חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 37,351 עד 37,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2535 (2 באפריל 1986), עמוד 28

אמנות הסיפור של יהושע מתגלה בו בסממניה האופיניים אך ברמת תיחכום וליטוש, שהמספר הגיע אליה רק לעיתים נדירות. מר מאני צריך היה להתפתח כעין נוסחן ז מודרנית של רומאן הסאגה המישפחתית. חמשת פרקיו המיועדים אמורים היו לעסוק בחמישה רותח של בני מאני, מישפחה יהודית סלוניקאית. בהילוך מן המאוחר אל המוקדם צריך היה הסיפור להעבירנו מחצרים שבנגב בשנת 1982 לאי כרתים בעיצומה של מילחמת העולם השניה: ממנו לירושלים של סיום מילחמת העולם הראשונה, לאחוזת־כפר ליד העיירה אושוויץ בפולין בימי הקונגרסים הציוניים הראשונים בסוף שנות התישעים של ׳ המאה הי״ט ועד לאתונה של ימי ״אביב העמים״ באמצע המאה ( .)1848 כך היה הסיפור מקיף מרחב היסטורי של 130 שנה ומרחב גיאוגראפי המשתרע ממיזרח אירופה דרך יוון, כרתים וביירות ועד לירושלים ולנגב.
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 37

היא הופתעה מאוד כאשר עורכת־הדין ברוכי ויתרה על עדותה בלי כל ויכוח .״אם את לא רוצה להעיד, לא צריך, את יכולה ללכת הביתה ולהמשיך לטפל בילדים שלך, ותהיי בריאה,״ אמרה לה הפרקליטה, ״לא יעשו לך שום רבר.״ מבקשים אורגיות ך* סרהליטה הלנה ביילין, אשר 1 1טיפלה בתיק מתחילתו, אף הסבירה כי נבדקו טענותיה של מירי באשר להבטחות שהובטחו לה על־ידי המישטרה . … נפטר בלוס־אנג׳לס, מדלקת־ ריאות, בגיל ,62 דודי גרנגרייך, מעצב־אופנה יליד אוסטריה, שהכניס לאופנה את חצאית המיני, את החולצה השקופה לנשים וב־ 1964 את בגד־הים לנשים חסר החלק העליון(ליתר דיוק: שחלקו העליון היה מורכב משני פסים צרים שכיסו את פיטמות־השדיים) ואשר ייצורו הופסק, מאחר ,.שנמכרו ממנו ,000 זירות בלבד.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 26

רק כאשר אתה משתכנע שאלה הם החיים כולם ,״אלה״ כלומר כל מה שזמר־הפופ, נגן־הג׳אז או כוכב־הקולנוע מבטא — רק אז אתה בצרות. אמנם, בכל המדובר בסרטים, היום כבר קיימת תת־תרבות מסוג חדש, מתוחכם לכאורה. … עם כל השונה ביניהן, יש מרכיב אחד המופיע בכל היצירות שנכתבו בנושא זה: כיוון שיש צורך לתאר את השינויים הפיסיים שעבר כדור־הארץ (מראה הערים, כלי־התחבורה, הדירות, הבידור וכו׳< ,מכילים ספרים אלה תמיד הרבה תיאורים ארוכים.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 36

(המשך מעמוד )7 29.9 שוב מחלוקת: מומחי מישרד־הברי־אות החליטו כי אין צורך לחסן את כלל האוכלוסיה. בו בזמן, בכינוס של 45 רופאים מחוזיים של קופות־החולים השונות, הומלץ על חיסון מיידי של כלל האוכלוסיה עד גיל .40 ההיסטריה הציבורית בשיאה. … אם ההתפרצות נובעת מני גיף־מוטציוני, מה הטעם בכלל בחיסון • ה הנ הג ה הנוכחית של מערכת־הבריאות אינה מסוגלת לקבל החלטות שונות הקשורות במערכת־הבריאות, גורמת לבהלה בציבור ומסבכת את חיי היום־יום של תושבי ישראל על־ידי מידע שאינו נכון, הכרזות לא־מבוססות על עוברות — החלטות מטופשות. • בסופו של דבר, אוכלוסיית־ישר־אל אינה מוגנת מפני הסכנה של מגיפות רציניות, מפני שניתן לאמר שכלל לא קיימת מערכת אפידמיולוגית רצינית בארץ, מערכת הקוראת נכונה ובודקת יום־יום את המצב האפידמיולוגי בארץ ובסביבה, מתכננת מראש מהלכיה לא בצורה פרטיזנית פתאומית, כפי שהתקבלו החלטות לגבי חיסון נגד פוליו.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 28

הנמצאת מייד מעבר לאלה — האידיאולוגיה אגב, בעניין הזה פועלים השילטון ושליחיו בצורה השלטת, זו המעצבת את תודעת נתיניה. … היחס הדתי־במעט לצבא גם הוא נבנה בהדרגה באידיאולוגיה הישראלית על כל אגפיה, נוכח ה הי דרד רו ת ה מו סרי ת והפוליטית של י שר אל לשפל ה״ימניים״ וה״שמאליים״ .צריך — בתיאור שאיש מאיתנו לאה עז ל ד מו תלעצ מו, בו לטת האימפוטנציה אפשרי של האידיאולוגיה הישראלית — לבדוק ש ל היונים, מחנה־ה שלום, או השמ אל.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 33

• אתה מאמין בעולם הבא? לא, אני מאמין שהכל צריך להיחתך • ומבחינת הדתיים האורתודוכסים אתה דתר מוקצה מיהודי חילוני? … התנועה הרפורמית בארצות־הברית קשורה עם קהילת ההומו־סכסואלים רוב החברים שלי חילונים. חלקם אולי מסתכלים עלי בצורה מוזרה. לפני שנבחר לתפקיד מזכ״ל היה מזכיר חמרת, הוועד הציבורי למען חופש מדע, דת ותרבות והוביל מאבק נגד כפיה דתית ובעיקר נגד חוק ״מיהו יהודי״ .הוא המזכ״ל הצעיר ביותר שהיה לתנועה אי־פעם.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 7

השבוע נמסר כי הצליחה לגבש עמדה משותפת ירדנית־מצרית־סעו־דית, שנועדה לשלב את אש״ף במישל־חת משותפת (ירדנית־פלסטינית? … אולם וושינגטון רוצה לעזור לפרס נגד שמיר, והיא נגררת אחרי בנות־החסות הערביות שלה במרחב — מצריים, ירדן וסעודיה. מצבו של רונלד רגן, שמעמדו נחלש והולך, מחייב אף הוא יוזמה כלשהי, שתעניק לנשיא הילה של פעילות והישג בינלאומי. • אש׳׳ן ן רוצה בוועידה, ורוצה להשתתף בה, במישלחת עצמאית או ב־מישלחת כל־ערבית.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 11

שהיה מדריך בתנועת־נוער, ושהחליט מתוך מניעים אידאולוגיים לשרת בחיל קרבי, לקום ולעזוב. ״חיים רק פעם אחת, הבן־אדם צריך להעביר את החיים הללו איפה שנוח לו וטוב לו. … ולמרות מה שכתבתי על העייפות להילחם ולהפגין, אני יודע, למרות העייפות הזאת אני אהיה בכיכר זו או אחרת להפגין כשרק יהיה צריך, ואלך תוך כרי קיטורים ל־( 30 או יותר) ימי־ להתפוררות של החלום נוסף עוד דבר: הרגשה חזקה ונהדרת שבארץ ורק בארץ זה הבית.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 15

אולם הרוב חש שהנה נזרקה פצצה. סיניורה הצליח להעלות בצורה דרמאתית את הבעייה שכל י שר אלי יו ר ע על קיומה, אך חושש להתמודד עימה — זו הקרוייה ״הבעייה הדמוגראפית״. … מי שרוצה במדינה יהודית ובמדינה דמוקרטית, ובוזמנית גם בארץ־ישראל השלמה, צריך להתמודד עם הסתירה. עשה זאת האלוף(מיל׳) רחבעם ז אבי הידוע בכינוי גנרי.
גליון 2603 (22 ביולי 1987), עמוד 22

כשהיינו מתקרבים, היה משה מכין לנו את השולחן במקום הקבוע, או שולח מלצר לעשות זאת במקומו. כשהיה נודניק עובר־אורח או סתם מופרע מציק לשולחן, היה משה מצוי לפתע לידו, בשקט, כאילו יש מאין, ״אלוהים מן המכונה״ כמו שאומרים בתיאטרון. … יתכן שתמונת הכפר היתה דוהה, במשך הזמן, אילו היו אנשים אלה מתחילים בחיים חדשים, מתנחלים במקום חדש, בונים כפר או שכונה. ההגיון אומר שזה היה צריך להיות האינטרס העליון של מדינת־ישראל, כדי לנסות לפרק את הפצצה הזו, ועשרות פצצות כאלה בשטחים הכבושים ובעולם הערבי כולו.
גליון 2603 (22 ביולי 1987), עמוד 31

,בוודאי שאינה כיחס בין סיבה ומסובב. גם אין כל צורך להיות בקיא גדול בקאנט או בתורת המימזים והמדומה באמנות ובסיפרות (ראה סיפרו׳המרשים של מנחם ברינקר בנידון) ,כדי לדעת שאת ״הדבר כשלעצמו״ ואפילו את גופי הדברים הזמניים שאותו ״דבר כשלעצמו״ מקרין כאן סביבותינו בחיי הצללים הללו שהם חיינו —אותם, דווקא אותם, אי־אפשר לתרגם למילים, אף לא ״לתפוס״ בשום כלי מכליה של אמנות. … זה שמאלארמה המאוחר, מי שכתב את שיר ״הטלת הקוביה״ המפורסם, לא ביקש לשמר, אלא, אדרבה, ביקש לרופף ואם אפשר גם לנתק קשרים אלה שבין מילות שירו לבין ניסיונם של בני־תמותה רגילים, אינו צריך להרתיענו. שהרי מדובר רק באדם יחיד או, לכל היותר, באסכולה.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 17

ברית־המועצות דגלה בהחזרת השטחים הכבושים לממלכה ההאשמית ולמצריים. אש״ף דגל בהקמת מדינה דמוקרטית חילונית בכל הארץ. … וכך הוא רואה זאת: בשלב הראשון, לפני שהפלסטינים ביססו מחדש את ישותם הנפרדת בעולם הערבי(לפני )1965 וכאשר אש״ף לא היה אלא קבוצה של מכובדים שהיו תלויים בארצות־ערב, ובעיקר במצריים ( 1964־ ,)1968 היתה הסיסמה: שיחרור פלסטין.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 15

היה זה הס, אז תלמיד לכלכלה, שקישר בין היטלר ובין אדם שהיתה לו השפעה רבה על המחשבה הנאצית: הפרופסור ואלוף־ המישנה קארל האוסהופר, יו צר המושג הגרמני.גיאו־פולי טי ק ה״ וממציא המושג ״מרחב־מיחיה״ .האוסהופר, שחי זמן־מה ביפאן, היה אדריכל הברית הגרמנית־יפאנית. … באחרונה קראתי שרעיון זה התקבל סוף־סוף, אם כי בצורה חלקית. באותה עת הצעתי להפקיע את כל שרותי־הכבאות מן הרשו יות המקומיות, ולהקים חיל־כבאיס ארצי, בדומה למישטרה.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 38

באותה ישיבה שאל את ארז אם יסכים לעמוד תחת פיקוח ועדת מצומצמת, כאשר יעסוק ברכישות בפועל, וארז סירב ואמר כי די שהדירקטוריון יקבל דיווח ממנו, ושאין צורך לפקח עליו. ברמן סירב להתיר לאיש אחד לעסוק גם ברכישות וגם בפיקוח עליהן, וציין בכתב כי אין לו כל התנגדות לכך שוועדת־הפיקוח של ארז תקבל, במיסגרת הדיווח השבועי על הרכישות, כל מידע נוסף שתרצה, אולם הגבול הוא העיסוק ברכישות עצמן. … המשחק גורם לי הנאה בעצם העובדה שאני צריך להכנם לתוך דמות מסויימת ולהזדהות איתה.
גליון 2648 (1 ביוני 1988), עמוד 27

אל הבימה הציבורית, להביע את חזונם,״ כי אז אני ממליץ בזה לכל הקוראים למשוך מייד את כל כספי פקדונותיהם ולהמירם לאלתר בפת״ם בלטה. רחם צר ומים רחץ בניגוד לעמיתה, גילה בויום, יושבת־הראש של האגזדה לפיתוח המודעות בישראל, זהירה יותר ומסתפקת בעתידנות כללית וסתמית משהו. … האם יורשה לצטט, בהקשר זה, מה שאמר פעם נתן אלתרמן — אף הוא לא מגדולי חסידיהם של המעוננים וההוברים — שהיקשה מניין לנו שבימות התנ״ך כבר היו בנמצא קפה אספרסו וקרואסנים־סהרונים. שאל והשיב: שהרי׳ נאמר בתנ״ך: לחם צר ומים לחץ... בסך הכל סבורה בויום שעלינו לנסות לנצל את אנרגיות השמש — לא, לא כדי להאיר את כל רמת־גן כמו שהבטיח השר־לשעבר מרידור — כי אם ביצירת ״מצב של מציאות שהיא מעל לשמש, בעוד אשר אנו שרויים במצב ה,נחות׳ של תחת השמש.״ בקיצור: אין חדש תחת השמש.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 27

לפנס־כיס מוצע על־ידי קרוקודיל לחבר נר — על כל צרה שלא תבוא... האשניוק — שבועון שהירבה בעבר לפרסם דווקא את היצירות הנטוראליסטיות יותר של ההולכים בתלם — צועד עתה בראש המוחים כנגד תחלואיה של הביורוקרטיה המנוונת של המנגנון. … אף אני עבדכם הנאמן השתתפתי לפני כמה שנים בחבר השופטים אשר בחר את חתני המילגות (אז עוד היו אלה רק חמש) .לשבח עמיתיי־לשיפוט אומר רק זאת, שכמה מבעלי הדעה־והמאה בקריית־ספר שלנו — והלא כולם יודעים מי הם, אין צורך לנקוב בשמות — לא סלחו לנו עד עצם היום הזה על שהם לא היו בין הזוכים.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 11

היא רוצה להחזיק בו, גם כאשר הוא כבר מגיע לרמה שבו הוא צריך לעמוד על רגליו שלו. בקטע זה עולה נדשחקה של מקליין לשיא. … הכותב תיאר את חיי ומעשיי בצבעים לוהטים, והגיע למסקנה שהייתי צריך לקבל מזמן את פרס־נובל לשלום. היו שם שתייס־שלוש ביקורות שתיארו אותי כאידיוט נאיבי, שאינו יודע בין ימינו ושמאלו(ומכאן שאני היפוכם הגמור של הכותבים, היודעים את הכל).
גליון 2726 (29 בנובמבר 1986), עמוד 42

הו א מסוגל לפשט ויכוחי ם מ סו ב כי ם, ואף מזר תחודש: ההשפעות על מ׳ שמידו בשנות הנחש הקשת־נחש לא נל־נן־ אוהב להתחתן, אבל הוא בעד שים עמוקים ואינסימ״ם לשוח ארור. צריו רק להתרגל לסימון שלו לפי האס טרולוגי ה ה סיני ת אנ חנו נמצאים עכשיו ב שנת הנח ש. … ה ם או ה בי ם ספור ט מכל סוג, אך אינ ם נמ שכים ל ספור ט מסוכן, כמו טיפוס -הרים, מירוץ־מכוניות וכו׳ .ה ם אינ ם רכלנים ול אמתע רבי ם בפר שיות צריך להתרגל ל חיו ת ב סי מון שלהם, ב שקט, ב אלגנ טיו ת.
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 2

אני מ שו כנע כי תליית ה שי שהבק היר מ ע ני נו ת. ה עי ה ר צור ת , ,נלוי׳? ׳העני ין. ה , ,טרסק הנ דו ל זה רע ש ...איז ה רע ש ! … העולם הבבא — ג י עי ו <י*0י*ו׳ דד״ה לצרכן .״זמרוואלד היא מכונה המשתמשת ב־וואקום (חלל ריק) לשם מילוי תפקידי הדמוקרטיה. … אחרי שיסופקו לו הנתונים הנכונים על הריבוי הכבעי בקיבוצים וב־ערים, הקמת שיכונים מפלגתיים, תקציבי הבחירות של המפלגות, הרכב לשכות* העבודה במעברות, העריה והירידה, חלוקת כספי המגבית למפלגות השונות וכו׳ — יוכל, דמו־וזאק״ לערוך לבדו מראש את הבחירות לכנסת שיתקיימו ב־, 1955 1963,1959 וכן הלאה, למשך מאה השנים הקרובות. בצורה זו אפשר לבדוק לגבי כל הצעת־הוק אם לא תתקבל מיד על־ידי ״דנזו־וזאק, אם יש לה סיכויים להתקבל בזמן מן הזמנים תוך המשים השנים הקרובות ״דמו־חאק״ אינו זקוק לכוחות עבודה.
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 2

א ל פי איתן מקוגין, ה!לון תו כ לו לצר פני ל ביו או מ רי ה ״ כ ן ״ במשאלכם על מלחמת ־ מנ ע. … ״ ועם שחר היו אוגדות הקרב של צבא־ההגנה מתגלגלות לעבר מצריים. . במדינה דימוקראסית כל זד, יותר מסובך. … קראתי מחדש את עשרות הרשימות בחן הדגיש העתון אז התמורה האדירה שחלה במצריים עם עלייתו של גמאל עבד אל־נאצר וחבריו, שעה שכל שאר העתונים במדינה עוד התייחסו אליו כאל בדיחה, או כאל פקק שעלה על פני המים וייעלם מחר בבוקר כמו קודמיו.




