חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 31,301 עד 31,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 45
פולי, אני חושב שאתה קצת, נו, אהמ, קצת בעבדה, לא? תשמע, יא־איגנוראנט. הוא היה צריך להגיד הארמון בבעבדה, לא בעבדה. זה שר החינוך אשם. … ואם השמאל לא מסוגל אפילו להעמיד סרט כמו שצריך — מיומנות החביבה עליו, מישהו עוד חושב שהם יכולים לנהל מדינה ביום בו ניסו להקרין את הסרט שבמרכזו סיפור על שני מילואימניקים המשלשלים ערבי בחבל לתוך באר מים, חולץ החטוף שאול משעני לי ד טול כרם.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 12
כך יכלו צופי״הטלוויזיה לחזות בשתי כתבות, בזו אחר זו. באחת מהן דיווח אהוד יערי בצורה אובייקטיבית על הקרבות וסיבותיהן, תוך ציון העובדה שאינה נתונה בספק, שהסיבוב הנוכחי נפתח בהתקפת השליט הנוצרי, הגנרל מישל עאון, על נמלי המוסלמים, אחרי שקיבל כמויות גדולות של נשק מעיראק, אויבתה של סוריה. … יוסי ביילין, סגן־שר האוצר, אמר לכתבים :״מרינת־ישראל צריכה להתרגל לחיות עם מיספרי אבטלה גבוהים. מיספר המובטלים לא יירד בקרוב. צריך לשאוף לאבטלה ברמת מינימום של ^6־ ,7*.כי לפחות מזה קשה יהיה להגיע״.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 41
כך זה היה עד כה, וככה זה יימשך, ואין כל סיבה למה המוכרים הם שאין להבין אותם. אין לנו כל צורך בהון זר, כי יש לנו די והותר הון במדינה. גם אילו היה לנו צורך בייבוא רולארים, הרי כתוצאה מעיסקות אלה של מכירת נכסינו למשקיעים זרים יעזבו יותר דולארים את הארץ מכפי שייכנסו.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 21
דברים משתנים (דיזננוף, ארצות־הברית) — דון אמיצ׳י כסנדלר המוכן לקבל על עצמו רצח שלא ביצע תמורת תשלום נאות, וג׳ו מאנטניה כשוליית־גאנגסטרים שצריך להבטיח כי הסנדלר יקיים את הבטחתו, בקומדיית פשע משעשעת של דייויד (בית ההימורים) מאמט. * * מיסטיק פיצה(ריזננוף, ארצות־הבריח, מוצג נם בירושלים ובחיפה) — תרגיל למתבגרות. … ולהבדיל מן הסרט הקודם, שצו הכריזה ברי־ רבקה דה־מורניי: הפגנתיות מיותרת ג׳יט בארדו מילחמה על המוסכמות, והצהירה על נשיותה המופגנת והמשוחררת ממעצורים נפשיים, היום אץ שום צורך בהכרזות מן הסוג זה. להיפך, השימוש המופגן במיניות נשית נח שב לחולשה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 45
ואם יש סיכוי לא רק לשחרור החיילים הישראלים — אלא גם לשחרור בני הערובה — והוא כלל לא ברור עדיין — הרי רק המבצע הישראלי והמדיניות שננקטה בעקבותיו, הם שיצרו אותו. אם יצליח התהליך — ייזכר המבצע כהיסטורי. … שר הבטחון רבץ, נראה היחידי מתוך השלושה, שכללו גם את יצחק שמיר ומשה ארנס, שהבין מה בדיוק מתרחש ומה צריך לעשות. השניים כאילו דירו אחריו בהצהרות (חלק ב) ^ יו כאלה, גם שרים ובמיוחד דוברי \ 1השמאל שמיהרו להבטיח ש״אין קשר בין המבצע לבין המשך התהליך המדיני בשטחים״ .אבל הקשר קיים.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 8
נוסף על כך, והחשוב מכל — יש תמימות־דיעים בשתי התנועות שארץ־ישראל השלמה נתונה בסכנה, והן מבטיחות קיץ לוהט של פעילות נמרצת נגד שמיר, רבין ותוכניתם המדינית. האיום הנוראי. צרכן־התיקשורת הישראלי יכול היה לקבל את הרושם כאילו נמצאת ישראל בעימות נורא עם סוריה לגבי לבנון. … אילו היתה ממשלת־ישראל מעוניינת בשלום, היא היתה מקדמת את תוצאות הפיסגה בתרועות־חצוצרה. כי בקזבלנקה קרו הדברי הבאים: • מצריים חזרה ברוב כבוד למרכז העולם הערבי, מבלי שנדרשה לבטל את חוזה־השלום עם ישראל.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 50
כדי ל תחזק א ת המקום, עובדים בו 40 איש ביממה 25 .מהם מלצרים. המל צרים גברים. לדעתו של בעל המקום זה ״שיק״ ,לצד יתרונות נוספים :״עם גב רים יותר קל לעבוד.
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 3
רסוסורט מי שאינו רגיש לדר־גות־עוצמה של מילים בתקלה, אסון או תאונה וכל דבר הופך אצלו לשואה; מי שאינו מבחין בין משמעות צריך וחייב — אינו צריך לדבר או לכתוב, או לערוך.
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 31
אמרתי לו שאני לא לוקחת גלולות, והוא צריך לגמור בחוץ. הוא הרגיע אותי והבטיח שיהיה בסדר. … הייתי הגיונית, ואמרתי לעצמי שאם אני בהריון צריך להיפטר מזה, ואם לא — אז אני צריכה לדעת כדי להירגע״.
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 7
אולם הן נראו כעניין פנימי, מוגבל וחולף (ראה מיסנרוז) שאינו שונה במהותו ממהו־מות־הרעב שהיו בתקופות שונות במצריים, באלג׳יריה ובמקומות אחרים, וגם בשכונות מסויימות בלונדון ובערי ארצות־הברית. … פוליטיקאים אמריקאיים, שלא היו מעזים בעבר להשמיע אף מילה קלה אחת של ביקורת כלפי ישראל, מתבטאים עתה בצורה בוטה, ואף מאיימים בפעם הראשונה בקיצוץ הסיוע לישראל בעתיד.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 8
סיפור מצחיק, על שחיתות קטנה שהתגלתה במיקרה. איב להילחם ^ הבנת ההתרחשות, יש צורך בקצת /רקע: קופות־החולים ממומנות משני מקורות כספיים עיקריים. … להתבצע מהלך של כינוס מרכז־הליכוד לדיון בנושא. בכך היה צריך להיות משום דירבון שרי־הליכוד לצאת למאבק בהסכם פרס־קי־סר.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 30
אחת הדוגמות המובהקות ביותר למי שאבד ולא נשתכח, המוכרת לי בספרות ובאמנות הישראלית של הדור־וחצי־הדור האחרונים, שבהם זכיתי לפעול, היא זו של יונתן רטוש, הלא הוא אוריאל שלח, הלא הוא יונתן היילפרין או הלפרין, הלא הוא ״אורי״ בפיהם של אשתו יוהנה־יוחנה וידידיו. ואולי, למען הדיוק, צריך לומר: הדוגמות המובהקות ביותר לאלה שאבדו ולא נשתכחו, מבני אותם רור־וחצי, הם יונתן רטוש ונתן אלתרמן ואלכסנדר פן. … מן האחרון הושפע, של ״הצופה לבית ישראל״ ונביא התוכחה אגב, השפעה ניכרת בימי שהותו בפאריס, שלו. ואף יצר ז׳אנר־ביניים שבין הזמני, כב־
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 33
דווקא בני קבוצת האש אינם מסוגלים להסביר את עצמם בצורה ברורה, בייחוד לא את הרגשותיהם. מזל האש מסמל אינטואיציה חזקה. … קחבים או ידידם השוהים שם יזכרו בבם במקרה• ,יצרו אתכם קשר ויציעו הצעה שעד עכשיו לא עלתה בדש תבם.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 43
״ שמיר :״תשמע עבדאללה, כמה שנים נוכל ככה להתרוצץ? צריך קצת שקט בחיים. שלא יפריעו. הגיע הזמן שתגלח את שארית הזקן ותהנה קצת. … אבל זה נגמר. כמה אפשר עם הדיאטה הזאת? צריך ללכת מייד ל,מרכז׳ .אתה יודע, המצב החמור בעיירות הפיתוח.״ שמיר: בזעקה ״אני מוכן לתת אלף בחירות לפלסטינים.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 33
ל מ דק דקי ם במיתולוגיה של הסדרו ת המצו יירות, צריך להסביר שמדובר בהרפתקה מוק ד מ ת מאוד של הגיבור הנערץ, עוד לפני שנדבק לו עוזרו הנאמן, רובין, וללא אוסף הנבלים ה ציוריים, כמו ״אשת החתול״ או ״הפינגווין״ ,ש מופיעים מאוחר יותר. … הוא מצליח להיות בדיוק מה שהוא רוצה, מלו דרמה ים־תיכונית, המ שתלבת להפליא בין הסרטים המצריים שמוצגים מדי יום ו׳ בטלווי זיה.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 13
המונים הצטופפו מסביב למסלול הנחיתה. מאות רבות של מצלמות טלוויזיה יצרו חומה של מכשירים ומפעילים. באיחור של 30 דקות (״אלא מה? … בחודשים הראשונים אחרי הקמתה חזרו לאדמה הפלסטינית אלפי פעילים של אירגוני אשף,״ ותבעו את חלקם אחרי שנות המאבק. היה צורך לאייש אלפי מישרות בדרג המדיני, במנגנון הציבורי, בזרועות־הביטחון ובשרות־החוץ.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 13
שבן אחרת, עלול רבץ לפרק את שותפותו המוצלחת מ אוד מבחינתו -עם שמיר, ולהמליך א ת פרסכראש־ממשלה, או לגרום במו ידיו לממשלת-ליכוד צרה, אולי עם אריאל שרון במישרד-הביטחון. … בכירים בליכוד טענו שהוא הבטיח שלא יתמוך בממ שלה צרה ברא שות המערך, שפרס כה עמל להקימה.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 15
אולי היו כבר כמה ישיבות כאלה. ואולי אין בכלל צורך בישיבה כזאת. אולי זה יקרה מעצמו, כפי שקרתה האינתיפאדה עצמה. … הוא כבר התרגל למצב. היה נדמה לו שזהו מצב טיבעי, שכך צריך להיות, שזה יכול להימשך לנצח. ולמה לא?
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 5
כמה אלפי בני־אדם, שהצליחו בריר זו או אחרת להשיג כמה ימים של הנאה, לא יוכלו להמשיר ולהתכנס. יעקב צור דואג לבריאות שלכם וחיוך־ של הנאה עלול לפעמים להזיק לבריאות. צור גם שמע שבין האלפים שנהנו היו מעטים שהסדנה השפיעה עליהם באופן שלילי.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 15
מכיוון שהתוצאות שואפות לאפם, יהיה צורך להחמיר שיטות אלה עוד ועוד, עד שמצב זכויות האדם בארצות-הברית (ובישראל) יהיה דומה למצב ברמאללה ובעזה. … ך* וסר־התועלת שבמאמצים הכבירים להפעלת החוק 1 1הוא רק חצי צרה. החצי השני, החמור הרבה יותר, הוא שיש לכך תוצאות שליליות נוראות.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 44
השוני בין קבוצות אתניות, עמים ולאומים לא פחות בעל ערך מהמבנה המשותף. סופרים המבטאים תרבות מקומית בצורה שורשית ואותנטית, זר לא יבין אותם, אפילו בתרגום. … מטעם המפלגה הזו ע״מ להיפגש עם מנהיגי וכל צעדי בפנים נעשים בהוראות מיאסר ער־המפלגה הלאומית המצרית מתוך תקווה פאת וכמה ממנהיגי הארגון והם יודעים שמפגשנו יניב שיתוף פעולה הדוק.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 14
רק כאשר קמה זעקה ציבורית, רוככה ההחלטה לפי שעה. אך אחרי שהאלוף מרדכי גילה בצורה זו את תפיסתו האנושית והצבאית, ואחרי ששר־הביטחון נתן לו גיבוי מלא (כנראה בניגוד לדעת הרמטכ״ל, שאוגף כליל) ,אין עוד ספק לגבי חץ־הכיוון של המאורעות בשטח. … הכל סובב סביב הרכבת המישלחת הפלסטינית לשיחה בלתי־מחייבת בקאהיר, שבה ידובר על בחירות בשטחים הכבושים, שב־עיקבותן צריך להיפתח דיון על הסדר־ הביניים, שיוביל לדיון על מעמד־הקבע — וכו׳ וכו׳ .במיקרה הטוב ביותר: תכנית לכמה עשרות שנים.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 50
זיוית: אז לצורך העניין הזה, למה זה צריך היה להתפרק? אתה אומר שזה נגמר. דודו: זה נגמר, וזה לא נגמר בזה... … אתה יכול לשכב מתוך רחמים. אתה יכול לשכב מתוך צורך להעניש. זיוית: ובהחלט יש עוד המון דרכים, אבל זה מה שאתה אומר, אני חושבת שזה מופיע בסרט באופן מוזר.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 24
בשעתו השיג ממנחם בגין, באמצעות ידידים וקשרים, את ההיתר להקים מלון־ענק בטאבה, למרות שהיה ברור כי חבל זה יוחזר בסופו של דבר למצריים. אחרי שנכשל הניסיון המגוחך להפוך מלון להתנחלות, ולמנוע את החזרת המקום על־ידי ״קביעת עובדות בשטח״ ,זכה ״פפו״ בפיצויים ענקיים. … מעבר לרמתם המוסרית והאינטלקטואלית של מבקרי־העיתונות ורגישותם הנפשית, ראוי להצביע על משבר־האמון והסובלנות ההדדית בין עיתונות ישראלית, ההופכת ליותר ויותר מקומונית, לבין השירה — משבר שראשיתו עור בעשור הקודם. מה שהחזיק מעמד, ובצורה מופלאה כל־כך, במשך עשרות שנים, הולך בשנים אלה ופוחת ואובד, ולא רק באשמת צד זה או אחר.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 22
אם חבר זה כזה שאתה יכול לסמוך עליו בעת צרה 15 ,ס £ £א א 1ם א 1£מ ״ 0 0א 1ם א ,£1££בוודאי שיש כמה חברים כאלה, בודאי שאני גם חבר טוב של כמה מאותם חברים שלי. … אתה בא לבד, ואתה יוצא מהסיפור הזה לבד. אז אתה צריך ללמוד גם לחיות לבד. ויש מספיק פיתויים.
