חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,426 עד 3,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 24
צווארון החולצה הוא גולף קטן, השרוול קצר חולצות קצרצרות, הושטה 1טנוו, ממשיכווז להיות באופנה -כדאי לוונשן גם בסוף העונה ומוכנס פנימה, ואימרת־החולצה מסתיימת מעל הפופיק. החצאית צרה־צרה, משולבת בבדי טריקו תואמים, והיא מתחילה הישר מתחת לטבור ונרכסת ברוכסן1 . גם מיכנסיים צרים־צרים וחולצות ׳קטנות־קטנות הנרכסות בשרוכים, חזרו עתה לאופנה, בהופעה חתיכית, צעירה ׳וקורצת לבעלות הגוף הדקיק: מיכנסי ג׳ינס צמודות וחולצת־ג׳ינס צמודה, בסיגגון חזיה הנרכסת בשרוכים בחזיתה. … המערכת כוללת שלושה 1חלקים: חולצה בסיגצון חזיה, מיכנסיים ארוכים וצרים, שממי במותניהן וחולצת ז׳אקט בסימון גברי.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 23
וכך, בערב המסיבה, הסתובבו בדיסקוטק עשרות מצרים מכל התקופות. ונדה קרן וחברתה הטובה, מלכת-הסריגים מגי דוברוביצ־קי, התחפשו לבדוויות עשירות. … שרי קרן, הבת הבכורה של ונדה, לא כל־כך אהבה את התקופה המצרית, אולי בגלל השיחות בטאבה ואולי כי רצתה להיות מיוחדת.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 6
״ ואילו הנהג אמר: ״בשביל מת בכלל אתה צריך לענות לוי״ אורי בנד, בת-ים • מכתבו של הקורא בנד הועבר למשרד החשב הכללי של הממשלה. … צויד הורדה במשך עשר השנים האחרונות עושה ל־ הכתרתם, ובצדק, את החיילת רבקה סו־קולובסקי, מבסיס קליטה ומיון, כסגנית מלכת־הצעדה לשנת ( 1969 העולם הזה .)1653 הכל טוב ויפה, אבל למה הייתם מצורפת לנס בזאת תמונה בקשר לכתבתכם על הסיור הישראלי־המצרי (העולם הזה .)1656 בתמונה נראה הסיור המשולש הישראלי—מצרי—או״ם. במרכז קפיטן שוקרי המצרי (מסומן בחץ) ,וגנרל ריילי מכוח האו״ם.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 27
אבל בערב שנועד לציין את מלאת נשי וינדזור העליזות שלוש שנים לטיסתו של אייבי למצריים, • ה ג ״ ל :״לא אהיה דון קישוט,״ ניסו השניים לרכך את ליבו. … טען ממבוש כלפי עמיקם :״איך אתה רוצה לעשות שלום • נשיא מצרים, גמאד עבד־אל־עם מאה מיליון ערבים שאתה לא מכיר, ; אצר :״היהודים הם בני־דודנו.״ ז אם אתה לא מוכן לעשות שלום עם יהודי • מנכ״ל משרד־החזץ, גדעון אחד שאתה כן מכיר אין הזדמנות רפאל :״נאצר הוא מיקרה מעניין מסובה יותר לריב מערב הנערך לכבוד השבחינה פסיכואנליסטית.״ סוק• השבוע מלינה מרקורי רוקדת פירטאקי ב״אריאנה״ נמו במולדת מתכוונת מרלין לפתוח את הבוטיק הראשון.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 11
ליקקתי דבש? אחרי הנאצים והמחנות אני צריך להיהרג על־ידי מסתננים במושב צור־מעון? זה יותר מדי, לרצות בקצת חיים שקטים וטובים, בלי צרות? לא היו לי די צרות באירופה י מתברר כי סיבת כל העצבנות היא בכך שהעיריה מאיימת לפנות את כל דיירי הבית ולפוצץ את הבנין, מכיון שהוא עלול להתמוטט. … ״בדם האשכנזי התערב דם שחור, מרוקאי ג׳וש משוכנע לגמרי |§ שקזבלן דקר את ה־ m A Aאלמוני, אולם מוכן = להעלים את העדויות jjהעיקריות ולחלץ או־ = 1תו מן הצרה, בתנאי 3 שקזבלן יצא מתוך הסימטאות ויתחיל בחיים חדשים.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 4
חייליו וטאנקיו יכלו לכבוש את צרפת ואת ישראל, להגיע מצפון ומדרום עד למיצר גיבראלטאר. ואז הם היו עומדים על כף המאזניים שד המערב: פחות מ* 50 דיביזיו ת מוכנות לקרב. … לא היתד, עוד דוגמה בתולדות העולם ששני שליטי עולם יוכלו לדור בכפיפה אחת מגלי שיוכרע סופית ידו של מי על העליונה. אשור ומצרים, פרס ויון, רומא וקרת־חדשה, ספרד ובריטניה, צרפת ורוסיה, למדו לקח היסטורי זה מחוך דפים מגואלים בדם. … מיליוני חיילים שו חררו במשיכת קולמוס אחת. בתי־החרושת, שיי צרו את מפציצי הענק, עברו לייצור מציתים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 51
במדינה (המשך מעמוד )42 מת חחרדהשלום עם המצרים, בעוד שלושה חודשים. האמריקאים והמצרים הבינו כי הוסכם על הקפאת ההתנחלות לתקופה של חמש שנים — עד לקביעה סופית של עתיד הריבונות ביהודה ושומרון. … כדי למנוע את השגת מטרתם העיקרית של אנשי גוש אמונים — הצגת־ראווה של מנושלים בכוח בפני אמצעי־התיקשורת — הורחקו העיתונאים והצלמים מהמקום לפני שצר,״ל נכנס לפעולה. רק אז הסתער ,גדוד של חיילים, שחלקם הונחתו במסוקים, על מאות המתנחלים שהתבצרו סביב הצריף בראש הגבעה.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 26
״כ שיבוא השלום, נוכל להזמין אלינו את עומר שריף.״ לשבת אל שולחן הברידג׳ מול עומר שריף, הכוכב המצרי הידוע גם כאלוף ברידג׳ ,הוא חלומה הגלוי של כל שח קנית בוי ד ג׳ בישראל. כך, כשיבוא ה שלום, ניתן יהיה לראות את מלכה׳לה רוזנשטיין, אשת־החברה היפהפייה מתל- אביב, יושבת מול השחקן המצרי, מנסה לנצח אותו בשדה־הקרב של מישחק ה רו חו ת* המיסתורי. נוער כן .28 לא רק הנשים התפעלו מד,מצרי המפורסם :״הוא שחקן מ צויץ,״ גילה הארכיטקט ריצ׳ארד גינסבורג (,)26 בעל השפם הרס״רי הבלונדי .
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 28
מיבצע •וחד לחיילים כל חייל שיחתום כחודש מרס מנוי על ז: ו1ולס רח)7 יקבל הנחה של ״407 השבועון יישלח רק לדואר הצבאי (המשך משזוד )26 כשנים הארוכות שישנתי בכלא זד מצרי חיתה הבעייה העיקרית שלי, הרצון העיקרי, להישאר בחיים ולא לה פוך לצמח. … אני חושבת שלא ניתן כלל להתרגל למחשבה שצריך להישאר בכלא 15 שנים. בהתחלה לא תופסים את זה. … יותר מאוחר, פעם בחודש. לא רציתי שהוא יישאר במצריים בגללי. נדנדתי לו, עד שעזב. אחרי זה היתד, הדודה שלי מבקרת אותי.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 30
אני מנסה לעשות משהו כדי להפסיק אותן. מישהו צריך פעם לעשות משהו עבור השלום. אני עושה זאת. … בעת שהמצרים נלחמו בתימן ערכה מוריה, אז ברברה, ביקור שני במצריים. … לדעתה עשוי הרב לסייע בהשמת השלום בין ישראל למצריים, שיהיה שלב ראשון בדרך לשלום עולמי.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 39
היא בת ,21 וטוענת כי זיכרונותיה מעברה הס מוגבלים ביותר, למרות ש״קיים משקע כבד בלב, שצריך לחיות איתו כל החיים,״ לדבריה. :את בקשתו של חיד״ר בכר להתמיות כאפוטרופוס. … במישרד־הסעד החלו מצטערים על ש־סיניה לא הוחזרה למצרים, יחד עם כל השבויים המצרים שהוחזרו לארצם אחרי מיבצע קדש.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 18
ההתפשרויות שבאו לאחר־מכן, בריאד ובקאהיר, אינן יכולות לטשטש את העובדה כי ברגע המכריע פעלו סעודיה ומצריים במהירות עצומה, הגישו אולטימטום והשיגו את כניעת סוריה תוך שעות. ״קונסורציום״ מצרי-סעודי זה (כפי ש כינה אותו לה מונד הפאריסאי) ,הוא בעל אוריינטאציה אמריקאית מובהקת. … אולם עתה נוצר מצב המאפשר לאש״,ד לפעול להשגת יעד זה בצורה עיק בית ומחושבת. אושר ע״י משרד התחבורה גם לגילאי 18־16 פיתיון זה תואם את האינטרסים האמ ריקאיים.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 32
במאמר ארוך מעל עמודו הראשון של המוסף לשבת ביום שישי, שבוע לפני הביקור, הוא מציין כבר בפתיחה לא רבים הסיכו יים כי ׳משהו קונקרטי ייצא מההצהרה התיאטרלית כלשהי, של המנהיג המצרי...״ גינאי מסיים את מאמרו באופן חד מש מעי :״אכן זה אידיאל נאה. … ב־15.11.77 הוא פירסם בידיעות אחרונות רשימה נגד ׳רעיון השלום של ׳סאדאת ובה הוא קובע כבר בכותרת :״הציבור לא היה שותף ׳להתלהבות שבה ׳קידמה הממשלה הכרזת סאדאת — ובצדק.״ בגוף הרשימה מספר שילוח :״שמים וארץ — ׳והכרזתו של נשיא מצריים בפרלמנט המצרי בדבר נכו נותו לבוא לכנסת בירושלים. … נישאר משום מה אדיש למדי״ קובע הסוציולוג החובב שילוח וממשיך :״׳והרי אין ספק שדווקא הציבור הישראלי הוא זה שצריך היה לצאת מכליו לשמע עצם נכונותו של שליט מצריים להתדיין עימנו בצינורות הרישמיים.״ ״מה קרה איפוא?
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 55
בשארם ־א ־שייך, להראות לו את הסכנה התמוהה לביטחון ישראל וולפלפלתה, העלולים ׳להיגרם אם יחזיקו המצרים -במקום אסטרטגי זה וישלטו בתות־חיהם על מעברי המים, החיונים סל כך לישראל. … שמועה אחרת אומרת יכי סאדאת עומד להציע לדיין, בעקבות התפטרותו •של איסמעיל פחמי, את תפקיד שר החוץ המצרי. השמועה מוסיפה כי דיין יקבל עליו -את ה תפ קד ״מתוך אמונה כי בתפקיד זה ישרת טוב יותר ובנאמנות, א׳ת עקרונותיו״ .ע ד נדע מפי השמועה הזאת כי לא צפויות כל הפגנות התנגדות ובמצרים למינוי בשל חלקו של דיין ב־ ״מחדל״ ,אלא להיפך.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 16
עד כה התעניינה ישראל בבעיות של הסגר ימי רק בהקשר שלילי: כצד הנפגע, בפועל או בכוח. המצרים הטילו הסגר על אילת במאי ,1967 ובפני חיל־הים הישראלי הקטן עמדה תמיד הבעייה הגדולה ׳כיצד למנוע הטלת הסגר על חופי ישראל. … בתמונה: אונית־הקרב הרוסית אורל, שנפגעה בקרב ההיסטורי במיצר ססושימה — הקרב הימי הראשון בעת החדשה, שבו •נוצח חיל־ים אירופי בידי ימאי אסיה. … סביר להניח שהיא באה על פי בקשת האמריקאים, שאינם יכולים לעסוק בכך בעצמם, מחשש פן יכריח הדבר את הסובייטים להגיב בצורה כלשהי. הסורים עוסקים כאותה פעילות כחוף הצפוני של לבנון.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 48
בנעם האחוונה ט-הונדו שיחקור אחמד זוכייד, בן שבט המזיינה, * לא איכפת אם יחזירו את סיני או לא יחזירו. ״מה איכפת לי מצרים או יהודים י כל זמן שיש אנשים יש פרנסה,״ אומר אחמד בן החמישים, בעל העור השחום והעי ניים הבוהקות. … ״מקום פצצה,״ אמרו סמדר ונורית בנות ה־ ,22 שזו להן הפעם הראשונה לגור בכפר הבדואי .״לא חסר כאן שום דבר. מה כבר צריך הבן־אדם בשכיל לחיות י — מים, בגד-ים, שק-שינה, וכסף לפיתות.״ איפה הנודיסטים? … השכם בבוקר ובשעות הצהריים, מזדנב תור ארוך של קונים ליד הצריף הקטן המשמש כמאפיה, שם אפשר לקנות פי תה בשלוש לירות. ומי שרוצה פיתה בדו אית אמיתית, צריך רק להמתין על החוף עד שתגש אליו אחת הנערות הבדואיות
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 75
זהו דגם לפסל, שהיא חולמת שיוצב בגבול הקבע בין מצרים לישראל, 1כסמל לשלום. פסלים משלה מצויים ברחבי ה ארץ — בבית־ספר דתי, בשכונת ארמון הנציב, מצוי פסל בדמות ספירלה. … עיקרון הזמניות והאר עיות יאפשר לאמנים רבים להציג את פסליהם, ולגרום לתרבות להתחדש, ולא להיות כפותה ל־סנוביות ורדיפה אחר יוקרה. ב צורה זו תתעשר תרבות העם, ה תחלופה תתרום לאמנים ולציבור כאחת, והנזק הכספי יהיה מועט, ויחול בעיקרו על האמנים בילבד. … אוסף מייוחד במינו של בובות קוריאניות, מלאכת־מחשבת ה־מייועדת לאספנים, מוצג בקומה העליונה שנפתחה זה עתה בגל ריה שלוש עשרה וחצי ביפו. ה אוסף מוצג בצורה ׳מייוחדת, על גבי מדפים בגובה שלושה מטרים, עם תאורה תיאטרלית, ויחד עם סך כל היופי המהמם של הקומה החדשה, הרי שזה שווה ביקור.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 78
בכל בוקר משתרכת בו התנועה באיטיות רבה. הוא צר מלהכיל את כל משאיות־הענק, נושאי הטנקים, האוטובוסים והמכוניות הפרטיות, העושים את דרכם בו. עד לפני זמן קצר היה הכביש כולו משובש וצר, אולם לפני כארבע שנים החלה מע״צ עזות של תמרורים המורים על הפניה ימינה לכיוון כפר־ורבורג. בהמשך הכביש, כשני מטרים אחרי הפניה ניצבים שני תמרורים (ראה חץ) המורים על הפיכתו לכביש רגיל בעל מסלול אחד, שהתנועה בו היא בשני הכיוונים. הכביש הצר ממשיך לכיוון אשקלון. הכביש ברוב שעות היום, עמוס כלי־רכב כבדים.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 27
למרות זאת, היה מוברק שותף לכל מהלכי פא־דאת, השתתף בצורה פעילה ביותר ב שיחות קמפ־דייוויד, ובעיקר במגעים עם ארצות־הברית. … לעומת זאת, היה זה מוברק שהביע פעם את ההצהרה הפשוטה, החמה והלב בית ביותר, שנאמרה על־ידי אישיות מצ רית בכירה, כשתיאר את היחסים בין ישראל ומצרים :״אתם, הישראלים, ד ד מים באופייכם ובמיזגכם לנו, הנוצרים, ועובדה זו היא הערובה הטובה ביותר לשיתוף־פעולר, בעתיד.״ יוסי ינאי;! … אמר אז סאדאת בשמץ של נבואה :״איש אינו יכול לראות את הנולד, ואסור שרק אדם אחד ידע את סודות המדינה. אני צריך סגן שיחלק עמי את האחריות בכל הרמות.״ נראה היה שסאדאת בונה את מוברק בית במישרד־החוץ האמריקאי ובבית ה לבן.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 38
״לי, למשל, היה פעם עוזר־בית ערבי, סמכתי עליו בעיניים עצומות, אבל כשהתחילו כל הפיגועים ומיט־ עני־החבלה פיטרתי אותו. למה אני צריך צרות? הריכוז שלהם כאן ליד בית־הספר זה ממש קטסטרופה. צריך לעשות להם מרכזי־ריכוז מחוץ לעיר ולא כאן, בצומת הכפר הירוק, למשל, שיתאספו שם, רחוק. … כדי שלא יבינו אותו לא נכון, הוא ממהר להבהיר :״אני לא שונא ערבים: אין לי שום דבר נגדם, הרי צריך שמישהו יעשה את העבודה, לא?״ כך לוי.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 9
חוק כזה נוגד את ערכי־הדמוקרטיה. בית־הספר צריך להסביר ולחנך, ולא להכריח לעשות דברים כאלה. … אני בעד ההצעה. צריך לתת יחס של כבוד לדת, וזה צעד מינימאלי של נכונות לתת כבוד לכיפה. … אצלנו בבית־הספר בכלל לא דיברו על זה. אם זה יעלה, לא אתנגד. צריך לתת כבוד לדת. למה לא ללבוש כיפה?
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 18
עם כל הכבוד לשירה, קיומו של פסטיבל־שירה או לא זה מה שישנה את דעתו של רבץ, או מישהו אחר כממשלת־ישראל? מותו של מחמוד אל־מצרי ( )32 מהתפרצות כיב־קיבה ב מי תקן־כלי א ה של שרות־הביטחון־הכללי בעזה, היה תתפלאי, אבל אני חושב שמצבו של רבץ כל־כך רע, שכל מתן לגיטימציה חשוב בעיניו מאוד. … • ולכן משתתפים בו רק משוררים ישראליים, ואין שום אורחים חשוכים מחו״ל, במו שהיה צריך להיות בשנה שעברה? אין זה טיבעי היום למות מכיב־קיבה, במיוחד בגיל צעיר. … הסימנים של הסיבוכים הנגרמים מכיב־קיבה הם כל־כך ברורים ובולטים לעין, שצריך להיות עיוור כדי לא להבחין בהם. במשך שנים רבות אני חוקר מיקרי־מוות ולא נתקלתי בתמותה (אורית זרובבל) 1 כתוצאה מכיב־קיבה.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 6
^ עבור ימים חזרו המחזות החלומיים על עצמם בבירת מצריים. חמישה ישראלים מיהרו לקאהיר, עוד לפ־ ני שהשערים נפתחו רישמית. הם התקבלו במצריים באילו היו האנשים הראשונים מן המאדים. … ברגע המכריע מצא סאדאת את עצמו ואת מצריים מבודדים בזירה החשובה ביותר — הזירה הערבית.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 25
ישר על השטיח שהיה פעם ורוד ועכשיו הוא אפור־מגעיל. החלונות לא נסגרים כמו שצריך, כי בנו אותם קבלן יהודי ופועל ערבי, והתריסים נתקעים כל יומיים. … אבל דיכאון הרי מותר להרגיש מקסימום שלוש דקות, אחרת זה כבר מקבל שמות לטיניים ומצריך טיפול פסיכיאטרי, הוצאות כספיות, ליחשושים מצר קרובים וידידים וכו׳ וכו׳ .אז בן־אדם שפוי, פחות או יותר, פשוט מחפש לו שמחות. אולי כוס־שוקו חם, מעיל־פרווה, מרק רותח או ...לצחוק. הצחוק הוא מעביר צרות גדול וחשוב והוא משנה את החיים, בדרך כלל לטובה.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 4
לאחר כל גשם נסחף החול מההר אל רחוב ירושלים הסמוך, משבש את התנועה וגורם לפק־קי־תנועה. בסימטה שלנו נואז תעלות צרות התאורה עמוקות, נפסקת וסכנת נפשות לעבור בה. … איך אפשר היה לחסל את המכה הזאת, פרט להשמדת בסיסי הכנופיות בשטח מצרים? העולם הזה ישראל דגני, גבעתיים העולם הזה הוכיח לא פעם שלא היה כל קשר בין מיבצע סיני ו בין מערכת הפידאיון. … והנה נתבשרנו השבוע, בעיקבות הסיב־סוך בין קבוצת מצובה״ מועצת סולם־צור ומשרד־המיסחר־והתעשיה, כי לא היו למדינה שום רווחים.
