חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 33,576 עד 33,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1096 (1 באוקטובר 1958), עמוד 5

ביקרתי אצל רופאים ובזבזתי את רוב הרגשתי צורך להפרד לשלום מכל אלה שהכרתי בשש השנים הארוכות שהייתי כלוא מאחורי סורג ובריח. … צפיתי שיגלה לי לפחות את מה שאירע באמת בינו לבין אמי ואדע מדוע יתנכר אלי כך, אך משראיתי שנהפוך הוא, נת־כעסתי והשבתי לו :״אבא, לדידי לא איכפת לי את אשר יאמרו הבריות, כי אתה הפצת כבר את כל אשר לא היד, צריך להפיץ, כך שהסכנתי זה מכבר לפטפוטיהם הנלעגים של הבריות.
גליון 1096 (1 באוקטובר 1958), עמוד 9

אילו הקפיד גולדמן על כך כי לה־פיזה יזמין אישית מישראל את נציגי אותם הגופים שהרימו את קולם למען רעיון ההשתרשות במרחב, ששמותיהם ידועים בבירות ערב ועשויים לעורר אמון, יכלה ועידת־פלורנץ לשמש סימן־דרך בדרך של קירוב הלבבות. אולם גולדמן הזניח בצורה מוזרה דווקא את הצד המעשי הזה של הרעיון. … היתד, זאת סטירת־לחי מצלצלת ליוזמי הרעיון ולשליחים־ד,מיועדים, החל בנחום גולדמן וכלה במשה שרת. שיגורו של שי לוח יכול להתפרש רק בצורה אחת: כחבלה מכוונת־מראש בכל מאמץ להשגת הבנה.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 13

הוא הכין לו בגד שחור, הדוק לגופו, צבע את פניו גלויי התווים במשחת איפור לבנה ושיור, לפיו צורת חלל ריק, בהסתירו את שיניו הלבנות תחת זוג לוחות צרים ושחורים. אז החל לשקוד על הרפרטואר שלו, שמאוחר יותר, במוסקבה, הביא עשרות אלפי צופים לתשואות של התלהבות, שיבש לחלוטין את לוה הזמנים של ההופעות האמנותיות בפסטיבל. … כאן גם גילה וילי את כשרונו הגנוז. בחדר צר, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה למעלות אחדות מתחת האפס, החם ווילי את ליבות רעיו, בסיפורים מצחיקים ללא מילים.
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 13

מוצב לפני ביתו של המשורר ברחוב אחד־לאים בדמיה ב׳. • המסביר לצרכן (קול־ישראל, יום העם בתל־אביב, שנשא את הכתובת :״ד״ר ד 18.30 ,אפרים קישון ודן אלמגור, שאול טשרניחובסקי, רופא כללי.״ שלט זה נשאר במקומו שנים רבות אחרי מות המבפיליטונים עם מספר בדיחות. ־* 3*232225 תדריך מזי תי וז ש בז ע • מנהיג מפ״ם מאיר יערי, על החוק לתיקון דיני ענשים, בטחון המדינה, על פיו מואשם אהרון כהן :״הצבענו בעד החוק הזה מכיוון שאנחנו רגישים מאוד לעניני בטחון. … אני משוכנע כי הדחיפהיאה להצלחותיו היתה רצונו להראות לאמו, שהקשתה על ילדותו, לעשות.״ ׳ליטונאי יוסף (״נץ״) ויגיצקי, על הידיעה כי התגלה עורק של תל־אביב :״העורק הזה קשור בודאי עם הירקון.״ רב־אמן רשבסקי כגיל * 7 גנרל צריך לירות, לא לשחק שורר. אולם יום אחד לפני העברתו לבית נגד עקרונית לעישון, נדהם כשראה את ר,סופרים, נעלם השלט ממקומו אמן -אברך מעשן בעצמו.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 8

היחידי מבין העתונים היומיים שהביט פעמיים בביוליטין המקורי של סט״א, לפני פירסומו, היה. למרחב. לעורך־הלילה דויד פדר,צור נדמה היד, כי תוכן הראיון מוכר. הוא דחה את הפירסום, ביקש ממשרד סס״א בתל־אביב לברר את תאריך המאורע בניו־יורק. … ״אין אני רואה כי חובתי לחלץ את שר המשטרה ממיצריו!״ השיב זינגר, שייתכן ורמז כי רק מילא הוראה כאשר שיקר בבית־המשפט ,״המישקע שנוצר בנפשי — שום בית־משפט לא יוכל לבטלו.״ אך ההתחלה היתר, סופית.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 14

בצלצרפתי רוק תשעה גברים בלי נערה אחה׳ בלי פסנתר ובלי תזמורת — זוהי להקת הקומפאניון דה לה־שאנסון(בעברית: חבורת הזמר) העומדת לבוא לישראל בקרוב לסיבוב־הופעות שני .״אין לנו צורך בכלי נגינה וליווי,״ הם אומרים .״כל הכלים תקועים בגרונותינו.״ החבורה החלה את דרכה ממש כמו בצל ירוק בישראל. … אולם בסופו של דבר היתד, אימפרוביזציה זו מיותרת: ריקה זראי הגיעה לתיאטרון ברגע האחרון ממש, אחרי שאחד מאנשי התיאטרון התנדב לשמש כ־בייבי־סיטר לבתה, תחת הבייבי סיטר שהיה צריך להגיע ולא בא אלוף טוטד הצגות — זהו התואר הבלתי־רשמי בו זכה איש הנהלת התיאטרון הקאמרי אברהם בוגאטיר.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 16

ספורט כדורסל כרטיס נסיעה דאלופ־ם ״אנחנו עוד נפתיע בבולגריה, אני מכיר את הקבוצה שלי, פשוט צריך לקחת את השוט כשהולכים אליהם. אני עוד אופטימי, אתה תראה.״ ברוך משה, אחראי מחלקת הכדורסל של מכבי ת״א, ניסה לנצל את הצעתו של פרידריך ניטשה הגרמני לשימוש אישי. … המאמן, שלקראת מסע הקבוצה לבולגריה השבוע, צריך היה לגבש לו סגל מוצק מבחינה מקצועית וחברתית, עמד אין אונים מול ההתמוטטות המאיימת על הקבוצה בגלל ההפסד המפתיע ליריבה הנצחית שלה, הפועל תל־אביב.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 15

המשחקת בתפקיד ראשי בהצגת ניצוץ שד מצב זה איפשר לאנשי הצוות שנוכחו ב משורר, ואת שושנה רביד, שבגלל צרי- אולם לדקור את הנעדר. דו כן־אמוץ, דותה לא השתתפה בחזרה הכללית של למשל, העיר כל העת לשלום» :תגיד לגרי־ הסוחר מונציה. … ביום הששי האחרון מסר קול־ישראל ארו־כות את דבריו של דויד בן־גוריון, בו קבע ראש־הממשלה למעשה שאין בל סיכוי לשלים עם הערבים, באשמתם שלהם (ואח במדינה) .מיד לאחר מכן סיפר קול־ישראל, כאילו כאישור, כי העתון המצרי החשוב אל־אהראם, הקרוב לגמאל עבד אל־נאצר, כתב כי.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 8

אותה שעה כבר הדפיסו מכונות מעריב שלושת אלפים טפסים. היה צורך לעצור מיד את המכונה, לסדר את החומר מחדש ולהדפיס שוב. … הוא תבע להדק דודקא עתה את היחסים עם המפלגה. קרא זיסמן :״צריך לקבץ את הנוער סביב דגל המכבי, אחרת עלול ציבור זה להתרגל ללא קושי לדגל האדום.״ דבריו עוד לא נדמו כשמיד אחריו קם איש מכבי ותיק, דוד אבני מחיפה, השמיע את ר,היפו הגמור.
גליון 1153 (31 באוקטובר 1959), עמוד 16

לפני שבועות מספר, כאשר ביקר דיין בשכונת מוצרארה בירושלים טען :״דויד בן־הרוש סבל סמרטוט בדם תרנגולות. אם היה גבר היה צריך לחתוך את ידו ולטבול את הדגל בדמו המשורר אכרהם שלונ־סקי סיפר השבוע בשיחה ידידותית על חידוש לשוני מעניין שהכניס בתרגום של הדון השקם. … הן היו לבושות די יפה אבל לא כל כך חשבתי שמי יודע מה, שיהיו המון כובעים וכפפות ושאול 5באוויר ואני יודעת מה. זה היה צריך להתחיל בארבע־וחצי אז כמובן שזה התחיל בחמש־וחצי והעיקר שאמ׳שלי עשתה לי את המוות שאמהר.
גליון 1090 (20 באוגוסט 1958), עמוד 4

הוספתי שממילא לא תספיק התמורה למימון פעולות־מחתרת נרחבות, ויהיה צורך בסכומים הרבה יותר גדולים. רכושו של אבו־שוקרי בישראל לא הגיע, לפי האומדן הגס שלי, אלא לרבע מיליון ל״י (לפי הערך של אז). … אמרתי שגם אני |* /מתפלא על כך, כי לדעתי זה ענין של משרד־החוץ ואילו טופל בדבר כראוי, לא היד, הענין צריך להגיע אלי בכלל. הוספתי שהנציג מכירני אישית מתקופת היותי במחתרת, ומשום כך פנה אלי, אחרי שהתיאש מן המוסדות הממשלתיים.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 7

י ם 7קצב מו כבר עתה, משהוכרע על שטחי־ענק, צריך היה למלא את הכמות על חשבון האיכות. … ״ התלוננו אדריכלי מדור ״פנינו לעתיד״ .המראה עצמו היה צריך להישאר גם להבא כלתי־גמור מבפנים, והיה עתיד להתכסות עוד זמן הקיצוץ האחרון: אולם ענקי ריק, שפרט לשלט ״פנינו לעתיד״ מוצג בו רק מוצג אחד רב בכיסויי בד לקראת כל מאורע חגיגי הנערך בין כתליו.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 22

עם להקה זו, בת 10 איש חזר לארצות־הברית, להיות מסמר התכנית הישראלית ברדיו־סיטי, שהביאה בשורת אמנות ישראל בצורה עממית, למאות אלפי יהודים ולא יהודים. … כל הוצאות נסיעה וכדומה — על חשבון החברה ולא על חשבון הרקדנים. ה.מנם זהו שכר עבדים? ראשית צריך להיות ברור שחברי הלהקה עבדו בארצות־הבר ת במסגרת שהחוק מחייב, דהיינו באישור האיגוד המקצועי של האמנים וחזקה על היוניון האמריקאי שאינו שש להתחרות מבחוץ ולא יתיר העסקת אמנים מהחוץ בתנאים כספיים שלמטה מהמחיר שהוא קובע.
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 9

״ לזעמם לא היה גבול. העתונא־ם שמו מצור על מבינסקי ובן־צבי׳ שישבו ליד שולחנם העגול׳ המכוסה שיש, בקפה בן־יהודח, בורסת האמגים של תל־אביב. … הוא יקבל אותו בשלווה *. * עבדאללה מג׳יד נידון למאסר עולם ; חברו נידון למאסר 27 שנים, במעט אורח דני קיי לא דובינסקי ולא יערסקי אבל הוא הביא אתו את החוזה׳ בו נאמר בפירוש שדני קיי צריך לבוא לישראל בין 1 11.1.54־ . 11.1.55 דוב־נסקי נשם לרווחה: סוף סוף היה החוזה האגדי מונח לנגד עיניו.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 9

• אם אתה עוכר כמפעל שסיכוייו תכלכליים אינם כטוחים, צפה לצרות. יורשו של ברום מק־דניאל כראש משלחת הסיוע האמריקאי בארץ, העומד להגיע בקרוב, ידאג מעתה יותר לערכם הכלכלי־גרידא של מפעלי הפיתוח, בעוד שמק־דניאל נטה לשים לב גם לערכם הציוני … אוירוניס אלה יוכלו לחנות כמעט בכל מקום ביבשה ובאניה, יתקדמו עם הצבא בלי צורך בהתקנת שדות־תעופה. • גם הצלחות האגדתיות תהפוכנה׳מהזה *רגיל ב א האמריקאי כבר החל לבנות צלחות ממונעות בכוח סילוני, שיוכלו לנוע לכל עבר, להמריא במקום ולעמוד באויר
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 8

פגרת״הפסח היתה יכולה להיות שעת״כושר לדחיית הישיבות לזמן בלתי־מוגבל והשתקת המשפט, אשר לא היה צריך להתחיל בכלל. אולם איש־מסוצורין יואל כראנד >שמאל)* שרת חיכה׳ יום, יומיים הניצבת על הדוכן. … ״ תל :״עד רגיל.״ תמיר :״אני שמח שהתביעה נכנעה ללחץ שלי ושעדותו של בראנד תישמע עוד לפני פגרת־הפסח.״ השופט פסק שאין עוד צורך בהצהרה בשבועה. האמת במערומיה. ד,אנסי בראנד, העייפה וד,מפוחדת במקצת, ירדה מעל דוכן״ העדים.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 7

כיצד אתה רואה את סיכויי המפלגה בבחירות לכנסת הכאה? אביע את זה בצורה יזו: בציבור מתווכחים על השאלה כמה מקומות נקבל יותר מן המספר שיש לנו בכנסת הנוכחית. … תכנית הצנע המאיסה את החיים על המוני אזרחים, הפגיעה היומיומית בכבוד האדם, רגש המחנק במדינה שלא נתנה לאזרחיה לצאת את גבולותיה, העמידה׳האינסופית ב תורים לפני חנויות ריקות — כל אלה יצרו את הרקע לנצחון המפלגה שהבטיחה יוזמה חפשית.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 8

לדברי שלום חושבות מדינות ערב את איר־גונו למפעל דתי, אינן מנסות להצר את פעי במדינה הזקופה, השיער המכסיף וההופעה הדים לומסית־מקצועיח, עיין שעות על שעות בספר הפרוטוקולים. … בני אבו גוש לא היו הידידים היחידים, שהיו נתונים בצרה. רומק עסק גם בניהול קרן לטובת חברי־לח״י לשעבר, וכאשר התפוצץ משפט קסטנר והפך למאבק חדש נגד הענקים, העמיד הוא את עצמו בראש הוועדה הציבורית למען מלכיאל גרינוואלד, אסף סכומי כסף גדולים לניהול המשפט **.






