חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 39,051 עד 39,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 3
השני מגלה כי בימי הבית הראשון והשני בנו יושבי הגליל בבקעה בריכות־מים ענקיות, אשר הירוו את צמאונם והשקו את שדותיהם בתקופות של מצור, או בצורת. על פסגת הר נישא, מעל לכפר הערבי מנדא, נראים עדיין שרידי המבצר העברי העתיק יודפת.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 13
הרציניים ביותר הם, כרגיל, גם המגוכחים ביותר: לאנה טרנר, בתלבושת חשפנית (על מכנסים צרים, שצבעם כצבע העור, תכסיס הוליוודי אנטי־צנזורי) בדמות כוהנת עשתורת פתיינית, אדמונד פורדום כבן החוטא, העוזב את בית אביו ביפו, הולך לדמשק החוטאת, חוזר אל אבא לאחר הרפתקות רבות.
גליון 929 (4 באוגוסט 1955), עמוד 11
לכולם נושא משותף: שבחים מפי נוסעים שנסעו ** ן־שך רכן לאחור, הסיר את משקפי עם שרה יד,תרשמו ממנה עד מאד. ^ הקרן העבות. לא היה לו כמעט צורך — 12.9.54 תאריך חשוב מאוד בחייה שי1 לעבור על התיק הבא כדי לזכור אד.
גליון 912 (6 באפריל 1955), עמוד 3
סיפורי המחתרת, צ׳יזבאת חיילי נגבה ונבי־יושה, משולים בעיניו ליציאת מצריים ולקרב על מצדה. זהו עבר רחוק. הדור הזה בא אל דמוכן.
גליון 912 (6 באפריל 1955), עמוד 10
הוא אדיש לחלוטין לכל עניני העסקנים, המפלגות והמצעים (.כל מה שאני ריצה זה לבנות את חיי בצורה נכינה וישרה, זו התרומה הטובה ביותר שאדם יכול לתת לחברה הוא מוכן גם מטבעו לציית למרות, אולי תוצאה של שלטון האם החזקה בבית.
גליון 908 (8 במרץ 1955), עמוד 13
לאב ועוי׳ אך מקרה הוא שביתו המרווח וגדוש השטיחים, התמונות והאור של נחום גוטמן צר־הפנים ושחור־השיער עומד במרחק צע- דים מספר משדרות בן־ציון התל־אביביות, הנקראות על שם אביו, הסופר שמחה (נפש רצוצה) בך ציון, ששמו הלא־ססרותי היה שמחה אלתר גוטמן.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 21
ערבה של כל שש ל ״י. החבילות יישלחו המחירים לצרכן) יהיה ישר לביתו של הזובח. את החומר יש לשלות למערכת העולם הזח.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 7
הגרמני אשר, בצלילי חלילו, הקסים מיליוני עכברים והובילם לטביעה בנהר הסמוך. בצורה זו ניצלו איכרי המלין מאחת המכות הקשות כיותר של הטבע.
גליון 961 (15 במרץ 1956), עמוד 12
ספנסר טרייסי ממלא תפקיד של שורת־מתנדבים בת איש אחד, שוקע בצרה בעיירה מדברית אמריקאית קטנה. רוברטו רייאן, אן פראנסיס• אבא, אמא, העוזרת ואני.
גליון 923 (23 ביוני 1955), עמוד 10
בינתיים, יכול להיות שלא יהיה בה כבר כל צורך. משום כך הוא מעדיף את הדרך השנייה, הביא לבית המשכון שני שעונים — שלו ושל אשתו — על מנת לקבל הלוואה של 100ל״י.
גליון 923 (23 ביוני 1955), עמוד 20
את תוצאות התחרות על כותרת הציור הימני תוכלו למצוא כעמוד 1)5בגליון זה. חרו 1או שני כל נגע ופגע, צרה וטרדה — הם שליחי המזל — בבגדי־ עבודה אשה תובל להיראות גם מוסרית, גם מקםימה אם אך תתן סימן נאות עד מה קשתה המלחמה .
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 20
עצמי את את עיניך ואני אעצום את שלי. הוי שמים, למה זה היה צריך לקרות לי. לחת— הוי— ראות!״ גס הרוח ״טוב מאד נורית, את מכריחה אותי לדבר בגסות.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 25
אך מנהג הוא מנד,מ המטיילים עזבו את המנזר, והחלו מטפסים להר משה. נשארתי למטה. להר משד. צריך לעלות לבד, או עם רע, לא בקבר צה של 70 איש.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 5
איש לא יכריח את משתתפיה להסב אל השולחן, שיהיה ערוך בדיוק באותה צורה בקליבלאנד ( 85 אלף יהודים) ,בחארקוב ( 100 אלף) ובריו־דה־דאנירו ( 36 אלף).
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 15
התזמורת פצחה בנגינת קטעים מוסיקליים, אשר צוות החידון היה צריך לזהותם. הקטעים התמשכו והנשאלים, ביניהם זמר האופרה לשעבר אברהם וילקומירסקי, גילו בקיאות משעשעת.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 20
מתיחה — כשמופצות שמועות על חופשה,־לאחר־תפקיד. נהגת — יצור שצועק תמיד ״בלי ידיים״ וגם מקיים זאת בעצמו בסיבובים.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 16
בעוד שבדו רה מי הכין יגאל מוסע־זון קומדיה מוסיקאלית חדשה לגמרי, כשד,מחזה של גולדפאדן משמש לה רק בסים עלילתי, מכין משה ד,לוי את שולמית באהל לפי נוסחתה ד,אידית• בדו רה מי כותב יחיאל מוהר את הפזמונים למוסיקה המקורית של משה וילנסקי ובאהל יוצג התרגום המילולי המעובד של שמשון מלצר. את תפקיד שולמית תמלא בדו רה מי הזמרת שושנה דמארי ובאהל זמרת קול ישראל שרה לאש צ מ צו מי םנר־ח כי ם בצוות עובדי ואמני מועדון התיאטרון יוכנסו כבר בזמן הקרוב ביותר.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 8
במדינה היא סופרת־אבינת תגעו, וזיקתה חזקה ליופי ולכל עזכזחות החיים מרבך נואלייד: בלסוך וליא פועעזנוז \ 114א (המשך מעמוד )5 לגרום לפרישת המיעוט הגדול (כ־ס /ס )40 מן המפלגה. היה צורך בפשרה. ההמשך היה כמעט טכני. אחרי כמה שעות של מקדד,ממכר הוסכם שברנשטיין יישאר יושב־ראש המפלגה, בעל זכות־ויטו כלפי יושב־ראש ההנהלה, תפקיד השמור ליוסף ספיר.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 22
סכנה1 התמונה משתנה : מכונית אמבולאגס טסה (פירסומת ל״הדסה״). האחות מאיצה: ״בעוד שתי דקות צריך הגיבור להיפצע!״ מאחורי סלע, ליד הגיבור, חוראני — חצי לבן חצי שחור — מרים קולו, שואג כמו פר : ,,אדבחום!
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 8
במקומם עלו לטורי העתונות שופט־התנועה חיים שטיינברג והשופט האזרחי ד״ר אליעזר זליקסון. אליהם צריך היה להצטרף שופט חדש, שלא מונה עדייז על־ידי הועדה העליונה למינוי שופטים.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 16
אני רק ב ת , 14 למרות שאני נראית יו תר מבוגרת. דה הביא לי מספיק צרות. באת־מקייפטאון. זאת הפעם הרא שונה שאני נוסעת לחוץ־לארץ, לכן באה האמא שלי איתי.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 17
חוץ מזה החבר שלי, שהוא שחקן כדור־מים, היה צריך לבוא אבל ברגיע האחרון ביטלו את נסיעתו.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 14
אורך הסרט המקורי שצולם הוא 180 אלף רגל, שמשך הצגתו היה צריך להיות קרוב לשלושים שעות. לפני הצגת הבכורה, ערך נורי חביב הצגת נסיון לדוגמא, כאלה הנערכות על־ידי יצרני הוליבוד.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 7
לפי החוק החדש, כל נכה אשר יצא מגבולות הארץ לאיזה צורך שהוא — ואפילו אם היה זה לצורך ריפוי או הרכבת פרוטזה — מאבד את הזכות לקבלת פיצוי או תגמול.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 3
הם ביקשו מג׳ורג׳ המלצר להגיש להם מיד. הוא הסביר להם שצריך להכין את הזמנתם. הם התמרמרו, החלו לקלל את ג׳ורג׳ ולהכותו.
