חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 33,676 עד 33,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 16
יתרון בולט ן* הוליווד, ארצות־הברית, הוציא בית- ל ח רו ש ת לבריכות שחייה מתקפלות׳ בבעלותה של הכוכבת אסתר ויליאמס, דוגמה חדשה של בריכה ניידת׳ הנושאת בתחתיתה את תבליט גופה של ויליאמס עצמה• פסיבדטראפיה יקאהיר, מצריים, שעה שמכוניתו ** של הנשיא גאמל עבד אל־נאצר עברה על פני בית־חולים גדול׳ בדרכה אל מיצעד יום ההפיכה, השתפך קריין הראדיו בקריאה היסטרית :״הרופאים והחולים יצאו למרפסות ! … ״ ״נכון שתרמתי את כל כספי לאימשי״ל, אבל מי זה אמר שמי שתורם את כספו צריך להתאבד הצטחק הסמל בדאון — ״אני מרוצה מחיי, ומאחל לכל יהודי להיות מסודר ומרוצה כמוני.״ מראה מחזון שר אטובוס שה להאשים את מנהלת אילנשי״ל \ /בחיפה על חששה שבראון עומד לד תו אבד.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 17
גס מורים חתם. ״פתאום אמר לי רוטגולד שהוא צריך לדבר אתי ביחידות. הייתי אז בהריון. … אף אחד לא יכול למנוע זאת, כי זה החוק הקיים.״ אולם על אף הכשר זה שניתן לג׳ונגל, מצא סוף־סוף משרד הסעד צורך להתערב. השבוע קיבלה רות מילר מכתב, בו הודיעו לה כי הענין הועבר לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד הסעד בירושלים.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 9
היה בכך משהו מעליב, משהו בלתי־מכובד ובלתי־נאה למעמד שהיה צריך לייצג את הוד הממלכתיות של מדינת ישראל. … ברגעים כאלה, פנתה העין הסובלת אוטומאטית אל האיש היושב מתחת לסמל המדינה, הרוכש מדי יום ביומו א. צר גדול יותר של כבוד והערכה: השופט לנדוי.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 17
הבעל לא הסתפק בכך: היא ־־* תבע מברטה לקבל את חלקו של אביה בשותפות .״אני בעלך והחצי צריך להיות שלי.״ אמר. ברטה לא הסכימה לדעתו. … אברהם מיהר להכין העתקים מן התמונות, הביא את הדבר לידיעת משפחת אשתו. ביום בו צריך היה הרופא להגיע לביתה של נירה, שכרו שניים מאחיה מונית, נסעו לבית־אחותם.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 11
הוא ניסה להכריז בפני השופט, מיד עם הפתיחה, כי שולחו לא פגע בכל צורה שהיא במדינת ישראל. אך מיד הופסק על- ידי ממלא־מקים פרקליט המחוז, איש התביעה הוזתיק והמנוסה אליעזר לייבסון, שקרא :״זאת תאמר בדלתיים סגורות! … קיימת גם סיבה נוספת: ללא קשר עם הבירור המשפטי ועם העובדות שיתגלו בו, יצר לעצמו רוב הציבור תמונה שלילית ביותר של ישראל בר.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 32
חש, שכל קיפולי השומן הקטנים השעירים, כל הבושות והניבזויות, הרכות, הגמישות, הרעב וכו׳ הם מעושים ולא במקומם הטבעי, אבל צר היה לו לוזתר. הרים את כנף הפסנתר, תפס את הג׳ינג׳ית הנדהמת ויצק אותה על המיתרים החשופים. … לפתע קם מיכה, שגמר חצי בקבוק ויסקי לבד, הרכין ראשו על חזהו והתחיל לבכות. החברה ישבו ולא עשו כלום. מלצר אחד ניגש, אבל הסרן גרש אותו .״תגידו,״ שאל מיכה ,״אתם עוד זוכרים שהייתי גר פעם בתוך פסנתר?
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 21
״אנחנו כל הזמן רצינו לעשות פעולה, אבל אם מתחילים, צריך להמשיך וזה דבר של הרבה כסף. בהתחלה לא היה כסף וזה לא היה נעים. … אחרי שגמרו את הכל והאנשים רצו ללכת הביתה, ביקש אלפונס ק. וינסקו מהקהל שלא יתפזר, מפני שצריך תשע וחצי בערב והייתי מוכרחה לחוור הביתה לתל־אביב.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 3
לדעתי, זוהי •עיטה טובה מאוד, ומביעה את תוכז המאמר העיקרי בצורה גראפית נאה. שמואל וייס, חולון העולם הזה ניסה שיסה זו כשנה, בי 953ו. … כי אז היו כולם מכבדים אותו ועושים כדבריו. בצורה זו, היה מבטיח את ביצוע חזונו המשיחי, אפילו אם לא באמצעות מפא״י לבדה.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 21
עד המ 7ך ף ץ קופה קצרה זו, תקופה של זוהר 2 1ותקווה, באה גם היא אל קיצה. הפעם בצורה ברוטאלית וחדה. יחד עם עוד שלושה מחברי חבורת רחוב לבנדה, נעצר נחמן פרקש, הואשם בביצוע שוד מזויין במחלבת תנובה. … הם אומנם נתנו לו צריף באחד ממושבי הדרום, אך סירבו לתת לו גם חלקת אדמה; והוא היד. צריך להיות שכיר־יום — מה שלא רצה* .אני בתור צבר בן ,24 אלך עכשיו להתחיל הכל מחדש בלי משק ובלי כלום?
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 9
כפי שהעידו העדים במשפט הירושלמי, נהג אייכמן אז לקבלם באדיבות, להציע להם לשבת, ולשוחח עמם בצורה הוגנת. כאשר היד, הגסטאפו מחרים, באיזשהו מוסד, חומר עיוני שנגע ליהודים, ולא ידע מה לעשות בו, היה גם חומר זה מועבר אוטומטית למחלקה 112־ 2בשרות הבטחון. … הוא לא דירבן אף אחד.״ ובמקום אחר :״צעיר שופע־בשר, שמדיו היו תמיד צרים עליו.״ ויסליצני, שהיה סגן־מישנה, הניח לאנשים לעבוד, הקדיש את זמנו שלו לקריאת ספרי היסטוריה.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 22
״השוו את עמידתם העלובה של נאצים אלה לעמידתם הגאה של לוחמי־המחתרת שלנו מול התליין הבריטי,״ אמר השבוע אחד מראשי לת״י .״איך עמדו בן־יוסף, גרונר, בית־צורי, חכים וחבריהם במשפט ובתא־התלייה — ואיך מתבזים נאצים אלה, מוויסליצני ועד אייכמן עצמו! … בתיאורו של בורגר, זה נראה לגמרי אחרת: שלשה ימים בלי מים, מהלומות של אלות ושוטים, פיזור הזקנים והחולים באמצעות יריות, רתימת יהודים במקום הסוסים לפני העגלות, גניבת הכסף והאוכל שלהם, הרעבה, התעללות, טרור. העד מספר את הכל בשקט, בצורה עובדתית, בגרמנית נכונה ותרבותית.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 27
חכרי-המיפלגה עלולים לפרוש 1שיפרשו: מי צריך אותם בכלל 7 חברי-המיפלגה עלולים להדיח את הצ מרת? … מיספר נבחריה יהיה תלוי אך ורק ב הצלחתם של מנהיגי תנועת־החרות לע צור את התדרדרות הפופולריות שלהם, ולהביס את המערך למרות הכל.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 14
קשרי ידידות חדשים יתפתחו בעתיד. צפוי שבוע די קשה, צרות צרורות בעז־. ייניס מיקצועיים. אם הובטח לכם קידום, עליכם להמתין מעט, יחולו עיטבים. … בעל דיבור פזיז, ובדרך״כלל איננו מתכנן את היעדים שאליהם הוא מתכוון להגיע, אינו מתייעץ עם איש, ולא נעצר לחשוב או לתכנן את דרכו — מה שגורם לתוכניותיו להתעכב פעמים רבות. יש לו צורך לעמוד במרכז, ודחף חזק להבליט את עצמו.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 3
מושל נפת טולכרם, סגן־אלוף שלום מוצאפי, קיבל אותי בפליאה .״מה פית- אום?! לא צריך שום אישור כדי להגיע לשכם !״ אמר לי . … הנאשם פנה לסניף הבנק וחתם על הסכם שבו נאמר, כי הוא עובד אלתא באשדוד, פרט שלא היה נכון מעולם. הנאשם היה צריך למשכן דירה להבטחת ההלוואה. באותו הזמן היה לאביו, אשר בן־יוסף, מיגרש בגבעתיים ועליו בית בן קומה אחת.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 49
בשבוע שעבר החלה בפעולה תוכנית- טלוויזיה שנייה בעברית בניו-יורק, ה מופק ת על־ידי מפיקי ה תוכנית ״ישראל היום״ בלוס״אנג׳לס. ריכוז ה תוכנית יהיה בידי שרגא צור, ו ה מנ חו ת תהיינ ה עדנה לב וחוה לוי. … הסכםזה נעשה דוו קא כדי לצמצם א ת העלאת דמי״ החבר, שכן הצטרפות הקבוצה איפשרה קבל ת מימון ב סכו ם גדול ומיידי, וזה מיתן א ת הנטל הכספי הגדול שהיה צריך ל ה טיל על כלל החברים• המי שפטנית ה חלי ט ה, בעיקבו ת ה* מיכתב שקיבלה, לנ סו תלהתקבלכ- מישפטנית ב״בנק הפועלים״ ,כדי לי הנות אף היא מהט בו ת עובדי־הבנק.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 75
איזו מין חוצפה ארורה זאת, טומיה המדרדרת את עוזי/אודי מדרך הישר ואני צריך לממן את זה? ז ...מה אנחנו, מתאכדים? … להכין אתכם לקראת עולם חדש, אמיץ ומיד אחרי זה : ״מדוע זה תיעתע בנו הגורל שנצר מאדמתנו שלח שרשיו אל אדמת נכר לשאוב ממנה חיות.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 31
מיזרחי ומיכל מוכרים באמריקה שייט במצריים ובישראל חברת הנסיעות ״סלבריטי״ בהוליווד, מציעה לטסים למיזרח התיכון, בתקופה של דצמבר עד מארס, מסע־שיט על הספינה ״יאסון״ מסואס לעקבה, אילת, סאפאגה וחזרה, במשך שיבעה ימים, במחיר של 600 עד 1200 דולר לאיש. … מי שחפץ לעשות ביטוח אצל סוכן אחר, או בתנאים אחרים, צריך לנהל מילחמת מיכתבים עם ״טפחות״ ,עד שיקבל אישור לכך.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 15
״היה זה מחזה די מביך לראות איך כל מיני גאבונים, סנגלים, ניגרים וכווייתים מתעללים בגדולה שבמיעצמות, אשר נקלעה לצרה של הצבעה בנושא הפלסטיני,״ קונן מרקוס. … אם זהו היחס כלפי בעייתם במיפלגת־העב׳ודה, אין צורך בדימיון רב כדי לתאר את יחסם השלילי של ה־ •שמרנים, האוחזים עתה ׳ברסן השילטון בבריטניה.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 10
האקזיסטנציאליזם, כידוע, ביטל את התירוץ של ה־תת־מודע הפרוידיני• האדם האבסורדי נושא באחריות לגורלו, גם אם הוא כמו כולנו, מתפתה להונאה־עצמית, הסתרת העיניים מן האור הלבן המסנוור של הריקות, ההתכנסות לתוך רחמים עצמיים, אינה עוד כל-כך הרואית כמו המרד הסיזיפי. ובצורה בוטה: להיות הומו, זוהי בחירה כמו להיות דון ז׳ואן, כמו להיות שחקן — ללבוש את התפקיד ולממשו. … שכן תופעה מעניינת מאד מוצאת את ביטויה בקרב בני הנוער שלנו: הקיצוניות. הנוער הישראלי הוא רדיקלי בצורה שלא תאמן. יש להניח כי הליכוד ומחנה־שלי היו מרוויחים מחוק כזה .
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 86
המחזאי חנוך לוין כתב ליגול :״הנשים מדברות, הגברים עושים וכתב ידיעות אחרונות לענייני בידור, ע מנו א ל בר־קדמא, כתב כמו היה פרופסור לספרות : ״ארג הדמויות בתוף הנוף — ארץ־יש• ראל בסוף שנות השישים — מעוגן היטב ומשכנע.״״ מוקי צור, קיבוצניק מעין־ גב, כתב :״ייתכן מאוד שחווית חלק מה דברים...״ יוצאת דופן, הד״ר נורית גרץ, העירה ובצדק :״יש לי הסתייגות: לדמויות הבחורות יש צורף להבריק, אפשר היה לדלל את זה...״ כל התגובות שהובאו כאן הינם קטעים שהגברת תלמה יגול בחרה בקפידה מתוך המיכתבים של קוראי המכה הראשונה. יגול התעלתה בתרגיל קידום־המכירות של סיפרה. המילים של עוז, לוין, בר־קדמא, צור וגרץ עוטפים את סיפרה, וזאת מקדמת־ מכירות יגול חאלטורה ספרותית מבלי שבעלי הדבר מודעים לכך, שתפקידם מצטמצם בהיותם פתיון לספר עמוס־יומרות.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 66
שפתיה היו צבועות אדום לוהט, מפושקות בצורה פרובוק טיבית, ועיניה החומות היו משוטטות בין הצופים באולם במבט מתגרה. … היא לא שילמה עבור רכישותיה, וסיפרה לבעל החנות, כי אביר, צריך לבוא מגרמניה ו להביא לה הרבה כסף.
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 20
זו כל משמעותה של ההגרלה הדימוקרטית הזאת, הנערכת אחת לארבע שנים. צריך אדם להיות מטומטם אמיתי — כמו שהיו, למשל 200 ,אלפי אנשים שהצביעו לד״ש בבחירות שהיו ב־ .1977 היה עליהם להיות מטומטמים כדי לחשוב שקולותיהם יקבעו את גורל הממשלה ואת גורל הארץ, למרות שהקולות האלה ניתנים למיפלגה שאין לה דיעות בשום נושא, וכל אחד מהבוחרים למענה אינו מביע שום דיעה, למעשה, וכל מה שהוא רוצה הוא שהחבורה האומללה שניצבה בראש הרשימה ההיא תשתתף בשילטון. … אבל החברה עדנה סולודר, מטומטמים יקרים שלי, היא בעד התנחלות ביקעת-הירדן וברמת-הגולן, ומן הסתם, כמו חבריה בקיבוץ המאוחד, מתנגדת גם לפינוי פיתחת רפיח, אפילו אם זה מביא שלום עם מצריים. ואולי, מטומטמים יקרים שלי, הצלחתם להכניס בקולותיכם האחדים־וה האנרגית הגזית השופעת והריחנית שיוצר תהליך העיכול של הצ׳ולנט.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 39
אשמתם היחי דה: הם חזרו מעבודתם בשדה ל כפרם, אחרי שנכנס לתוקפו עו צר, שהם כלל לא ידעו על קיומו. על הכף השניה מונחת התגובה של החברה הישראלית. … ״מי שאד,דתו לישראל גורמת לו להצדיק את תביעתה, למרחב־הגנה המתרחב בלי הרף, גוזר עליה בידוד ומצור לנצח. מחי״ אות־הכפיים לרוח-הקרב של הממ שלה הנוכחית מעודדות את הת נוונותה הדיפלומטית.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 64
את התורה אפשר לפרש ב־ 70 צורות, אך כיוון שבאתי אל הדת מהחילוניות וחזרתי אל החילוניות, יש לי תיאוריה משלי: אבר־הזכרות הוא יצר־הרע, ועל מנת לחיות חיים שהטוב מתאזן בהם עם הרע (אין רע בלי טוב, ולהיפך) ,הגבילו את הגבר במיצוות שמסיחות את דעתו מאבר־חזכרות שלו . … הפעם הראשונה היתד, כשכבר הייתי בת .36 מישהו פשוט שיפנע אותי שצריך לנסות את זה, וכך עשיתי. היה מעניין, אבל זהו זה.
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 57
למחרת אמורה להתקיים בחינת־הבגרות, ונראה שלאיש לא איכפת ששנות לימודי ירדו לטימ־יון בגלל דבר שלא עשיתי. ני סיתי להסביר לשומר שאני צריך להיבחן ,״אין בגרות ואין בטיח,״ הוא ענה לי. … השוטר חזר מייד ללוד, והבין כי הסתבך בצרה גדולה, כיוון שנהג ללא רשיון וכמובן, ללא ביטוח.
