חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 32,851 עד 32,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 7
אומנם כן, נאמר ״פחד אבי יצחק״ ,אבל הפחדים הפרימיטיוויים הקמאיים של המיקרא כבר מצאו להם מזמן פרשנות פי״לוסופית׳תבונית הרבה יותר, המפצה הן את שיכלנו והן את יצר הנסתר שבנפשנו. אם ללמוד מוסד־השכל מספר קשה ונחרד זה, הייתי סבור שאפשר למוצאו דווקא בצורה ובניסוח שאלותיו של הפרופסור באסטיאנס, המלווים בהזרקת ה־ם .1_.5.בחינת ״טוו־א בטוו־א פגע״ ,לאחר ש״אינש באינש לא פגע״ .בחינת כימיה, שמרכיביה פורצי חומות בדעת־אנוש ובהתנהגותה, אל מול כימיה אחרת שנהרסה על־ידי אותה דעת עצמה.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 10
אמרתי לו שיש לי קו אדום. השומר השפיל אותי בצורה גסה. זו היתה השפלה לאומית, ולכן לא ויתרתי לו. … אחרי ששלושה אנשים אמרו לו שאני רופא. והוא מתנהג אלי בצורה כזו. מעולם לא הרמתי יד על מישהו.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 15
אלא חוק לקו אופרטיבים. אני, לפי הכרת עולמי, חו שב שצריך לתמוך בקואופרציות.״ גם ח״ב חיים קוסמן מהליכוד חתום על החוק הזה. … שכל ה חישובי ם ייערכו על סמך ההנחה, שבעל מוני תזכ אי ליוס-עבודה של שמונה שעות, כמו בל עו בד אחר במשק. כ די להיות בעל מוני ת צריך לקבל, או לרכוש, את הזכיון. את הזכיון נותן מישרד־התחבור ה.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 4
והרי בגוף שני היה יחיאל כותב, כמי שרק השליחות חשובה לו, לגיבוריו היה מעניק שמות כפרבר, שניהל את הדיאלוג עם הרב משילוו, ואילו עתה מנהל יחיאל דינור את הוויכוח עם הרבי משילוו, לא־עוד פרבר — גיבור שיצר יחיאל לצורך התחמקותו מלספר את סיפורו הוא. … ובכן הקטע הזה, של פוקו־מוקו, מופיע בסרט אפריקה זועקת, עם בוט אבוט ולו קסטלו: היה מעניין לקרוא שקטע זה נחקק בזיכרונו של אורי אבנרי, כי חשבנו שרק אנחנו — בעלי ואני — התלהבנו מכך, ובמשך השנים זו הפכה להיות הבדיחה הפרטית שלנו(״סחור ...סחור יש לנו ארון־קיר קטן וצנוע (בו מונחים כמה כלי־עבודה שימושיים, פטיש ומברג, וגם סבון ותמרוקים) .כדי להגיע לארון צריך ללכת סחור... סחור ...סיבוב שלם מהפרוזדור, דרך המיטבח ועוד פניה קטנה ימינה או מהפרוזדור דרך הסלון ועוד פניה שמאלה.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 7
יוסף האשים את אחיו וטען שבאו לרגל את ערוות׳ארץ־מצריים. משה שלח מרגלים לארץ־ כנען, והתרגז על דיווחם. … כאשר מזדמן מרגל, הנושא באמתחתו מידע מצויין, אך שהעסקתו עלולה לגרום להסתבכות מדינית איומה — מי צריך להחליט אם להשתמש בו? נניח שהמוסד יוכל מחר לשתול מכשיר־הא־זנה מתחת למיטתה של מרגרט תאצ׳ר, אולם תוך סיכון גבוה שהשותלים יתגלו — מי אמור להחליט אם להסתכן בכך או לאו?
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 41
אני יודע שאם אגנוב אפילו דבר קטן, היא תעזוב אותי, וזה מחזק את ההחלטה שלי. אנחנו חיים טוב בינינו, למרות כל הצרות.״ אבא במילואים ף* אוקטובר באו ליוסף הביתה שוטרים ובידם פקודת־מאסר. … במכון יעזרו לו לגלות מה הוא יכול ורוצה לעשות. אם יהיה צורך להעבירו קורס להכשרה מיקצועית, העירייה תשתתף במימון הקורס.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 20
ברגע שנמצא בו מיקבץ כוכבים מתחילים להרגיש מעין כובד, חרדה, חוטר-יכולת לראות א ת הדברים או לנתח את החיים בצורה ברורה. חיים לא רק את החיים היומיומיים על פני השטח, אלא נאלצים לחיות ברבדים עמו קים יותר, ומחפשים משמעות ותכלית בכל דבר. … מה יקוו1ז -אם בכלל לדליים ואיו יוצאים מהבילבול? כך איטי ובצורה מאוד לא אופיינית, שהם עצמם לפעמים אינם מודעים לשינוי שעבר עליהם בשנים האחרונות, ושבו הם שרויים גם עכשיו.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 27
האחת היא פיסלו של הצרפתי אוגוסט רודן וזחה, מ־ , 1881 פסל שהוא גם תמרור היסטורי בדרכו של אחד מגדולי הפסלים של כל הדורות לעבר יצירתו הנודעת אזרחי קאלה, שאותה עיצב בין השנים 1884־ . 1886 בדיוק מאה שנים מאוחר יותר יצר האמריקאי ג׳ורג׳ סיגל את ״אזרחיו״ שלו :״בני ערובה״ מודרניים הלכודים בשעת העומס של התחבורה בכרך הגדול, קורבנות ניכור הנראים כעדר מובל לטבח, יום־יום, באותן שעות עצמן, בדרכם אל העבודה וממנה, סגורים וכמו כלואים במעיליהם, מכופתרים בתור עצמם, הבעת פניהם אטומה והם צועדים או מתנהלים באיטיות ובחוסר מטרה, בלא צל תיקווה לגאולה. … בקפידה הוא טורח לכסות בגבס ולהדגיש כל קמט וכל קפל עור כדי לתעד בדרך זאת דבר־מה שאינו ניתן לשימור בשום צורה אחרת, בשל מיידיותו וחד־פעמיותו. תאריכים היסטוריים.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 20
מדוע יכולים נציני־ציבור למכור בזול את רכוש-הציבורי הצרה בכל מבירת״נכסים היא שהביקורת לא מועלית בנקודה המרכזית.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 38
קיסר, להערכתם של בני־שיחי ,״שיחק עם פרס״, ויצר רושם שאם יהיה פיחות — יהיה בסדר. … ״לא כל־כך אהבתי את הפסל שלך,״ אמר אחד האורחים. ״בצורה שהעירייה טיפלה בו והחזיקה אותו, אני בהחלט מבין את זה,״ ענה לו האמן, מבלי שנעלב כלל.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 6
בין השאר: האמנה שוללת בפירוש את החלטת־החלוקה משנת .1947 ואילו הברזת-העצמאות מבוססת כולה על ההכרה בהחלטה • קבלתה של החלטת־החלו־קה של האו״ם משנת . 1947 הדבר נאמר בצורה ברורה וחד־משמ־עית לחלוטין :״למרות אי־הצדק ההיסטורי שנכפה על העם הערבי הפלסטיני, אשר גרם לפיזורו ומנע ממנו את זכותו להגדרה עצמית למחרת החלטת עצרת האדם ,)1947( 181 שהמליצה על חלוקת פלסטין לשתי מדינות, האחת ערבית והאחרת יהודית, ברור שהחלטה זו היא הקובעת את התנאים ללגיטימיות הבינלאומית, אשר מבטיחים גם את זכות העם הערבי הפלסטיני לריבונות ולעצמאות.״ כדאי לקרוא פסוק זה בזהירות רבה. … ״אנו קוראים לכם להקים בהקדם את ממשלתכם הזמנית, כדי שהמשא-והמתן יתנהל בץ שתי ממשלות. משא־ומתן זה צריך להביא להסכם־שלום, שיפתור את כל הבעיות התלויות 1988 גם חג סרטי, חג בלב, מפני שמזה 40 שנה ויותר אני דוגל בפיתרון הזה.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 39
במדינות טוטליטאריות אין לחץ פוליטי, כי אין צורך בלחץ כזה״. ב־ 1982 החליט הוועד־המנהל של רשות־השידור שעל הכתבים ייאסר לראיין את ראשי הוועדה־להכוונה־לאומית, גוף שנחשב כהנהגת הפלסטינים בשטחים הכבושים. … מאז נתונים ראיונות מסוג זה לשיקול־דעתו של העורך הראשי, כלומר המנכ״ל, וכל כתב צריך לקבל את אישור אחד המנהלים לרא־יונות כאלה.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 28
,והופתענו לרעו״_האוכל לא היה וידידי הלצונאי, יחיאל ספרא, אמר לי שלא צריך לבוא אליהם בטענות, כי הם נוהגים כמו שנוהגים לפני פסח: הם מגעילים. … הבתים שלנו — כידוע לכולכם — הם בתים נקיים עד נקיים מאוד. אז למה צריך פעם בשנה להיכנס להיסטריה כללית ולנקות את הנקי ולשפשף את המשופשף?
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 33
חג ה פס ח מביא עימו א ת הרצון לסייל ולהוציא כספים. הש גה צריך לחשוב פע ימיים על כל הוצאה. ה״ 26 וה 27-מתוחים, 21 :׳4במרס - וכדאי ל ה תר חק ק צת 20 באפריל מהמישפחה ולחפש ¥סביבה רגועה ושקטה יותר. … ואז שינויים גדולים במסלול הקאריירה או איזור הכליות או הבטן יהיה רגיש יותר. בשיטת העבודה. צריך להפריד בין שני בסך הכל, אין ספק שיהיה הרבה יותר קל ופשוט ואפשר לומר שהשוורים יהיו | בריאים השנה, ולא יבזבזו יותר מדי זמן על רופאים, מחלות וכדומה.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 31
זו היתה הצגת־הרצה במובן המלא של המילה. צריך עוד לקצר ולשפץ. כמה הרבה עבודה יש וכמה מעט כסף וכמה הרבה אויבים. … (״חוזר בו״ מהתרעומת) .זאת אומרת, הרבה נשים באות לבקר את הבעלים(מהסס) ,אלא שדווקא הפעם זה לא נוח (מתנצל), אני טובע בעבודה(מקטר) ,בקושי מספיק חצי מהדברים שיש לי לעשות (מחייך) ועכשיו אני גם צריך לארח אותך. דבורקה( :צוחקת) ואתה באמת לא זוכר שהזמנת אותי לבוא?
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 33
מסעירה ביותר בין ה־ 26ל 28-בחודש. פועלים בצורה אחרת. אבל אינם חלשים. תצאו מיד לבזב) כסף זה. … זהירים בכל נטיה לספר ולסמוך ארנן את הדירה בצורה * פעולה. אין זה הזמן מה שקשור ליחסים עם על מי שאינו ראוי לשזנה 1אל תתעקשו על * להתעקש על רצונו־הבוס או עם כל סססת אמון.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 38
אם זה סרט למבוגרים בלבד, הרי שאת ה״ד׳ בוז־ההרים אני צריך ללכת לראות רק עם ההורים. למה מדינה כמו שלנו, שהגיעה להישגים אדירים בטכנולוגיה ובחקלאות, שהצליחה להפריח את שממת הנגב, שהיא בעלת צבא גדול וראש־ממשלה קטן, אינה מצליחה לפתח סוג כזה של זונות? … לצערי נאלצנו להפסיק את השיחה המאלפת הזו, כי הוא צריך היה ללכת ל״עבודה״ ואני לפגישה שלי.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 41
נראה שאין הצעה או תוכנית אחת בנושא חיוני שמנחם בגץ כראש־ממשלה לא הביא קודם לכן לדיונים בוועדות־שרים, או בוועדות קצינים ופקידים, שהוסמכו על ירו כחוק. לאורך כל המשא־ומתן לשלום עם מצריים פעלו צוותים במטכ׳ל, במישרד־הביטחון ובמישרד ראש־הממשלה, שבדקו והכינו את הניירות לדיונים ולהחלטות. … אך ברגע שהאמריקאים שמעו, עוד בטרם הביקור, מפקיד ישראלי, שנשלח אליהם לפי תביעתם, כי ראש־הממשלה מביא את רעיון שר־הביטחון, כבר נתמלא רצונם ולא היה צורך בשום משבר. הממשלה, הקבינט והכנסת לא שמעו על כך דבר ממשי — לא לפני הביקור בארצות־הברית, ואף לא לאחריו.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 6
אילו זה קרה, היו עלולים להתפתח כמה תסריטים: • ה צורך להביא לזירה כו חות ישראליים נוספים, כדי להציל את הכוח במקום. … לאור כל השיקולים, נכון היה להוציא את הכוח לפני עלות השחר, ודן שומרון צדק באמרו כי רמת־השיקולים של הרמטכ״ל שונה בהכרח מרמת־ה־שיקולים של מפקד־יחידה(הוא התכוון לומר: מפקד־כיתה). אולם אותו השיקול עצמו היה צריך למנוע מלכתחילה את עצם ההחלטה לצאת לפעולה העיתוי היה גרוע מאין כמוהו.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 36
אחרי המיסעדה הלכנו לדיסקוטק, עם האמא. בכלל, הייתי צריך להיות מאוד סבלני, כי בהתחלה האמא נדבקה אלינו לכל מקום שהלכנו. … לפעמים הייתי י מתעורר באמצע הלילה מרוב דאגות. הבנאדם צריך לאהוב את מה שהוא עושה, לרעת ליהנות מהעיסוק שלו, לא לעבור רק בשביל הכסף.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 41
סך הכל פינוי ישובים גדולים באותם האיזורים יכול להסתכם, לפי הערכה רישמית אמריקאית, ב״כמה מאות מיליוני דולארים״ .אבל יהיו מתנחלים יהודים, קובע המיסמך האמריקאי, שפינויים ״יעלה אך במעט על מחיר הוצאות ההובלה׳. כך בצורה קרה ומתודית מכינה ומעדכנת הממשלה את הערכותיה לקראת השלב שבו יקבלו הפלסטינים לידם את השילטון ביהודה, שומרון וחבל״עזה. … מאחר והאמריקאים כבר תיכננו באורח מפורט, והם מעדכנים בצורה שוטפת כמה מיבנים ומתיישבים יהודיים יש לפנות מהשטחים, מה שוויים הכספי, וכמה פיצויים יצטרכו האמריקאים ננר חישבו את עדות פינוי היישובים היהודיים לשלם לממשלת־ישראל, ייפתח המשא־ומתן על פינויים משם.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 4
.׳׳ לפי חשבון זה: ,מגיע העותק היחיד הזה לידי כ־ 20 איש ואשה, קשישים וצעירים. כולם חשופים בצורה זו או אחרת לדיעות הבאות ליד־ ביטוי בגליון, וגם למודעות המתפרסמות בו. … העובדה היא שאחת העוברות הידועות ביותר על חיי היצירה של ש״י(והיה העקוב לנזישזר) עגנון, היא זאת שהוא נהג לכתוב בעמידה, אבל לא כפי שהשלם הזה מדווח ,״כשהוא רכון בעמידה על שולחן־כתיבה״ ,אלא כשהוא עומד זקוף ליד עמוד־כתיבה (מין מיבנה דמוי כוננית צרה, אותו כינה עגנון בשמו הלועזי — ובאיותו המיוחד של עגנון — שטארד).
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 10
״איש אינו יכול לקחת מאיתנו, הפלסטינים, את המולדת שלנו, כי מולדת היא ערך יסודי, וצריך להבדיל בין מולדת ובין מדינה. המולדת איננה שאלה לדיון או לעירעור. … והיום, מי שלא רוצה להופיע בחדר אחד עם אנשי אש׳־ף, צריך לשבת בבית, כי לא יהיה שום כנם שלא נימצא מולם.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 4
נזי ב ח בי ם אין לחי שגייה • .כ לי ל פני כמה חו ד שי ם, כאשר הודעתי במדור זה על הרחבת הבסיס הכלכלי של הער לם הזה, סיפרתי לד על כוונתנו׳לחולל בעיתון שינויים יסודיים, בתוכן ובצורה, כדי לרענן את המתכונת ולהפוך את העולם הזה לשבועון־החדשות של שנות ה־.90 המציאות התיקשורתית של ישראל השתנתה בשנים האחרונות במידה רבה. … זה מכבד התעורר הצורך להתאים את השלם הזה למציאות חרשה זו, כדי שיוכל למלא בצורה הטובה ביותר את תפקידו כשבועון לותם, חושף ומהימן, המספק לקורא את מיטב המידע וממלא חלל שנותר בשטח זה, בהתאם לסיס־מתנו הנושנה :״בלי מורא, בלי משוא־פנים׳׳.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 12
רק באוניברסיטת תל־אביב רץ התא תחת שם העבודה, אבל גם שם השם שונה עכשיו לסל״ע (סטודנטים למען עבודה): , (המשך מעמוד )9 • האם אני שומעת בדבריך תיקווה לסירוק־הממשלה? היום אני לא רואה בשום מיקרה ממשלה צרה. גם לא רציתי בעבר בממשלה כזאת. • בממשלה בזאת מתרבים סיכוייך לשוב ולהיות עוברה היא שהצבעתי נגד ממשלה צרה
