חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,351 עד 3,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 11
אבל מה אפשר לעשות אם הבולשביקים חודרים דווקא מהעורף ומתבססים בסוריה ובמצרים?״ עיסמת הצעיר ( )26 היה מלא התפעלות מישראל׳ ובפרט מצד,״ל . … אני בטוח שאילו נתנו לנו — לתורכיה ולישראל — לפעול כמו שצריך, היינו משליטים מהר מאד סדר במזרח התיכון!״ פעם האמין עיסמת — ואיתו רבים מבני מעמדו — כי המהפכה הצבאית של גמאל עבד אל־נאצר תעשה למען מצרים את אשר עשתה מהפכת כמאל אתאתורק למען תורכיה.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 18
עד כמה שכואב לי הדבר — היה זה צעד מוצדק. והתוקפנות האחרונה שלכם על מצרים תוכיח זאת! כי פלישה זאת היתה הוכחה חותכת שמדינת ישראל אינה אלא בובה מסוכנת, המכורה לחלוטין לאימפריאליזם. … אני לא אסתיר מפניך שהייתי בין המתנדבים שנרשמו ללחום לצד המצרים. ולא רק אני. חיילים יהי דים רבים מהגדוד שלי התנדבו גם כן! … ; .48 בו מצליפים; .50 החפז 52 אל; .53 בצורה לא מהירה. 1י״םגפ קי דרת י ״נוייי ״וז יחהס12 ונ א תהניתוחהכהירכיותר של מצב יהדות ברית־המועצות שמעתי מפי אדם מכובד מאד.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 24
.״ מר מאלנקוב הזהיר אל תוך הים בקרבת הנמל נדחתה על־ידי הנחלת את ישראל לבל תנהג בצורה דומה הנמל, מחשש להפרעות כתנועת האוניות, אחרי שבבר במשלוחי הנשק הסובייטי. … אמריקה לא תעבור בשתיקה על הפ תקרית חמורה בגבול מצרים דיון סוער התקיים אמש כוועדת־שביתת־הנשק הישראלית, שכונסה לישיבת חירום בפעם הראשונה מאז נבנם לתפקידו נשיאה החדש של מצריים, הגנראל מוחמד נאניב. … הישירות של הגנראל נאגיב, והמכוון לזרות חול בעיני דעת הקהל העולמית ולהציג את מצריים כבעלת־היוזמה בחזית זאת. בהצבעה שהתקיימה בתום הישיבה, הצביעו שני הצדדים בעד גינוי משקיף האו״ם, בשל עמדתו הבלתי- אובייקטיבית.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 4
חסימת התעלה מעיקה מאד על צרפת מבחינה כלכלית, וייתכן כי צדפת תסכים להתפשרות מסויימת עם שליט מצריים ובלבד שתוכל להעביר את אוניותיה בתעלה, ללא סיבוכים נוספים. … אחרי פרשת־היסורים של א/ק בת־גליס לפני שנתיים, לא היו אשליות ביחס לגורלם של ימאי ספינה ישראלית שיפלו לידי המצרים — גורל של מכות ועינויים. העובדה שימאים ישראליים היו מוכנים שוב לעבור דרך זו, היתד, אף היא סמל למשהו — משהו חשוב יותר אף מאוניית־פאר, משהו המזכיר הכללי של האו״ם דאג האמר־שילד בירושלים, השיבו נציגי ישראל בשלילה גמורה להצעותיו בדבר חידוש פעולתה של וועדה זאת … אילו היתד, המטרד, רק למצוא עילה מתאימה לסיבוב השלישי, היה תפקידה של אוניה כזאת הגיוני בהחלט. היא היתה מופיעה בסואץ. המצרים היו מסרבים לתת לה לעבור ועוצרים את ימאיה.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 27
כדי לפתור את בעיית חלונות־הראווה בארץ מציע דב יזרעאלי ( )31 לבטל בכלל את חלון- הראווה, לעשות כמו׳ באמריקה׳ מכל החנות חלון־ראווה אחד גדול. הצרה היא שאז אומנם לא יראו את חלון- הראווה, אבל יראו, לעומת זאת׳ את החנות. גם לזה יש לדב יזרעאלי פיתרון. הוא מציע לתכנן את החנויות בצורה לגמרי הדשה. הוא מציע לבטל את השקיות ואת ה חבילות בהן ארוזה הסחורה. … ״הסחורה,״ הוא אומר ,״צריכה למכור את עצמה, היא צריכה למשוך את הקונה.״ הוא מוכן לתת את כל הידע שלו במינהל עסקים לכל דורש׳ ויש לו ארכיטקטים המוכ נים לייעץ לכל חנווני איך לארגן את החנות בצורה משוכללת, מודרנית ויעילה. הצרה היא שהחנוונים היהודיים לא אוהבים עצות, אפילו אם קוראים להן ייעוץ ומקבלים אותן מבוגר האוניברסיטה בעל הואר ^ .ן ומלבד עצות הם שונאים ייעול .
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 11
הרי זאת התאבדות בשבילו! בכך היה רק עושה את מלאכתם של המצרים. ולכן יש לחשוב, כי הכתבה כולה, נשתלה׳ על־ידי המצרים בעתון האיטלקי.״ פי ר ס 1מי ם חוה העירומה היה היה אציל ממלכות פרס. … כך נולדה קו־פרודוקציה משולשת, שהוציאה חוברת מהודרת, מלווה בטבלות, צילומים וציטוט כתבי הקודש, הנקראת ״תולדות האתרוג בארץ ישראל בכל התקופות״. מקור הצרות. מוצאו של האתרוג, המשתייך למשפחת הפיגמיים, באסיה; לפי דעת חוקרים נודעים בהודו, לרגלי הימא־ליה. בתקופות קדומות נדד האתרוג מהודו לאפגניסתאן, ומשם לפרס, לארץ־ישראל ולמצרים. אצל היהודים מוכר האתרוג כקדוש, והוא נזכר לראשונה בספר ויקרא, כפרי שברכו עליו בסוכות.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 15
בגיל שבין שלוש לשש שנים, מרגיש הילד צורך עז להשתלט על אמו ולעשותה לקניינו הבלעדי — צורך המיכר כתסביך אדיפוס. אותה שעה הוא מרגיש צורך לסלק את האב, המשמש לו שותף בבעלות על האם. … דווקא העבריינים הראו נוקשות רבה יו הכל כדי להביא למצב בו תיווצר הדחיה, מכיוזן שלדעתו זה מצב שצריך להתהוזת. יווצרו מקרים של בגידה חוזרת ונשנית בבן־הזוג, מכיוזן שהוא מרגיש צורך מתמיד להוכיח לעצמו שהוא רצוי.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 4
• תכסיס מיוחד תנקוט מפא־״י, כדי ללחום כרשימת האיחוד הספרדי הלאומי, שכראשה עומד עורך־הדין יליד מצרים, שלמה כהך צידץ. היא תארגן ועד מורכב מעורכי־דין יוצאי מצרים אף הם, שיצאו במסע הסברה בקרב עדות המזרח, במטרה לטשטש את הגבולית ריו רווזיחח רה1־איד 1ו רריו רשימות עדתיות אחרות, לנר 1י 1קולות מהאיחוד הלאומי … עד הופעתה הקרובה שד תנועת הכוח השדישי בבחירות, מדווח כתב ״העודם הזה״ ,שנפגש עם מייסדה, עורך־הדין מרדכי שטיין: ״אני סוציאליסט החושב כי בארץ יש צורך במשק של הון־פרטי,״ מגלה שטיין ללא היסוס .
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 6
היכן אשים אותם ז״ שני חברי לח״י, אליהו חכים ואליהו בית־צורי, ענו לו ביריות אקדח, הפכו לגיבורים לא רק בין יהודים רבים אלא גם בין המצרים. … עד שלח אייכמן אותו לאידיש־ראל עם הצעתו: מיליון יתמורת הודים מכוניות וסחובד,יפגשו שרת על גבול תורכיה־סוריה דרש לחזור להונגר־.־״ אך הבריטים אסרוהו לפני כן ושלחוהו למצרים. התביעה הזמינה אותו כעד בעל־כרחה רק לאחר שד,סניגוריה ורשה אותו וטענה כי קיימת סכנה לחייו. … קראום סיפר בבית־המשפט § שבן־צור ניסה להשפיע עליו לא למסור §1 עדות נגד קסטנר.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 8
היה זה מעמד שסימל יותר מאלף ספרים את השינוי העצום שחל בטבע העם בדור האחרון: ההתרגשות לקראת המישחק הבינלאומי עלתה בהרבה על התענינות ההמונים בשיבתו של נגיב לשלטון במצרים אספקת הנשק לערבים ושאר המאורעות הפחיות״ מרתקים של השבוע. … כן שכחו הם את העובדה החשובה יותר מכל: הצרפתים לא יוכלו להרשות לעצמם ממשלה סתם ח בר כנסת עם הגיע הידיעות הראשונות על המאורעות בארצות השכנות, סוריה ומצרים, הרגיש שר״הבטחון החדש, פנחס לבון, בכל נטל האחריות הכבדה הרובצת עליו, שיכנע את קודמו, דוד בן־גוריון, לעזוב לשעות מספר את שדה״בוקר, לעלות לתל״אביב, להתיעצות אתו ועם הרמטכ״ל. בהתיעצות מסרו שני האחראים לבטחון המדינה דין־וחשבון מפורט על המצב בסו ריה ובמצרים. בי. ג׳י. ניצל את ההזדמנות, הסתמך על העובדה שאין הוא נושא בכל אחריות למדיניות הבטחון, הציע כמה הצעות מרחיקות לכת.
גליון 762 (5 ביוני 1952), עמוד 12
״ דגלים אדומים, רקומי־זהב, התנופפו ברוח הקלה, יצרו, יחד עם החולצות הכחולות, תמונת צבעים נהדרת. … התנועה היתר, יי צור דרך־הגשמה. היא לא דמתה לשום מפלגה אחרת בעולם. … מספרם היה קטן, השפעתם עצומה. שרידי מבצרים אלה נשארו פזו רים גם בארץ ישראל.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 7
והנה היא קמה ומקימה במו ידיה ממשלה בה שולם בן־גוריון ללא־מצרים, בה מוענקת השפעה גדולה עוד יותר לחבורת פרס־דיין, בה הפיטפוסים על ״פיקוח אזרחי״ ו״סדרי ה־דמוקראטיה״ אינם אלא בדיחה צינית. … היא קשורה ב 4ימון הבחירות היה רק חלק מן ה־ ^ /צרה הגדולה של אחדות־העבודה — הצרה הכספית. … בעוד שקיבוצי השומר הצעיר, שמצבם אינו שונה בהרבה, מנוהלים בצורה עסקית מסודרת, מצב קיבוצי אחדות־העבודה מבורדק למדי.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 2
במיוחד זכרתי את ההזדמנות, ב־1956 או ,57 כאשר הוזמנתי לשם לראיין מסתנן מצרי מרצועת עזה. גם אז נצמד אלי שוטר. … ״ בסיכום: אוכלים בארבע. חדר האוכל הוא אולם צר, שבמרכזו עומדים שלושה שולחנות ממלט יצוק. … מבוקשו היה, כי כל העצורים ישארו בחצר עד זמן עריכת הסדר, ואחרי־כן יסבו יחדיו וישמעו פרק בהגדה ויספרו ביציאת ^ מצרים כל אותו הלילה, וכל המרבה הרי ^ זה משובח.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 19
הפולמוס שהתפתח כתוצאה מכך בין שלוש הבירות העלה לראשונה את האפשרות כי צפוייה סכנה ממשית לשלום הישראלי- מצרי, ושהוא עלול להתפוצץ כולו, אם לא יחול שינוי יסודי במצב. … ״ פעולות, חוקיות ובלתי־חוקיות, ש יכריחו את הממשלה לפעול בניגוד לרצון הרוב הדמוקרטי במדינה. הוא מתנגד רשמית לשלום ה־ישראלי־מצרי וחותר להפרתו. מה יעשו יחידות גוש־אמונים כאשר יקבלו ממנהיגיהן הפוליטיים פקודות הסותרות את פקודות ה ממשלה החוקית, הנמסרות באמצעות שר-הביטחון והרמטכ״ל? … אין תשובה .בטוחה על שאלות מעין אלה. אך הפרטיים והפיכת צר,״ל כנושא- כדי לאפשר לו לפעול באלימות הנשק הבלעדי במדינה — פורק גם כשלא מצא סיבה, היכד, אותי, על־ידי ממשלת״הליכוד.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 12
בחזית הסורית היה הקרב הקשה ביותר הקרב על מוצב החרמון. בחזית המצרית, שהיתר, גדושה בקרבות טנקים קשים, היו הקרבות המרים ביותר אלה בהם היה צורך להפעיל מלבד השיריון גם את חיל־ד,רגלים. … ברגע שנפסקו הקרבות, עדיין לא שרר בדרום מצב של התפרקות הצבא המצרי. הצבא המצרי המשיך להילחם, ויש להניח שלא היה נשבר ללא קרבות גדולים נוספים. … הצבא שנשאר בשדר,־הקרב בתום הקרב נחשב למנצח. מבחינה זו נוצר תיקו — המצרים ממשיכים לשלוט בחלק משדה־הקרב ממיזרח לתעלה, בעוד שצה״ל ממשיך לשלוט בחלק משדה־הקרב ממערב לתעלה.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 17
אלא שבמיקרה זה לא היתד, עינם של עורכי הארץ צרה בכך. בחודשים האחרונים הסתכסכה טילבי קשת בצורה קשה מאוד עם בעליו של הארץ, גרשום שוקן, הפסיקה לפרסם את מדורה, ולבסוף אילצה למעשה את שוקן לפטרה. … רבים נזכרו כי רק לפני שבועות מספר דיוזחה יואלה בצורה לא כל כך חיובית על ועידת העבודה. … הוא לא הבחין במלכודת שהניחה לו סילבי, כשפרעה את החשבון עם מעבידה לשעבר, שפיטרה מעבודתה, ועם אשתו. יתכן שסד- נתה היתד, שרק החוג הצר של יודעי דבר יבחין בנקמה, אבל תוך שעות מיספר הפכה השערוריה לנחלת־הכלל.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 5
אם יהיה צורך נלך יחפים ונאכל פת-לחם חרכה, כדי לצייד את צבאנו באמצעים הדרושים __ לשמירת קיומנו וקיום מדינתנו. … והרי זה, אחרי ככלות ה האינטרס המיידי המשותף העיקרי של כולנו — אמריקא וסובייטים, מצרים וישראלים. במצב זה אנו רואים צורך חיוני בהקמת גוף שיהיו לו היידע, הכושר והתוקף לשלב את המרכיבים המדיניים, הצבאיים והכלכליים של האינטרס הלאומי, במיסגרת אחידה של אסטרטגיה לאומית עליונה, מה שנקרא בלועזית — .01׳£111)1 לצערנו, אין הכנסת מסוגלת לכך. … הפער בין קומץ העשירים וכין המוני העם ילך ויגדל, ואנו נעבור למישטר של מצור טוטאלי, שיתקיים בולו על נדבות זרות.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 15
הסתבר שהיא פרי תיכנון מדוקדק וכנראה שגם לאמריקאים יש חלק אזי היה צורך לבצע נסיגה. הצהרתה של ראש־ד,ממשלה בכנסת השבוע היתד, נסיגה מתגובתה הראשונה. … הדעה הרשמית בישראל, המושמעת השכם והערב בפי דוברי המימשל היא, כי מלחמת ההתשה בה פתחו המצרים גרמה בסופו של דבר להתשת המצרים עצמם. … היום כולם יודעים: אם מישהו רוצה משהו מגולדה מאיר הוא צריך להגיע אליה דרך דיניץ. ד״ר הרצוג טוב רק בשביל עניינים משניים.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 5
— כהפגנה כלפי העולם, כלפי העולם הערבי וכלפי עצי מנו, שלא ניתן לפגוע בכל צורה שהיא בסיכוי השלום. כמה דם ככר נשפך, וכמה דם עוד צריך להישפך, כגלל הרפתקה אומללה זו, של קומץ קנאים, ובגלל כניעתה המבישה של הממשלה בפני הקומץ הזה? האם אני צריך להזכיר לכנסת איך נולדה ההתנחלות הזאת? … הלוקש והלוקשן על מילווה״החיסבון עצמו אמר אבנרי : .. .ממשלת ישראל לא הצליחה במלחמת־ההתשה שלה נגד מצרים — להיפך. אבל היא מצליחה עד כה במלחמת־ההתשה שלה נגד הציבור הישראלי.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 31
בוא תמצוץ לי אם אתה רוצה.״ ואת זה הוא צריך לצעוק ככה חזק שהגברת מה שנראית אינטליגנטית תשמע את זה טוב באוזניים שלה. … העיקר הוא ש״ריו לובו״ הוא מערבון מקצועי׳ מלא הומור ופעילות, ומי שנהנה בזמנו מ״אלדו- ראדו״ או ״ריו בראבו״ ,יבוא גם כאן על שכרו. הבלב קבור בגיגה מצרה לצרה (צפון, תל־אביב, צרפת) — לואי דה־פינס הוא אחד מאותם הקומיקאים, המעוררים תגובות קיצוניות: יש המתעבים אותו, ויש המעריצים כל תנועה משלו. … מבוסס על מיקרה אמיתי, מבקר בחריפות את צרות-המוחין של החברה הצרפתית האיג- טלקטואלית־כביכול.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 10
האחת, כיוון שהרוסים תומכים בממשלות הערביות ה־ריאקציונריות (כלומר, באנטי־פלסטיניות) וכמעט שאינם משתדלים להסוות את נכונותם לשתק את פעילות אנשי־הגרילה בכל מים במישטר הציוני. הצרה היא, כמובן, שזוהי קבוצה קטנה וחלשה מאד. … הבעייה הממשית היא, ש־במזרח־התיכון לא יכול לבוא שינוי רדיקאלי ללא שינוי מהותי במצרים, והרי לא נותר אף מצרי יעיל לפליטה.״ מה דעתו על הנשיא נאצר אילולא הייתי כה רתוק לבעיות החזית כרגע, הייתי כותב מחזה על נאצר. הוא התו המלך הטראגי הטיפוסי, שעברו חרץ את גורלו ואין לו כל עתיד. קשריו עם השמאל המצרי הם כקישרי האהבה־השינאה שבין קליאופטרה לאנטוני.״ הוא ביקש שלא אצטט את דבריו אלה...
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 38
״אני רוצה להתחתן עם חתיכה ישראלית, כי לדעתי הישראליות הן עקרות־בית טובות שעושות מה שאומרים להן, צייתניות ומבשלות אוכל טוב. הצרה היא שעדיין לא מצאתי לי אחת כזאת, שאוכל בשקט לומר שהיא עונה על כל הדרישות המיוחדות שלי.״ אשטון בן ה־ ,29 יליד ניוקאסל שבאוסטרליה, הוא טיפוס עירני וחייכן, ויודע לספר שהוא אפילו פגש כבר כמה בחורות ישראליות ומאד נהנה מהן. … אלא שברגע האחרון החליטה להעביר את הפארטייה לאיזה אולפן־חקלטות קטן בתל-אביב. הצרה היתד. רק, שטליה כל־כך התרגשה מזה שהיא עושה מסיבה, שאולי ארילו איינשטיין יהיה בד. … אבל מה, טיפוס זועם מאד וקשוח. רק כשצריך, כמובן, כשהמיקרה קשה וכש צריך להפעיל לא רק את הראש.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 23
ברור. אם תימשך הפעולה בהצלחה, יהיה צורך להתחיל, בעוד כמה ימים, במערכת- תעמולה אנטי־ערבית בארצות-הברית. יהיה צורך לגייס את ראשי הקהילה היהודית ישם, לשכנע סנאטורים, ל השפיע על עיתונים. … אבל העסק אינו מוצא וזן בעיני. הוא לא שנא את המצרים. אולי זו הצרה. הוא אהב את ישראל, אך לא שנא את המצרים.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 36
הוא ביקש להמציא לו מייד את תמונתו של הסופר המצרי הקשיש, טאהא חוסיין. מדינות־ערב הציעו אותו כמועמד לאותו פרם. … מגיל .3יש מעט אנשים בעולם הערבי הזוכים ליחס כה רב של הערכה כמו סופר וחוקר מצרי זה, שהתעוור בגיל שלוש, כתוצאה ממחלת־עיניים. … הוא בא היכן הוא ״מקום ה מ אב ק״ן היכן צריך להילחם -משורר לאומני ער־בי־ישראלי?
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
על סמך חוות־דעת זו נקבעה המדיניות כלפי בעיית הפליטים וועידת-לוזאן, והוחנקה באיבה ההזדמנות הממשית שהיתה שי-המודיעין תמימי-דעים, כי לא תיתכן כשום מאחר ישראל מילחמה ומצריים/• ,י*י!ו כין 1מ/ 1ן ואופן י*/י17ו4ו\ פנים ומוען שהצבא המצרי מרותק כתימן ודעת־הקהל המצרית שכחה את ישראל. … אפשר היה אז לרכוש את לב המצרים- בעניין שעורר אצלם רגשות עמוקים ביותר. … ב־ 1956 הסכימו הערביסטים הישראליים עם עמיתיהם הבריטיים והצרפתיים׳ כי די בפלישה למצריים כדי להפיל את גמאל עבד־אל־נאצר, ולהשליט בקאהיר ממשלה •של גולים מצריים.
