חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 32,576 עד 32,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 68
. • העבר הוא חמס שמטיל העתיד על החווה. • מי שאוהב חרצנים, צריך לאכול קודם את האפרסק. • מי שאוהב אפרסקים לא חייב לאכול גם את החרצנים. • חיים יבין ן יכול להיות, אבל אני אף פעם לא אבין אותו. • אפשר לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, אבל מי אוהב עוגות כל״כך קטנותן • כשהעם אומר על ראש־הממשלה שלו שהוא מופרע, לא ברור לי מי פה זקוק לפסיכיאטר. • כשראש־חממשלה אומר על העם שלו שהוא עם חכם, ברור שלפחות ראש- הממשלה הוא חכם. • אנשים שחושבים שחם חכמים, בדרך כלל לא נעים להם להגיד את זה. … אבל לא רק זה: גם אחרי שאנחנו יודעים כל מה שקרה בעיקבות החוק, אם היה צריך להצביע בעדו שוב, כך חיתח עושה מפלגת״העבודה.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 35
בשנה האחרונה הגיעו לכינוס נכסים (לשון עדינה לביטוי הגס: פשיטת-רגל) כמה מן הדפוסים הגדולים באיזור תל- אביב. למה ! בעיקר משום שנוסף על הצרות הרגילות שהיו מנת חלקם, כמו עודף עובדים, קשיי מימון מחוסר הון ומשקיעים, ציוד חדיש שנוצל רק בחלקו, ניהול גרוע, אשראי מתקצר של ספקים לעומת אשראי ענק ללקוחות, היתה עוד צרה, ושמה תחרות פרועה — לא על טיב, אלא על מחיר.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 11
זו אומנותו של אותו סוחר ממולח ופיקח בן מזל תאומים, שחש מתי לומר מה, ובאיזו צורה להגיד, מתי לטפוח לקונה על הכתף, לקרוץ קריצה מהירה, בתוספת בדיחה עסיסית, והעיסקה גמורה לשביעות-רצונם של שני הצדדים. … נסיעות לצרכי עבודה עשויות להפגיש אתכם עם אנשים שבהם תוכלו להע־זר מאוחר יותר. לאלה שנמאס לפתע הכל, ושמרגישים צורך לשנות, כדאי להמתין. ענייני עבודה יעכבו תוכניות שקשורות לנסיעה, מאוחר יותר יתברר שזה היה לטובה, למרות שברגע זה המצב נראה מעורפל, וגם בתחום העבודה לא ברור מהו מקומכם• תוך מיספר שבועות תתחילו לחוש מעט הקלה, והתקדמות שתהיה רצויה מאוד.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 55
כל מחבל חדש שמגיע אליהם עובר עשרה מדורי גיהנום, עד שמוכח שאינו שתול. הם חשדניים ודקדקניים בצורה בלתי־רגילה. כל מחבל חדש נמצא בתקופת מעקב. … שתדעי לך דבר אחד, בכלא אין דבר כזה צרת רבים חצי נחמה. אסירים לא אוהבים שאסיר חדש מצטרף אליהם.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 3
הסקר אינו אומר כמה אנשים קוראים כל עותק של השבועון. זוהי אחת הצרות של העולם הזה, שאין דומה לה, אולי, בעולם כולו: אין קשר ישיר בין מיספר הקונים את עותקי־השבועון ובין מיספר הקוראים את העולם הזה בפועל — וחבל. … 23.17 של קוראי העולם הזה הם בעלי הכנסה ממוצעת׳ ורק 19.271 הם מתחת לממוצע 1.97* .לא מסרו מהי הכנסתם. (צורה זו של ציון ההכנסה היא, אגב, תולדת האינפלציה.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 78
ההצעה חזרה וביצבצה בשי־ ׳חות, ולבסוף הונח על שולחן המערכת לוח־זמנים מדוקדק, שהיה צריך לאפשר לכל חברי המערכת המרכזיים להעדר שבוע ימים מן העבודה, מבלי שיקרה נזק. … אולם על פירורים כאלה אין לקיים את מנגנון המגביות, וגם לא את הדמאגוגיה של המפלגות המתפרנסות מהן. היה צורך בסיסמה גדולה, מבהילה ומעוררת. זרק אותה לאולם הקונגרסים שלמה זלמן שרגאי הדתי: להעלות מייד 100 אלף יהודים מצפון־אפריקה.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 5
משה ומרים היו חברי התנועה מ״ניצנים״ (כיתה ד׳) ,קיבלו דעת ממדריכים כמו מוקי צור (בנו של מי שהיה שגריר ישראל בארצות דרום־אמריקאיות רבות ובצרפת) ,ופצ׳י שפירא, הנחשבים כטובי האידיאולוגים שידעה התנועה המאוחדת. … אך את עיקר תגובתו ייעד להארץ: ״היום מעתיק הארץ את סיפור״הבדים, גם הוא בלי לבקש את תגובת מעריב. והוא מציין שיצר הרכישה של מרדוך נתעורר, עקב קשייו הכלכליים של העיתון׳.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 16
הוא הודה שהוא מצטער על חלקו במניעת סיוע אמריקאי למצריים בבניית סכר אסואן (החלטה שהניעה את עבד אל-נאצר לפנות לסובייטים, ושינתה את המפה המדינית במרחב). … בזירה הבינלאומית הוא מעין שמרו מתון, נוסח לינתו ג׳ונסוו או צריך להיות תמים כדי להאמין שהסובייטים ישלמו עבור מה שניתן לקבל חינם. • על חימוש גרעיני: האפקט של העוצמה הגרעינית הסובייטית הוא אבן על 11 רבץ.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 46
כבר בפרק מהורקנוס עד נפילת ביתר, מביא המחבר ציטוט מדיברי־ההקדמה, שכתב יוסט בסיפרו תולדות הישראלים, שבו הגדיר את העם היהודי כאותה חבורה מוזרה, שהאריכה ימים אחרי עמים ומדינות כה רבים, שקמו פרחו ונפלו, השומרת עדיין בתודעתה את קיומה בן שלושת אלפי שנים, אינה רוצה להתנכר למוצאה או להכחישו, שסבלה באומץ־לב את כל צרות פיזורה הגדול בכוח אחדות האמונה וכופפה ראשה לנוכח מצוקות אין־קץ של גורל קשה, של יכורים ומעשי-אונם מחוכמים, שזממו הרישעות וחמת־הזעם, השינאה והבוז, כדי לכלותה ...ההיסטוריה של שבט כה מיוחד, השולח ענפיו מבין כל העמיס ונשאר, בבל זאת, עומד בבדידותו — לא ייתכן שאיש-הרוח לא יחפץ בה... … מיפעל חייו של יוסט, שהיה אלמוני לילידי הארץ ולתרבות בישראל (בשל גרמניותו) ,היה הניסיון הראשון לתמצת את ההיסטוריה היהודית בצורה שיטתית, על הלקח והמוסר שבה, וליצור דרך מרעית להבנת התרבות היהודית.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 64
קובץ חרוזיו האחרון של כרמי, חצי תאוותי*, היה צריך להיקרא דווקא ״חצי תאוותי היא לכתוב כמו יהודה עמיחי״ .אפשר להבין יצר חרזנות זה של טשרני כרמי, עם הבנת ריקעו בארצות־הברית וניסיונותיו להתאקלם ביצירה • ט.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 66
איו ו סדו את חננק מי שחושב שהוא מתוחכם — שילך ויצור זריות בקניה. או פילים בדרום־אפריקה. … בסד הכל צייד עשר חבילות, והנה יש מיליון במזומן. בשביל 10 מיליון שקלים צריך רק מאה חבילות ומיזוודה יותר גדולה, ואז גם מקבלים ריבית יומית יותר גבוהה.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 10
ביניהם1,234 : מיוגוסלביה 1,967 ,מניו־זילנד3,911 , מיפאן ובכל זאת — גם 4,159 ממצריים. ״/״ 12 לתיאטרון. מדי פעם הישראלי גם עובד בחקלאות(ומייצר, בין השאר 200 ,אלף ליטר שמן־זית ו־500 קילו טבק לשנה) ,בתעשיה (שהגישה 707 בקשות לאישור פטנטים) ובעיקר בממשלה, המעסיקה כמעט 100 אלף איש, ביניהם 17 אלף שוטרים8,000 , מישפטנים 2,700 ,סוהרים2,200 , רופאים 244 ,שופטים 122 ,רוקחים ו־ 76 רופאים וטרינאריים. … הערבים, כך אמר, הם מסוכנים ביותר, ויש צורך לדאוג לביטחונם של היהודים היושבים מעבר לקו הירוק.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 6
פשוט לא יתכן כי נער יסכן את חייהם של אנשי״סיור חמושים, אחרי שירו פצצות־גאז וירו באוויר וברגליים. שהרי אילו היה תיאור זה נכון, צריך היה הנער להיות בעל אומץ־לב על־אנושי. … כפי שאמר לא מכבר מפקד מישמר־ £ הגבול, בשידור בטלוויזיה, כאשר נשאל על מיקרה־רצח דומה: המפקד צריך להאמין לקצינים שלו. ואם אלה £ אומרים שהכל בסדר, אז הכל בסדר* .
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 32
חלבי התפרץ לעבר עורך מבט מיכאל קרפין, בשאלה :״אני צריך לקרוא על דבר כזה בעיתון?״ הסיבה להתפרצותו של מלבי טמונה בכוונה שעזרן יחליפו בתפקיד עורך־המישנה של מבט. … את מסורת ״הזוג המוזר״ של הוועד־המנהל הפרה שותפתו של פאפו למאבק בוועד־המנהל, אהובה מרון, שצידדה בנושאיו ובמרואיניו של מאיר שליו, ואף הוסיפה כי ״אין צורך לחשוש מחוש־הומור בתוכניות בידור״.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 6
היא הזכירה במידה מדאיגה את הקנוניה שנעשתה ב־1956 בין בריטניה, צרפת וישראל לעריכת ההתקפה המשולשת על מצריים. רותי-מילחמה( .ראה עמודים • מה חצה וגן? … רגן חייב לפתור בעייה זו ולהוציא את המארינס מלבנון במהירות ובכבוד, בצורה שלא תיראה כמפלה אמריקאית. בשחצנות הרגילה שלו, סבור רגן כי הדרך הטובה ביותר היא לאיים על סוריה להנחית עליה כמה מהלומות ובכך להבריח אותה להסכים להסדר לבנוני, שייראה כהישג אמריקאי. • נדמה לרגן כי סוריה היא החוליה החלשה במערכת־ההגנה של האימפריה הסובייטית.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 9
פגישות כאלה נערכו לעיתים־תכופות. לכאורה, לא היה צורך שישהה בחדר אדם שלישי. אך ארליך לא שלט בדיבור בשפה האנגלית, ולכן הוכנס לחדר דובר המישרד, נפתלי יניב, השולט בשפה האנגלית על בוריה. … מעמדו ואמינותו של יניב עמדו לו גם כאשר מונה במישרד שר חדש, פסח גרופר, שהשאיר את הדובר במישרתו. למעשה, לא היה צריך יניב לתרגם את מהלך השיחה במלואה.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 11
״ ^ גבולות 1967 הוא בטוח שדברים אלה, הנאמרים כאן בארץ, הם הדברים שערפאת בעצמו אומר :״יהודים אוהבי־שלום בישראל ובעולם חייבים לתמוך ׳ בערפאת, מכיוון שהוא תומך בהשגת שלום. צריך לשאוף לשלום ולשכנות טובה, ולכן צריך להפסיק להתנחל באדמות שלנו!
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 5
בתקופה המכרעת של התפתחות שבועון זה, לא זה בלבד שלא עמד מאחורינו שום כוח כלכלי, קונצרן או איל״הון, לפי השיטה שחדרה לאחרונה לעיתונות, אלא שהיינו נתונים במצב של מצור כלכלי מתמיד. בערכים של היום, נמנעו מאיתנו הכנסות של מאות מיליוני שקלים, שהיו יכולים להפוך את העולם הזה לאימפריה עיתונאית. … הוא מצא בכל אדם את חולשותיו: היו לו, ככל הנראה, דרכים לאיסוף מידע ויצירת מחוייבות, שגרמו לכך שכל העובדים הבכירים בבנק נאלצו לשמור לו אמונים.״ שוחר? סחיטה? את התוצאות מגדיר גנשר בצורה בוטה :״אם רוצים להבין מה גרם ללוינסון להסתבך בנושאים כמו יו־אס־אי ועיסקת סונול, צריר לזכור מתי זה קרה.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 23
מחקרים שנעשו בתחומים אלה מייחסים את כושר־העמידה של הצבא למה שמכונה ״הקבוצה הבסיסית״ (כיתה, מחלקה, פלוגה) ,כאשר הגורמים הקובעים את חוסנה של שקיעה פפוץ הלגגמי ך• ניגוד לדיעח הרווחת, לא רק * ישראל שקועה בנ ח של למת, אלא גם מריה שקועה בו עמוק, והצורר לתמרן בת הכוחות השונים שם הביא בעבר. ואף גודם כתת לסורים צרות צרורות. מנקודת־דאות ישראלית עדיף לכן לאפשר לסוריס להישאר בלבנון ולהסתבך במאבקי-הפנים שלה ללא יכולת לצאת. … מבחינה זו רצוי היה לצמצם את נוכחותן של יחידות־השירותים בלבנון, אולם כל עוד צה״ל מחזיק שם יהיה צורך לקיים שם מערך לוגיסטי כדי לתספק ולתחזק אותן
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 37
מצב־הרוח לא יהיה מן הטובים. שום דבר לא ילך בצורה פשוטה. חכו כמה ימים, זה יעבור ותרגישו שוב יותר טוב. … אותם שכן נוסעים, חייבים להיות זהירים ועירניים נהגים אחרים עלולים לסכן אותם. יש נטייה מיוחדת להפצע. א ם כי לא בצורה קשה, א ן אפשר למנוע זאת. אתם חייבים להרבות במנוחה בימים אלה.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 9
לשם כך היתה זקוקה להון. הוא גויים, בין השאר, בצורה זו: כל שותף היה אמור לשלם סכום קטן עבור מניותיו, והחברה כולה לקחה הלוואה מבנק הפועלים, כשבידיה הביטחונות המצויינים ביותר — חברת סומל שופעת־הרווחים, בתוספת ערביויות אישיות של כל אחד מן השותפים. … חברת אטפל נתנה לה שרותי־מישרד. כל זה יצר את הרושם הברור שאין זו חברה זרה לגמרי, כפי שהיתה באמת, אלא חברת־בת.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 11
הקרן כעלת ההישג הגס ה כיותר היתה ״סביון״ שד ״בטוחה״ ,עם תשואה שד ״,74.77 אך הצרה היא שאין אפשרות לרך נות יחידות כקרן זו .
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 71
באותה פגישה עם מואטה, אומר הנשיא לבריי, מטבעות־לשון כמו :״כן, יש לי סיכה טוכה. לא אעמוד מן הצד וארשה למחרחרי- צרות להחריב ׳את המדינה...״ בריי משתלב עד מהרה במערכת ה תככים הפוליטיים של אותה מדינה אפרי קאית, תוך שהוא מתמיד באיסוף הנתונים ובחיבור הדו״ח שלו עבור מערכת החינוך. … וליידי גריגורי, להזמין לאולם־התיאטרון ניסיונו של ארקייסי להוקיע את המומים, את המישטרה האירית, כדי שזו תסלק צרות-האופקים, הצביעות, הדלות וה,נצ־את המתפרעים בתוכו.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 53
השיטה יצרה זונות, חוסר־ההתחשבזת בתרבות המרוקאית יצר סרסורים. באו לדבר אתנו על ערכים זלא קיימו ערך אלמנטרי כמו לתת לבן־אדם צלם- אנוש. … • אם מדברים על כאלה שגנבו מיליונים — איך קרה שנתת את שמך ואת פירסומך לתמ״י שבראשה עומד השר אהרון אבו־חצירא המואשם כעת כעבירות חמורות כיותר ץ אבו־חצירא הוא יציר של השיטה. • אז צריך לסלוח לו, כי הוא מרוקאי ץ אם הוא גנב, שיאכל אותה!
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 65
זהבי שוחה בדברי הקדמתו במימי המוות כמו היו היו אלה ם ם-חיים עבורו. מותם של אחרים יצר לו הודמנות לזכות״קיום ספרותית, זכות קיום אותה הוא מממש בלשון בכייל נית — מתורגמת לאנגלית בכיינית לא הנקראת כמו היתה העתקת־שמש פחות חיוורת של השורות הרעות בשידו לתום י ם. … הצער הגדול למקרא ולמראה אנתולו־גיה מוזרה זו עולה לעצם המחשבה, שיצר ההגשמה הספרותי של אותו זהבי מכרסם ברימה בשרידיהם השיריים של ארבער, שבחייהם ובמותם היה תום רב.
