חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 36,201 עד 36,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 18
וכי מה — כדאי היה שנשאל את עצמנו — היתה אותה שושנה דמארי יכולה לשיר בשלהי שנות השלושים אם לא את ״הטנדר נוסע״ ,״אני נושא עימי״ ,״זכריה בן־עזרא״ ו״סובבוני״ — כולם שירים שחוללו תקופה לא פחות משנת־חוללו על ידיה — של יעקב אורלנד. היש באמת צורך להזכיר כי היא היתה הראשונה לה מסר את ״שני שושנים״ שלו, והשניה(אחרי זמרת בלתי- נודעת כיום בשם שלי שרונה) ששרה את ״היו לילות״. האם, אילו שרה שושנה דמארי, למשל, באותן שנים, יא־בא-יי, יא־בא־יי, יא יא יא בא בא בא — האם גם אז עדיין היתה נמצאת ראויה לזכות ביום הזה בפרס המדינה על הישגיה (הלא־מבוטלים) בתחום הזמר? ? והאם יש צורך להזכיר בהקשר זה כי אורלנד, חייל בצבא הבריטי ובהגנה אחר־כך, כתב לא רק את ״הגדודנים״ ו״שיר הלגיונות״(״צבא צבא מה טובו אוהליך״) ,את שיר הנח״ל(״נח״ל נח״ל היכון״) ואת השיר (ראה עדותו של ראובן דפני בסיפרו על חנה סנש) שאותו שרה הצנחנית הגיבורה בבית־הסוהר לפני עלותה לגרדום(״עלי נא עלי שלהבת שלי״)?!
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 11
אומנם, הוא לא המציא את תל־אביב, והוא לא הפך אותה למה שהיא: מטרופולין של ממש, כרך אמיתי, עיר שיש לה קצב ורוח של בירה עולמית, יותר מאשר הרבה בירות אירופיות כמו וינה או אמסטרדאם. צ׳יץ׳ לא יצר את זה, אבל הוא לא הפריע לזה, ואף תרם את תרומתו. … אך רק עכשיו, אחרי מותו, אנחנו נוכחים לדעת כי היה שחקן גדול באמת. תפקיד השוטר אזולאי היה קשה. היה צורך באיפוק. התפקיד יכול היה לגלוש בנקל לפארסה זולה.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 11
כל זה טוב ויפה, אך האם אחרי כל אלה צריך היה מותו להתקבל כאסון עולמי, עד כדי הורדת הדגלים לחצי־התורן מסביב לכדור־הארץ? … צריכים היו לערוך חיפוש אצל סוזאנה טאוורן, אבל כל זה היה צריך להיעשות באדיבות, בטאקט, ואחרי־מעשה היו צריכים להתנצל ולהביע צער על אי־הנעימות הבלתי״נמנעת.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 32
ליל ידי ת חיל ת דלי עד ה־ 8בו יש סי כויים גבוהים יותר להגשים בצורה חלקית א ת שאיפותיהם. אבל אי־אפשר לומר שזהו הדבר שאליו הם באמת שואפים, ועל כן גם השנה ינסו הדליים א ת כוחם בדרכים שונות ולא יצליחו להגיע למעמד, לתפקיד או למיקצוע שיביא להם סיפוק. … • בריאות נקודה רגישה השנה. בית ,12ה מאוכלס בכוכבים, צריך להעמיד את הדליים על המישמר. כדאי לשים לב לתופעות לא-רגילות, ול גשת לבדיקות.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 42
• דרך הסולר טדי האם בשל הבחירות המקומיות נעשו רחובותיה של ירושלים צריפי אחרת איך ניתן להסביר את הגדרתו של המועמד, טדי קולק ,״סימטה צדדית״ ,לעורק ראשי להולכי־רגל בירושלים, שבו נרצח בסכין שלומי כהן ז״לז ה״סימטה״ של קולק כונתה על־ידי הסופר, הלא־מועמד חיים גורי :״דרך ה מ לך. ולא צריך להיות סופר כדי להבין מדוע היה צריך קולק ״סימטה צדדית״ כדי לנסות ולהמעיט בערך העובדה כי ירושלים נגועה באינתיפאדה בדיוק כמו שכנותיה, שכם ורמאללה, שבהן אפשרי לסיים את האינתיפאדה, אליבא דקר לק, רק על־ידי נסיגה מהשטחים.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 15
ניסיתי לפענח את תעלומת אישיותו: מניין יצר־ההרס־העצמי, שחשדתי בקיומו? מניין השאפתנות, הכמיהה להצטיינות, הדחף להיות במרכז־המרכז של העשייה הלאומית? … במוחי ניצנצה המחשבה: לכולם כאן יש נקיפת־מצפון כלפי עמירם. רבים התנכרו לו בשעת־צרה. בסוף פוטר בלי הכרת תודה. איש לא הגן עליו.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 40
הוא גילה שיטה שבה יכול היה לנתח ללא צורך בעירוי־רם, תוך שהוא מש תמש בדמו של המנותח עצמו, שטוהר בירי מכונה. … ״ ירו שלמי שאער עיס1קים מאריכי־ימיס שאער, י ליד תימן שהתחנך במצריים, הוא אב לחמש בנות, סב ל־ 11 נכדים ורב־סב לארבעה נינים, המייחס את אריכות־ימיו ל שני העיסוקים התופסים את רוב שעותיו עד עצם היום הזה: טיפוח יומיומי של גינת חווילתו שב־שכונת־יוקרה ירושלמית וטיפול רצוף לא־פחות בענייני נכסי דלא־ניידי שלו הפזורים ברחבי הארץ.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 41
היא סיפרה את סיפורה בהתרגשות רבה, ובית־המישפט היה צריך לתת לה שהות להירגע. צרחה ך* אשר יצאו המושבעים להחליט על פסק־הדין, נותרה אורלי הנר גשת על הספסל שעות ארוכות. … ״זה היה הסוף של מישפט שנמשך שלושה שבועות בצורה אינטנסיבית. אילו הייתי נמצאת אשמה, הייתי יכולה לשבת בכלא שלו ש שנים.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 34
אני לא יודע אם אני מיישם אותו במלואו. מבחינתי, מיבנה, צורה, גובה השפה וכו׳ — כל אלה משרתים את התכנים שהשיר מעלה. … עברתי לכתיבת יומן (לא ספרותי) הנע בין תיאור מדוקדק של הדברים, כמו יומן אירועים מישטרתי, לבין הבעת רגשות בצורה קיצונית. שם הרשיתי לעצמי לצעוק.
גליון 640 (19 בינואר 1950), עמוד 20
(״סאטורדיי איבנינג פוסט״) ידידות מעל לבל״ מנהל־עבודה, שהיה צריך לנסוע באופן דחוף, אמר לפקיד שלו: לך מהר לתחנה ותראה באיזו שעה נוסעת הרכבת, ואני בינתיים אתכונן לנסיעה.
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 2
באיזה בבוד מת־יחסים אלי הבריות׳ הם חושבים אותי לאלוהים. את בל הצרות שלהם הם מביאים אלי. לפחות פעם בחודש עורכים לי טכס, בדי שלא אשתעמם.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 7
אולם הצבעה שמית לא נתקיימה במסיבה זו. כאן דברו על בעיות מיוחדות במינן: יצור, פריון עבודה׳ לימוד שיטות אירגון וכדומה.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 3
אולם חובתנו וכעיתנו היא לספק לעולים החדשים עבודה קונסטרוקטיבית. כל אחד מהם צריך לקבל אפשרות לעזור לעצמו, במקום לשכת כאוהלים כבטלה.
גליון 669 (17 באוגוסט 1950), עמוד 16
מאונך : )1עיר מזרקות־המים, הפלדה והמהפכות; )4מועד; )6ארץ במרכז אסיה; הנתונה בסכנת פלישה ; )10 צבע ; )11 משיטות מדיניות הכלכלה של ישראל; )13 להט קיץ; )14 וזיר יהודי; )15 מחנות עבודה לעולים; )17 זע: ׳ )18 צמרת; )20 עיר עתיקה ביהודה, ל ד קביבה; )23 צלם; )25 עושה עיסה; )27 מצבה; )29 שליח; )30 גיבורת־ )32 עיר בגליל ; ישראל תש״י ; )35 בסיס; )36 אדון; )37 אל השמש המצרי; )38 קבוץ ע״ש אחד מגבורי גשר א־זיי ; )41 בעל צורר, נאה ; )43 דופי; )45 צונן; )46 רזרבה צבאית; )49 סמל לאיטיות ; )51 אפר חם ; )53 יתד דקה; )51 סלע; )55 ממיני הארבה; )56 פי החיה; )57 כלי דיש.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 11
זה מצב לא נורמלי, שהמהנדם שתיכנן מכונה יקבל פחות מהפועל העובד עליה, ואינו משקיע משלו. הפער צריך להיות פיצוי הוגן לאלה שיש להם דמיון יוצר.״ לפני עשר שנים עלה דוד אמיתי ( ,)25 מבסרביה.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 3
שום עם אחר לא הקדיש לשוטריו שיר פופולרי כמו ״אני המשטרה /שומר מכל צרה /מכולנו אין יותר / מכובד מן השוטר...״ השנאה לשוטר הזר, הפחד מפני הג׳נדארם, היו סימני הגלות.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 10
המלך המתא׳ פארוק, שהיה אז עדיין שלים הסתבך בצרות צרורות עם נשיב את יחסיו עם העתונאים.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 11
המנהל העביר זאת למפקח, והמפקח למשרד־החינוך. הדבר היה מגיע בצורה כזאת לישיבת הממשלה, אילמלא אישר לבסוף משרד־החינון־ את בקשתנו.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 4
זאת ההסתדרות שהבטיחה בכוחה את רמת־המחיה של הפועל, את חלוקת ההכנסה הלאומית בצורה צודקת פחות או יותר. במלחמת הבחירות, מרוצת רק מפא״י מן המצב הקיים.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 15
בעמודים אלה מדבר נוער זה כגוף ראשון -במדור הפופולרי כיותר של,,העולם הזה״ בימי מלחמת השיחרור -ומתאר בהם בצורה מקורית כיותר את הרגשתו ומאוייו.
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 17
הו, אם כן, הרי יכולתי לחטוא הרבה יותרו* דוו־ז׳ואו גרשון פלוטלוין ״אין לי כל צורך לדעת מדוע אני נהנה. מנסיוני ידעתי שהתענוגות אינם סובלים שמהרהרים בהם.״ שארל כואייה יוסף ידץ ״הנישואין הוא המוסד המושחת מכל אשר יסד האדם ...וזהו נווד הפופו־ .לאריות שלו
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 7
הוא רוצה להיות טייס, ״כדי להפיל אוירוני אויב.״ ך* ל יהודי צריך להיות חייל!״ מכריז אריה בר־שבסקי ,7 ,תלמיד כתה א׳ ב־בית־הספר תל־נורדאו.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 11
תמונה אחרי ההספדים, לא נורו אלומות אש, לפי בקשת משפחת ברויר זו של אלמנה המבכה את בעלה, הלוחם שנפל, מסמלת את משמעות ההקרבה במלואה. סרן אמנון פרימן שירת שבע שנים בצר,״ל. הוא נולד והתחנך בכפר סבא ושם הובא למנוחתו האחרונה.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 8
1מעו 311י ת ע דו ב ת אמריק איו ת פילסו־ כיד המלך • קו פסתמכ סו ב ב תו צרת דו ב ק ביג״מ האשד, הקטנה בקימונו, הצועדת מעדנות אחרי בעלה כשעיניה מושפלות, נעלמת בצעדי־ענק מן הנוף היפאני.
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 6
הנוער המשכיל גילה לפתע רצון להשפיע וללחום על דיעות. רצון זה הוא הגורם עתה צרות לממשלה. השבוע נאלץ שר־ד,בטחון לקבל במשרדו משלחת של נוער, שמחא נגד ההתערבות ב־וויאט־נאם.
