חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 32,426 עד 32,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 27
כדי להבין מדוע רעשה אילת וגעשה הארץ עם מותו של בוסי סחה, כדי להבין מי האיש שזכה לכך כי למעלה מ־12 אלף איש ישתתפו בהלווייה שלו, צריו חיה להכיר את בוסי. בוסי נולד בשכונת שעדיים שליד רחו בות. … ביתו והעסקים אותם ניהל הבהיקו ממש והיה צריך למרק אותם מדי יום ביומו. מרלן, בחושים הב ריאים שלה, הבינה כי כך תצליח לרכוש את ליבו ולד,הפך מעוד אחד ממאות ה ידידות של בוסי לגברת סחה.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 12
השתדל, איפוא, להיות חביב וידידותי בצורה יוצאת דופן לכל האנשים הסובבים אותך. … דחף פנימי, שסיבותיו לא תהיינה ברורות לך די צרכן, ידרבן אותך לבזבז ה רבוד מרץ, זמן וכוח על עניינים בעלי חשיבות מישנית.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 43
,״ השיב הלה, ללא התלהבות. ״אוי ואבוי היה לנו אילו היה צורך ב־1948 לערוך אסיפות־עם כדי לשכנע אנשים * כיום צי״ס ** במיסגות המאבק נגד שביתת־הימאים, חויילו נימרוד אשל וחבריו לצה״ל. חסיפרות שקורא בגין להגן על עצמם. אז עשו הכל בלי נאומים את מה שהיה צריך להיעשות. עכשיו מוחאים כפיים...״ קטר ללא קיטור.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 11
מישרד זה ירכז את הפעילות בתחומי הבריאות, הסעד, העבודה והביטוח הלאומי, תוך יישום התוכניות וההמלצות השונות לפתרון בעיות המצוקה החברתית בארץ מינוי שלמה הילל לתפקיד זה לא צריך לבוא דווקא על רקע מוצאו העדתי, כמו לאור זיקתו לנושא ועיסוקו בו במיסגרת ועדת־השרים בממשלה הקודמת. • חיים בר-לב — מישרדהמיסחרוהת עשיות. … אישים ראויים להערצה ולכבוד״נצח הם ש״י עגנון, ישעיהו לייבוביץ, נתן רוטנשטרייך, מרדכי ארדון, פינחס צוקרמן ודניאל בארנבוים• צר לי, קוראות וקוראים. תצטרכו לפהק מהשמרנות שלי, ואני כבר מתאר לי אתכם מדפדפים הלאה לאחר שהחזקתם מעמד עד כאן.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 27
הכהן־אבידור סבר שזוהי הלצה מן הסוג המקובל, והוא השיב בצורה היתולית. הוא הניף את ידו בתנועה מבודחת, וצעק: ״אני תמיד איתך! … שוב אין כל נושא או עניין נבדקים לגופם על פי האינטרסים החיוניים של המדינה. הכל מוערך על פי קנה-המידה באיזו צורה הוא יכול לסייע לפרס או לרבץ. הדוגמא המוחשית ביותר לכך התמקדה בפרשה שולית: הצגת הבכורה של סרטו של מנחם גולן, מיבצע יונתן, בו מופיעים מיספר שרים, כמו שמעון פרם, גד יעקובי ויגאל אלון כשהם משחקים את עצמם על פי הוראות הבמאי.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 4
מה שקרה הוא שמרבית קוראי העתונים יכלו לקרוא בהרחבה את גירסת ידיו יעל הפרשה, מבלי שקראו את הטענות המקוריות נגדו. בצורה זז נראה הסברו של ידין סביר ביותר, שכן לא ניתן היה להשוותו לסיפור המקורי שפורסם בהעולנך הזה. התהליך הנורמלי, ההגיוני והסביר של הגשת ידיעות לקורא, סולף ועוות בצורה קיצונית. עם זאת חובה לציין שמרבית העתו־נים נהגו בהגינות, כאשר פירסמו גם את תגובת העולם הזה לקובלנה שהגיש ידין, תגובה שנשלחה ביוזמת המערכת אחרי שהתברר שהקובלנה של ידין ולא התלונה שהוגשה נגדו, תעמוד במרכז החדשות.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 11
משהו מצחיק (ואולי עצוב) קרה לשיטת־הכחירות המושלמת, כדרר משולחן־העבודה של הפרופסורים אל המציאות הפוליטית של העסקנים. כמעכדה ש. ד״ש צריך־ לעניין את הציכור כולו. מרוב תיסכול וייאוש המציא בן־גור- יון את שיטת־הבחירות האיזורית. … מיפלגהכ׳ זכתה כשלושה האיזורים כ־1350 קולות, וכשני מנדאטים. הרוכ הפך מיעוט, המיעוט הפך רוב. בצורה זו אז אחרת נכון כלל זה בכל שיטת־בחירות איזורית.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 25
כל המגעים האלה היו אומנם על דעת צמרת אש״ף, אך לא היה לכך ייפוי־כוח מטעם המוסד הפרלמנטרי — המועצה הל אומית• בלי ייפוי־כוח כזה, לא יכול ער־אפאת לפעול בגלוי ובצורה חופ-שית. ה מגעים עם המועצה הישראלית, למשל, הוכחשו מדי*פעם •בחצי־פה, ביגלל סיבה על סדר-היום של המועצה הועמדו, על כן, נקודות מעשיות. … אך כל אותה עת התנהלה הפעולה ה שקטה מאחרי־הקלעים. היה צורך לחבר מיסמך שייתן לעראפאת את -שהוא מבקש, תוך שמירת אחדות המחנה ושיכנוע הקי צוניים להתפשר על ניסוח.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 7
האצ״ל וההגנה ב־ . 1948 כל הכבוד למורים שלך, מר גל, שלימדו אותך היסטוריה בצורה נפלאה כל־כך שיכולת לנסח מיכתב בגין, כאילו לא היתה לעובדה זו כל נגיעה במערכת הבחירות. … היסטוריה גזענית אולם הסקופ שפורסם בגיליון האחרון של העולם הזה על מצבו של בגין, אשר לווה שחשב כי איבדה את הכרתה, אך •שוב גזעני בצורה מושלמת כל־כך. האם אפשר בתצלומו של בגין כשהוא יושב על כיסא להבין מבקש תך לכוחות־הביטחון, שיטפחו ללא הועיל.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 23
אם אכן הלכה להוציא כסף מהבנק, כשהיא נמצאת במרכז אורות הזרקורים, בליווי שומרי־ראש ופמליה רישמית, מעיד הדבר על תמימות — אבל גם על קהות מסויימת לגבי ההיבטים המוסריים והצי בוריים של מעמדה. אף צריך גם להיאמר: לאה רכין שידמה מחיר נורא עכור מעשיה. … השילטון פעל כראוי (או כימעט כראוי) בכל הפרשות שגילינו : פרשות רוזנבוים, צור, ידלץ ושיכון־ טובדים. אין זו זכותו של יצחק רבין לבדו.
גליון 2040 (6 באוקטובר 1976), עמוד 34
אלא שמאז התפתחה לה בארץ תרבות עשירה, תרבות שבה יצר השילטון קשר־גומלין כספי בינו לבין יצרני־התרבות. … לא ולא, אבל הוא טורח להוציא לאור את כיתבי הזז, שהיה מקורב למי שצריך להיות מקורב. המועצה־לתרבות־ולאמנות שולחת פקידים לנהל תיאטראות, ומשום כך אלה מעלים רפרטואר פושר וזול.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 42
כל זאת, מתוך ההנחה שהתופעה הנאצית שבאה לידי ביטוייה המתומצת במישפטי נירנברג, אינה מה ווה חריג בהיסטוריה, אלא היא חלק בל- תי־נפרד ממנה, ומשום כך צריך ללמוד מקסים בשהצנותו שהיה אפ־לו משהו המופגנת של האיש. … הם מודים שהוריהם לא סיפרו להם מעולם מה קרה באמת בזמן המילחמה, אך קשה להם להחליט באיזה מידה יש אשמים, אם האשמה היא קולקטיבית או לאו, ומי צריך לתת את הדין על כך. ביאטה קלארספלד מסבירה, בצרפת, מדוע אינה יכולה לשקוט על שמריה ומדוע גאוותה, כגרמניה, דוחסת אותה להילחם נגד הנאצים של היום, בה־בשעה שאמה, בגרמניה, נבוכה מהתנהגותה של הבת הסוררת.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 24
אחת: הדפסת כרטיסים לבד, ולא באמצעות ההתאחדות לכדורגל, כך שלא צריך לדווח עליהם. שנייה: מכירת כרטיסים במחיר הגבוה מן המחיר הרישמי, ואת ההפרש מכניסים לקופה השחורה. … למשל: באיצטדיון המרכזי של ישראל, בלומפילד, אין חדרי-שרותים במיגרש, וכל הנזקק להם צריך לצאת מן השערים החוצה. איצדיון זה לא תוכנן כך שיוכל לשמש גם ספורטאי אתלטיקה, וכל־כולו משמש רק כדורגל, ומבוזבז מבחינת ה שימוש סביב עשרים השחקנים בכל קבוצה יש מיספר גדול של עסקנים ופעילים, המת ערבים בכל דבר, אבל בורחים ומשאירים את הגרעוגות כאשר הקבוצה אינה מצ ליחה.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 41
״ לא ייחסתי זשיבות למה שאמרו, כל עוד זה לא ;תבטא בצורה פיסית. שישה חודשים 1חרי הלידה נסעו אבי ואחי חזרה לאר- ! … כשנוכחו השכנות שהן הצליחו, החלו להתקשר אלי בטלפון ול איים עלי, ולקלל אותי בצורה הגסה ביותר. השכנות ש ל חו ע צו מ ה. .
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 4
אלה הם הראשונים ששכחו את מה שהם עצמם עוללו, והם עומדים בראש מנתצי־האלילים, שהם עצמם יצרו וסגדו להם. תוך תקופה קצרה הם יחסלו את מילחמת יום־הכיפורים. … אילו טרח הבר לטלפן לאמרגן של, הגשש החיוור, היד. שומע ממנו כי צר,״ל לא הוציא אף פרוטה אחת על הופעת הגשש, שד,יתד, ב־מיסגרת ימי־ד,מילואים של אותה להקה.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 33
הרומן עם תירצה החל עוד כשהשניים היו בני .14 היו ביניהם כמה קווי-אופי משותפים: יצר־המנהיגות שהתבלט בבית- הספר ובתנועה, תבונה וקשיות־אופי. … כדור בגב >> חרי מילחמת יום-ד,כיפורים הוא נקרא לשיריון. היה צריך לשקם אז את גדודי חטיבת ברק הכימעט־מושמדת.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 48
ידידו הטוב הבטיח לו, חגיגית, להכיר לו בבואו חתיכה לא־נורמלית, שנוסף על כך שהיא אוהדת ישראלים, היא גם נצר לאיזה בית־מלוכה מתקופת הממלכה ה־האבסבורגית או משהו כזה. … כי זיו, שטרח כל־כך קשה בערבי־שבת ובשאר ימות השבוע, אינו מוכן להסתכן, בשובו ארצה, בצורך למיין מחדש ולקטלג את הכל מהתחלה.
גליון 2019 (12 במאי 1976), עמוד 4
אני סבור שזו צריכה להיות התגובה על המעידה של דן עומר במדורו ץ מר של נייר (העולם הזה ,)2014 כאשר האשים את הד״ר דן אלמגור, בעקבות הפראפראזה שלו על מגש הכסף של נתן אלתרמן כאילו ״״.שנים רבות עוסק דן אלמגור בריפוד הגיונה של אומה שטופת דמע וקסם בנוסטאלגיה זולה ומתחכמת.״ זוהי מסוג הטענות שאין צורך וטעם להתווכח עימה. פשוט משום שאינה נכונה. בניגוד לתגובות חריפות ורועמות ש עוררה פסיקתו זו של דן עומר, בחר דן אלמגור עצמו להגיב בצורה הפשוטה והיעילה ביותר. הוא שלח למערכת ערימה של פוטוסטאטים, של דברים שפירסם — חלק ניכר מהם בהעולם הזה ובאתגר, ביטאון הפעולה השמית בזמנו — ד,משמיטים את ד,בסים מתחת לטענתו של עומר.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 13
אך היא לא נראתה, כנראה, לבוס החדש שלו, שר־האו־צר לוי אשכול. בימים האחרונים התגלע בין השניים סיכסוך חריף, אשר ייגמר כנראה בפרישתו של אבריאל ממישרד־האוצר. … אולם תחת זאת הם ראו מישחק יפה ומהיר, ומבול השערים לא בא. מכבי ניצח 1:2אחרי שהחמיץ בצורה מחפירה הזדמנויות רבות. שוב היוו האורחים מקפריסין אגוז קשה לפיצוח, דווקא על מיגרש־הכדורגל הישראלי.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 67
הלהקה, מסר אותם למכירה שהכנסותיה יוקדשו לתרומות לבתי-החולים צהלון ותל־השומר, ושמר לעצמו וליהודית מקום טוב באמצע. אז לא צריך להתפלא אם הופעתם המשותפת של אייבי ויהודית הזקיפה את גבותיהם של כל המי־ומי שבאו להצגת- הבכורה. … כששמע האיש את אשר היא עומדת לעשות, הודיע לה חד־משמעית מצידו שאין בדעתו להתגרש מאשתו, אבל שהוא מוכן להכיר באבהותו. ומה צריך יותר מזה? זה אומנם קשה, אבל תודו שהסיפור יפה.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 15
נאמני הרוח החדשה יתפסו נייתקפוז ננ די ח הלאומנות שלוחת־הרסן וצרת־האופק, השלטת בגני־הילדים ובבתי־הספר, עיצבה את הדור הצעיר מאז קום המדינה, שנתון אחרי שנתון. … אם הפסים מובילים אל התהום — סופה של הרכבת להגיע לשם. ההיסטוריה היהודית מדגימה זאת בצורה ברורה ומפחידה. רוח הקנאים, שהשתלטה על דורו של הורדוס, היתה מוכרחה להוביל אל הטירוף של המרד הגדול, ולחורבן הבית השני.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 41
כאשר מדובר בכתבים, בטכנאים או בצלמים, הרי שדמי השימוש כמוהם כהכ נסה נקייה. שהרי הם משתמשים בין כה וכה, ובצורה פרועה לחלוטין, בשירותי מוניות לצורכי עבודתם. שידור זול אין צורך במחקרים, אמיתיים או מפוב רקים, כדי לדעת ששידוד מישחקי־הכדורסל של מכבי תל־^ביב זוכים להאזנת־שיא בטלוויזיה.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 46
תרגום כותרת שירו זה של דילן תומאס לעברית, צריך להיות: ולמוות לא תהא חזקה, והי פוכו: ולמוות יש חזקה. … כותב המשורר : ״התימסה שנגס לא יוציא את בלעו אלא / בבית החרושת לארנקים /שם הוא עוכר מטמורפוזה /המכשירה אותו לנשים / : גם שינה היא צורה של נרקוזה /ולא רק לתימסחים / .העיר הנוטה להתאבדות /נוהגת כאדם שפוי / :צדה מכ שפות (מקפריסין תולה כיכרות כ אוויר / ,שורפת בתי־קפה, עורכת ימי־זיכרון / ,שיהיה זיכרון יפה / .המהנדס השוקד על הביוב /מכין מיקלט לעכ ברושים / ,שיבדלו לחיים ארובים ובהמשך :״גם הדמיון הפרוע כיותר / לא יוכל כשום אופן לאלתר /במקום * הכוונה, כנראה, למעצרו של העיתונאי הקפריסאי.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 13
החקירה נסבה על חשדות ששכר-הדירה המשולם בישראל על שני חדרים בבורסת היהלומים נמוך בצורה מחשידה. החדרים הם בבעלותו של אזרח אמריקאי שהוא גם חתנו של גדעון פת. … בהתאם לנתוני המוסד לחקר התפוקה בישראל, עולה כי התפוקה של הפועל הישראלי היא מחצית התפוקה של פועל במערב־אירופה ( 9400 דולר תפוקה לעובד ישראלי בשנה, לעומת 18 אלף דולר בגרמניה ובשוודיה בשנת .)1976 מכאן שגם שכרו של ישראלי צריך להיות מח צית משכרו של המערב״אירופי.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 24
כל חיינו גדלנו במדינה הנמצאת במצב מילחמה ומגיל צעיר חיינו בהכרה שמשאת נפשה של מדינת־ישראל היא לחיות בשלום עס שכנינו. בעקבות הצהרת נשיא מצריים לפיה אפשר להגיע להסכם שלום, היינו בטוחים שהחלום הפך למציאות. … זו עצומה ספונטאנית, שנולדה בעיקבות ויכוחים בין תלמידים בהפסקות בבתי־הספר ובחוגים החברתיים שהם נוט לים בהם חלק .״ברגע שנפסקו שיחות ה שלום עם מצריים,״ סיפר אחד החותמים, אבי עומרד , 17 ,בן שכונת־התיקווה, תל מיד תיכון עירוני ט׳ ,״זה נתן לנו את ההרגשה שהעסק מתפנצ׳ר.
