חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 15
משפט זה׳ שנאמר בבטחון רב׳ העיד כי המצרים משוכנעים באמיתות של אגדת־ההפגזה. … ערב טוב.״ תקרית אחת 3ד 3ד מלחי האניות הישראליות נפגשו עם הימאים המצרים ברחוב, ובכמה מקרים אף נכנסו איתם בשיחה. … צעיר ישראלי, שהדף ללא כוונה ימאי מצרי בגבו, נתקל במבט זועם. מישהו פלט קללה ערבית.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 24
והרי (בהסכמים) הוכרה זכותם איש אופוזיציה מצרי סיד־אחמד ״עניינה של המועצה׳ זכותו להגדרה עצמית, לכינון מדינתו העצמאית ובייצוגו על־ידי אש״ף. … קיבוץ גבולות אך אין להעלות על הדעת שהמועצה תרחיק לכת בגמישותה עד־כדי קבלת הסכמי קמפ-דייוויד, או אף שתיקה לגביהם, בעוד אשר פירושם, כפי שקובע בגין, הוא ״לא״ לזכות ההגדרה העצמית ,״לא״ למדינה פלס טינית עצמאית, ו״לא״ לאירגון־השיחרור. מיזרחן אמיתי דובר רישמי (מצרי) הביע מורת־רוח מהודעת־הסיכום של המועצה הלאומית הפלסטינית, בגין קריאתה לאש״ף ״המקום שהיה בדעתי לתפוס״ אכזבה בקאהיר. … לבחור את הדרך בה יילך, והוא שיישא באחריות ובתוצאות״. הקצר שנוצר בין מצרים ואש״ף אינו עונה לציפיות או לאינטרסים של אף אחד משני הצדדים.
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 13
מטרופוליטן בקאהיר הוא אחד מעשרות המקומות המפוארים בהם אפשר ״לבלות״ .שם תמצא אנשים מכל העולם: אנגלים, צרפתים, יוונים, איטלקים, ו מצרים. לעתים קרובות אפשר גם לפגוש כאן את המלך פארוק בלויתן ״׳חברותיו״ או לבדו. … היפהפיות המלכותיות: פאיזה ופאוזי שנישואיהן באמריקה עוררו שערוריה עולמיו אלכסנדריה: שפת הים של ״הבירה השניה״ של מצרים, עיר בעל דמות ואופי כמע; אירופיים .״חוף סטנלי ביי״ מושן מדי שנה רבבות מבקרים מכל חלקי הארץ ותיירים זרי מרכז תרכות מודרנית: האוניבירסטיה פואד אל אוואל, אחת משלוש האוניברסי־סות של מצרים, מעוז המחתרות הקומיניסטית והלאומנית.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 22
מסיבה. חברי המישלחת המצרית שמחו לפגוש מכרים מפגישות קודמות שלהם, והישראלים שמחו להסביר־פניהם לתיירים המצרים. הראשונים שבאו בזמן היו משה דיין ואשתו, רחל, שלחצו ידיים עם המצרים ומיהרו לעזוב, כדי להספיק ולהאזין ברדיו לתוצאות מישחק הכדורסל של מכבי תל- אביב נגד היוגוסלבים. … עזר וייצמן נכנס למקום באחת בלבד, אני רוצה להצהיר המישלחת הפרלמנטרית ממצרים סערה׳ ניגש מיד לחברי המישלחת בזאת כי השבוע הייתי בכמה מסי שביקרה בארץ.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 8
״הסעודים נותנים לנו פחות עצמאות מאשר המצרים מעניקים לממשלת סלאל,״ הצהיר הנסיך באוזני אריק רולו, שליחו המיוחד של לה מונד . … היא רק מנצלת אותם כדי לנהל על אדמתם את מלחמתה נגד מצרים. הראייה: כוונתה של ריאד להקים ממשלת קואליציה תימנית, שלא על טהרח המלוכנים. … אלה הם רפובליקאים, שמאסו בשלטונו של סלאל ובנוכחות המצרים בארצם׳ ועברו לסעודיה. הטיח האמיר עבדאללה: ״השבטים שלנו התקוממו אמנם כדי לסלק את הכובש המצרי.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 15
למעשה יש כאן, איפוא, שתי התקשרו יות מקבילות: מצרי־דיין ומצרי־חוסיין. רק הנהגה כזאת תוכל לשאת ולתת, בבוא העת, עם ממיטלת ישראל, נדבר כינון מדינה פלסטינית תוך הסדר עימנו. … חיכמת אל־מצרי הוא אחד משניים־ שלושה האישים החשובים ביותר בשכם. … מכל המשפחות הגדולות של הגדה המערבית, משפחת אל־מצרי היא אולי הקרובה ביותר למישטר ההאשמי.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 9
גרניט 2 ך* וכנית הצליחה המצרית, שכין 4נויה גונית 2נתפרה, כאמור, בדיוק על־פי מידותיהם המדיניות והצבאיות של המצרים. … המצרים. חטיבת אמנון איבדה את הגדוד הצפוני שלה. … לאחר מכן התרכז אמנון בגיזרה המרכזית. מאחורי אוגדות החי״ר של המצרים נערכו עוד שלוש אוגדות ממוכנות ושתי אוגדות שיריון.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 43
תכנית עשר הנקודות״ של חוסני מובארק תכננו חיברו והעבירו למצרים ראשי מפלגת העבודה. האשמה חמורה מאין כמוה שבוודאי יש לשמיר על מה לבססה. … בשנתיים שקדמו למלחמת ששת הימים היתה זאת מצרים של עבדול נאצר, לא של מובארק, אשר הבטיחה לישראל. … תקדים נאצר ד י לעיר במאמרי הנצחת, המוכתבים ( בחלקם מלשכת הראיס בעתונות המצ־ צ׳ארלי צ׳סלין ל־צן בסקים סיקצשן לייה של פעמי שלום בצמרת המדינית־בט־הונית דאז, כאילו איו מה לחשוש ממלחמה עם מצרים. זה השפיע כנראה גם על הערכות המצב של אמ״ו שקבעו כי סכנת מלחמה עם מצרים רחוקה מהלך מספר שנים.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 18
כמה פעמים הצליחו כוחות רגליים של המצרים להסתער על המוצב. הם חדרו לתוכו והשתלטו עליו. … בפיתחה הדרומי יוצאת תעלת־סואץ אל ים־סוף דרך שתי ערי נמל מצריות: פורט- איברהים ופורט־תאופיק. שתיהן נמצאות בגדה המערבית של התעלה, זו שהוחזקה בידי המצרים. … ואומנם, בתקופת מלחמת ההתשה, היד, כאשר פרצה המלחמה בצחרי יום־ז״,כי- המצרים נואשו כנראח מכיבוש המוצב. המעוז שהוקם על המזח, המעוז הדרומי פורים, ניסו המצרים לכבוש גם את מעוז הם המשיכו להפגיזו, אך לא עשו עוד ביותר בקו בר־לב, אחד המעוזים הפרוב־ המזח.
גליון 747 (21 בפברואר 1952), עמוד 4
KIS7H3T זהתקפה מתחילה. ל מצרים הפגנות רחוב אינן דבר חדש במצרים. … תימרות עשן התאבכו מעל לבניינים ובתי עסק של זרים ומצרים. האספסוף התמרד בכל אשר היה מקובל עד אז. … כפיצוי על הנזקים, הקציבה ממשלת מצרים סכום של חמשה מיליון לירות כמפרעה, הודיעה לשגרירויות הזרות כי כל נפגע ונפגע יצטרך לתבוע את הפיצויים המלאים בדרך המקובלת — דרך בתי המשפט המצריים הרגילים.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 12
מטווח קרוב פתח אחד הלוחמים באש. מצרי אחד נהרג ושני נפצע. צעקותיו הקולניות של הפצוע ושאון היריות השביתו את הדממה. … ממחנה טכנאים, סמוך לתחנת־הכוח הגיע כוח מצרי על- גבי רכב, לאחר שהיריות משכו את תשומת־לבו. … לגיזרה הצפונית הובלו פחים, קרשים ושקי יוטה כדי להסתיר את העובדים מעיני המצרים, שהוסיפו לירות ימים רצופים. לילה אחד הונחו הפחים על־גבי הסוללה.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 26
מי שמכיר את מוברק, לא הופתע מסיגנון דברים זה של סגן הנשיא, האיש המסמל במצריים, יותר מכל אדם אחר, מאז מילחמת יום־הכיפורים, את זקיפות הקו מה של העם המצרי, ובעיקר של הצבא המצרי. מוברק, שמכונה על־ידי מצרים וזרים כאחד, האיש בעל פני הספינקס, עשה את דרכו לצמרת המצרית במהירות רבה. … במילחמת יום־הכיפורים לחם החיל וסי מל למיליוני מצרים את השוני שבין שתי המילחמות. שנתיים אחרי המילחמה נש לף מוברק מהצבא ומונה על־ידי סאדאת כסגן נשיא מצריים — מינוי שהיה בו יותר מהפתעה לצמרת המצרית.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 33
את המיל־של תל־צור, אשר מאחרי פלוגת פטונים אחת ובסיועה רק לאותם׳ שינויים שיכניס המח״ט עצמו, מראיית הקרב חמה לכדו, כתוך מיתחמה של חטיכה ,11 כמו כג׳יראדי, גם כאן שכו המצרים לעשתונותיהם הכל־חטיבתי). … כעבור פחות משעה היה שומרון, עם ג׳יפי- מנותק משאר החטיבה ומצוי בליבו של מיתחם מצרי. התול״ר שלו — שכה יפליאו לפעול אחר־כך נגד טנקים חידוש ההתקפה בלא טנקים לא בא כלל בחשבון. … ריכוזי הארטילריה העיקריים של המצרים, שהיו יעדם, למרבית המזל היו כולם אנשי־מיקצוע טובים ואמיהעובדה שד.מ״פ נהרג גרמה היסוסים אצל ציוותי ואיגפום ממערב.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 16
חיינו אותו עשרים שנה, בתנאים הרבה יותר קשים וביחסי־כוחות הרבה יותר שליליים מבחינתנו. מצרים היתד אז מדינה לוחמת. אוייב מפורש. … ״בתשעים מיליארד הלירות האלה,״ הוא אומר, ״ניתן לפתור את כל בעיות השיכון במדינה. אפשר לבנות ״אחרי הסכם־השלום עם מצרים יוצאת מחצית הכוח הערבי הלוחם נגדנו מהמישחק, לפחות פורמאלית. … בפועל לא החזיקו המצרים כוחות צבא גדולים בסיני. סיני הוא אחרי הכל מדבר.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 34
בחזרה סאדאתכבר קי ב ל אתהספר ״מצר״ ואתה? האם כבר רב,שת את המהדיר הראשון לתייר הישראלי בארץ הנילוס? מ צ רי מאת שלו כהן הוא מדריד עדכני לתייר הישראלי, הכולל גם סקירה על עברה של ארץ הפרעונים, ומאפשר לתייר הישאלי להנות מסיורו הראשון במצרים. המדריר מצרים הוא האשרה שלד לסיור מהנה עם בוא השלום הקרוב. … הערבים יכולים לחסום את ים־ם וף הן במיצרי באב-אל-מנדב והן לאורו החופים הערביים הגובלים בים־סוף לכל אורכו.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 17
הערך הכולל — 132 מיליון ל״י — שימש לסילוק חלק מן החובות קצרי־המועד של מצרים. מכיוון שהתרבה בזהב של. הבנק הלאומי המצרי הוערכה קודם לכן ב־60 טון זהב, החלישו מכירות אלה בצורה ניכרת את בריאותה הכספית של ארץ היאור. ? … אך מישלוחי הזהב היו רק טיפה ביום החובות של מצרים: היא חייבת כספים לבנק העולמי, לחברות פרטיות באירופה המערבית, לבנקים ולממשלה בארצות־הברית. … פייסל עבד־אל־קאדר עודה ,28 ,הוצג כסוכן חשאי מצרי, שערק וביקש מיקלט מדיני אצל אויבו של עבד־אל־נאצר.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 21
מצרים רבים נטשו את כלי־הרכב, שהיו רתוקים לכביש, ונסוגו דרך חולות המדבר, אחרי שחלצו את נעליהם. … אך פירוש הדבר כי נוכח העליונות הישראלית באימונים, במוראל ואף בכושר גופני, ראוייה עמידת המצרים להערכה. נוסף על אלף המצרים שנהרגו בכבישים וכחולות בעת הנסיגה, נהרגו כאלף בקרב. י ״ מהם ( 200 מתוך )1200 בשארם אל-שייך( 60 ,מתוך שתי פלוגות) באל־תמד( 260 ,מתוך )1200 במיצר חיטאן במיטלה. ליד מחסום ישראלי באבו־עגילה, שחסם את דרך הנסיגה המצרית, תקפו המצרים שלוש פעמים בלילה אהד.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 5
פתע הפסיקה אותו קריאה טלפונית: איסמעיל אל אזהרי, ראש־ממשלת סודאן הפרו־מצרי, התקשר מחרטום, דרש ממצריים להפסיק לכבס את וכבסיס המלוכלכים שלה לעיני כל העולם, תבע להחזיר את המנהיג הפורש לתפקידו. … מצב אותן מדינות בימים ההם לא היה רחוק ממצבה המבודד של ישראל כיום. הבטחת הלחש של סאלם לעיראקים כי מצרים תאסוף את ידיה מתוכנית־ר,התפשטות ההאשמית היתד. … שלא כמדינות ערביות אחרות, לא נבעתו המצרים מפני מעשי תגובה ישראליים, הוסיפו לבצע מעשי־תוקפנות בגבול הדרומי של הארץ.
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 4
ה צו רך מולי ד א־ש נגיב הפך איש הלא היה זה מועדון גורל של מצרים, קצינים כמקובל בשליט כל־יכול של הצבאות רבים, אשר מדינה הערבית העותפקידו מוגבל להלה בכוחה בהרבה על קלת הבילוי על הכל שאר מדינות ערב. … מן הרגע הראדעת׳ ללא כל תכנית שון נשא מועדון הברורה, הרי מכתיב קצינים המצריים אופי לו הגורל את דרכו. פוליטי מובהק, נועד גם נגיב יודע, כפי לשמש מקום מפגש שיודע יגאל אלון, שכך רואים הערכים את לקצינים המורדים, מצרים לא נחלה את עתיד ישראל: מחיצתה מרכז לליבון דעותימפלתה בגלל כמות המוחלטת על־ידי ארצות הם. … מול לועי התותחים לא היתר, למלך כל ברירה אלא לועכנע. הוא עזב בחפזון את מצרים והשאיר את השלטון בידי הצב!*,
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 23
חיילי היחידה באים אחד אחד, ניגשים מדנו (הכוונה לסיירת) שלוש חוליות כאלו. אבל היה מצרי אחד שפעל לבדו (לפי לאפסנאות, מקבלים ציוד, הולכים לצייד את הג׳יפים. … העבירו יותר לים הצפופה של המצרים. יום שלישי ככוקר.10 ,ע. אנו יוצמ־ 200 טנקים לאזור שלנו והסמוך לו. … בצומת אין כל מחסום וכל להתקפות הקומנדו המצרי. רכב תועה יכול להמשיך לקנטרה, אל המצרים.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 13
סובנים ישראלים ביצעו אז מעשה פרובוקציה שד הטמנת פצצות כמוסדות אמריקאיים במצריים. במטרה לעורר רושם כאילו המצרים עצמם עשו זאת ולקלקל את היחסים כין מצרים ו ארצות־הכרית. … נאמר למצרים, למעשה :״רק אנחנו יכולים לגרש את ישראל מן השטחים המוחזקים. … אם לא תמהרו, לא נוכל לעזור לכם עוד.״ הסובייטים יעצו למצרים לקבל את תוכנית רוג׳רם ואת החלטת מועצת־הביטחון.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 12
הראשי, הראשון והעקרוני בשרשרת היה המחדל החמור, של אי־ניצול ההפתעה הטוטלית, אשר נגרמה למצרים עם פתיחת המי תקפה ואשר היתד״ בו־זמנית, טקטית־מקומית מוחלטת וגם איסטרטגית־כללית מוחלטת (רימת ״החזית״ ,שנחשבה בעבורנו ״אופרטיבית יתרי למצרים ״איסטירטגית״) .הפיקוד המצרי, הן המקומי(כלומר, מפקדות שתי הארמיות) והן העליון, לא היה מוכן, לפחות בשלב מאוחר זה של המילחמה ואולי מלכתחילה, לצלייהה מאסיבית של צה״ל את התעלה, במגמה להעביר את המילחמה לאפריקה ולהכריעה שם. … לכן, אין יסוד לקביעתו של האלוף אברהם טמיר (מערכות מם׳ )250 לפיה ,״׳אין ספק כי הצלחתה של המריצה הישראלית והעליונות שהיא יצירה על פני הצבא המצרי נבעה מכך, שצה׳׳ל העמיד מול נקודת ־ תור פה בדוקטרינההסובייטית איכות גבוהה יותר של תימרון ושל עוצמת אש.״ חשיבות ההבחנה בכך, ש״נקודת התורפה״״ המיבצעית הכללית וד,קבועה של המצרים בחזית הסואץ התבטאה, במה שניתן לכנות ״דילמת תעלת סואץ״ — או ,״דילמת פיצול הכוח על-ידי התעלה״ (ועוד נשוב לכך) — ו״התורפה״ הקונקרטית התבטאה באי־מוכנות ״פשוטה״ ו/או במתן פתרון לא נכון ל״דילמה״ זו. … עיצוב ראש־הגשר כראש-חץ, המאיים על המצרים — ומאפשר לנו — לפתח מעמדה מרכזית ונוחה, את מאמצי השלב השיני לכיוון עורף ארמיה ,2או לעורף ארימיה ,3או לכיוון קהיר — או לכמה מאלה (בעת ובעונה אחת, או לחליפין) ליפי הנוחיות והנסיבות; וכתוצאה ישירה מכך, ,״הושבת המצרים על קרני הדילמה״ — למה נועד ראש־הגשר ומה יעשה צה״ל בו וממנו.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 8
במיסמכים אלה מסופרת עלילת־השוד הגדולה ביותר בתולדות מצרים המודרנית. אמינה אל־האמי על הראש וטל הצוואר 200 :אלף ^ 1£ו 7 פילט ר. … בחר בשוב ביותר -ע שו 1¥1£ו 7 עלילת ההרפתקן מוחמד עלי האלבנאי, שהשתלט על מצרים ב־ 1805 ויסד את ה־שולשלת שהסתיימה עם פארוק השמן. … לכן לקח לעצמו, כרכוש פרטי, את מחצית השטח החקלאי של מצרים. חתם על חוק — והאדמות נרשמו על שמו.״ בניו התחלקו בירושה, העניקו תוך כדי כך רבבות דונאמים למשרתיהם.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 10
גם יכולתה הטכנית של העתונות המצרית גבוהה מאוד. כי מלבד 20 מיליון תושבי מצרים משרתת היא גם את שאר ארצות ערב. בשני עמודים אלה מגיש העולם הזה מיבחר קריקטורות אשר לוקטו מן העתונות המצרית. הקריקטורות נוגעות לכמה נושאים מרכזיים, שסביבם התגבשה דעת־קהל רחבה במצרים, ובהשפעת העתונות המצרית, גם במדינות ערביות אחרות. … אולם הם בבואה נאמנה למה שמשתקף בראי העקום המצרי. במצרים, נמצאת ההשכלה הכללית עדיין בתהליך של התפתחות.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 35
והסיבה העולה על הדעת היא: אי- רצונה של ישראל להחזיר את השטחים ׳שכבשה. הרבה מצרים מרוגזים עתה על אש״ף בפרט, ועל הפלסטינים ביכלל. … יש שלושה וחצי מיליון פלסטימאות אלפי מצרים משרתים כ־נים, והם מפוזרים בכל רחבי המרחב. … המצרים תמהים יעל אי- ההבנה הישראלית; .והם מודאגים מאד ם- תוצאותיה.
