חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,126 עד 3,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 929 (4 באוגוסט 1955), עמוד 20
״ ״שמע, מייק ! היום נודע לי משהו איום. המצרים קנו אצלנו שתי משחתות ! ״ ״מה? בובי — זר, כבר עובר כל גבול ז איפה ההבטחה שלכם לשמור על שיווי המשקל? … נא להכין את הצ׳ק לפקודת ממשלת הוד מלכותה, בבקשה.״ ״באמת, בובי, אינני יודע איך להודות לך...״ ״לא׳ תודה, באמת לא כלום• כשיש יכולת, נעים לעזור לפעמים לידידים וותיקים. יהיו לני צרות עם המצרים, אבל מילא. אתם לא תפרסמו זאת, אני מבין לפחות לא בעתיד הקרוב.״ ״בוודאי ! … ומה רוצה נערה להשיג כשהיא מצטבעת? ...אבא1 ...שירים ! איזה עור צריך להיות לסופרים כדי .לא להרגיש שזה משפיל?
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 2
הוא גם הכיר את פארוק מקרוב. כי בהיותו תלמיד במצרים, היה חברו־ללימודים צעיר בשם איברהים אל־מהדי. … משמע: הנשק לא נועד מלכתחילה לגרמניה.״ בשנים האחרונות הודו הגרמנים עצמם כי שום צורך צבאי לא חייבם לקנות את התת־מקלעים הישראליים. … אותו מקור גילה כי גרמניה המערבית מכרה עוזים לסודאן, וכי ספקי נשק סודאנים מכרו אותם, כנראה, לצבא המיצרי. לא בכל הידיעות על הנעשה בארצות הערביות חייבים אנו להסתפק בשירותם פארוק ופארידה הסיפור השני, המופיע במדור במרחב בגליון זה, מספר על האזנה ישראלית לקו הטלפוני המיצרי בכיס פאלוג׳ה.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 4
גם הוא מכיר שיש סכנה בעלית ממשלה פרו־נאצרית בירדן, אולם ״צריך להמשיך ולנסות לעשות מה שלא עשו עד עכשיו, לחתור לקראת פתרון של שלום. … אני לא חושב שלבדנו היינו יכולים לנצח את המצרים. עלינו לחכות ולראות מה הם יעשו.״ ן באלף רבתי או- 2מר הצייר־העתו־ 3 נאי שמעון צבר. … אם יכריחו אותנו לסגת, אז אין ברירה, יכריחו. אבל צריך לנסות תמיד. אפשר רק להרוויח במקרה כזה, ולא להפסיד.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 9
הצעתו של עותמאן התקבלה, אך כבר בימים הראשונים לפעולתו נתגלו קלפיו. זוג יהודים מצריים ש עלה לישראל נתקל באורח המצרי, שעה שטייל ברחוב. הם זיהו את אחמד עותמאן כקצין מודיעין מצרי. מבלי שיובא למשפט, נעצר ״העתונאי״ ונכלא לשנה לפי צו־מעצר אדמיניסטרא־טיבי. … בהגיע הרגע המתאים סיפק כנראה אחמד עותמאן. גם את מבוקשם של שולחיו המצריים: הוא עמד בראש המרד הגדול בכלא שטה.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 13
עובדיו ערכו טבלות סטטיסטיות על קניות המחקר״ הוכיח כי לצרכן הישראלי יש רעיון pirns הרעיון היה פשוט עד ׳מאד: א .א. … תפגע בהוצאותיהם החודשית טפין טפין בצורה שלא לצרכן דו־״וז לצרכן דו י״ ח לצר כן... … לעתים היה אף נאלץ ללוות כסף ברבית גבוהה, כדי לקנות רהיטים וכלי־בית. דד״ח לצר כן... ז־ו״חלצרכן . .
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 17
איסמאעיל פאהמי שר־הזחוץ לשעברשל מצריים ,.כאשד תתחזק מצדי, ומצבה שחנה. … ישראלים ומן האמריקאים 7 אחת הסיבות העיקריות לכך שסירבתי להצטרף אל 99י בבוא היום יגיח המצרים :״ההם נם הושג החח רחץ. יש לשנותו ד והנננ״ן יתחיל מחוש מצויים היא חלשה וישראל היא חזקה - לכן תנחיב שואל לאונה בעניין הכלסטינים הנשיא אל־סאדאת (בביקורו בירושלים) ,היתד. … תחילה עמדו להביא את כל הצדדים לדנווה, לשם מה, לעזאזל, אני צריו את האך? 5 אבד עליהם הכלת! זהו לעג לוש !
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 18
• קשה להעריך את המימדים העצומים של האבטלה במצריים. קיימת גם אבטלה סמויה גדולה. • בעיית השיכון היא חסרת פיתרון. ברגע זה חסרות במצריים יותר ממיליון יחידות דיור. האוכלוסיה גדלה ב־ 100 אלף נפש לחודש ! … תכונותיו השליליות קשורות יותר בתיפקודו כשר״הגנה: אינו מנוסה בנושאים צבאיים, מדבר יותר מדי ומסתבך בצרות. בסך־הכל הוגדר ויינברגר, בצורה לא מחמיאה, כנער השליחויות של הנשיא.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 51
עם זאת, צריך לומר לזכות הסרט שכל הזמן קורים בו דברים — הפעילות תוססת, השחקנים מוכרים וחלקם אף חביבים. … הסיבה לשינויים אלה היא כנראה פשו טה מ אד: בעקבות הידרדרות הלירה מצד אחד, והריווחיות ההולכת וקטנה של ענף הקולנוע מהצד האחר, לא כדאי לחברות להחזיק מישרדים עצמאיים והן מעדיפות דוכאל כגנרל נאצי עם אנתוני קווייל כ״גשר נחר;״ מומחה לנבלים פסיכופאטיים ושל נשמה ללא מצרים. מומלץ מאד. נישואיה של מריה בדאון (מוזיאון, גרמניה) — קורות הרפובליקה הפדרלית הגרמנית בין סוף מילחמת־העולם השנייה לתחילת השיגשוג הכלכלי, כפי שזה משתקף בחייה של אשה המנסה למ צוא דרכה בלחצים ובאילוצים של אותה התקופה. … ה במאי ׳מרטין ריט אומנם מחלק את הטו בים והרעים בצורה שקופה -מדי, ומביים אותם בסיגנון לא חדשני, אבל ליבו פועם בקצב הנכון והשחקנית הראשית שלו, סאלי פילד, ממלאת את כל החסר.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 2
שאכן, על אף אווירת הטרור והב־להות שמנסים כאן שמאלנינו ושליח י י. סטאלין ליצור ולהצר, לא הצר ב. המישפט צעדיו ונקט בעונשין כםי שנקט. … אז בגין היה אומר שאין ברירה כי ארה״ב לוחצת. ורבין היה אומר שצריך לפנות לדעת-הקהל האמריקאית ולקונגרס. … ושרון היה מסביר שבין האלטרנטיבות זוהי הברירה או להיפך. 1 ופרס היה אומר שהיום מצרים, מחר ירושלים. ז ואלה שהיו מפגינים נגד היו מפגינים נגד ואלה שבעד בעד.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 3
רודס פן יאונה להם ח ו ״ ח כל רע ו שיינתנו למצרים שי כאילו היו בונבונייראר״ל. ותמהנו אם נכון עושה הממשלה. … ואילו ע שינו כך גם לא. דודם, היו ״המסכנים״ בוודאי המצרים מביאים כל מיני ״עיתונאים מפור סמים״ להראותם שחירבנו להם את ה נפט והיו עושים מכך צימעס ומנצ לים זאת לתעמולה אנטי שמית רצחנית נגדנו. … ולא אבו־רודס ייקרא שמו כי אם ״אבו־דורס״ ,כי במו ־ פיהם דרסו המצרים והרסו את סיכויי השלום. גיבור־בתורשה גאנה מפגין מסתכל בסיפוק דרך החלו!
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 35
שכל תפקידם לטאטא את החול, מבוקר עד ערב. הוא צריו להיות נקי• !וחלק. ״אי־אפשד למצוא מקום נזה בכל ה־מיזרח־התיפון,״ ! … התפאורה שהעניק הטבע מבהיקה ומסנוורת, ואין צורך אלא במבט קל כדי להיסחף בה אל תעשיית ׳ החלומות. … הבמאי גם הוא יהודי ממישפחת פליטים, אף שגילו כמחצית מגילו של ל׳אסלי. קלוד זכאי הוא בחור בן ,24 יליד ומצרים, שברח משם עם מישפחתו בשנת ,1957׳מייד בתום מערכת סיני.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 17
קנו צבעים, וה צייר אורי שכנר צייר את הדגל המצרי על חלון־ד,ראווה של הקפה. אולם שעד, קלה אחרי שעזב הנשיא המצרי את ירושלים הזמין קום מנקה- חלונות, שניקה את חלון־ה- ראווה מציבעי הדגל. מחאו תיהם של יושבי־הקפה לא עזרו. אמר קום :״צריך שה חלון יהיה נקי, בשביל לצייר בעוד חודש, את הדגל הירדני ! … תמה האמריקאי :״הרי לפני רגע אמרת שאינך מכירני!״ נשיא ד,מצרי ביום ד,שני ל ביקורו בארץ. היה זד, כאשר דיפדף בג׳רחלם פוסט, נתקל במודעה שתיכנן הפירסומאי האומרת יהודה בדתן, שסבשי!
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 34
כן היית צריך להגיד לי כי מתוך 12 חטיפות התיקים שציינת אתה מייחס לחשודים שתיים ביל־בד. … תוך כדי נסיעה לאילת הסבירו הפקידים לתיירים, כי המקום שבו נחתו הוא נמל- התעופה עציון, הממוקם בסמוך לקו הגבול הבינלאומי שחצץ בעבר, לפני מילחמת ששת הימים, בין ישראל למצריים, אך מעברו המצרי. כך נתברר לתיירים, כי הפ כו לאזרחים הראשונים שעשו שימוש תיירי בשדה־תעופה צבאי, המשמש עתה סלע־מחלוקת בין ישראל למצריים. … כך הצליחו הדנים לחלץ את עצמם מתיס־בוכת עם המצרים. אך כיצד למנוע מתי חות אפשרית בינם לבין הישראלים?
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 46
במיקרה זה, היה הפיתרון הנכון מתב טא בניצול תכונות הטנקים לשם תימרון־ ואש מרחוק, בלא הסתערויות מצח, מה שהיה מאפשר לגרום למצרים אבידות כבדות במחיר נמוך ביותר לנו וגם לה תיש כל התקפה שינחיתו, באמצעות סיד־רות של השהיות והתקפות־נגד, המתנה לות במרחב שבין ״קו הגבעות״ וקרה־מים, תוך מניעת התרחבות ראש־הגשר ושחיקת כוחות מצריים. … אפילו היו נמנעים מהסתערות, אלא רק מתמרנים משך כל ה־ 8כ־אוקטוכר, מעמדת־אש לעמדת־אש וצולפים על הריכוזים המצריים מטווח חיוכי יותר לנו והרכה פחות מיטמה כעכור המצרים. ! … מפני אותה סיבה לא הבחין כלל ברן ולא ידע שההתקפה הראשונה לא היתה מתואמת כיאות, וכך יכול היה לשלוח את שני המח״טים שלו להתקפה ״המכ רעת״ לאחר שביקש למלא, באמצעות שי חה קצרה ביניהם, את חלל השליטה וה ניהול שיצר באי־נוכחותו במקום. המתנה של סבא וסבתא לבת/בר־מצוה נל מ תנ תבת /ב ר־ מ צו ה היא מתנה ־זולפת ונשכחת.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 27
ההתנחלות איימה למוטט את השלום הישראלי־מצרי העדין — וזו, אכן, היתה מטרתו האמיתית של גוש־אמונים. … הוא הצליח לכפות על הממשלה מעשים ומחדלים, שהוציאו את הנשמה מן השלום הישראלי־מצרי. בסוף תשל״ם, כאשר ערך הנשיא אנוור אל־סאדאת את ביקורו הממלכתי בחיפה, נותר אך מעט מאותה התרוממות־רוח, שאפפה את סעודת־הגן הקסומה שערך אל־סאדאת לאורחיו הישראליים בארמון בשולי קאהיר, למחרת החתימה. … התנחלות פרובוקטיבית זו, שהמרידה את הגדה כולה, ושגרמה לפילוג עמוק בציבור הישראלי, היתד. קריאת־תגר על מצריים, שהעמידה עדיין פנים כאילו היא מאמינה בהתקדמות לקראת ״אוטונומיה״ בשטחים הכבושים.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 25
• מה אפשר לעשות, אם כן, כדי להפוך את הנהג הישראלי לאדם תרבותי, ואולי בכך להציל את חייו? צריך להתלבש על הנושא הזה ברצינות. צריך לעשות הרבה תוכניות רדיו וטלוויזיה בנושא. צריך לכתוב על זה בעיתון. צריך להעסיק הרבה פסיכולוגים, כדי שיעשו תוכנית איך להקנות לאדם הישראל/חוקי תרבות והתנהגות נאותים ומתחשבים. צריך לטפטף לו כל הזמן שלהיות ותרן זה לא בהכרח להיות פראייר.
גליון 2365 (29 בדצמבר 1982), עמוד 16
״ אסר הרמטכ״ל רפאל (״רפול״) איתן ל־ 300 פעילי תנועות־הנוער החלוציות שה תכנסו ביד סבנקין שברפת- אפעל. מישהו צעק מהקהל : ,ומה עם המצרים ז״ ענה רפול טעם לפגם .״לא רק שאיני ח ד שב כך. אלא שצריך להעלות אותה גם בחו״ל. יש בי הרגשה שתלווה אותי בעיקבות ההצגה זמן ממושך. … כשלא הבץ מדוע עליו לוותר, הזכיר לו ה- מראיין שיושב-ראש המיפלגה מהוין גוססמן רופאו האישי מל ראש־הממשלח ממלא א ת צלחתו בעוגות ועוגיות מ תוקו ת, במשיבה ש ה תקיימ ה במלון בתל״אביב• הצלחת ה מל א ה היתה מיועדת גם למתי בנותיו, שנכחו באירוע שנשא אופי דתי. ללא היסוס :״המצרים זה לא ערבים.״ העלית על דעתי שאהנה כפי שנהניתי.״ צלם העיתונות הירוש 1 למי הוותיק, רחמיםישרא לי, הסתבך עם בית הנשיא.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 58
טאלתי אותו: כתבתו של רמי גוברניק ב״השבוע יומן אירועים״ על תנועתו של מאיר כחנא עוררה בי מחשבה, שאני מנסה להדחיקה בבר מזה זמן־מה. חשבתי שאולי צריך לעשות שינויים בחוק-השבות, אולי לא צריך להכניס לבאן בל יהודי. אולי צריך לעשות מה שעושים שילטונות ההגירה האמריקאיים: לדרוש המלצות ומיכתב מהמישטרה, ולערוך בדיקות רפואיות ונפשיות. … ברגע שנתתי לאותו אמריקאי מתנחל במנוח להגיד שהוא יחסל ערבים, לא הייתי צריו יותר מזה. כשבד אדם אומר משהו כל־כך נורא, לא צריך תוספות.
גליון 2307 (18 בנובמבר 1981), עמוד 14
קו ם סבון רותח סו ך הגוף (ל־ לד אל ש ס־ אמת הקורא חזר ממצריים ומספר אם ישנם כאלה שמטילים ספק בעובדה שגם המצרי הפשוט קי- ל הפנים, אפשר לבנות את בית־המיקדש. … לרגל ההתפתחות בסזרה התיכון ואי־הבהירות ביחס לגורל המשטר במצרים יהא זה לגיטימי ודמוקרטי להכריז על משאל־עם ביחס לעתיד השליטה בסיני. … אתמול בלונדון אמר ד״ר עבדול פאתח אבו־באקר, איש ״החזית הלאומית המצ רית״ ,כי המתיחות במזרח־התיכון גברה עם חתימת הסכמי קמפ־דייוויד ב־ . 1979״אנו זקוקים למשטר דמוקרטי במצרים, אשר יערוך בענין זה משאל עם אמיתי״, אמר אבו־באקר .
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 40
״ • תוכנית מובאונ יותר ממסעדה ^ מנהיגים הערביים חרקו שיו 1ניים, אך המצרים עדיין לא נואשו. חוסני מובארכ גיבש תוכנית חדשה, ברווז הזהב היא מסעדה סינית יוקרתית, הממוקמת ליד הכפר הירוק. … כל מה שצריך לעשות הוא להרים טלפון ־ ולהתענג. … טמיר עצמו נסע ארבע פעמים לקאהיר, ושבר לעצמו את הראש כדי למצוא נוסחות מבריקות לקידום העניינים. למשל, כאשר סירבו המצרים לתנאים המוצעים לוועידה בינלאומית מצומצמת, הציע טמיר ״ועידת־הכנה צמרת בין פרס ובין מנהיגים ערביים, אך שררה אווירה של אכזבה קשה.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 28
הצעת האי־אמון היתה חשובה כדי לנער את רבין, וצריך היה להגיד לו את הדברים כדי שייתעשת. … (דפנה ברק) שוב, אין כל פסול בקיום הפורום. אלא מה? צריך לפעול בממשלה על פי הליכים תקינים. במקום שהדבר הזה יתנהל בצורה לא־פורמאלית — צריך היה למסרו, לקבוע לו תחומי־עיסוק קבועים
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 29
כל אחד צריך לעשות את מה שהוא מאמין בו, מבלי לחשוב על סכויי ההצלחה … תגידי, למה את מחפשת צרות כל הזמן? • טוב, עזוב צרות. למה בעצם לעשות מיבצע מסובך כזה, ביטביל התייר •טכבר ממילא הגיע הנה? … מכאן שהתייר המגיע לכאן הוא כלי שיווקי מס׳ . 1 • ולמרות בל השאלונים והוועדה, אתם בעצם שולחים תייר לבית מיקרי. אתם לא פוחדים מצרות? די שמתייר אחד יגנבו, או שתייר אחר ייעלב מיחס לא טוב, ואולי תייר אחד יקבל רושם מאוד מוטעה על הארץ.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 36
יש לזכור כי הדברים התרחשו חודשים מעטים אחרי שישראל החזירה את הרצועה למצריים, בתוצאה מן הלחץ האמריקאי־סובייטי. … הקול באנגלית רצה לרעת אם אני קצין .״קראתי בעיתונות (המצרית) שאתה קצין!״ הסביר. ניסיתי לברר לאן לוקחים אותי. … הבנתי מייד שאנחנו נמצאים בתחנת ביקורת־הגבולות שבין מצרים לרצועת־עזה.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 28
מה שאותי מעניין זה השורה האחרונה. האם במצריים זול בחצי מאילת, והאם בלונדון עולה לי שבוע, ובכלל זה הטיסות. … אגב, אם כל 15 אלף האנשים שנסעו בסוכות למצריים היו מחליטים לנסוע לאילת, לא היה מקום בשבילם … וזה פחות מחצי ממה ששבוע כזה יעלה לך באילת. ואת גם הסיבה שבסוכות נסעו למצרים 15 אלף ישראלים, ולפי ההערכה השאירו שם קרוב ל־ 10 מיליון דולר במטבע זר
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 20
כ־ ס סו־ י ל די הנאור, המתחשב, שיושב כמוני וכמו חבריי ומודאג. מודאג מאוד. היה צריך לשמוע את אבא של טל, דוקטור ידוע ומכובד. … יושבת בין חברים בע־רב חברתי מקובל, מסביב צלחות של מטעמים. הכל לבושים כמו שצריך. הריחות באוויר הם הריחות הנכונים. … עד כמה אנחנו נמצאים דקה אחת לפני... ולמי בעצם, צריך להסביר? לאן עלינו להפנות את הזעקה?
