חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,651 עד 3,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 33
סיסיפוס לא היה היחיד שנגזר עליו לרצות עונש נורא כזה בשאול תחתית. היו לו אחים־לצרה. טאנטאלוס -מלך פריגיה, היה שחצן ובוגד. … הכלכלה של ארידור תתמוטט, וגם המזח היהודי של מרידוד לא יציל אותה. אחרי החזרת צפון- סעי למצרים יהיה אנוור אל־סאדאת נאלץ לשקם את מצבו בעולם הערבי, ובהעדר פיתרון לבעייד, הפלסטינית יחמיץ השלום הישראלי־מצרי במהירות. … שימעון פרס, שאינו טיפש, ועמד לרשת את ממלכתו של הזקן — והנה הודח הזקן י היה צריך לדעת זאת כמו כל מוכר־אבטיחים בשוק.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 12
המשק ההסתדרותי: כור, תנובה, המשביר לצרכן ואיגוד התעשייה הקיבוצית. 91 נפתלי סלומנטל הוא מנכ״ל כור. … צור נולד ב־1923 ברוסיה, למד בארצות־הברית ובצרפת, והיה רמטכ״ל צה״ל. צור הוא גם מנכ״ל החברה המרכזית (משקיעים פרטיים) ,וגר בצהלה. !
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 41
סערה בכוס מיץ מנגו נסעתי לקאהיר כדי להתרשם מקבלת־׳ הפנים המצרית לנשיא יצחק נבון. בהז דמנות זו ביקשתי גם להיפגש עם ידידי בעיר, לקבל מידע על ההתפתחויות, לעדכן הערכות־מצב, להחליף דיעות על ה־הצפוי בעתיד. … אך הצטערתי במיקצת על כך שבשולחן שלי לא היו מצרים — המוזמנים המצריים פשוט לא הספיקו לכל השולחנות. התועלת העיקרית בסעודות כאלה היא ביצירת היכרויות חדשות ובשיחות עם שותפים מצריים לשולחן. הארוחה החלה. הזנתי את עיני בקישוטים היפהפים שעל הקירות והתיקרה — מין תערובת עשירה של מוטיבים מצריים עתיקים וערביים — והתחלתי במרק.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 19
אני נוסע לאורך הביצורים שהוקמו מול הארמיה השלישית. התעלה מלאה דוברות של המצרים, המעבירים אספקה חופשית לארמיה. אני חוזר ליחידתי, מוצא את המג״ד במיסדר חלוקת דרגות. נסיגה או לא נסיגה, את הסדר צריך לקיים, ודרגות יש לתת. כמעט הכל מועלים בדרגה בעקבות המלחמה. … נחוג • יום־הולדתו ה־ 49 של הסופר נתן שחם, חבר קיבוץ ביודאלפא ומייש נת ליו״ר רשות השידור, היה ממנו עורך ספריית הפועלים ועודך שבועון חותם. נ יש א ה • בגן הווילה של נשיא מצרים אנוואר אל״סאדאת בפרבר גיזה שבקאהיר, בתו הבכירה של יהגשי!
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 8
מתי הספיק שר־הביטחון משה דיין לבקר במצרים?! חיים כן־דב, באר־שבע במצרים״ הבאלאנן של הרב כהנא וחבריו לאחר ״הצלחותיו״ הרבות בארצות־הברית הגיע הרב כהנא אלינו ועושה הכל למען להוסיף עוד נופך משלו אל נוף ארצנו הסוער. … תמהים אנו לדעת מי הסמיך את ידיו של הרב לעשות דברים אלה בצורה ליגלית ולגרום ע״י כך לתסיסה ולמרירות בין אוכלוסיה של מאות אלפי נפ שו ת? … חנן רייד, חיפה האס ביקי שר-חבטחון כמצרים? ״כנופיית שודדים פתחה ושדדה כ־5000 אני כנראה הישראלי היחיד המבין מדוע העלה מר שמעון פרס את תע ריפי הטלפון.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 17
הוא היה נורא איכפתניק, הכל נראה לו נורא חשוב וכל ד בר שהיה צריך לעשות היה מוכרח לעשות בצורה הטובה ביותר.״ ״נכון,״ זה מזכיר לאחרת ,״במיוחד היה איכפת לו העניו של סבל העמים. … בסוף אמרתי לו, :יש לו, לאבידע, תכונה אחת טובה! זה שכולם אוהבים אותו. לא צריך לעשות ממנו סופרמן, כי מה ש הוא היה זה אחד כזה שאי אפשר שלא לאהוב אותו.״ יותר ממה שאני צריך לשרת.׳ איד שהוא חייל טוב ומצטיין הוא פשוט לא אהב את הצבא. … שור, היה צריך כביכול להתגונן נגד הגל העכור שהש מיץ את תנועתו.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 17
:דיניץ ואדי מיזרחי) נשק למען מדיניות — ך • פרופסור מעניק לנו דוגמה מען 1שית, איך היה הוא מנהל את המשא- והמתן עם המצרים. דוגמה זו היא כל־כך גרוטסקית, עד שכדאי להביאה, כגלעד לנאיביות לאומנית : תמורת הנסיגה מן התעלה, היה נאמן דורש: ביטול החרם הערבי וסגירת כל מישרדיו, שיחדור ישראל מתשלום כלשהו עבור מעבר אוניותיה בתעלה, פיצויים עבור רכוש היהודים במצריים, העברת כל האוכלוסיה המצרית מסיני למצריים, ערבות מצרית למעבר חופשי בבאב־אל- מאנדב, מכירת הנפט של אבו־רודיס לישראל והעברתו אלינו בצינור, מכירת מי־הנילום לישראל. … בימים הקולוניאליים הטובים יכלה בריטניה הגדולה להגיש אולטימטום מעין זה למצרים. נראה כי הפרופסור מאמין באמת־ובתמים כי ישראל יכולה לקום בוקר אחד ולהחליט שהיא מעצמה עולמית, ולהתנהג כך. … כלי־התיקשורת הישראליים נרתמו למאמץ אדיר להפיח חיים חדשים בשיל־טון הירדני, להעלות על נס את הקוויזלינ- גים, להוכיח באותות ובמופתים כי הפלסטינים הבינו סוף־סוף שנצר השריף ממכה הוא מנהיגם הלאומי האמיתי.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 34
![העולם הזה - גליון 1947 - 25 בדצמבר 1974 - עמוד 34 | 6עוד צרות לצור 60 (המשך מעמוד )29 אויבו של קאסאבובו, מוגוטו, פתחה בחקירה. … לצור אין תיאבון יסמך חיטוב אחד כבר נמצא ב]! תיק: תעודה רפואית בחתימת הפרופסור](https://assets.this-world.xyz/pages/1947/t-34.png)
6עוד צרות לצור 60 (המשך מעמוד )29 אויבו של קאסאבובו, מוגוטו, פתחה בחקירה. … לצור אין תיאבון יסמך חיטוב אחד כבר נמצא ב]! תיק: תעודה רפואית בחתימת הפרופסור יחזקאל שטיין, שבדק את צור לפני כשבועיים. קבע שטיין: צור סובל ממתי חות נפשית רבה וחוסר-תיאבון בולט.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 19
כיצורי לצורך סיפוח טוטאלי ך* יצורי קו בר-לב הוקמו על שפת התעלה עצמה, מול לועי התותחים המצריים. כך הוגשה למצרים, על מגש של הרכה כסף, מטרה נוחה לפיגוע. כתוצאה מכך הפגיזו המצרים את הקו, והיה צורך להגן על הקו כהפצטות של חיל־האוויר. … והנה, למחרת מלחמת ששת־הימים, התהפכה הקערה על פיה, בצורה כימעט מגוחכת. קווי צה״ל התרחקו ממרכזי האוכלוסייה.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 47
את האלכימיה האידיאולוגית־תרבותית שלו, מגבש מוקי צור בגיליונית שדמות — במה לתנועה הקיבוצית. בגלית ס״א (סתיו תשל״ז) של כתב־עת זה, הצליח צור ליצור את הגליון הראוי לכותרת ״כתב־העת הנפוטיסטי ביותר בישראל.״ מוקי מש תתף בו ברב־שיח, ראיון, הגיגים, ובפירסומת לספר שחיבר אביו, שגריר ישראל לשעבר בפאריס, יעקב צור. … החוברת משמשת גם כלי־מבטא ליעקב צור, אביו של מוקי, ששימש בעבר ישראל בכמה בירות, ולאחרונה התפטר מראשות דירקטוריון הקרן־הקיימת.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 32
התוצאה חיתה כצפוי: ההצעה הישראלית תוקנה לפי בקשת הערבים, וישראל נחפזה להורידה מסדר־היום בר גע האחרון. המצרים הגישו הצעת־החלטה מתונה ביותר, ש־שיקפה את הרצון העולמי הכללי להגיע במהרה לז׳נבה, בהתאם לנסיבות העכשוויות. ההשתתפות של אש״ף בוועידה הוזכרה בהצעה המצרית רק ברמז, אם־כי היה ברור שזוהי הכוונה המצרית. לפני מישרד־החוץ עמדו שלוש אפשרויות: להצביע בעד ההצעה המצרית, • להימנע מהצבעה עליה, !• להצביע נגדה.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 8
החופמה, השבוע, היא לסגת לתוך קליפתן, להתבונן בעולם מאחורי קיר של חלומות ושל זכוכית, ולא להתחשב בהשפעות ה שליליות, ובכוונות״זדון ובדברי הרכילות שיעוטו עליך מכל עבר. זה ]1111 מצריך, כמובן׳ המנעות מוחלטת מכל החלטה ו 2נ:אפריל - :? … זילזול בבעיות אלו יזיק לך בסופו של דבר בצורה רצינית. עליו להימנע מנסיעה חפוזה. … יצחק מועדם, רמת־גן קולות נגד חשלום הנה כמה דיעות משל אחינו בני-ישראל בעיתונות : י• אברהם שייינר בהארץ סיני בי די המצרים, סכנה היא לשלומנו וקוומנו. הנפט ישל סייני חיוני לקיומנו ומחר יותר מאשר היום.
גליון 1852 (28 בפברואר 1973), עמוד 19
גם אחרי שכישלון ההסברה הוסיף שמן למדורת האיבה לישראל, עדיין הוסיפו ה גורמים הרישמיים לטעון, כי ״הטייס הצר פתי לא היה בסדר,״ סירבו לקבל את ה עובדות המרות כפי שהם. … הסיבה לכך היתה פשוטה: גולדה ומקורביה זעמו על יעקב צור נסיונו של אריה פינקוס לטרפד את בחירתו של יעקב צור כנשיא המדינה. … הכללי ביחס לחברי הוועד־הפועל ה־ ״אין צורך בדיון״ .כדי להימנע מה׳יודעים קרוא־וכתוב,״ אמר מסיס ,״ולא צורך להיווכח מי הם תומכיו, נקט בן- עוד, אלא שהם גם יודעים לכתוב במכו־אהרון בתרגיל האהוב עליו.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 8
׳וזאת למדות ׳שבשעתו כבר ׳נכוויתם בביקורת חריפה ׳בעת שבחרתם נשוא מצרי (גמ׳אל עבד־׳אל-ינאצר) כאיש־השנה ׳ת׳שט״ז. … מבלי לשאול את הממשלה או לפחות להתייעץ עם כמה מהשרים, נתן ראש- הממשלה מנחם בגין מיד את הסכמתו לבקשתו של נשיא ארצוודהברית ג׳ימי קארטר, להשתתף בוועידת פיסגה בקמפ- הגורלית, אני בדעה כי אסור לה לממד שלת־ישראל לעשות כל שינוי בהצעותיה. רק אם ילמדו המצרים שממשלת־ישראל היא עקבית ונחושה בהחלטתה ואין כל דרך לשנות את עקרונותיה — הם יהיו מוכנים לשבת אל שולחן המשא־ומתן ולנהל מיקוח כנה ואמיתי. … ואיך יכולות להיות טעינות, כשילדים ישראלים אינם עובדים (דבר ׳שלפעמים, נדמה לי, צריך ׳להצטער עליו) ? נקודה זו אפשר לפתור ׳במהירות: המודד לשכרם צריך להיות שכר־העבודה ישל סוגר ישראלי פחיות ס ,30 משום שילד מבצע פחיות מאשר מבוגר.
גליון 2136 (9 באוגוסט 1978), עמוד 15
זה ביזבוז זמן. מצא לך סיבה טובה כלשהי להיפטר מן הצרה הזאת. אך דאג שזה יהיה רישמי ולגיטימי. … אין צורך בשכל. גם מטומטם יכול להצליח בכך. … הסטודנטים האמריקאים הפכו את ה מדינה בתקופת מילחמת ויאט־נאם, הצר פתים חוללו כימעט־מהפכה במאי 1968 למען האחווה והשיוויון, הגרמנים הקימו מחתרות של טרור, היפאנים עורכים קר־בות־דמים עם המישטרה כדי לחסל מיטר־דים אקולוגיים, המצרים מנהלים תעמולה נגד הקו הימני של אל־סאדאת, הדרום- אמריקאיים מתענים במחנות־ריכוז פא־שיסטיים בחצי תריסר ארצות, הסינים חוללו את מהפכת־התרבות.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 13
שערי השמיים נפתחו, ועולם חדש נתגלה לעינינו. על הדוכן הזה עמד נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, ונשא את דברו לעם ישראל. … הנושא האחד המעסיק את מחשבותיהם וחלומותיהם של שלושה וחצי מיליון ישראלים, של ארבעים מיליון מצרים, של כל יהודי וכל ערבי באשר הוא שם — כאן, בכנסת, הוא עומד בתחתית הסולם. … וכל הטוען ככנסת הזאת שיש אפ שרות אחרת, שמצריים תעשה שלום נפרד, שאפשר להתחכם כעזרת טפסים זה או אחר, הריהו טועה ומטעה, ומכיא על עמנו כבי לדורות.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 36
,מה יעשה צה״יל כאשר תפרוץ לפתע !מילוזמה ר10 מסוקים !מצריים יגחיתו, באישון לילה, אנשי קומנדו על ״הדרך השחורה, הצרה ! … השאלה החאשונה היא! :מה יקרה כאשר חסתץ מילחמה? נניח שהמצרים ערוכים מעבר לתעלה והצבא הירדני על דמת־הי׳חץ. … לפוח שיישאר על הירדן לא י הי ה ערך עליהם ׳או לחלצם — תוך הזנחת הלחימה נגד המאמצים המצריים העיקריים — יהיו כאין וכאפס לעומת מה שיתרחש במצב המתואר.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 49
וקיים בכל מצב, עדיין אינו יכול להבטיח, כשלעצמו, גם היווצרות הרתעה יעילה, אלא זו מותנית גם בגורמים אחרים, לא־צבאיים. הותעה־הנועה לבן, לכל צורך צבאי שהוא ,״הכרעה״ ו״הרתעה״ הם אחד: והמאמץ להשגת התרעה מירכית פירושו, שצריך לכנות כושר־הברעה מירכי, בעוצמתו וכגיוונו … התחוללות הרס דומה ברצועת החוף שלנו היתה גורמת לישראל מה שלא גרמה למצריים — דהיינו, התמוטטות המדינה בולה. … במילחמת יום־ה,כיפורים יצאו הערבים בניצחון ׳איסטרטגי במר — גדול עבור המצרים ! קטן יותר, לסורים — למרות שבשדדדהקרב הובסו, יורק התערבות-ימבתוץ היא אשר חצצה בינם ובין אובדן צבאם, וגם (אילו רצינו) כיבוש ארצם.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 36
יש, כמובן, גם ״ממזרים״ — עיתונאים־בילבד, שדבר לא איכפת להם מילבד הצד המיקצועי הצר. מכבדים אותם, אם הם טובים במיקצוע. … כאשר הזוועות של מילחמת ויאט־נאם אל תוך כל א בנ די חושך בעיניים. למי* א-פרופו לפיד: אני צריך לתקן עובדה בשבוע שעבר כתבתי במדור זד. … בשעתו ראיתי את החטא ועונשו בערבית. כן, כן, סרט מצרי שנהג בחוכמה ושהעביר את כל העלילה של דוסטוייבסקי, כמו שהיא, לקאהיר.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 35
אריק עצמו עבר עם חלק מכוחו למערב, עלה צפוינוז למבואות איסמאעיליה, אך לא השיג הישגים ניכרים, ביגלל כוחו הקטן־יחסית והתנגדות המצרים. כהיותו שם, בקו האש, חש כי היה עליו להימצא כמיזרח, כמוקד הפעילות שד אוגדתו. … ״זאת היתה טעות מצידי:״ אמר לאח^סכו• — האוגדה של׳ ברן, שהועברה דרך האוגדה של אריק בציר הצר, הגיעה למבואות סואץ, ספגה מכה מכאיבה, וכבשה חלק מן העיר, אחרי שישראל הפרה את הפסקת־האש הראשונה. … מכותרת. אך שתי הארמיות המצריות בצד המיזרחי של התעלה איימו לחנוק את צוואר־ד,בקבוק הישראלי הצר, שהוביל אל התעלה.
גליון 2463 (14 בנובמבר 1984), עמוד 44
״בעבר שלחתי הרבה שחקנים מהסגל׳ . כאלה שלא התנהגו כמו שצריך. הייתי עידני ובדקתי את הדברים בזכוכית מגדלת. … ״נכון, זה עניין של אופי השחקנים. לא כל אחר מסוגל לעשות זאת. לכן, צריו לבדוק אס שחקנים כאלה יכולים להיות בנבחרת״. … המיקרה יחבל בסיכויי הנבחרת לנצח בטורניר המוקדם למישחקים על הגביע העולמי? •זה לא צריך לפגוע. לא ישחקו עם תישעה שחקנים.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 38
החוזה החזיר את מצריים לגבול הישן, החזיר לה את מיצרי־טיראן ואת כל השטחים שנכללו בגבולותיה בעבר. … דיין לא היה, כמובן, המדינאי היחידי שנבואותיו והע־רבותיו התאשרו בצורה כה חותכת. מנחם בגין, למשל, אמר בכנסת ביום ה־ 9ביוני 197׳. (ישיבה קצ״ד, דברי הכנסת כרך ,61 עמוד 2673 והלאו!) : ״הבוקר יש לפתוח בתשובה לשליט מצריים, סאדאת... יורשו של נאצר, הרודן המצרי ...לא יהיה זה נכון לטעון כי סאדאת הקשיח את עמדתו.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 50
״לא. כדי להכיר אותי צריך להכיר אותי מקרוב.״ למה בחרת בהילטון ״כבית שני״ ? … אשד, זה משהו שמשלים גבר. אשד, זאת שותפות שצריך. לחלוק בצורה שיוויונית. הבסיס לכל מערכת היחסים הוא כבוד הדדי, אמונה, יושר, גמישות, הבנה ובגרות. … יש כאלה החושבים עדיין, שמי שעוסק בקוסמטיקה צריך לה יות הומוסכסואל. אנשים אוהבים לדבר, אולי זד.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 42
כולם באו כדי לראות ו לשמוע את סיפור חייו המרתק של וולפגנג לוץ, הסוכן הישראלי ה נודע, שפעל במצרים כארבע שנים במסווה של פלייבוי גרמני. … אחד ממעריציו היושבים בקהל שאל אותו אם לא יהיה טוב יותר, מבחינה בטחונית, לסגור את החלון הפתוח. השיב לו לוץ בחיוך :״אם אני צריך למות אני מעדיף למית בירייה, מאשר מחוסר חמצן.״ חברים כ״אס־אס״ .כשסיפר לוץ על שהותו במצריים, ביקש אחד המאזינים לדעת איך לא גילו המצרים שהוא יהודי, האם אף פעם לא בדקו אותו? … כאשר רצו ללכת העיר זלסקי ל שותפו,, :אמרתי לך שלא צריך לקרוא להם, המישטרה ממילא לא יודעת לעשות כלום!
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 65
אין לנו מהשפות זדון על יש ראל, וישראל היא המטפחת כוונות זדון כלפינו.״ ב־ 7בדצמבר 1971 בראיון נוסף לניוזוויק, י אמר אל־סאדאת :״אין אנו רוציס במיל־חמה, אנו מיצינו בל דרד שתביא את יש ראל לנסיגה מארצנו ושבוע קודם לכן ( ) 2.12.1971 אמר אל־סאדאת לכתב ה־טיימס הלונדוני :״לעולם לא אוכל לקיים קשרים (דיפלומאטיים) נורמאליים וסדי רים עם ישראל ; אד אני אעשה עימח ש מצרי ב־ 10 בנובמבר , 1977 שם אמר בין השאר :״ששעתם אותי אומר •שאני מוכן לנסוע לקצה העולם, אם יש ככף כדי ל מנוע (אפילו) פציעה, ולא רק הרג, של חייל או קצין מכני. … נאומו של אל־סאדאת באולם הכנסת ב ירושלים מיום ה־ 21 בנובמבר 1977 מובא במלואו, וקריאה חוזרת בו, כמו מגלה את ראיית העולם הפוליטית והבוגרת של נשיא מצריים ואת התעלותו מעל לקטנות היום־יום. … ארצי מצידה אף היא תכבד זאת.״ הצהרה שכמו מעידה על עמדתו של הנשיא המצרי, ערב ה״מומג־טום״ — הצהרה, שלו היו מאזינים לה נכונה בישראל, עשויה היתד, לחסוך את מ חיר הדמים של מילחמת יום־הכיפורים.
