חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 3,876 עד 3,900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 47
אלא שאז יכול אותו נגעל היפותטי לטעון, שהצרה היא, שקישון כמו אינו מכיר במוגבלותו ומגוש־מותו הלשונית אלא להיפך, מחשיב כנראה את עצמו אשף לשוני, ומתבדח כל הזמן עם ובתוך המדיום הזר והמתנכר לו הזה, הלשון העברית. … נכון שעם בעיית הזיוניונים יש לו הכלים להתמודד. הצרה היא שאנדרטה הבנויה מחומר זה, בהכרח אינה ברירה, סוף־סוף הם עוסקים באחד המיקצועות העתיקים שבעולם, ולא תמיד חובה לאהוב את הלקוח. … אתה מודה שעם בעיית הזיוניונים יש לי הכלים להתמודד, אבל — וכאן אתה מכנים לי שטוזה — ״הצרה היא שאנדרטה הבנויה מחומר זה, בהכרח אינה עומדת לעד.״ קינן חלושי, אתה פוזל ללא הרף לעבר הנצח — לא אני.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 70
הסוכן בר־אבא מגיע לעיר זו, כדי לאתר קצין מצרי, רופאה גרמניה ונקודת־תורפה, שבעזרתה ניתן לחסל את הנשיא המצרי במסעו לירו שלים. … המובילים הם היחידים להם נשקפת סבנה בשלב זה של המיכצע...״ בר־אבא נעזר בעבודתו במצריים בסיוע של סוכן, משרידי עסק־הביש של ,1954 שלא אותר וממשיך מאז בעבודתו. … הביקורת מסתיימת בקביעה, כי יש להעריך את תיקוותיהם של תאופיק אל־חכים המצרי ואילון הישראלי, והשאלה היא ״האם זה רק חלום?
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 29
על הקיר בתא־הקברניט תלוי תצלום של אשתו הבריטית ההגונה והמכוערת. בדיוק באמצע המיצר ניגש רב־החובל אל התצלום והופך אותו. בצידו השני יש תצלום של אשתו הספרדית הזוהרת. בדרך חזרה, בדיוק באמצע המיצר, הוא הופך את התצלום שוב. וכך הוא חי בשלווה ובאושר, עד אשר האחרים משמיעים במקהלה קולות של הסכמה. … יש פרשת אהרון אבו־חצירא. וחוץ מהכל — זה נמאס. יש צורך להחליף את השילטון. מי יוכל לעשות זאת?
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 18
ללא ידיעת משרד הפיתוח ומנכ״לו, טס צור לארה״ב, שם היה לו ידיד, עורך- דין יהודי בשם לו ברנט. ברנט הפגיש את צור עם סגן־הנשיא של חברת הכימיכלים הענקית אלייד. סגך נשיא זה, ג׳ון מרשל, יהודי גם הוא, שוכנע על־ידי צור, כי כדאי לאלייד להשתתף בהקמת מפעל ב ישראל.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 30
״דווקא בשעה זו יוצאת ישראל ומאשרת בדיעבד את עמדתו של נאצר במשך שלוש השנים שקדמו להפסקת־האש, וקובעת כי אפילו בגלל יתרון מוגבל שהשיגה מצריים בגיזרה מצומצמת, לא נוכל לשבת לשיחות. … ״ האיש שהשמיע טענה מפוכחת זו לא היה נשיא מצריים או דוברו, גם לא אחד מצריה של ישראל. … חיכמת אל־מצרי וראוף אל־פרים הגישו את התפטרותם מן הפרלמנט הירדני.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 39
העיקר הוא: יש הפסקת-אש ! גם המעשה החמור הזה אינו צריך להשכיח לרגע מליבנו שבכל זאת נפל הדבר הגדול הזה, שיש הפסקת־אש. … האם שכחנו איך המציאו אצלנו את פצצת־הקובלט המצרית — וחבר־הכנסת הראל זוכר את הדברים יותר טוב ממני — ואמרו שהנה מצריים מייצרת פצצה־ נוראה, והביאו איזה מיסמך מפוברק. … היום אנחנו יודעים שהמדענים הגרמניים האלה היו אסון למצריים, אכל לא לנו. הם הוליכו את עכד־אל־נאצר שולל.
גליון 1899 (23 בינואר 1974), עמוד 7
אך רבותי> מי כמונו יודע שב תנאים כאלה קשה ביותר להגיע ל רמה הדרושה. במוקדם או במאוחר יוו צרו שתי שכבות של סטודנטים באוניברסיטאות — השכבה הרגועה — סטודנטים ש החלו בלימודים כסידרם (בנות, תלמי- תגובה לדבריו של אלוף במוצב הוכרזה ״כוננות ספיגה״ .בגיזרה סמוכה פתחו המצרים בהרעשת מרגמות ונתעורר ח־ש־ש שהם עומדים להרחיב את שטח ההפגזה. … קה נוכח אי־הצדק המנקר את העין כאשר מצד לא המצרים גרמו למצב זה. הם לעולם לא אחד אזרח מגויים לתקופת זמן ארוכה, לעיתים יתישו אותנו. … זה מה שמחזיק אותנו, אחרת בדיחות זוועה מסוג זח, לא די בדיבורים ובראיונות בלתי- הקווים היו מתפוררים. משכנעים, צריך להתחיל לפעול, כדי לתקן, לפחות, את הנזק והנה, חוזר אדם מחופשה קצרה והמורל שלו נמוך והוא העצום שכבר נגרם.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 35
פרטית( .שפירא גבה שכר־טירחה מחברת נפט בצורת מניות, ואלה עלו בערכן בצורה מסחררת כאשר נתגלה שם נפט. זה היה שכר־הטירחד, העצום הראשון שנודע ברבים, וגרם להלם ).לאחר־מכן תקף שפירא את בן־גוריון בצורה חריפה בפרשת גירוש המרגל היהודי־האמריקאי סובלן, שהתאבד אחרי שהוסגר לאמריקאים בצורה בלתי־חוקית. … אחרי דיונים ותיקונים, נתקבל חוק זה. הוא יצר מוסד של ועדודחקירה, שהיה בעיקרו חלק של הרשות השיפוטית. … (סיעתנו דרשה שהכנסת או בית־המישפט יקבעו גם אם יש צורך בוועדת־חקירה על נושא מסויים). חוק זה קבר את שפירא.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 16
אבל מה קורה באשר הממשלה מכיעה אי־אימון כעם ז הצדק דורש שבמיקרה זה, העם צריך להתפטר. אם הממשלה מחליטה, בהכרעה דמוקרטית של רוב, שהעם שלה אינו ראוי עוד לאימון — צריך העם הזה להסתלק. … בשטח זה פורח שייתוף־פעולה מרחבי למופת. אנשי מצריים־של־מעלה מוכרחים לנסוע, כדי להבים הצעת־החלטה ישראלית, המגנה את השחיתות במצריים. אנשי יש־ראל־של־מעלה מוכרחים לנסוע, בהמוניהם, כדי להביס הצעת־החלטה מצרית, המגנה את השחיתות בישראל. הנשים של חכרי־הסשלחות ממצריים ומישראל נפגשות כחנו־יות-הפאר.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 16
הסכנה שריחפה על פני ישראל במשך מיספר חודשים ונראתה בעיני אזרחי ישר־אל כנמנעת, בניגוד להגיון, התממשה השבוע. שעה שניהלו שיחות במוסקבה עם נשיא מצרים, גמאל עבד־אל־נאצר, על דרכי התגובה לתכנית השלום של שר־החוץ האמריקאי ויליאם רוג׳רס, המשיכו הרוסים לקדם את תוכניתם שמשמעותה: לחץ צבאי על ישראל כדי להכריחה לנסיגה. … אותה שעה הופיע באל־אה ך אם ד,קהירי, היומון המבטא למעשה את דעת ממשלת. מצרים, מאמר על צינור הנפט הישראלי בקו אילת־אשקלון.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 15
כשסיפרו לי בשעתו את הסיפור הזה, אמרתי לעצמי :״זהו: סוך־סוף הפכנו עם נורמלי 1 המצרים חיפשו תכסיס כלשהו, שיאפשר לעצרת לגנות את ישראל כאופן מופשט, מבלי שתהיה לכך מסקנה ביצועית. … המדינות הערביות המתונות, בהנ הגת מצריים, קיבלו על עצמן לסכל מיבצע זה, כחלק מן התהליך לקראת הסדר, שמצא את ביטוייו בהסכם־ הביניים הישראלי־מצרי. אי־אפשר היה לממדשלת מצריים להתנגד סתם ליוזמה אנטי־ישראלית, מבלי להציע אלטרנטיבה כלשהי.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 15
כמשך חמש שנים שלטה גולדה מאיר כגורלו של עם־ישראל, שיל־טון ללא־מצרים. ככל תולדות היי וכל אותה שעה דהרה המדינה כמהירות של רככת-אכספרס — אל התהום. … חזון זה החזיק מעמד שלושה חודשים. נשיא מצריים חשב עליו, ברגע שבו קיבל את ההחלטה לפתוח במילחמה? … וכאשר פרצה המילחמה• ,שהוא עצמו הפך אותה בלתי־נמנעת, לא היה לו אף קורטוב השכל שהיה דרוש כדי לצוות על גיוס כללי של כוח־ות־המילואים — כמה שעות לפני שהארמיות המיצריות עלו מהתעלה. זה היה כשלושה חודשים לפני יום־הכי״ פורים, מיפלגת־העבודה נערכה לבחירות.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 13
הוא מגדבד ומדבר ומדבר. נוך סטו 3 כשצריך וכשלא צריך. בעיקר כשלא צריך. דברת ח הו ח ה קורה ליצחק -רבין? … והנה הוא מדבר ומדבר ומדבר. נון־סטופ. כשצריך וכשלא צריו. כעיקר כשלא צריך. עבודודמטה אינה קיימת בממשלתו כלל. … אם כן, איך דבקה בו המחלה המיק- צועית הזאת? מסתבר שאין צורך לעכור את כל התהליך, כדי להגיע לאותה התוצאה.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 13
אריק לא יצא למיבצע הקמת המערך הימני, שזכה אחר כך בתואר הליכוד, במקרה ובצורה ספונטאנית. זה אין אופייני לאיש ולדרכו. … הוא הצליח בניגוד לכל התחזיות והנבואות, במקום ובצורה שאף איש אחר לא היה מצליח בהם כמוהו. … עוד בחודש יוני, כשאיש לא תיאר לעצמו שאריק עומד לפרוש מצר,״ל בצורה כל כך דרמתית, טילפן אריק לידידו סם זקס בארצות־הברית וניסה להזעיקו לארץ.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 22
ביום השלישי בשבוע שעבר, פירסם ידיעות אחרונות ראיון מיוחד עם הרמטכ״ל בו הזהיר כי ״לנשיא סאדאת צריך להיות ברור שאם הוא מתכנן הונאה נוספת, נוסח מלחמת יום־הכיפורים, כוונתו ברורה לנו: אנו יודעים שצבא מצריים נתון בעיצומן של הכנות לפתוח במלחמה נגד ישראל, למרות הכרזת סאדאת על נכונותו לבוא לירושלים.״ אותה שעה £והה הרמטכ״ל מחוץ לגבולות ישראל. … היו גם שייחסו את הפרשה לטעות בשיקול של עורכי ידיעות אחרונות, שהחליטו להפוך את אזהרתו של מוטה לכותרת ראשית בעיתונם. המניות וסאדאת ביקורו של נשיא מצריים השפיע בצורה ברורה ביותר על הבורסה. ביום הרביעי והחמישי, עם פירסום הידיעות על בואו, עלו שערי המניות בצורה תלולה, בהיקף העולה על העליות הרגילות של סוף השבוע.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 56
הרקדנים מופיעים בהתנדבות, אבל הם באים מכל הארץ, והוצאות-נסיעה מחיפה וקרייתיגת צריך לשלם, נכון? אני חייב לכל הרקדנים הרבה כסף, ואין לי. … אז הנה, עבר תי את הרוסים בשלום, את הצרות וה בעיות, הגעתי לישראל, הקמתי להקה, ז- עכשיו ...חבל, בגלל שחסר תקציב צריך לחסל את כל המיפעל הזח? … אני מבין מדינה קטנה, אין כסף, אבל צריך לעשות משהו, אחרת האנשים יפסיקו להופיע.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 4
גם את הרשויות המתאימות, כמו היועץ־המיישפטי לממשלה והמישטדה, לא מתוך שאיפת נקמנות באיש אלא מתוך הכרה שטבע מושחת המיתגלה במנהיג לאומי סופו שיתנקם בעם שהוא מנהיג אותו. דומני שכיום אין עוד צורך להסביר אמיתה זו. היא הוכחה גם למסונוורים תאונה ניכרים בו עד עצם היום הזה. … ,1965 עת התגלו הפרטים יעל המו״מ החשאי ב*שנת 1954 בין ישראל למצרים, בתיווכו של חבר הפרלמנט האנג־לי־יהודי מורים אורבך, מציקה המחשבה העיקשת כי מי שנתן את ההוראה לביצוע ״עסק־הביש״ במצריים, לא התכוון כלל לסכסך בין מצריים לארצות־הברית או בין מצריים לבריטניה — אלא דווקא בין מצ ריים לבין ישראל. … כיוון שפירושה הוא כי מי שנתן את ההוראה לביצוע ״עסק־הביש״ במצריים, דן: בו־ברגע למוות אלפי בחורים, חיילים, אזרחים, נשים, זקנים וטף.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 19
ף* ייתי בקאהיר כאשר נתפרסם מיכתבם של ״קציני 1 1המילואים״ .קראתי עליו לראשונה בעיתוני מצריים. איך לתאר את התיקוות שהפיחה ידיעה זו בלב שוחרי- השלום במצריים — לא רק בחוגים הרישמיים, אלא גם בקרב אנשים סתם, הכמהים לשלום? … במאי 1967 קרה משהו מדהים ומפתיע, ששינה בן- לילה את פני עולמנו. נשיא־מצריים ריכז את צבאו בסיני. היה צורך בהחלטה גורלית. … יש צורך בהחלטה גורלית. הממשלה אינה מסוגלת להתמודד עם האתגר.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 21
אין הוא עומד דק כמרכז כל •טיהה כין ישראלי ומצרי. הוא מבצבץ גם כיטיחות שכין מצרים לבין עצמם. … נדמה כי מן הכנסת הראשונה ועד השבי כשאתה יושב ככנסת היום, ומסתכל כזבולון המר, ברוני מילוא וכפסח גרופר, קשה דך אף להעלות עד הדעת שזוהי אותה הכנסת — אותה הכנסת התשיעית — שאירחה את נשיא מצריים במסעו הנועז אל החדל החיצון של השלום, שהקשיבה לנאומו חפר־התקדים, שמח אה לו כפיים בעלותו על הדוכן.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 47
האם התנגשו בנישמתד, שני יצרים אנושיים בסיסיים — יצר הקיום־העצמי ויצר־האמהות — והשני נוצח? … בהנהגת אי צי ק רנ ב מנאות־סיני וחבריו, יצאו המתנחלים למאבק אלים, שהתחיל בקרב עם החיילים בגן־הירק של נאות־סיני, שהיה בעבר חווה חקלאית ניסיונית של המצרים, והנמצא בשטח שהוחזר למצריים. בקרב זה נשפכו חומרי־הדברה רעילים על החיילים ואלוף־הפיקוד שאל טלפונית את שר־ד,ביטחון אם עליו לפתוח באש. … הצל של מילחמת־לבנון דחק לא פעם את האור שיי השלום עם מצריים, כשאווירת המילחמה מתחרה בהצלחה באווירת השלום.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 85
הפסוק שד תש: פה ה אמרו חשר • שר־ הביטחון עזר דור :״אני מתכוון להיות בעתיד או שר־המישפטים או שר־המישטרה.״ • רעיית הנשיא המצרי ג׳יהאן אל־סאדאת: וייצמן, לשגריר ישראל בוושינגטון אפריים (״אפי״) עב־רון :״תפסיק להיות שמוק.״ ״במצריים אין עבריינות.״ כן־מאיד, על הארוחות ב־מיזנון הכנסת :״איו אפשר לאכול אוכל כזה, שברור לגמרי שהוא כשר ללא כל חשד? … ״ • היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר ז ״אני עוד מעט ארגיש עצמי כיועץ המישפטי של ממשלת מצריים.״ • הנ״ל ז ״יועצים מיש- פטיים הם אך ורק טכנאים.״ • שר־יהכיטחון עזר וייצמן, אחרי פגישה נרגזת עם מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל :״בפעם הבאה ידבר משל עם מרדכי ציפורי. … כי אין קירקסים מרובעים.״ שר־הכיטחזן עזר וייצמן בראותו בכנסת יהודי דתי עם כרס ענקית :״בשבילו לא היה צריך לוותר על חוק ההפלות.״ • נציג של ״י כהסתדרות יאיר צכן :״צריך כוד שולט אפילו על הגשם.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 15
מנגבי אומר :״היסוד הוא זד : .בארץ־ ישראל חי העם היהודי. הוא יצר את תרבותו לא בשפלה, אלא ביהודה ׳ובשומרון. … כקול־הקורא של התחייה נאמר : הסכמי קמפ-דייוויד והחוזה הישראלי־מצרי מכונים ״הסכמי שלום״ ,אך למעשה אינם אלא הסכמי ׳נסיגה, המקרבים מיל- חמה נגד ישראל קטנה, מותשת וחלשה. … למשל: אם בלחץ המצרים תסכים ממשלה בישראל לבטל את חוק־השבות.
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 63
זה אינו מפחית מן ההתלהבות שלה להמשיך קדימה, למרות גילה ( .)72״העיקר הוא לנוע תמיד קדימה, לא לעצור, להמשיך במאבק. אין צורך לדרוך על אחרים, אבל אדם צריך לסחוט את כל מה שיש מתוך עצמו, לגייס את כל כישוריו ולדאוג שלאייובס.״ כדרכה, היא ממשיכה להתנזר מן הזוהר ההוליוודי. … ממך גדול מביא אוסף מן הביקורות שפירסם במדורו הקבוע בדבר, אוסף שנערך בתשומת־לב רבה על־ידי אורי קליין, ומביא פרקים שכל אחד מהם מוק־ הפכורן כהסרטה — 81ע1 אדס קטן ושני זוגות נעליים. בשביל מה צריך לסבך את החיים יותר?״ ספרים הרבה וזוך מב״קזר ת את הספר החדש ססך גדול, צריך היה לקבל בברכה. … שודדי התיכה האפודה (חן, ארצות־הברית) — סרט הרפתקות שאין בו רגע אחד של הרפיה, על ארכיאולוג וחברתו, שמתמודדים עם כל הצבא הנאצי, על גילוי ארון־הברית בקבר מצרי עתיק. משעשע מאוד.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 56
ראש ״דישבת סיני״ .עם קום המדי נה היה צורך באדם שינהל את המגע העדין עם ראשי העדות הנוצריות בארץ. … הם פנו לנשיא המדינה, לרבנים הראשיים, ל שרים ולחברי־הכנסת, העלו חרם בידם. חיילים מצרים. בעת מיבצע סיני, חל מפנה לטובה. … זיקני העדה גמלו לחיילים המצריים את החסד האחרון. כשסיימו את קבורתם, פנו בשנית אל מישרדי־הממשלה :״מדוע לא יחזירו לנו את הבעלות על קברות המוסל מים?
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 51
במיסגרת המיבצע שנהוג לכנותו ״פרוייקט שיכרון סיני״ ייערך ב־ 24 באפריל יום של מישדרים משותפים עם הטלוויזיה המצרית, שישודרו בוזמנית במצריים ובישראל. … לפני מפיקי המישדר המשותף ניצבו כמה בעיות, החל בסירוב מצרי ראשוני להשתמש בשידורים שישודרו מירושלים, סירוב שעליו ויתרו המצריים, וכלה בבעיה של דיבוב (דאבינג) ערבי לסרטים הישראליים (הטלוויזיה המצרית אינה נוהגת להביא כותרות בסרטים מיובאים, אלא מספקת דיבוב, בשל המיספר הגבוה של אנאלפבתים) .כל הבעיות נפתרו, והסרטים הישראליים יוקרנו באותו יום- שידורים, למרות הכל, כשהם מצויירים בכותרות בערבית. … הכתבה, שהתייחסה לנגן- הג׳אז הא רבי מאן, הציגה את כלי אחד מלהקת־נגניו של מאן, דאגא הודי, כ״כלי- נגינה אינדיאני באנגלית זהים שני ה שמות 001 במהלך ביקורו של מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, במצריים, הוא פגש במלון הולידיי איו בשחקדד,קול נוע המצרי הנודע עומר שריף, והזמינו לבקר בישראל.
