חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 32,551 עד 32,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 46

מתוך כותרות הסיפורים ניתן להסיק מעט לגבי ערכו של קובץ זה, ולגירוי הקורא לעיין בו :״איו לי צורך כממל כה מדוע אינך שותל אותי בארץ לא כלום להחביא את העולם כתוך העולם״; ״האם זה מן הנימוס לשיר נוכח גוויית המת? … בגיל שש־שבע העלו אותנו לצוק מצדה והסבירו לנו שהערבי הזא יצור נחות. בגיל שמד״ה־תשע למדנו על רצח עמי מ ען בשם ה׳ אלוהינו, וכבל שאר השנים למדנו — לפחות דה־פקטו — את ההיקש הבא בקירוב : אין שלום כי אם כביטחון.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 47

התקופה עברה מזמן על אותו חלק של סופרים ; זהו מיז אולימפוס בטלני בעלמא, חסר משקל בחיי יום־יום, ולא כל שסן בהכרעות, שאינו צריה להדאיג אותנו כלל. יתנבא־המתנבאים — ויותן למבירי הבעיות (המדינאים והטב־טזקחטים של השילטון — ד.ע ).לנסות ולפתח בהמשך שלילתה את עצם זכות־הדיבור של הסופרים ואנשי־הרוח, תולה שולמית הר־יאבן בכרוז של 110 אנשי־רוח צרפתיים שיצאו נגד האו.א.אס ,.שלדעתה לא היה לכרוז חלק בעזיבת הצרפתים את אלג׳יר בראשית ישנות ה־60׳. … ׳המתישה לאוזלר, התרבותית הזאת הובלטה בעשר השנים שחלפו מאז נכתבה רשימתו של יצחק אורפז ומטח התגובות הקטלניות כלפיה. אם הסיפרות והתרבות לא יצרו בסים להתחדשות ,׳אלא ימשיכו להיות שמן בגלגלי ההשמדה העצמית של החבירה הישראלית, הרי כל העיסוק ׳בתרבות לשווא הוא.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 24

פרס את חשילטון ביום בו הפך שימעון פרס לראשונה לראש־סמשלה בפועל, הובאו לקבורה ממלכתית בירושלים עצמותיהם •של נידוני קהיר, הד״ר משה מרזוק ושמואל עזאר. הם הוצאו להורג בתליה במצריים לפני 22 שנה, בעקבות פרשת ״העסק ׳תביש״, השערוריה הביטחונית הגדולה ביותר בתולדות המדינה שלא הפסיקה מאז לרדוף את המדינה ולהשפיע על המתחולל בה. … הטרגדיה היא שמי שרצה לרמוז לאדון החדש של משרד ראש־הממשלה שהוא נכון לשרת גם אותו, החטיא את המטרה. הפירסום המוגזם מסביב לעצמו יצר לו תדמית מסולפת של איש-סוד של רבין.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 40

מה־גם חיובי, הנשמע מפיהן של דמויות חד־מימדיות, המשחקות שמדובר בכמה דמויות־מובילות ביו, סופרי דור־הפלמ״ח/ א /יז ן יה חת יגל חחי* את תפקידי הגיבורים בחוסר־כנות משווע. הם יצרו שיריהן אינן נקיות מכל רבב, סופרים שהפכו אחרי פרוץ- יחקפז~סביבי לגל סיפרות אשר בה נענים בנים לצו אבות, והולכים ליהרג המדינה מצפון־מיקצועי של החברה הישראלית והעם בלא היסוס כלשהו, עם מטר של אבק-כוכבים אידיאולוגי כ י עמנו• א ל . … חמת יום־הביפורים במונחים סיפרותיים־חינוכיים של תש״ח, תוך מגמה בולטת לריכוך לדוגמה ניתן ליטול את ״ליל־שרונה״ ,אשר בעיקבותיו היה צורך לזרות מעט הלם-המחדל. הקטע השני הוא רפורטאז׳ה מאת העיתונאי אילן כפיר, על קרבות החווה־הסינית, והוא סיפרותי יותר, ומשכנע עשרת־מונים מכל כוונותיו ומגמותיו הסיפרותיות־ שינאת־בריטים במחנות־הפלמ״ח, ולכן פירסם אז משה שמיר סיפור מגמתי בשם ליל־שרונה, שבו כתב ארורים האנגלים, ארורים, כרבים בני־זונות, ארורים, חינוכיות של מגד.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 38

• 11ו>ז נודו יחסים מתוחים קיימים במחלקת החדשות אכיכה מארכס, שהצטלמה בצורה נפלאה ב תוכנית 9בריבוע. אולם נודע כי מארכס אינה שולטת היטב בשפה הצרפתית, אחת משלוש השפות שבהן ינחו את האירוויזיון. … ברברה קינגסלי, שאותה מגלמת השח קנית ברברה גודמן, בתה ה זכורה לטוב מלפני המון פרקים של ג׳ניפר, חוזרת במפתיע ל אחר שבילתה עם בעלה כמה שנים בקנדה. ג׳ניפר ובעלה אדווארד מריחים צרות. דיי- וויה השחקן רובין צ׳דוויק, חוזר כמדילד־טוב הביתה, אל אמו מרי.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 56

הספר דדו מאת חנוך (הבדאי) כרטוב, שפרקים נבחרים מתוכו ראו אור במוספי-החג של מעריב, יצר מצב חדש בסיפרות הישראלית. אומ נם, ברטוב מעודו לא נימנה עם העידית של נותני־הטון בסיפרות הישראלית, אך יחד עם זאת הוא נחשב מאפיין מישני של בני־דורו בסיפרות, ופעמים אף זכה בכי בודים שמעבר למידת חשיבותו הסיפ- רותית. … סי פור זה עשוי כימעט במתכונת של מצ למת טלוויזיה תיעודית, בנופים שבעתיד הלא־רחוק עשויים להתמלא תיירים יש ראלים, שישליכו פיאסטרים מצריים אל העניים הממתינים להם. כמו סיפרו הקודם שראה אור בעיב- רית, אנשי גרילה, גם במדינה חופשית מהווה מייצג של העולם השלישי, תמו נה של עליבות והתפוררות, המעידה על מצב התפוררותו של האדם ושל האנו שיות שבו, בעולם משתנה והולך.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 25

ואילו היהדות התגבשה במשך הזמן כדת־של־עם־אחד. קל היה לחבר אותה ללאומנות קנאית וצרה, ואף להכניס בה מידה של גזענות. הרי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, ולא ניתן להיכנס למעגל היהודי הסגור אלא לטיפטוף דליל של מתגיירים. … אך האיית־אללה הפרסי היה מכין אותה בנקל — אילו היה מובן להקשיב בצורה הבוטה ביותר בוטאה האידיאולוגיה הזו במיסמך אשר תוכנו היווה סתירה מוחלטת לכתובתו — בית ד,מישפט החילוני העליון של מדינת־ישראל.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 73

זה וזה ...אולי נעשה ילד ביחד?!״ התפקעתי מצחוק. צ׳רלס קלור היה צריך לנסוע לבית של הרוטשילדים, ואני נשארתי בפאריס. … בדיוק אז, אחד המתופפים שלו באחת התיזמורות בבתי־המלון היה חולה, והוא היה צריך למלא את מקומו. אז אם אתה יודע שאתה הולך לעבוד אתה לא מזמין בחורה לבוא אליך ;ללאס־ואגאס, שתשב בבית כל היום ותחכה לך.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 93

.״ פרק נוסף בגולדה הוא זה המופיע תחת הכותרת במחיצתה, ונפתח בקטע מאוד לא מרגש ומאוד לא אמין שנכתב בידי ילדיה, ונמשך בעטם של יעקב צור, אחד מפקידיה במישרד־החוץ, ושאר מחזיקי מישרות בחצרותיה השונים, כמו לו קדר, זלמן חן, רינה דותן ואחרים. … אושר, כמו ״על האדם להימנע מרדיפת בצע, תהילה, כבוד ועוצמה, דברים שמשחיתים את נפשו ומשעבדים את גו פתו״.״ או ״בהסתפקו במועט ובהתנהגותו על־פי השכל בלבד יהא האדם לעצמאי ובן־חוריו, וזה התנאי ההכרחי להגיע אל האושר ואל השלווה הנפשית.״ מעניינת היא שיטתו של אפיקורוס על החברה, החוק והמדינה, כאשר הנחתו הראשונה היא ״האדם — אין הוא מטכעו יצור חכרתי, וכי העובדה שבני-אדם משתייכים למין־האנושי אין בה שום ערבו תא שיחיו בשלום ולא יפגעו איש ברעהו כמעשים אלימים ואכזריים אפיקורוס גם המליץ לתלמידיו ולחסידיו ״על התרחקות מן החיים המדיניים.״ פרק רב־עניין, הוא הפרק גורלה של משנת אפיקורוס המתאר את גלגוליה של השקפתו מיוון העתיקה לרומא העתיקה, ואת ניוונה של מישנה זו׳עם עליית הנצרות.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 44

הוא רצח את הנציג המתון של אש״ף בבריסל וכמה מעמיתיו בעולם, תקף את בית־הכנסת בווינה כדי לחבל במאמצים המדיניים של ערפאת וסרטאווי באירופה, איים לרצוח את ברונו קרייסקי האוסטרי ואת אכוור אד־סאדאת המצרי. בעל־חסותו הנוכחי של איש זה, נשיא סוריה חאפט׳ אל־אפר שיחק מישחק לולייני ויצא כמנצח. … הגל הדתי־הקנאי, שגרם צדות לנשיאים היריבים של מצריים וסוריה כאחד, המשיך גם השנה למצוא את ביטויו העליון באיראן, שם המשיך מישטרו של האיית־אללה רוח־ אדלה חומייני לעשות שמות ולקטול בסיטונות.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 63

עט בכל פעם שיש לי נסיעה כזאת, הנהג מתחיל להתגרד בעורפו לקראת הסוף, ובנקודה מסויימת במהלך ההסתבכות האינסופית ברחובות, הוא אומר: מכאן זה על חשבוני. אז זהו זה. צריך להשלים עם המצב, ולנסות להפיק ממנו את כל התועלת האפשרית• אזרחים שיש להם חשק לנסוע בנוחיות, לקרוא עיתון בשקט בלי לקום לאשה בהריון, או סתם להסתכל בחידושים שצצים בעיר, וגם הפרוטה מצוייה בכיסם, אני מציע להם לקחת מונית. למה צריך למהר תמיד!
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 66

מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, אמר על כך ״מפני שמדובר בשנה התשי עית למילחמה, החלטנו להקדיש את ה משאבים ליום־השנה העשירי למילחמת יום־ד,כיפורים, בשנה הבאה ! ״ מאחרי הקלעים העימות יצר -בן־״ש׳ מאז פרוץ מילהמת־הלבנון מתנהל מא בק לא־סמוי בין ראש השולחן לענייני- המרחב בטלוויזיה, אהוד יערי, ובין ראש השולחן הצבאי (עד השבוע) ,רון בן־ישי, י שהתמנה כמפקד גלי צה״ל: ראשיתו של מאבק זה בהיעלמו של בן־ישי בימי־המילחמה הראשונים, כא שר העדיף לעקוב אחר המילחמה מבונ־קר־הפיקוד הצפוני, תוך התחככות עם קלי וריינולדס קול ורגליים ללא חגנח של פאפו ישי התפרץ ועזב את חדרו של מנהל־הטלוויזיה, בצעקו :״אני לא מוכן להיות מואשם בהאשמות שכאלה ! … הוא המשיך מיד והזכיר לנוכחים :״כאשר הגיעה הכתבה של דן סמטה על האשמות המישטרה בעניין השר מודעי, אמרתי. לעורך המהדורה שלא צריך לפתוח את מהדורת מבט בידיעה זו.״ העיר על כך אחד ממ שתתפי הדיון : ״מי שפתח בהאשמה של התקרנפות גמר בדברים של השתפנות.״ ר 31ח ה 0כ־311י 0 למורת־רוח ולהתמרמרות של רבים בח־טיבת־החדשות של הטלוויזיה הביא הרא יון שערך הכתב המדיני אלימלך רם עם אל״מ (מיל ).אלי גכע.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 68

התחלתי לקבל התקפות אפילפסיה כל יומיים־שלושה. את הכדורים, שאני צריך לקבל כל בוקר, היו נותנים לי רק בצה־ריים• אחר־כך התחילו לתת לי ואליום, עד שטישטשו אותי. … חאלד אל־חסן, אחד האישים הבכירים ביותר באש״ף ובפת״ח, קרא למגע ישיר בין אש״ף ו״תנועת שלום עכשיו ושל״י.״ כל זה התאפשר תודות להפגנות של המוני ישראל האחרת. ציין זאת חוסני מובאו־כ, נשיא מצריים, כאשר נאם השבוע נאום חשוב לפני שני בתי־הפרלמנס בקאהיר.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 60

ה תס רי ט מ בו ס ס על תיאוריה האומר ת, כי הדרך ה יחידה למצוא שלומיאל חסר״מזל, שנקלע לכל צרה אפשרית, היא לשלוח אחריו שלומיאל א חר, חסר״מזל כ מו הו. … מולו, ג׳ראר דפארדיה, שהוא שחקן מעולה לכל הדעות, ואולי רציני מדי למיסגר ת הזאת, משתלב להפליא ב אווירה, מ הוו ה מין צוק איתן של שפיות, שעליו מתנפצות כל הזמן הצרות של רישאר. בין השניים נוצרת כימיה, כאשר התיזמון של כל בדיח ה, התגובה שלהם ודו־שיח המב טי ם, מעוררים גלי״צחוק.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 46

חוץ מזה התרוקנה המליאה עוד יותר, והמיזנון היה צר מלהכיל את באיו. הרכילות באה במקום הדיון הרציני. … האיש שקיבל על עצמו את התפקיד היה גוסטאב אליקים כדיאן, שהתוודע בצורה זו לציבור הנדהם והמשועשע. בדיאן תבע לגרש את הטלוויזיה מן הכנסת, ותוך כדי כך הופיע בעצמו בהרחבה על מירקעה כשהוא משמש תחליף מוצלח לבדרנים המיקצועיים.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 48

אולם הקומיסארים של השילטון עשו את הכל כדי למנוע את המינוי, על־ידי המצאת, תנאים שונים ומשונים, כגון הדרישה שראש- המחלקה לא יגיש את מהדורות מבט, ובצורה זו ייעלם מעיני הציבור. במאבקים אלה מילא המנכ״ל, יוסף* (״טומי״) דפיד, תפקיד דו־משמעי מרתק. … מאז, במשך השנה כולה, ראה הציבור את אשת־הנשיא זוהרת, מחייכת, מתפקדת כאשת־ציבור וכאם, ממלאה את תפקידיה כראוי, מתכוננת לנסיעתה הקרובה למצריים, מבלי להיכנע לחרדות המלוות את המחלה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 54

ואם בתי־הקול־נוע בעיר שלו שובתים, האחראי לכך הוא מישרד־הפנים. לפי השיטה הזאת, אין בכלל צורך בעיריה. חוץ מזה, נדמה היה, בשלב מסויים של החיים הפוליטיים בישראל, ששלמה להט נמנה על מיפלגת השילטון. … הכנסת מינתה, בעקבות שביתה קוהעולם הזה 2245 דמת, ועדה שתחקור בפרשה, וזו אכן קבעה שצריך להפחית מיסים בשיעור רציני. ברוב המקומות בארץ המסקנות אומצו, מה עוד שמישרד־הפנים קיבל אותם במלואם.







