כזה, אף שהוא משמח מאד, מן הראוי שיימסר בעוד מועד גם לגורמים ׳המוס מכים בתל־אביב, אם לא בירושלים. … כין ודשאר נמסר בו על הופעת שר־הכיטחון במועדון, בית־המהנדס,׳ שם דיבר כין השאר על מהומות־הדמים האחרונות במצרים, ואמר בערד כף : ,גם אצלנו, ביהודה ובשומרון, היו מהומות, אכל כאן לא נהרג אף אדם אהד.׳ ״נדהמתי, אד חשבתי •שאולי זו פליטת־פה אומללה• ,שעלול להיכשל כה גם פוליטיקאי זריז כיותר, השולט היטב בלשונו. … אתה תפוצץ ותמשוך את הנהר לצד שלך, אז גם הם יפוצצו וימשכו את הנהר לצד שלהם. צריך למצוא דרך לבצע את העבודה.׳ ״לבון לא ויתר .
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 35
ה בו רסה עוד 11ד..אוניקו״ הידיעה בשבוע שעבר, על מניות ״או- ניקו״ ,נו סחה בצורה בלתי-ברורח. הכוונה הי ת ה שחברה זו לא חי לקהאת הדמוי- דנד ה מו בטח מדי־שנה, של ; 83 בדולרים במשך עשר שנים. … הגוררת היוונית (ראה תמונה) עברה דרך תעלת סואץ, באישור מלא של המצרים. נראה כי למצרים אין כל התנגדות שישראל תשקיע 50 אלף דולר ליום בחיפושי נפט, ביודעם בי לנפט זה יקר ה מה שקרה לנפט של אבו-רודס: הוא יי מסר למצריים עם הנסיגה הישראלית. השאלה היא: מדוע משקיעה ישראל ס כו מי ם כבדים בחייפושי-נפט עבור המצרים ן נאמן ריקלים נאמנות כפולה גוררת ״פארי מונרוביה״ קידוח יבש ריקליס שכר או תו בסגן-נשיא לחברו- תיו, ונאמן החל לנהל א ת ״מקרורי״ ה צולעת, בדיברי ה ספר, עם הרבה חוצפה ומעט מאד ניסיון במכירות.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 8
בת דלי — המאורע לו כה חיכית, זמנו מתקרב. הסתה לשינאה כלפי המצרים, בגלל מה שעשו לנו לפני כך וכך אלפי שנים. אם השלום עם מצריים יתפתח וישגשג, לא יהיה בנאמר בהגדה לתרום לטיפוח יחסי השכנות הטובים עם המצרים. סלחנו ל גרמנים על מה שעשו לנו לפני דור, אז מדוע שלא נסלח למצרים על מה שעשו לנז לפני עשרות דורות?
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 32
יכול אחד לטעון שעתה אין עוד צורך בסעיף ,6ויכול מנחם בגין להאמין ש הסעיף ממשיך להיות חיוני. … אחדים מהם בילו במלון שרתון בקאהיר, כשהם מוקפים מצרים חוגגים. עמיתיהם בילו במלון שרתון בתל־אביב, בחברת ישראלים צוהלים. … זה עתה הציפו גלי ההתלהבות את ישראל ומצריים, בעיקבות מסעו ההיס טורי של אנוור אל-סאדאת.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 15
את פרשנותו אני לא רוצה לשמוע ולא תצה לקרוא׳ • חיים בר׳־לב, אלוף(מיל ).בפיקוד־דרום בזמן המילחמה• :המצרים נבלמו עוד לפגי שהגיע, אך נוכחותו תתה. … אט ביחסים ידידותיים, אך לא הץ לנו יחסינרחבדתיים• • אלי זעידא, ראש אמץ בזמן מילחמח יום־הכיפורים• :הוא הסיק שלא תהיה מילחנק בעיקבוח תרגילי המצרים. ת א אסר זאת בפה מלא בדיוג! המסכ׳׳ל והוא שיכנע. … אם הטנקים שלנו רצו לראות את קו־המים, הם היו צריכים לעמוד על הסוללה. ממול, על קו המים, בנו המצרים סוללה עם ביצורים עליה, לאורך 180 קילומטר של התעלה, ובגובה של 40 מטר.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 59
בעלת המלון מארינה, יווניה זקנה שנהגה בעבר לארח את נכבדי החברה המצרית, משום שמלונה היווה צוהר אל אירופה ומינהגיה, מייצגת שיור מהזיכרונות על מצריים שקדמה למהפכה, מצריים המושחתת של פארוק ומיפלגת הוואפד. … מחפוט׳ משמיע ביקורת זו בלשון של סמלים ורמזים. בעיני המצרים נחשב כיום מיראמר כנבואת־סופר על מפלת ,1967 שהתרחשה מעט אחרי הופעת הספר. … מיראמר לקורא הישראלי הוא אמצעי להיכנס לתוך העולם המצרי, על פסוקי הקוראן השזורים בו, הקונצרטים הליליים של אום ב׳ולתום, העימות אירופה״המיזרח, וכל שאר המרכיבים האנושיים של מצריים החדשה.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 5
יש ראל לא חתמה על שלום עם סא- דאת, אלא עם מצריים. בשעה עדינה זו של חילופי- השילטון במצריים, כאשר היח סים בין המדינות עולים על מס לולים אישיים חדשים, יש בהש מעת רעיון כזה בפומבי נזק ממשי. הוא עלול לערער את האמון של השילטון המצרי החדש בטוהר הכוונות של הצמרת הישראלית. … לדבריו, לא התכוון כלל לפקפק בכוונות המצרים, אך הוא מפקפק דווקא בכוונות האמריק הנדרן: שדלוק הולמט ודוקטור ווטסון שלום אחרת.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 28
אולם יחידתו לא יכלה להושיע לו: הוא קיבל פקודה :״תחזיק מעמד עד שיבואו לחלץ אותך!״ בינתיים ניסו המצרים, שישבו במוצב הסמוך, להסתער לעברו. … הוא ניסה לשלוף רימון ולפוצץ את שניהם, על־מנת שלא יפלו חיים בידי המצרים, אולם גנה הצליח להוציא את הרימון מידיו — ברגע האחרון ממש. … סציגרדמיטה ב,,הרעב״ לפתוח חולצה — ולהסתלק כישרון, אבל אתה צריך לכתוב את זה מחדש, בפחות התלהבות.״ צריך לראות את הסרט, את הניוון שמסביב, את הכיעור, את האיש הנאבק בזה, כדי להבין כמה מגוכחת הדרישה הזאת.
גליון 2527 (5 בפברואר 1986), עמוד 17
פרשות של חלוקת־שילטון — כמו בין אברהם ולוט, יעקב ועשיו, דויד ואבשלום — הסתדרו בצורה אחרת. גם במישנה ובתלמוד אין זכר למושג,זה. … באמצע הארוחה ניגש אליי אבירן, ואמר לי שהכיר זה עתה, ליד שולחנו, בקצין מצרי שלחם בדיל בעיראק־אל־מנשיה (היא תל־גת, ליר קרית־גת של היום) .אבירן זכר שנפצעתי קשה בעיראק־אל־מנשיה, והציע לי לגשת ולערוך היכרות עם המצרי. … החוזרים בתשובה אינם משרתים בצבא. יש צורך לקצץ אוגדה ממצבת צה״ל. פחות חיילים — פחות נשק.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 16
הישראלים מתחלקים היום באופן ברור לשניים. מי שחושב שצריך להחזיר את השטחים הכבושים, ומי שחושב שצריך להמשיך ולהחזיק בהם. … משה אלפרט, הצלם של סי־בי־אס שצילם את החיילים מכים. • ומהן? צורה אחת היא כמו שאני אומר: זה קרה וצריך היה לצלם את זה. … • ואתה חושב שאתה אובייקטיבי? • אתה צריך להיות אובייקטיבי? אני צריך לצלם אובייקטיבי, אבל אני גם אדם פרטי.
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 27
הנוצץ״ ומישפט כמו ״מועצת הצבא לא אישרה ענידת הנוצץ על מדי החאקי״ הוא חסר שחר. גם לא ברור מדוע צריך לשבש בשיטתיות כל שם אנגלי שבמקור. כך סאליסברי שבכאן צריך להיות סולסברי, צ׳שייר צריך להיות צ׳שיר, אלדרשוט צריך להיות אולדרשוט, וורוויקשיר צריך להיות ווריקשיר, איוור ניבלו צריך להיות איוור נובלו, מיזפילד צריך להיות מיספילד, וו 1צ׳יל לינדזי צריך להיות ויצ׳ל. … אבל מנגנון־הך חשה אינו מנגנון יחיד בחיי- הנפש. אין צורך לקרוא את כל חוברת שיחות קשה שלא ליפול שבי בקסם הספרות והקולנוע הסלאביים.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 16
אז למה צורחים? כי לא יודעים להקשיב. החינוך צריך להיות של הקשבה, ואז לא יצטרכו להרים את הקול. … • היית ילד שונה? במובן הזה, כן. • זמר במקהלה צריך לבטל את עצמו? • בקיבוץ זה דבר מאוד קשה ומפריע. … יכולתי ללמוד עוד, אבל הרגשתי שמיציתי את הלימודים. • צריך לכך קול אופראי? • מדוע בעצם חזרת?
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 16
וההמשך: אני בעד העיתונות, כי אני הושב שבדמוקרטיה יש צורך בעיתונות. ואם בדמוקרטיה כמו שלנו יש צורך גם בעיתונות חופשית וגם בצנזורה לשמור על הביטחון. צריך שהצנזורה תהיה הגיונית ותשמור על עיתונות חופשית ועל אי־פגיעה בביטחון. … הוא מעניין, הוא מרתק, הוא דינאמי ואתה צריך למצות הרבה מעצמך כדי לקבל החלטות נבונות.
גליון 950 (29 בדצמבר 1955), עמוד 6
ירח 9ירדן 9ירח ירח 9ירדן 9ירדן 9ירדן 9ירדן 9ירדן 9ירדן 9ירז[ 34 ושות בגידת ושחת בובות לאחו הזו ממלכת הירדן של היום הוזכרה לראשונה ככתב בימי יציאת שכמי ישראל ממצרים. זוהי ארץ אדום, גלעד ומואב של התנ״ך, אשר דרכה הוביל משה את הישראלים לארץ המובטחת. … ישראלים, נבטים, אשורים, כבלים, פרסים ומצריים כבשו את הארץ כזה אחר זה, פינו את מקומם ליוונים ולרומאים. … בין אלה שהואשמו בביצוע ותיכנון המעשה נמצא׳ סגן אלוף עבדאללה אל־תל, מפקד ירושלים שונא־האנגליס, שברח למצרים. בנו של עבדאללה, טלאל, ירש את מקומו.
